מִתּוֹךְ חֲמִשָּׁה דְבָרִים נִגְאָלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. [מִתּוֹךְ הַקֵּץ.] מִתּוֹךְ צָרָה. מִתּוֹךְ צְווָחָה. מִתּוֹךְ זְכוּת אָבוֹת. מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה. מִתּוֹךְ הַקֵּץ. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיְהִי֩ בַיָּמִ֨ים הָֽרַבִּ֜ים הָהֵ֗ם וַיָּ֙מָת֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם וַיֵּאָֽנְח֧וּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵ֛ל מִן הָֽעֲבֹדָ֖ה וַיִּזְעָ֑קוּ מִתּוֹךְ צָרָה. וַיִּשְׁמַ֥ע אֱלֹהִ֖ים אֶת נַֽאֲקָתָ֑ם מִתּוֹךְ צְווָחָה. וַיִּזְכֹּ֤ר אֱלֹהִים֙ אֶת בְּרִית֔וֹ מִתּוֹךְ זְכוּת אָבוֹת. וַיַּרְ֥א אֱלֹהִ֖ים אֶת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה. וַיֵּדַ֖ע אֱלֹהִֽים מִתּוֹךְ הַקֵּץ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בַּצַּ֣ר לְךָ֔ מִתּוֹךְ צָרָה. וּמְצָא֕וּךָ כֹּ֖ל הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה בְּאַֽחֲרִית֙ הַיָּמִ֔ים וְשַׁבְתָּ֙ מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה. כִּ֣י אֵ֤ל רַחוּם֙ יְהוָֹ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ מִתּוֹךְ רַחֲמִים. לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֣א יַשְׁחִיתֶ֑ךָ וְלֹ֤א יִשְׁכַּח֙ אֶת בְּרִ֣ית אֲבֹתֶ֔יךָ מִתּוֹךְ זְכוּת אָבוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר וַ֭יַּרְא בַּצַּ֣ר לָהֶ֑ם מִתּוֹךְ צָרָה. בְּ֝שָׁמְע֗וֹ אֶת רִנָּתָֽם מִתּוֹךְ צְווָחָה. וַיִּזְכֹּ֣ר לָהֶ֣ם בְּרִית֑וֹ מִתּוֹךְ זְכוּת אָבוֹת. וַ֝יִּנָּחֵ֗ם כְּרֹ֣ב חֲסָֽדָֽיו מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה. וַיִּתֵּ֣ן אוֹתָ֣ם לְרַֽחֲמִ֑ים מִתּוֹךְ רַחֲמִים.
Pnei Moshe (non traduit)
מתוך הקץ וכו'. כלומר וכן לעתיד עתידים לגאול מתוך חמשה דברים הללו כדדריש ואזיל מקראי:
כדכתיב וישמע אלהים את נאקתם זהו מתוך צווחה. ויזכור אלהים את בריתו וגו' זהו מתוך זכות אבות וכו' וירא אלהים את בני ישראל זהו מתוך תשבה שראה תשובתם וידע אלהים:
ויזעקו. זהו מתוך צרה:
מתוך חמשה דברים נגאלו ישראל ממצרים וכו'. כדדריש מקראי מתוך הקץ. שבא הדא דכתיב ויהי בימים הרבים ההם וגו' שבא הקץ:
אָֽמְרוּ לוֹ אִם כֵּן לְעוֹלָם יְהֵא מַזְכִּיר׃ מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ 3a דְּרִבִּי לִיעֶזֶר מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. דְאִיתְפַּלְּגוֹן. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. אִם אֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה אֵין נִגְאָלִים לְעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר. בְּשׁוּבָ֤ה וָנַ֨חַת֙ תִּווָשֵׁעוּן. אָמַר לוֹ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וְכִי אִם יַעַמְדּוּ יִשְׂרָאֵל וְלֹא יַעֲשׂוּ תָשׁוּבָה אֵינָן נִגְאָלִין לְעוֹלָם. אָמַר לוֹ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲמִיד עֲלֵיהֶן מֶלֶךְ קָשֶׁה כְהָמָן וּמִיַּד הֵן עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה וְהֵן נִגְאָלִין. מַה טַעַם. וְעֵֽת צָרָ֥ה הִיא֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב וּמִמֶּנָּ֭ה יִווָשֵׁעַ׃ אָמַר לוֹ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וְהָא כָתוּב חִנָּם֖ נִמְכַּרְתֶּ֑ם וְלֹ֥א בְכֶסֶ֭ף תִּגָּאֵֽלוּ׃ מָה עֲבַד לָהּ רִבִּי לִיעֶזֶר. תְּשׁוּבָה. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר. צְֽרוֹר הַ֭כֶּסֶף לָקַ֣ח בְּיָד֑וֹ וגו'. אָמַר לוֹ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וְהָא כָתוּב אֲנִ֥י יי בְּעִתָּ֥הּ אֲחִישֶֽׁנָּה׃ מָה עֲבַד לָהּ רִבִּי לִיעֶזֶר. תְּשׁוּבָה. כְּמַה דַתְּ אֲמַר. וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה יי אֱלֹהֶ֔יךָ שֹׁאֵל֭ מֵֽעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם לְ֠יִרְאָ֠ה וגו'. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אִם זְכִיתֶם. אֲחִישֶֽׁנָּה. וְאִם לָאו. בְּעִתָּ֥הּ. כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וַיָּ֙רֶם יְמִינ֤וֹ וּשְׂמֹאלוֹ֙ אֶל הַשָּׁמַ֔יִם וַיִּשָּׁבַ֖ע בְּחֵ֣י הָֽעוֹלָם֑ כִּי֩ לְמוֹעֵ֨ד מֽוֹעֲדִ֜ים וָחֵ֗צִי וּכְכַלּ֛וֹת נַפֵּ֥ץ יַד עַם קֹ֖דֶשׁ תִּכְלֶ֥ינָה כָל אֵֽלֶּה׃ אִיסְתַּלֵּק רִבִּי לִיעֶזֶר.
Pnei Moshe (non traduit)
כיון שא''ל ר' יהושע. לר''א המקרא הזה של דניאל וירם ימינו ושמאלו וגו' דאלמא יש קץ בדבר איסתלק ר''א ושתק:
מה עביד לה ר''א. ומשני דנמי תשובה מיהת צריכה ובעתה פירושה בתשובה כמה דאת אמר ועתה ישראל וגו' ויראה היא התשובה:
כמה דאת אמר צרור הכסף וגו'. ואצדיקים קאי שיש בהן מעשים טובים:
מה עביד ליה ר''א. להאי קרא וקאמר תשובה וכלומר דר''א מפרש ולא בכסף אמעשים טובים בלחוד הוא דקאמר אבל תשובה עכ''פ צריך:
ולא בכסף תגאלו. דמשמע לא במעשים טובים ולא בתשובה:
אמרו לו א''כ לעולם יהא מזכיר. ופריך הש''ס מחלפה שיטתיה דרבי אליעזר וכו' דאיתפלגון וכו'. וה''פ דהרי לר''א דקאמר מזכירין הגשמים לעולם וטעמיה דאבעונתן קאי והוא כמספר שבחו של המקום ב''ה שמוריד הגשם בעונתו א''כ קשיא לסברא דידיה אמאי אנחנו מזכירין גאולה כל יום ואומרים גואל ישראל הא איהו הוא דקאמר שהגאולה היא תלויה בישראל לבדם ואם אין ישראל עושין תשובה אין נגאלין לעולם והשתא לדידי' לא שייך לומר גבי גאולה כמו בגבורת גשמים שמספר בשבחו של מקום הוא שהרי הדבר בישראל עצמם הוא תלוי וקשיא דר''א אדר''א וכן קשיא לר' יהושע דקאמר כמתמיה וכי אם יעמדו ישראל ולא יעשו תשובה אינן נגאלין לעולם חלילה אלא סוף סוף הקב''ה ירחם עלינו ויגאל אותנו וא''כ קשיא לסברא דידיה אמאי מהדר לר''א א''כ לעולם יהא מזכיר יזכיר ויזכיר דהא עכ''פ בעונתו מוריד הגשם הוא ושייך שפיר שמספר בשבחו של מקום הוא כמו בברכת הגאולה לדידיה. ולא משני מידי להאי רומיא דדידהו אדידהו:
אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בְרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ. בְּסִפְרוֹ שֶׁלְרִבִּי מֵאִיר מָֽצְאוּ כָתוּב מַשָּׂא֭ דּוּמָ֑ה. מַשָּׂא֭ דּוֹמִי. אֵלַי֙ קוֹרֵא מִשֵּׂעִ֔יר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אֵלַי קוֹרֵא מִפְּנֵי שֵׁעִיר. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אֵלִי מֵאֵיכָן נִזְדַּווֵג לִי. מִשֵּׁעִיר. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אִם יֹאמַר לָךְ אָדָם. אֵיכָן הוּא אֱלֹהֶיךָ. אֱמוֹר לוֹ. בְּכַרַךְ גָּדוֹל שֶׁבְּרוֹמֵי. מַה טַעֲמָא. אֵלַי֙ קוֹרֵא מִשֵּׂעִ֔יר.
Pnei Moshe (non traduit)
אלי מאיכן נזדווג לי. לשמוע בקולי משעיר הוא אדום והוא רומי וכדקאמר רבי יהישע בן לוי אם יאמר לך אדם היכן הוא אלהיך היום בגלות אמור לו בכרך הגדול שברומי וכו' וכלומר שבכל מקום שגלו ישראל גלתה השכינה עמהן וכדתני רבי שמעון בן יוחי וכו':
אלי קורא מפני שעיר. מפני מעשה שעיר והוא אדום שעושין לי קורא לי:
משא דומה. ומצאו כתוב משא דומי כמו רומי:
חַד בַּר נַשׁ הֲוָה אִיחְטָא בְלִישְׁנֵיהּ. אֲתַא לְגַבֵּי רִבִּי יוֹחָנָן וְשַׁלְחֵיהּ גַּבֵּי רִבִּי חֲנִינָה. אֲמַר לֵיהּ. אֵיזִיל תָּהִי בָךְ וְלָעִי בָאוֹרַיתָא. דִּכְתִיב מַרְפֵּ֣א לָ֭שׁוֹן עֵ֣ץ חַיִּ֑ים.
Pnei Moshe (non traduit)
איזיל תהי בך. תתחרט על מעשיך שעשית ולהבא לך ולעי באורייתא ותנצל מלה''ר דכתיב מרפא לשון עץ חיים היא התורה:
הוה איחטא בלישניה. שהיה רגיל לספר לשון הרע ובא לגבי ר' יוחנן להגיד לו תקנתו ולסדרו תשובה:
מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. תַּמָּן הוּא אָמַר. הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה בְּיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חָג. הָאַחֲרוֹן מַזְכִּיר וְהָרִאשׁוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. חָדָא בְשֵׁם גַּרְמֵיהּ וְחָדָא בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה בֶּן בָּתִירָה. וְלָא יָֽדְעִין הֵיי דָא בְשֵׁם גַּרְמֵיהּ וְהֶיידָא בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה בֶּן בָּתִירָה. מִן מָה דְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה כְרִבִּי יוּדָה שֶׁאָמַר מִשֵּׁם רִבִּי יוּדָה בֶּן בָּתִירָה. וְאָמַר רִבִּי אָבוּן בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. טַעֲם דְּרִבִּי יוּדָה כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ הַמּוֹעֲדוֹת בְּטָל. מִפְּנֵי שֶׁהַטַּל סֵימָן יָפֶה לָעוֹלָם. הָדָא אָֽמְרָה קַדְמִייָתָא בְשֵׁם גַּרְמֵיהּ וְתִינְייָתָא בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה בֶּן בָּתִירָה.
Pnei Moshe (non traduit)
מחלפה שיטתיה דר' יודה תמן הוא אמר. ברישא דהמתני' העובר לפני התיבה וכו' ובי''ט הראשון של פסח וכו' האחרון אינו מזכיר:
והכא הוא אומר הכין. בתמיה דעד שיעבור הפסח שואלין ואם שואלין מכ''ש שמזכירין. ומשני חדא בשם גרמיה וכו':
ולא ידעין. אנחנו הי דא בשם גרמיה וכו' ופשיט לה מן מה דאמר רבי יוחנן וכו' ומפרש עלה טעמא דר' יודה כדי שיצאו המועדות בטל א''כ הדא אמרה קדמייתא וכו' כלומר בתחלה היה שונה בשם עצמו עד שיעבור הפסח ובתינייתא הדר ביה ושנה בשם ר''י בן בתירה כברישא דמתני'. ואם נפרש קדמייתא היא הרישא ותינייתא היא הסיפא א''כ צריך להחליף הגירסא קדמייתא בשם ר''י בן בתירה דעלה הוא דקאמר ר' יוחנן טעמא דר' יודה וכו' ותינייתא בשם גרמיה:
הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה כְרִבִּי יוּדָה שֶׁאָמַר מִשֵּׁם רִבִּי יוּדָה בֶּן בָּתִירָה. רִבִּי אָבוּן בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. טַעֲם דְּרִבִּי יוּדָה כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ הַמּוֹעֲדוֹת בְּטָל. מִפְּנֵי שֶׁהַטַּל סֵימָן יָפֶה לָעוֹלָם.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' א''ר יוחנן הלכה כר' יודה שאמר משום ר' יודה בן בתירה. זהו כר' יהודה דרישא דמתני' ושנינו בברייתא דמשום ר''י בן בתירה אמר הכי העובר לפני התיבה בי''ט האחרון של חג האחרון מזכיר:
טעמא דר' יודה. דהרישא דקאמר דהראשון אינו מזכיר:
כדי שיצאו המועדות בטל. מפני שהטל סימן יפה לעולם בין בימות החמה ובין בימות הגשמים ויש להזכירו במועדים לסימן יפה ולפיכך אין להזכיר גשם ולהפסיק מטל בשחרית של יו''ט האחרון כדי שיזכיר הטל היום האחרון של המועדות והלכך נמי בראשון מהמועדים והוא י''ט הראשון של פסח אין האחרון מזכיר גשם אלא טל ונמצא המועדות מתחילין ויוצאות בטל:
משנה: אֵין שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים אֶלָּא סָמוּךְ לַגְּשָׁמִים. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה בְּיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חָג הָאַחֲרוֹן מַזְכִּיר וְהָרִאשׁוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר. בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח הָרִאשׁוֹן מַזְכִּיר וְהָאַחֲרוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר. עַד אֵימָתַי שׁוֹאֲלִין. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁיַּעֲבוֹר הַפֶּסַח. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן שֶׁנֶּאֱמַר וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן׃
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' אין שואלין את הגשמים וכו'. הא דפליגי ר''א ור' יהושע לעיל בהזכרה הוא דפליגי אבל בשאלה לומר ותן טל ומטר מודים הן שאין שואלין אלא סמוך לזמן גשמים בג' במרחשוון או בז' בו כדפליגי תנאי במתני' דלקמן:
העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון. זה שמתפלל תפלת מוסף מזכיר גשם והראשון המתפלל תפלת שחרית אינו מזכיר גשם אלא הטל במקום שמזכירין כל ימות הקיץ:
בי''ט הא' של פסח הראשון המתפלל תפלת שחרית מזכיר גשם והאחרון המתפלל תפלת מוסף אינו מזכיר גשם אלא טל והלכה כר' יהודה:
עד אימתי שואלין את הגשמים ר' יהודה אומר עד שיעבור הפסח. והא דקאמר לעיל האחרון בי''ט הא' של פסח אינו מזכיר גשם ואם שאין מזכירין מכ''ש שאין שואלין מסיק התם בגמרא תרי תנאי ואליבא דר' יהודה. והכא בגמרא נמי משני דברישא הוה אמר בשם גרמיה עד שיעבור הפסח והדר ביה בתינייתא וקאמר כר' יהודה ב''ב כדגרסינן להא ברישא דמתני':
רִבִּי אָחָא בָשֵׁם רִבִּי תַנְחוּם בֵּירִבִּי חִייָה. אִילּוּ יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים תְשׁוּבָה יוֹם אֶחָד מִיַּד הָיָה בֶן דָּוִד בָּא. מַה טַעַם. הַ֝יּ֗וֹם אִֽם בְּקוֹל֥וֹ תִשְׁמָֽעוּ׃ אָמַר רִבִּי לֵוִי. אִילּוּ הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְשַׁמְּרִין שַׁבָּת אַחַת כְּתִיקֻּנָהּ מִיַּד הָיָה בֶן דָּוִד בָּא. מַה טַעַם. וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אִכְלוּהוּ הַיּ֔וֹם כִּֽי שַׁבָּ֥ת הַיּ֖וֹם לַֽיי וגו'. חַד יוֹם. וְאוֹמֵר. בְּשׁוּבָ֤ה וָנַ֙חַת֙ תּווָשֵׁעוּן. בְּשׁוּבָה וְנַיַיח תִּתְפָּֽרְקוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
בשובה ונייח. של השבת תתפרקון:
כי שבת היום לה' וגו' חד יום. ויתורא דהיום קא דריש דלא ה''ל למימר אלא כי שבת הוא אלא ללמד דבחד יומא דשבת תהיה לה' ואם היו משמרין כתיקנה מיד היה בן דוד בא:
מה טעמא היום אם בקולו תשמעו. בכל יום ויום זמנו היא אם תשובו ובקולו תשמעו:
תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. בְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ יִשֵׂרָאֵל גָּלָת הַשְּׁכִינָה עִמָּהֶן. גָּלוּ לְמִצְרַיִם וְגָלָת הַשְּׁכִינָה עִמָּהֶן. מַה טַעַם. הֲנִגְלֹ֤ה נִגְלֵ֨יתִי֙ לְבֵית אָבִ֔יךָ בִּֽהְיוֹתָ֥ם בְּמִצְרַ֖יִם לְבֵ֥ית פַּרְעֹֽה׃ גָּלוּ לָבָבֶל וְגָלָת שְׁכִינָה עִמָּהֶן. מַה טַעַם. לְמַֽעַנְכֶ֞ם שׁוּלַּחְתִּי בָבֶ֗לָה. גָּלוּ לְמָדַי וְגָלָת הַשְּׁכִינָה עִמָּהֶן. מַה טַעַמָא. וְשַׂמְתִּ֥י כִסְאִ֖י בְּעֵילָ֑ם. וְאֵין עֵילַם אֶלָּא מָדַי. כְּמַה דַתְּ אֲמַר. וַֽאֲנִי֙ בְּשׁוּשַׁ֣ן הַבִּירָ֔ה אֲשֶׁר֭ בְּעֵילָ֣ם הַמְּדִינָה֑. גָּלוּ לְיָוָן וְגָלָת הַשְּׁכִינָה עִמָּהֶן. מַה טַעַם. וְעֽוֹרַרְתִּ֤י בָנַ֨יִךְ֙ צִיּ֔וֹן עַל בָּנַיִ֖ךְ יָוָן֑. גָּלו לָרוֹמֵי הַשְּׁכִינָה עִמָּהֶן. 3b מַה טַעַם. אֵלַי֙ קוֹרֵא מִשֵּׂעִ֔יר שֹׁמֵר֙ מַה מִּלַּ֔יְלָה. אָֽמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִישַׁעְיָה. רַבֵּינוּ יְשַׁעְיָה. מַה יוֹצֵא לָנוּ מִתּוֹךְ הַלַּיְלָה הַזֶּה. אָמַר לָהֶן. הַמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁנִּשְׁאַל. כֵּיוָן שֶׁשָּׁאַל חָזַר אֶצְלָן. אָֽמְרוּ לוֹ. שׁוֹמֵר֭ מַה מִּלֵּֽיל׃ מַה מִילֵּל שׁוֹמֵר הָעוֹלָמִים. אָמַר לָהֶן. אָמַ֣ר שׁוֹמֵר אָתָ֥א בוֹקֶר וְגַם לָיְ֑לָה. אָֽמְרוּ לוֹ. וְגַם לָיְ֑לָה. אָמַר לָהֶן. לֹא כְאַתֶּם סְבוּרִים. אֵלָּא בוֹקֶר לַצַּדִּיקִים וְלַיְלָה לָרְֽשָׁעִים. בּוֹקֶר לְיִשְׂרָאֵל וְלַיְלָה לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם. אָֽמְרוּן לֵיהּ. אִימַת. אֲמַר לוֹן. אֵימַת דִּאַתּוֹן בָּעֵיי הוּא בָעֵי. אִם תִּבְעָי֥וּן בְּעָ֖יוּ. אָֽמְרוּ לוֹ. מִי מְעַכֵּב. אָמַר לָהֶן. תְּשׁוּבָה. שׁוּבוּ אֵתָֽיוּ׃
Pnei Moshe (non traduit)
אמרו לו וגם לילה. אתמהא אם יהיה לילה וחשך הגלות לכולם:
שומר מה מליל. דריש לשון מילל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source