וְשָׂרַף אַפּוֹסְטוֹמוֹס אֶת הַתּוֹרָה. אֵיכָן שְׂרָפָהּ. רִבִּי אָחָא אָמַר. בְּמַעֲבַרְתָּא דְּלוֹד. וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. בְּמַעֲבַרְתָּא דְּטַרְלוֹסָה. וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. הוּעֲמַד. מָאן דְּאָמַר הוּעֲמַד. צַלְמוֹ שֶׁלְמְנַשֶּׁה. מָאן דְּאָמַר. הֶעֱמִיד. צַלְמוֹ שֶׁלְאַפּוֹסְטוֹמוֹס. מִפְּנֵי מַה לֹא קָֽבְעוּ אוֹתוֹ תַעֲנִית. חִינְנָא אָבוֹי דְבַר יַנְטָה בְשֵׁם רִבִּי בְּנָייָה. שֶׁלֹּא קִיבְּלוּ רוֹב צִיבּוּר עֲלֵיהֶם. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כָּל מַה שֶׁנַּעֲשֶׂה בָזֶה חָזַר. וְכָל מַה שֶׁנַּעֲשֶׂה בָזֶה לֹא חָזַר. אָמַר רִבִּי לֵוִי. כָּתוּב אֲשֶׁ֨ר יַֽעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֛ם הָֽאָדָ֖ם וָחַ֣י בָּהֶ֑ם. וְאֵין מָאוֹר עֵינָיו שֶׁלְאָדָם חוֹזֵר אֶלָּא לְאַחַר אַרְבָּעִים יוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
כתיב אשר יעשה אותם האדם וחי בהם ואין מאור עיניו של אדם חוזר וכו' אדברי תורה קאי והביא הכתוב אשר יעשה אותם האדם וחי בהם לומר שהעסק של התורה והמצות חייו של אדם הוא ואם פורש מד''ת אין מאור עיניו של אדם מאירין בה להיות חוזר כמקדם אלא לאחר ארבעי' יום כדדריש ואזיל הדא הוא דכתיב ויהי בשנה השנית וגו' וכתיב ויסעו מהר ה' וכו' אותו היום סרו מאחרי ה' כאילו טלייא וכו' כאותן התינוקות הפונים מבית הספר ויוצאין לכפרים לטיול ולשחוק כך היו פונים מן התורה ובו ביום נתאוו תאוה וכו' הרי ל''ג יום ובשבעת ימי מרים וכו' הרי ארבעי' יום שלא חזרו לדברי תורה:
כל מה שנעשה בזה בבית ראשון חזר בשני ומה שנעשא בשני לא חזר עדיין א''נ על י''ז בתמוז וט''ב קאמר דכל מה שנעשה בי''ז תמוז שבירת הלוחות וכן כולם חזר לישראל וכל מה שנעשה בט' באב לא חזר וכקובל על הדבר אמר כן:
שלא קבלו רוב הצבור עליהם. באותו זמן:
מפני מה לא קבעו אינהו תענית. אותו הדור שאתה אומר שהועמד בעל כרחם:
מ''ד הועמד צלמו של מנשה. שהועמד בעל כרחם של דורו ולא היו מסכימים עמו ומ''ד העמיד זהו צלמו של אפוסטמו' שהיה לאחר שמטה ידם והעמיד באין מוחה ומעכב על ידו:
תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. עֲקִיבָה רִבִּי הָיָה דוֹרֵשׁ. כֹּֽה אָמַ֞ר י֨י צְבָא֗וֹת צ֣וֹם הָֽרְבִיעִ֡י וְצ֣וֹם הַֽחֲמִישִׁי֩ וְצ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י וְצ֣וֹם הָֽעֲשִׂירִ֗י וגו'. 23b צ֣וֹם הָֽרְבִיעִ֡י זֶה שִׁבְעָה עָשָׂר בַּתַּמּוּז. יוֹם שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת. וּבָטַל הַתָּמִיד. וְהוֹבְקְעָה הָעִיר. וְשָׂרַף אַפּוֹסְטוֹמוֹס אֶת הַתּוֹרָה. וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל. צ֣וֹם הַֽחֲמִישִׁי֩. זֶה תִשְׁעָה בְאַב. שֶׁבּוֹ חָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִייָה. צ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י זֶה שְׁלֹשָׁה בַתִּשְׁרֵי. יוֹם שֶׁנֶּהֱרַג בּוֹ גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם. צ֣וֹם הָֽעֲשִׂירִ֗י. זֶה עֲשָׂרָה בַטֵּבֵת. יוֹם שֶׁסָּמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל עַל יְרוּשָׁלִַם. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיְהִי֩ דְבַר י֨י אֵלַ֜י בַּשָּׁנָ֤ה הַתְּשִׁיעִית֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽעֲשִׂירִ֔י בֶּעָשׂ֥וֹר לַחוֹדֶשׁ לֵאמֹֽר בֶּן אָדָ֗ם כְּתָב לְךָ֙ אֶת שֵׁ֣ם הַיּ֔וֹם אֶת עֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה סָמַ֤ךְ מֶלֶךְ בָּבֶל֙ עַל יְר֣וּשָׁלַ֔ם. וַאֲנִי אוֹמֵר. צ֣וֹם הָֽעֲשִׂירִ֗י זֶה חֲמִשָׁה בַטֵּבֵת. יוֹם שֶׁבָּאָת שְׁמוּעָה לַגּוֹלָה. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיְהִ֞י בִּ[ע]שְׁתֵּ֧י עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֗ה בָּֽחֲמִישִׁי בַּֽחֲמִשָּׁ֥ה לַחוֹדֶשׁ בְּגָלוּתֵינוּ בָּא אֵלַ֨י הַפָּלִ֧יט מִירוּשָׁלַ֛ם לֵאמֹ֖ר הוֹבְקְעָה הָעִֽיר׃ אֶלָּא שֶׁבִּיהוּדָה מִתְעַנִּין עַל הַמַּעֲשֶׂה. וּבַגָּלִיּוֹת עַל הַשְּׁמוּעָה. רִבִּי עֲקִיבָה דָרַשׁ רִאשׁוֹן אַחֲרוֹן וְאַחֲרוֹן רִאשׁוֹן. וַאֲנִי דוֹרֵשׁ רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן. וַאֲנִי רוֹאֶה אֶת דְּבָרַיי מִדִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ר''ע דורש ראשון יום שסמך מלך בבל שהוא ראשון לפורענות דורש הוא אחרון ואחרון שבמקרא דורש ראשון לפורענות ואני וכו' הכל כסדר פירעניו':
הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיְהִ֞י בַּשָּׁנָ֧ה הַשֵּׁינִית בַּחוֹדֶשׁ הַשֵּׁינִי בְּעֶשְׂרִ֣ים בַּחוֹדֶשׁ וגו'. וְכָתוּב וַיִּסְעוּ֙ מֵהַ֣ר י֨י דֶּ֖רֶךְ שְׁל֣שֶׁת יָמִ֑ים. רִבִּי זְכַרְיָה חַתְנֵיהּ דְּרִבִּי לֵוִי. לְאִילֵּין טַלְייָא דְמִתְפַּנֵּיי מִן סִיפְרָא וְנַפֵקוּן לוֹן [בכ]פָרֵיי. בּוֹ בַיּוֹם נִתְאַווּ תַאֲוָה. עַ֣ד חוֹדֶשׁ יָמִ֗ים עַ֤ד אֲשֶׁר יֵצֵא֙ מֵֽאַפְּכֶ֔ם. וּבְשִׁבְעַת יְמֵי מִרְיָם. וַתִּסָּגֵ֥ר מִרְיָ֛ם מִח֥וּץ לַֽמַּֽחֲנֶ֖ה. וּבְאַרְבָּעִים יוֹם שֶׁל מְרַגְּלִים. וַיָּשׁוּבוּ מִתּ֣וּר הָאָ֑רֶץ מִקֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֥ים יֽוֹם׃ וַיֵּֽלְכ֡וּ וַיָּבוֹאוּ אֶל מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל אַֽהֲרֹ֜ן וגר'. אֲתוֹן אַשְׁכְּחִינוֹן עֲסִיקִין בְּהִילְכוֹת חַלָּה וְעָרְלָה. אָֽמְרוּ לָהֶן. לָאָרֶץ אֵין אַתֶּם נִכְנָסִין וְאַתֶּם עֲסוּקִין בְּהִילְכוֹת חַלָּה וְעָרְלָה. מִיַּד וַתִּשָּׂא֙ כָּל הָ֣עֵדָ֔ה וַֽיִּתְּנ֖וּ אֶת קוֹלָ֑ם וַיִּבְכּ֥וּ הָעָ֖ם בַּלַּיְ֥לָה הוּא. אָמַר לָהֶן. אַתֶּם בְּכִיתֶם לְפָנַי בְכִייָה שֶׁלְתִּפְלוּת. חַיַּי. עֲתִידִין אַתֶּם לִבְכּוֹת בְּכִייָה שֶׁלְמַמָּשׁ. בָּכֹה תִבְכֶּ֜ה בַּלַּ֗יְלָה. תַּנֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. כָּתוּב וַיִּשְׁמַ֨ע מֹשֶׁ֜ה אֶת הָעָ֗ם בּוֹכֶה לְמִשְׁפְּחוֹתָיו וגו'. עַל שֵׁשׁ עֲרָיוֹת שֶׁאָסַר לָהֶן מֹשֶׁה.
Pnei Moshe (non traduit)
בכה תבכה בלילה. וכנגדם שתי בכיות של תפלות כדתני רשב''י וכו' אחת שבכו על שש עריות שאשר להם משה יותר ממה שהיה אסור לבני נח ואחת של מרגלים:
ובארבעים יום של מרגלים דכתיב וישובו וגו'. וכלומר ובאותן ארבעים יום הוא שחזר מאור עיניהם לעסוק בתורה וכדדורש והולך אתון אשכחן עסיקין בהל' חלה וערלה ואמרו להן לארץ אין אתם יכולין להיות נכנסין והרי אלו אינם נוהגין מן התורה אלא בארץ:
וְנִלְכְּדָה בֵּיתְתָּר. רִבִּי הֲוָה דְרַשׁ עֶשְׂרִין וְאַרְבָּעָה עוֹבְדִין בְּבִּלַּ֨ע י֨י וְלֹ֣א חָמַ֗ל. וְרִבִּי יוֹחָנָן דְּרַשׁ אֲשִׁיתִּין. וְרִבִּי יוֹחָנָן יְתִיר עַל רִבִּי. אֶלָּא עַל יְדֵי דְּרִבִּי הֲוָה סְמִיךְ לְחֻרְבַּן בֵּית מוּקְדְּשָׁא הֲוָה תַמָּן סַבִּין נְהִירִין וַהֲוָה דְרַשׁ וְאִינּוּן בָּכֵיי וּמִשְׁתַּתְּקִין וְקַיימִין לֹון. תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בֵּירִבִּי אִלָעִאי. בָּרוּךְ רִבִּי הָיָה דוֹרֵשׁ הַקּוֹל ק֣וֹל יַֽעֲקֹ֔ב וְהַיָּדַ֖יִם יְדֵ֥י עֵשָֽׂו׃ קוֹלוֹ שֶׁלְיַעֲקֹב צָווַח מִמָּה שֶׁעָשׂוּ לוֹ יָדָיו שֶׁלְעֵשָׂיו בְּבִיתְתָּר.
Pnei Moshe (non traduit)
אשיתין. ששים אופנים בדרשת הפסוק והענין ומתמה וכו' ר' יוחנן היה דורש יותר מרבי אלא ע''י וכו' והיו שם זקנים שהיו זכורין החורבן לכשהיה דורש בענין בכו הרבה הפסיק בדרוש להיות שותקין וקמו מלבכות:
אָמַר רִבִּי לְוִי. יְהוֹיָרִיב גַּבְרָה מֵירוֹן קַרְתָּה. מְסַרְבֵיי. מְסַר בֵּייְתָה לִשׂנָאַייָא. אָמַר רִבִּי בֶּרֶכְיָה. [יְהוֹיָרִיב] י''ה הֵרִיב עִם בָּנָיו עַל שֶׁמָּרוּ וְסָֽרְבוּ בוֹ יְדַעְיָה עָמוֹק צִיפּוֹרִים. יְדַע יָ''ה עֵיצָה עֲמוּקָה שֶׁבְּלִיבָּם וְהֶגְלָם לְצִיפּוֹרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
יהוריב. דרש שם המשמרות על הפרעניות שבאה על חטאתם. גברא מידון קרתה שגבר הריב והדין לידון העיר וכן מסרביי וכו':
תַּנֵּי. רִבִּי יּוֹסֵי אוֹמֵר. יוֹם שֶׁחָרַב הַבַּיִת הָיָה מוֹצָאֵי שַׁבָּת וּמוֹצָאֵי שְׁמִיטָּה וּמִשְׁמַרְתּוֹ שֶׁלְיְהוֹיָרִיב בְּתִשְׁעָה בִאַב. וְכֵן בַּשֵּׁינִי. בָּזֶה וּבָזֶה הָיוּ הַלְוִיִּם עוֹמְדִין עַל הַדּוּכָן וְאוֹמְרִין וַיָּ֤שֶׁב עֲלֵיהֶ֙ם ׀ אֶת אוֹנָ֗ם וּבְרָעָתָ֥ם יַצְמִיתֵ֑ם יַ֝צְמִיתֵ֗ם י֨י אֱלֹהֵֽינוּ׃ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. מָהוֹ לוֹמַר שִׁיר בְּלָא נְסָכִים. אָמַר לֵיהּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא דְתַנֵּי. בָּזֶה וּבָזֶה הָיוּ הַלְוִיִּם עוֹמְדִין עַל הַדּוּכָן וְאוֹמְרִין וַיָּ֤שֶׁב עֲלֵיהֶ֨ם ׀ אֶת אוֹנָ֗ם וגו'. רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אוֹמְרִין שִׁיר בְּלָא נְסָכִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אֵין אוֹמְרִין שִׁיר בְּלָא נְסָכִים. הָתִיב רִבִּי יוֹחָנָן לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וְהָתַנֵּי. בָּזֶה וּבָזֶה הָיוּ הַלְוִיִּם עוֹמְדִים עַל הַדּוּכָן וְאוֹמְרִין וַיָּ֤שֶׁב עֲלֵיהֶ֙ם ׀ אֶת אוֹנָ֗ם. אָמַר לֵיהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מָה אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. אָמַר לֵיהּ. מְאַחַר שֶׁאִילּוּ נְסָכִים הָיוּ זְמַנּוֹ שֶׁלְשִׁיר הָיָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. שִׁירוֹ שֶׁל יוֹם. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. שִׁירוֹ שֶׁל אֶתְמוֹל.
Pnei Moshe (non traduit)
מה את ש''מ. מכאן שיש שיר בלא נסכים וכדמסיים ואזיל אמר שא''ל רשב''ל לא שאמרו שיר אלא מאחר שאלו נסכים היו זמנו של שיר היה ועל זמן השיר קאמר וכדפליגי גם בזה דלר' יוחנן אמרו שירו של יום ולר''ל לא אמרו שיר אלא על זמן שירו של אתמול קאמר וכלומר מקודם ושהיו להם נסכים והגיע זמן של השיר:
נישמעינה מן הדא וכו'. והרי כבר בטל התמיד ולא היה נסכים וקתני והיו הלוים עומדים על הדוכן וכו':
תני. בתוספתא פ''ג ר' יוסי אומר מגלגלין זכות ליום זכאי וכו':
אֲמַר לוֹן. אֲפִילוּ כֵן מַה חֲמִיתוֹן. אָֽמְרוּן לֶיהּ. אֶ֣רֶץ אוֹכֶלֶת יֽוֹשְׁבֶ֨יהָ֙ הִ֔יא. כָּל קֵירְווָא דַהֲווִינָן עָלִין תַּמָּן הֲוִינָן מַשְׁכַּחִין מֵתִין. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בַּטּוֹבָה שֶׁעָשִׂיתִי לָכֶם אָמַרְתֶּם אֶ֣רֶץ אוֹכֶלֶת יֽוֹשְׁבֶ֨יהָ֙ הִ֔יא. כָּל קִרְייָה דַהֲווֹן עָלֵין בָּהּ הֲוָה טָב קַרְתָּא מַיִית. עַד דַּהֲווֹן מִיטַפְּלִין בֵּיהּ הֲווֹן מְיַילְּלִין קַרְתָּא וְנַפְקִין לוֹן וּבַר נַשׁ לָא יְדַע בְּהוֹן. וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְאַמַרְתוֹן וַנְּהִ֤י בְעֵינֵ֨ינוּ֨ כַּֽחֲגָבִ֔ים וְכֵ֥ן הָיִי֖נוּ בְּעֵֽינֵיהֶֽם׃ 24a יָֽדְעִין הֲוִיתוֹן מַה דַהֲוִינָא עֲבַד לְכוֹן בְּאַפֵּיהוֹן. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. דִּיבְּרוּ [דְבָרִים] כְּלַפֵּי לְמַעֲלָן. כִּֽי חָזָ֥ק ה֖וּא מִמֶּֽנּוּ׃ אָֽמְרוּ. כִּבְיָכוֹל אֶפִילוּ לָא יְכִיל לְהוֹן. רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה. לְק֣וֹל ׀ הֲמוּלָּ֣ה גְדוֹלָה. לְקוֹל (הַמִּילַּה) [הֲמוּלָה] הַגְּדוֹלָה שֶׁאָמַרְתֶּם. הִצִּ֥ית אֵשׁ֙ עָלֶ֔יהָ וְרָע֖וּ דָּלִיּוֹתָֽיו׃
Pnei Moshe (non traduit)
ידעין הויתון. וכי יודעים אתם מה שהייתי עושה דמות שלכם בפניהם שאמרתם וכן היינו בעיניהם:
הוה טב קרתא מיית. החשוב שבעיר מת ובתוך שהיו מטפלין בו היו מרגלים העיר ואין אדם משגיח עליהם:
אמר לון. משה אפי' כן מה חמיתון שאתם אומרי' כך:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source