וּבָטַל הַתָּמִיד. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. בִּימֵי מַלְכוּת יָווָן הָיוּ מְשַׁלְּשְׁלִין לָהֶם שְׁתֵּי קוּפּוֹת שֶׁלְזָהָב וְהָיוּ מַעֲלִין שְׁנֵי כְבָשִׂים. פַּעַם אַחַת שִׁילְשְׁלוּ לָהֶם שְׁתֵּי קוּפּוֹת שֶׁלְזָהָב וְהֶעֱלוּ לָהֶן שְׁנֵי גְדָיִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֵאִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עֵינֵיהֶם וּמָֽצְאוּ שְׁנֵי טְלָאִים בְּלִישְׁכַּת הַטְּלָאִים. עַל אוֹתָהּ שָׁעָה הֵעִיד רִבִּי יְהוּדָה בֶּן אַבָּא עַל תָּמִיד שֶׁלְשַׁחַר שֶׁקָּרַב בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת. וְאָמַר רִבִּי לֵוִי. אַף בִּימֵי מַלְכוּת הָרִשְׁעָה הַזֹּאת הָיוּ מְשַׁלְּשְׁלִין לָהֶם שְׁתֵּי קוּפּוֹת שֶׁלְזָהָב וְהָיוּ מַעֲלִין שְׁנֵי גְדָיִים. וּבַסּוֹף שִׁילְשְׁלוּ לָהֶם שְׁתֵּי קוּפּוֹת שֶׁלְזָהָב וְהֶעֱלוּ לָהֶם שְׁנֵי חֲזִירִים. לֹא הִסְפִּיקוּ לְהַגִּיעַ לְמַחֲצִית הַחוֹמָה עַד (שֶׁנָּתַץ) [שֶׁנָּעַץ] הַחֲזִיר וְקָפַץ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים פַּרְסָה. בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה גָֽרְמוּ הָעֲווֹנוֹת וּבָטַל הַתָּמִיד וְחָרַב הַבַּיִת.
Pnei Moshe (non traduit)
בימי מלכות יון וכו'. גרסינן להא לעיל בפ''ד דברכות:
וְהוֹבְקְעָה הָעִיר. כָּתוּב בְּתִשְׁעָ֣ה לַחוֹדֶשׁ הוֹבְקְעָה הָעִֽיר וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי תַנְחוּם בַּר חֲנִילַאי. קִילְקוּל חֶשְׁבוֹנוֹת יֵשׁ כָּאן. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיְהִ֛י בְּעַשְׁתֵּֽי עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה בְּאֶחָ֣ד לַחוֹדֶשׁ הָיָ֥ה דְבַר י֨י אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ בֶּן אָדָ֗ם יַ֠עַן אֲשֶׁר אָ֨מְרָה צּוֹר עַל יְרֽוּשָׁלַ֨ם֙ הֶאָ֔ח. מָהוּ הֶאַח. אִין תִּימַר. בְּאֶחָד בְּאַר. עַדַּיִין לָא נִשְׂרַף. אִין תֵּימַר בְּאֶחָד בְּאֶלּוּל. [בְּ]יוֹם וָלַיְלָה נְפַק בַּלְדָּרָה מִן יְרוּשָׁלִַם וּבָא לְצוֹר. אֶלָּא קִילְקוּל חֶשְׁבוֹנוֹת יֵשׁ כָּאן. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וּמְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת. בָּאוּ וְאָֽמְרוּ לוֹ. נִשְׁבָּה בִּנְךָ. וְנִתְקַלְקְלוֹ חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו. אָמַר. יֵיעָשֶׂה זֶה רֹאשׁ לַחֶשְׁבוֹנוֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. לַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וּמְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו. בָּאוּ וְאָֽמְרוּ לוֹ. נִשְׁבָּה בִּנְךָ וְנִתְקַדֵּשׁ. אָמַר. יֵיעָשֶׂה זֶה רֹאשׁ לַחֶשְׁבוֹנוֹת. רִבִּי מָנָא בָעִי. נִיחָא נִתְקַלְקְלוֹ לְשֶׁעָבַר. דִּילְמָא לְהַבָּא. בֵּין כְּמָאן דְּאָמַר. בַּתִּשְׁעָה לַחוֹדֶשׁ. בֵּין כְּמָאן דְּאָמַר. בְּשִׁבְעָה עָשָׂר. [מַה בֵינִיהוֹן.] עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם מִיּוֹם שְׁהוֹבְקְעָה הָעִיר וְעַד יוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. אָמַר רִבִּי אָבוּנָה. סִימָנָא מַקֵּ֥ל שָׁקֵ֖ד אֲנִ֥י רֹאֶֽה. מָה הַלּוּז הַזֶּה מִשֶּׁהוּא מוֹצִיא אֶת נִיצּוֹ וְעַד שֶׁהוּא גוֹמֵר אֶת פֵּירוֹתָיו עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם. כָּךְ מִיּוֹם שְׁהוֹבְקְעָה הָעִיר וְעַד יוֹם שֶׁחָרַב הַבַּיִת עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם. מָאן דְּאָמַר. בַּתִּשְׁעָה לַחוֹדֶשׁ. (בְּשִׁבְעָה עָשָׂר) [בְּאֶחָד] בְּאַב חָרַב הַבַּיִת. מָאן דְּאָמַר בְּשִׁבְעָה עָשָׂר. בְּתִשְׁעָה בְאַב חָרַב הַבַּיִת.
Pnei Moshe (non traduit)
בין כמ''ד וכו' מה ביניהן וכו'. כלו' הרי לד''ה כ''א יום מיום שהובקעה עד יום שחרב היה כדדריש ר' אבינא סימנא מקל שקד וכו' א''כ למ''ד בט' לחודש הובקעה היאך אתה מוצא כ''א יום הללו ואם נאמר דלהאי מאן דאמר לית ליה האי סימנא דמקל שקד ומהדר דכ''ע אית להו האי סימנא ולמ''ד בט' לחודש הובקעה צ''ל דבא' באב חרב הבית ומ''ד וכו' והא הוא דאית ביניהון:
ניחא נתקלקלו לשעבר. מזמן שהובקעה העיר שהיו טרודים בצרות ובמלחמות עד יום היכבשה ונשרפה בעשתי עשרה שנה אלא דלמא להבא בתמיה שלאחר החורבן שכבר עברו מעליהן מפני מה נתקלקלו החשבונות שאתה אומר שזה הפסוק באחד לחודש בעשתי עשרה שנה יען אשר אמרה צור וגו' ג''כ על ידי קלקול החשבון נכתב הלא זה היה אחר כך:
נשבה בנך ונתקדש. כמו ונתגדש כלומר שנעשה כמין גדיש וחרבה אמר וכו':
יעשה זה. היום שאתם סבורים ראש לחשבונות:
קלקול חשבונות יש כאן. בהכתוב וטעו בח' ימים מוקדם ומביא ראיה כהדא הוא דכתיב ביחזקאל כ''ו ויהי בעשתי עשרה שנה באחד לחדש וגו' ואותה שנה נחרב הבית כדכתיב להלן שם ל''ג ויהי בשתי עשרה שנה בעשירי בחמישי לחודש לגלותינו בא אלי הפליט מירושלים לאמר הוכתה העיר וזה היה בטבת שלאחר שנת החורבן וכתיב בקרא דלעיל בא' לחודש וגו' בן אדם יען אשר אמרה צור על ירושלים האח מהו האח מה שמחה היה להם בא' לחודש ואיזה אחד לקודש הוא אין תימר אחד באב עדיין לא נשרף הבית ואין תימר באחד באלול שלאחר אב באותה שנה וכי אפשר ביום ובלילה נפק בלדרה הוא המביא הכתבים והשליחות ואתי לצור בימים מועטים הללו והיא רחוקה הרבה מירושלים אלא קלקול חשבונות יש כאן וטעו בחשבון מחמת רוב הצרות שעברו עליהן ולא רצה הכתוב לשנות מכמו שהיו סבורים וכן נמי איכא קלקול חשבון בהכתוב בט' לחודש הובקעה העיר שלא היה זה אלא בי''ז בתמוז:
כתיב. בתשעה לחודש וגו' בירמי' ל''ט כתיב בעשתי עשרה שנה וצדקיהו בחדש הרביעי בתשעה לחדש הבקעה העיר וכ''כ במלכים ב' כ''ה ואת אמר הכין בי''ז בו:
תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. עֲקִיבָה רִבִּי הָיָה דוֹרֵשׁ. כֹּֽה אָמַ֞ר י֨י צְבָא֗וֹת צ֣וֹם הָֽרְבִיעִ֡י וְצ֣וֹם הַֽחֲמִישִׁי֩ וְצ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י וְצ֣וֹם הָֽעֲשִׂירִ֗י יִֽהְיֶ֤ה לְבֵית יְהוּדָה֙ לְשָׂשׂ֣וֹן וּלְשִׂמְחָ֔ה. צ֣וֹם הָֽרְבִיעִ֡י זֶה שִׁבְעָה עָשָׂר בַּתַּמּוּז. יוֹם שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת. וּבָטַל הַתָּמִיד. וְהוֹבְקְעָה הָעִיר. וְשָׂרַף אַפּוֹסְטוֹמוֹס אֶת הַתּוֹרָה. וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל. צ֣וֹם הַֽחֲמִישִׁי֩. זֶה תִשְׁעָה בְאַב. שֶׁבּוֹ חָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִייָה. צ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י זֶה שְׁלֹשָׁה בַתִּשְׁרֵי שֶׁנֶּהֱרַג בּוֹ גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם. צ֣וֹם הָֽעֲשִׂירִ֗י. זֶה עֲשָׂרָה בַטֵּבֵת. יוֹם שֶׁסָּמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל עַל יְרוּשָׁלִַם.
הלכה: כָּתוּב וַיִּשְׁכֹּ֤ן כְּבוֹד י֨י עַל הַ֣ר סִינַ֔י וַיְכַסֵּ֥הוּ הֶֽעָנָן֖ שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֑ים וַיִּקְרָ֧א אֶל מֹשֶׁ֛ה בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י. וַיַּ֥עַל מֹשֶׁ֖ה. שְׁבִיעִי שֶׁהוּא לַאַחַר הַדִּיבְּרוֹת וּתְחִילָּה לָאַרְבָּעִים. אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה. אַרְבָּעִין יוֹמִין אֲנָא מֵיעֲבֲד בְּטוּרָא כֵּיוָן שְׁהִגִּיעַ יוֹם אַרְבָּעִים וְלֹא בָא. מִיַּד וַיַּרְ֣א הָעָ֔ם כִּֽי בוֹשֵׁשׁ מֹשֶׁ֖ה לָרֶ֣דֶת מִ‌ן הָהָ֑ר. וְכֵיוָן שְׁהִגִּיעַ שֵׁשׁ שָׁעוֹת וְלֹא בָא. מִיַּד וַיִּקָּהֵ֙ל הָעָ֜ם עַֽל אַֽהֲרֹ֗ן וַיֹּֽאמְר֤וּ אֵלָיו֙ ק֣וּם ׀ עֲשֵׂה לָנ֣וּ אֱלֹהִ֗ים אֲשֶׁ֤ר יֵֽלְכוּ֙ לְפָנֵ֔ינוּ וגו'. וַיֹּאמֶר י֨י אֶל מֹשֶׁ֑ה לֶךְ רֵ֕ד כִּ֚י שִׁחֵ֣ת עַמְּךָ֔ וגו'. וַיִּשְׁמַ֧ע יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת ק֥וֹל הָעָ֖ם בְּרֵעֹ֑ה וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל מֹשֶׁ֔ה ק֥וֹל מִלְחָמָ֖ה בַּֽמַּֽחֲנֶֽה. אָמַר מֹשֶׁה. אָדָם שֶׁהוּא עָתִיד לְהַנְהִיג שְׂרָרָה עַל שִׂשִּׁים רִיבּוֹא אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַבְחִין בֵּין קוֹל לְקוֹל. וַיֹּ֗אמֶר אֵ֥ין קוֹל֙ עֲנ֣וֹת גְּבוּרָ֔ה וְאֵ֥ין ק֖וֹל עֲנ֣וֹת חֲלוּשָׁ֑ה ק֣וֹל עַנּ֔וֹת אָֽנֹכִ֖י שׁוֹמֵעַ׃ אָמַר רִבִּי יָסָא. קוֹל קִילוּס עֲבוֹדָה זָרָה אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ. רִבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רִבִּי יָסָא. אֵין כָּל דּוֹר וָדוֹר שֶׁאֵין בּוֹ אוּנְקִי אַחַת מֵחֶטִיוֹ שֶׁלְעֶגֶל. וַיְהִ֗י כַּֽאֲשֶׁ֤ר קָרַב֙ אֶל הַֽמַּֽחֲנֶ֔ה וַיַּרְ֥א אֶת הָעֵ֖גֶל וּמְחוֹלוֹת. רִבִּי חִלְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. מִיכָּן שֶׁלָּא יְהֵא אָדָם דָּן (עוּמָדוֹת) [אוּמָדוֹת]. דָּרַשׁ מֹשֶׁה מִקַּל הָחוֹמֶר. מָה אִם פֶּסַח שֶׁהִיא מִצְוָה יְחִידִית נֶאֱמַר בּוֹ וְכָל עָרֵ֖ל לֹא יֹ֥אכַל בּֽוֹ. הַתּוֹרָה שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת כְּלוּלוֹת בָּהּ אַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וַיִּֽחַר אַ֣ף מֹשֶׁ֗ה וַיַּשְׁלֵ֤ךְ מִיָּדָיו֙ אֶת הַלּוּחוֹת וַיְשַׁבֵּ֥ר אוֹתָם תַּ֥חַת הָהָֽר׃ תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ שְֶׁשַׁבְּרֵם. [שֶׁנֶּאֱמַר] וְאֶכְתֹּב֙ עַל הַלּוּחוֹת אֶ֨ת הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָי֛וּ עַל הַלּוּחוֹת הָרִֽאשֹׁנִי֖ם אֲשֶׁ֣ר שִׁיבַּרְתָּ. אָמַר לוֹ. 23a יָפֶה עָשִׂיתָ שֶׁשִּׁיבַּרְתָּ. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. הַלּוּחוֹת הָיָה אוֹרְכָן שִׁשָּׁה טְפָחִים וְרָחְבָּן שְׁלֹשָׁה. וְהָיָה מֹשֶׁה תָפוּשׂ בִּטְפָחַיִים וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּטְפָחַיִים וּטְפָחַיִים רֵיוַח בָּאֶמְצָע. כֵּיוָן שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה בִּיקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחוֹטְפָן מִיָּדוֹ שֶׁלְמֹשֶׁה. וְגָֽבְרָה יָדוֹ שֶׁלְמֹשֶׁה וְחָטְפָן מִמֶּנּוּ. הוּא שֶׁהַכָּתוּב מְשַׁבְּחוֹ בַּסּוֹף וְאוֹמַר וּלְכֹל֙ הַיָּ֣ד הַֽחֲזָקָ֔ה. יְיֵא שְׁלָמָא עַל יָדָא דְגָֽבֵרָת עַל מִינָא. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵה בַּר אַבַּיי. [הַלּוּחוֹת] הָיוּ מְבַקְּשִׁין לִפְרוֹחַ וְהָיָה מֹשֶׁה תוֹפְשָׂן. [דִּכְתִיב] וָֽאֶתְפּוֹשׂ בִּשְׁנֵי הַלּוּחוֹת. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נְחֶמְיָה. הַכְּתָב עַצְמוֹ פָרַח. רִבִּי עֶזְרָה בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה בֵּירִבִּי סִימוֹן. הַלּוּחוֹת הָיוּ מַשּׂאוּי אַרְבָּעִים סְאָה וְהַכְּתָב הָיָה סוֹבִלָן. כֵּיוָן שֶׁפָּרַח הַכְּתָב כָּֽבְדוּ עַל יָדָיו שֶׁלְמֹשֶׁה וְנָֽפְלוּ וָנִשְׁתַּבְּרוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
שלא יהא אדם דן אומדות. מאומדן דעתו עד שיראה או יהא ברור בעיניו הדבר:
אונקי אחת של פורענות. מחמת חטאו של עגל:
גמ' כתיב. וישכון כבוד ה' על הר סיני וכו'. מפרש האיך כלו מ' יום בשבעה עשר בתמוז ובו נשתברו הלוחות:
הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיְהִ֞י בַּשָּׁנָ֧ה הַשֵּׁינִית בַּחוֹדֶשׁ הַשֵּׁינִי בְּעֶשְׂרִ֣ים בַּחוֹדֶשׁ וגו'. וְכָתוּב וַיִּסְעוּ֙ מֵהַ֣ר י֨י דֶּ֖רֶךְ שְׁל֣שֶׁת יָמִ֑ים. רִבִּי זְכַרְיָה חַתְנֵיהּ דְּרִבִּי לֵוִי. לְאִילֵּין טַלְייָא דְמִתְפַּנֵּיי מִן סִיפְרָא וְנַפֵקוּן לוֹן [בכ]פָרֵיי. בּוֹ בַיּוֹם נִתְאַווּ תַאֲוָה. עַ֣ד חוֹדֶשׁ יָמִ֗ים עַ֤ד אֲשֶׁר יֵצֵא֙ מֵֽאַפְּכֶ֔ם. וּבְשִׁבְעַת יְמֵי מִרְיָם. וַתִּסָּגֵ֥ר מִרְיָ֛ם מִח֥וּץ לַֽמַּֽחֲנֶ֖ה. וּבְאַרְבָּעִים יוֹם שֶׁל מְרַגְּלִים. וַיָּשׁוּבוּ מִתּ֣וּר הָאָ֑רֶץ מִקֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֥ים יֽוֹם׃ וַיֵּֽלְכ֡וּ וַיָּבוֹאוּ אֶל מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל אַֽהֲרֹ֜ן וגר'. אֲתוֹן אַשְׁכְּחִינוֹן עֲסִיקִין בְּהִילְכוֹת חַלָּה וְעָרְלָה. אָֽמְרוּ לָהֶן. לָאָרֶץ אֵין אַתֶּם נִכְנָסִין וְאַתֶּם עֲסוּקִין בְּהִילְכוֹת חַלָּה וְעָרְלָה. מִיַּד וַתִּשָּׂא֙ כָּל הָ֣עֵדָ֔ה וַֽיִּתְּנ֖וּ אֶת קוֹלָ֑ם וַיִּבְכּ֥וּ הָעָ֖ם בַּלַּיְ֥לָה הוּא. אָמַר לָהֶן. אַתֶּם בְּכִיתֶם לְפָנַי בְכִייָה שֶׁלְתִּפְלוּת. חַיַּי. עֲתִידִין אַתֶּם לִבְכּוֹת בְּכִייָה שֶׁלְמַמָּשׁ. בָּכֹה תִבְכֶּ֜ה בַּלַּ֗יְלָה. תַּנֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. כָּתוּב וַיִּשְׁמַ֨ע מֹשֶׁ֜ה אֶת הָעָ֗ם בּוֹכֶה לְמִשְׁפְּחוֹתָיו וגו'. עַל שֵׁשׁ עֲרָיוֹת שֶׁאָסַר לָהֶן מֹשֶׁה.
Pnei Moshe (non traduit)
בכה תבכה בלילה. וכנגדם שתי בכיות של תפלות כדתני רשב''י וכו' אחת שבכו על שש עריות שאשר להם משה יותר ממה שהיה אסור לבני נח ואחת של מרגלים:
ובארבעים יום של מרגלים דכתיב וישובו וגו'. וכלומר ובאותן ארבעים יום הוא שחזר מאור עיניהם לעסוק בתורה וכדדורש והולך אתון אשכחן עסיקין בהל' חלה וערלה ואמרו להן לארץ אין אתם יכולין להיות נכנסין והרי אלו אינם נוהגין מן התורה אלא בארץ:
וְשָׂרַף אַפּוֹסְטוֹמוֹס אֶת הַתּוֹרָה. אֵיכָן שְׂרָפָהּ. רִבִּי אָחָא אָמַר. בְּמַעֲבַרְתָּא דְּלוֹד. וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. בְּמַעֲבַרְתָּא דְּטַרְלוֹסָה. וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. הוּעֲמַד. מָאן דְּאָמַר הוּעֲמַד. צַלְמוֹ שֶׁלְמְנַשֶּׁה. מָאן דְּאָמַר. הֶעֱמִיד. צַלְמוֹ שֶׁלְאַפּוֹסְטוֹמוֹס. מִפְּנֵי מַה לֹא קָֽבְעוּ אוֹתוֹ תַעֲנִית. חִינְנָא אָבוֹי דְבַר יַנְטָה בְשֵׁם רִבִּי בְּנָייָה. שֶׁלֹּא קִיבְּלוּ רוֹב צִיבּוּר עֲלֵיהֶם. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כָּל מַה שֶׁנַּעֲשֶׂה בָזֶה חָזַר. וְכָל מַה שֶׁנַּעֲשֶׂה בָזֶה לֹא חָזַר. אָמַר רִבִּי לֵוִי. כָּתוּב אֲשֶׁ֨ר יַֽעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֛ם הָֽאָדָ֖ם וָחַ֣י בָּהֶ֑ם. וְאֵין מָאוֹר עֵינָיו שֶׁלְאָדָם חוֹזֵר אֶלָּא לְאַחַר אַרְבָּעִים יוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
כתיב אשר יעשה אותם האדם וחי בהם ואין מאור עיניו של אדם חוזר וכו' אדברי תורה קאי והביא הכתוב אשר יעשה אותם האדם וחי בהם לומר שהעסק של התורה והמצות חייו של אדם הוא ואם פורש מד''ת אין מאור עיניו של אדם מאירין בה להיות חוזר כמקדם אלא לאחר ארבעי' יום כדדריש ואזיל הדא הוא דכתיב ויהי בשנה השנית וגו' וכתיב ויסעו מהר ה' וכו' אותו היום סרו מאחרי ה' כאילו טלייא וכו' כאותן התינוקות הפונים מבית הספר ויוצאין לכפרים לטיול ולשחוק כך היו פונים מן התורה ובו ביום נתאוו תאוה וכו' הרי ל''ג יום ובשבעת ימי מרים וכו' הרי ארבעי' יום שלא חזרו לדברי תורה:
כל מה שנעשה בזה בבית ראשון חזר בשני ומה שנעשא בשני לא חזר עדיין א''נ על י''ז בתמוז וט''ב קאמר דכל מה שנעשה בי''ז תמוז שבירת הלוחות וכן כולם חזר לישראל וכל מה שנעשה בט' באב לא חזר וכקובל על הדבר אמר כן:
שלא קבלו רוב הצבור עליהם. באותו זמן:
מפני מה לא קבעו אינהו תענית. אותו הדור שאתה אומר שהועמד בעל כרחם:
מ''ד הועמד צלמו של מנשה. שהועמד בעל כרחם של דורו ולא היו מסכימים עמו ומ''ד העמיד זהו צלמו של אפוסטמו' שהיה לאחר שמטה ידם והעמיד באין מוחה ומעכב על ידו:
תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. עֲקִיבָה רִבִּי הָיָה דוֹרֵשׁ. כֹּֽה אָמַ֞ר י֨י צְבָא֗וֹת צ֣וֹם הָֽרְבִיעִ֡י וְצ֣וֹם הַֽחֲמִישִׁי֩ וְצ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י וְצ֣וֹם הָֽעֲשִׂירִ֗י וגו'. 23b צ֣וֹם הָֽרְבִיעִ֡י זֶה שִׁבְעָה עָשָׂר בַּתַּמּוּז. יוֹם שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת. וּבָטַל הַתָּמִיד. וְהוֹבְקְעָה הָעִיר. וְשָׂרַף אַפּוֹסְטוֹמוֹס אֶת הַתּוֹרָה. וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל. צ֣וֹם הַֽחֲמִישִׁי֩. זֶה תִשְׁעָה בְאַב. שֶׁבּוֹ חָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִייָה. צ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י זֶה שְׁלֹשָׁה בַתִּשְׁרֵי. יוֹם שֶׁנֶּהֱרַג בּוֹ גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם. צ֣וֹם הָֽעֲשִׂירִ֗י. זֶה עֲשָׂרָה בַטֵּבֵת. יוֹם שֶׁסָּמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל עַל יְרוּשָׁלִַם. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיְהִי֩ דְבַר י֨י אֵלַ֜י בַּשָּׁנָ֤ה הַתְּשִׁיעִית֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽעֲשִׂירִ֔י בֶּעָשׂ֥וֹר לַחוֹדֶשׁ לֵאמֹֽר בֶּן אָדָ֗ם כְּתָב לְךָ֙ אֶת שֵׁ֣ם הַיּ֔וֹם אֶת עֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה סָמַ֤ךְ מֶלֶךְ בָּבֶל֙ עַל יְר֣וּשָׁלַ֔ם. וַאֲנִי אוֹמֵר. צ֣וֹם הָֽעֲשִׂירִ֗י זֶה חֲמִשָׁה בַטֵּבֵת. יוֹם שֶׁבָּאָת שְׁמוּעָה לַגּוֹלָה. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיְהִ֞י בִּ[ע]שְׁתֵּ֧י עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֗ה בָּֽחֲמִישִׁי בַּֽחֲמִשָּׁ֥ה לַחוֹדֶשׁ בְּגָלוּתֵינוּ בָּא אֵלַ֨י הַפָּלִ֧יט מִירוּשָׁלַ֛ם לֵאמֹ֖ר הוֹבְקְעָה הָעִֽיר׃ אֶלָּא שֶׁבִּיהוּדָה מִתְעַנִּין עַל הַמַּעֲשֶׂה. וּבַגָּלִיּוֹת עַל הַשְּׁמוּעָה. רִבִּי עֲקִיבָה דָרַשׁ רִאשׁוֹן אַחֲרוֹן וְאַחֲרוֹן רִאשׁוֹן. וַאֲנִי דוֹרֵשׁ רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן. וַאֲנִי רוֹאֶה אֶת דְּבָרַיי מִדִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ר''ע דורש ראשון יום שסמך מלך בבל שהוא ראשון לפורענות דורש הוא אחרון ואחרון שבמקרא דורש ראשון לפורענות ואני וכו' הכל כסדר פירעניו':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source