Ta'anith
Daf 20a
אָמַר רִבִּי יוֹנָה. אִילֵּין תְּמִידִין קָרְבְּנוֹתֵיהֶן שֶׁלְכָּל יִשְׂרָאֵל אִינּוּן. אִם יִהְיוּ כָל יִשְׂרָאֵל עוֹלִין לִירוּשָׁלִַם. לֵית כְּתִיב אֶלָּא שָׁל֣וֹשׁ פְּעָמִ֣ים ׀ בַּשָּׁנָ֡ה יֵֽרָאֶ֨ה כָל זְכֽוּרְךָ֜. 20a אִם יִהְיוּ כָל יִשְׂרָאֵל יוֹשִׁבִין וּבְטֵילִין. וְהָֽכְתִיב וְאָֽסַפְתָּ֣ דְגָנֶ֔ךָ. מִי אוֹסֵף לָהֶם אֶת הַדָּגָן. אֶלָּא שֶׁהִתְקִינוּ הַנְּבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת. וְעַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר הָיָה עָמוּד בִּירוּשָׁלִַם שֶׁלְכֹּהֲנִים וְשֶׁלְלְוִיִּם וְשֶׁלְיִשְׂרְאֵל. תַּנֵּי. עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף עָמוּד מִירוּשָׁלִַם וַחֲצִי עָמוּד מִירִיחוֹ. אַף יְרִיחוֹ הָֽיְתָה יְכוֹלָה לְהוֹצִיא עָמוּד שָׁלֵם. אֶלְּא בִשְׁבִיל לַחֲלוֹק כָּבוֹד לִירוּשָׁלִַם הָֽיְתָה מוֹצִיאָה חֲצִי עָמוּד. הַכֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָה וְהָלְּוִיִּם לַדּוּכָן וְיִשְׂרָאֵל מוֹכִיחִין עַל עַצְמָן שֶׁהֵן שְׁלוּחֵיהֶן שֶׁלְכָּל יִשְׂרָאֵל.
Traduction
vide
תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן. הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִם וְיִשְׂרָאֵל וְשִׁיר מְעַכְּבִין אֶת הַקָּרְבָּן. רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. כָּל הַקָּהָל֙ מִֽשְׁתַּֽחֲוִ֔ים. אֵילּוּ יִשְׂרָאֵל. וְהַשִּׁ֣יר מְשׁוֹרֵ֔ר אֵילּוּ הַלְּוִיִּם. וְהַֽחֲצֹֽצְר֭וֹת מַחְצְצרִ֑ים אֵילּוּ הַכֹּהֲנִים. עַ֖ד לִכְל֥וֹת הָעֹלָֽה. הַכֹּל מְעַכְּבִין אֶת הַקָּרְבָּן. רִבִּי תַנְחוּמָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. וָאֶתְּנָ֙ה אֶת הַֽלְוִיִּ֜ם נְתֻנִ֣ים ׀ לְאַֽהֲרֹ֣ן וּלְבָנָ֗יו מִתּוֹךְ֘ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒. אֵילּוּ הַלְּוִיִּם. לַֽעֲבֹ֞ד אֶת עֲבֹדַ֤ת בְּנֵֽי יִשְׂרָאֵל֙. אֵילּוּ הַכֹּהֲנִים. וּלְכַפֵּר֭ עַל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל. זֶה הַשִּׁיר. וְלֹ֨א יִֽהְיֶ֜ה בִּבְנֵי֤ יִשְׂרָאֵל֙ נֶ֔גֶף בְּגֶ֥שֶׁת בְּנֵֽי יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל הַקּוֹדֶשׁ. אֵילּוּ יִשְׂרָאֵל.
Traduction
vide
מְנַיִין שֶׁהַשִּׁיר קָרוּי כַפָּרָה. חִינְנָה אֲבוֹי דְּרַב נָטָה בְשֵׁם רִבִּי בְנָיָה. לְכַפֵּר֭ עַל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל. זֶה הַשִּׁיר. מְנַיִין שֶׁהַשִּׁיר מְעַכֵּב. רִבִּי יַעֲקֹר בַּר אָחָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בּוּלֶווְטָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. לְכַפֵּר֭ עַל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל. זֶה הַשִּׁיר.
Traduction
vide
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁמוֹנֶה מִשְׁמָרוֹת כְּהוּנָה הֶעֱמִיד מֹשֶׁה. אַרְבַּע מִשֶׁלְאֶלְעָזָר וְאַרְבַּע מִשֶׁלְאִיתָמָר. עַד שֶׁעָמַד דָּוִד וּשְׁמוּאֵל הָרוֹאֶה וְהוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן עוֹד שְׁמוֹנֶה. אַרְבַּע מִשֶׁלְאֶלְעָזָר וְאַרְבַּע מִשֶׁלְאִיתָמָר. וּבִיקְשׁוּ לְהוֹסִיף עוֹד שְׁמוֹנֶה וְלַעֲשׂוֹתָן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. וּמָֽצְאוּ מִשֶׁלְאֶלְעָזָר וְלֹא מָֽצְאוּ מִשֶׁלְאִיתָמָר. הָדָא הוּא דִכְתִיב וַיִּמָּֽצְא֣וּ בְֽנֵֽי אֶלְעָזָ֡ר רַבִּ֞ים לְרָאשֵׁ֧י הַגְּבָרִ֛ים מִן בְּנֵ֥י אִֽיתָמָר֭ וגו'. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי חוּנָה רַבָּה דְצִיפּוֹרִין בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בֵּֽית אָ֣ב אֶחָ֗ד בֵּֽית אָב אֶחָד אֶחֻז֙ לְאֶלְעָזָ֔ר. שֶׁנִּיתּוֹסָף לֹו בָתֵּי אָבוֹת אֲחֶרִים וְאָחֻ֥ז ׀ אָחֻ֖ז לְאִֽיתָמָֽר. מַה שֶׁתָּפַס תָּפַס. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב חוּנָה. לְחֵזִיר֙ שִׁבְעָ֣ה עָשָׂ֔ר. שֶׁחָזַר הַמַּחְזוֹר לְאֶלְעָזָר.
Traduction
R. Jacob b. Aha ou R. Hiya au nom de R. Juda dit: Moïse institua 8 sections sacerdotales, savoir 4 de la famille d’Eléazar et 4 de celle d’Itamar; au temps de David et du prophète Samuel furent ajoutées 8 autres, tirées des mêmes familles. Lorsque plus tard, on voulut augmenter ce nombre de 8 pour la troisième fois, afin d’arriver au total de 24, on trouva assez de descendants d’Éléazar, mais plus d’Itamar. C’est ainsi qu’il est dit (1Ch 24, 4): On trouva un bien plus grand nombre des descendants d’Eleazar, pour être chefs de famille, que des descendants d’Itamar. R. Jacob b. Aha ou R. Houna le grand de Sephoris dit au nom de R. Juda: à chaque fois qu’une famille était assignée (par le sort) sous la dénomination d’Eléazar, on lui adjoignait une autre, tandis que sous la dénomination d’Itamar il restait seulement ce que la voix du sort lui avait assigné. Selon R. Zeira au nom de R. Houna, lorsqu’après 2 séries de 8 familles (=16), on passa à la 17e, on recommença l’énumération en les assignant à Eléazar (ce qui lui valut le double de gens). – (111)Suit un passage traduit en (Suka 5, 8).
Pnei Moshe non traduit
שמונה משמרות כהונה העמיד משה ארבעה משל בני אלעזר וכו'. גמרא גמירי להו:
בית אב אחד וכו' לאלעזר. מלמד שניתוסף לו עוד בתי אבות אחרים אבל גבי איתמר כתיב ואחוז אחוז לאיתמר מה שתפס תפס וכדקיימי מעיקרא קיימי וכדכתיב ויחלקום לבני אלעזר ראשים לבית אבות ששה עשר ולבני איתמר לבית אבות שמונה:
לחזיר שבעה עשר. כתיב שם גבי מנין המשמרות ללמד שחזר המחזור לאלעזר לפי שהיו מבני אלעזר כפולים מבני איתמר וכשבא להי''ז חזר הוא המנין לבני אלעזר עד שנעשו בין הכל עשרים וארבעה משמרות:
לַעֲשׂוֹתָן עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ אֵין אַתְּ יָכוֹל. דִּכְתִיב הֵ֣מָּה יִסַּ֥ד דָּוִ֛יד וּשְׁמוּאֵ֥ל הָרוֹאֶה בֶּֽאֱמֽוּנָתָֽם׃ בְּאוֹמָנוּתָם. אוֹמָנוּת גְּדוֹלָה הָֽיְתָה שָׁם. שֶׁאֵין מִשְׁמַר נוֹטֵל וְשׁוֹנֶה בִשְׂדֵה אֲחוּזָה עַד שֶׁיִּטּוֹל חֲבֵירוֹ. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. חִישַּׁבְתִּים שֶׁאֵין מִשְׁמַר נוֹטֵל וְשׁוֹנֶה בִשְׂדֵה אֲחוּזָה עַד שֶׁיִּטּוֹל חֲבֵירוֹ.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
לעשותן עשרים ושלש אין אתה יכול וכו'. אמר ר' אבהו חשבתים וכו'. לעיל בשלהי סוכה גרסינן להא דקא יהיב טעמא למה יסדו כ''ד דווקא לא פחות ולא יותר ע''ש שמבואר היטב ותמצא מעשה חושב בענין הטעם לשדה אחיזה שפירשתי:
Ta'anith
Daf 20b
אַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת עָלוּ מִן הַגּוֹלָה. יְדַעְיָה חָרִים פַּשְׁחוּר וְאִמֵּר. וְהִתְנוּ עִמָּהֶן הַנְּבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶן שְׁאֲפִילוּ יְהוֹיָרִיב עוֹלֶה מִן הַגּוֹלָה שֶׁלֹּא יִדְחֶה אֶת הַמִּשְׁמָר שֶׁלְּפָנָיו אֶלָּא יֵיעָשֶׂה טְפֵילָה לוֹ. וְעָֽמְדוּ הַנְּבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶן וְעָשׂוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע גּוֹרָלוֹת וְהִטִּילוּם בְּקַלְפֵּי. וּבָא יְדַעְיָה וְנָטַל חָמֵשׁ וְהוּא הֲרֵי שֵׁשׁ. וּבָא חָרִים וְנָטַל חָמֵשׁ וְהוּא הֲרֵי שֵׁשׁ. [וּבָא פַשְׁחוּר וְנָטַל חָמֵשׁ וְהוּא הֲרֵי שֵׁשׁ. וּבָא אִמֵּר וְנָטַל חָמֵשׁ וְהוּא הֲרֵי שֵׁשׁ.] וְהִתְנוּ עִמָּהֶן הַנְּבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶן שֶׁאֲפִילוּ יְהוֹיָרִיב עוֹלֶה מִן הַגּוֹלָה שֶׁלֹּא יִדְחֶה אֶת הַמִּשְׁמָר שֶׁלְּפָנָיו אֶלָּא יֵיעָשֶׂה טְפֵילָה לוֹ. וְעָֽמְדוּ רָאשֵׁי מִשְׁמָרוֹת וְעָשׂוּ עַצְמָן בָּתֵּי אָבוֹת. וְיֵשׁ מִשְׁמָר שְׁהָיָה בוֹ חֲמִשָּׁה שִׁשָּׁה שִׁבְעָה שְׁמוֹנָה תִשְׁעָה. מִשְׁמָר שֶׁהָיָה בוֹ חֲמִשָּׁה שְׁלֹשָׁה מַקְרִיבִין שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁנַיִם מַקְרִיבֵין אַרְבָּעָה יָמִים. מִשְׁמָר שֶׁהָיָה בוֹ שִׁשָּׁה חֲמִשָּׁה מַקְרִיבִין חֲמִשָּׁה יָמִים וְאֶחָד מַקְרִיב שְׁנֵי יָמִים. מִשְׁמָר שֶׁהָיָה בוֹ שִׁבְעָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַקְרִיב אֶת יוֹמוֹ. מִשְׁמָר שֶׁהָיָה בוֹ שְׁמוֹנָה שִׁשָּׁה מַקְרִיבִין שִׁשָּׁה וּשְׁנַיִם מַקְרִיבֵין יוֹם אֶחָד. מִשְׁמָר שֶׁהָיָה בוֹ תִשְׁעָה חֲמִשָּׁה מַקְרִיבִין חֲמִשָּׁה יָמִים וְאַרְבַּע מַקְרִיבִין שְׁנֵי יָמִים. 20b וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁקָּֽבְעוּ עַצְמוֹן לְעוֹלָם. מִשְׁמָר שֶׁהָיָה בַשַּׁבָּת הָיָה בַשַּׁבָּת לְעוֹלָם. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הָיָה בְמוֹצָאֵי שַׁבָּת לְעוֹלָם. וְיֶשׁ מֵהֶן שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִין עַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר. וְיֶשׁ מֵהֶן שֶׁהָיוּ מַגְרִילִין עַל כָּל שָׁבוּעַ וְשָׁבוֹעַ.
Traduction
Quatre sections sacerdotales sont rentrées en Palestine au retour de la captivité (112)Tossefta ˆ ce, ch. 2Ê; J., Baba Qama, 9, 16 ( 7a)., celles de Yedaïa, Harim, Pashhour et Immer (Esd 2, 32-38). Les prophètes qui se trouvaient au milieu d’elles ont dès lors établi la condition que si, plus tard, Yehoïarib revenait de la captivité (la 1re de toutes les sections), il ne pourrait pas faire changer le rang de la section placée avant lui, mais il pourrait lui être adjoint. Les prophètes qui les guidaient établirent 24 sorts, qu’ils mirent dans une boîte calph. Yedaïa vint alors en tirer 5, ce qui avec lui fit 6; puis Harim, puis Pashhour, puis Immer firent chacun de même (tous étant ainsi classés); et les prophètes qui se trouvaient parmi eux rappelèrent la règle établie que si Yehoïarib absent revenait de la captivité, il ne pourrait faire changer le rang de la section placée avant lui, mais seulement lui être adjoint. Les chefs de section fixèrent ensuite entre eux les services journaliers par famille, de sorte qu’il y avait des sections composées de 5, ou de 6, ou de 7, ou de 8, ou de 9 familles. Si la section avait 5 familles, 3 offraient le sacrifice pendant 3 jours, et 2 en 4 jours; s’il y avait 6 familles, 5 servaient 5 jours, et l’une 2 jours; s’il y avait 7 familles, chacune servait un jour; s’il y avait 8 familles, 6 servaient 6 jours, et 2 un jour; enfin s’il y avait 9 familles, 5 servaient 5 jours, et les 4 autres 2 jours. Certaines familles avaient déterminé une fois pour toutes leur jour de service; ainsi, celle qui se trouvait servir un samedi conserva toujours le samedi, et celle qui avait commencé un dimanche le garda toujours. D’autres tiraient au sort à l’entrée en fonction de la section (une fois par an), et d’autres à chaque semaine de service (2 fois par an).
Pnei Moshe non traduit
ארבע משמרות עלו מן הגולה וכו'. תוספתא היא ריש פ''ב:
שאפי' יהוריב וכו'. שהוא היה הראשון של הכ''ד ולא עלה עכשיו והתנו שאף אם יעלה אחר כך שלא ידחה וכו':
ועשו עצמן בתי אבות. לכל הימים מימי השבוע ויש משמר וכו' כדקחשיב ואזיל:
רִבִּי הֲוָה מַמְנֵי תְּרִין מִינּוּיִין. אִין הֲווּן כְּדַיי הָיוּ מִתְקַייְמִין. וְאִין לָא הֲווּן מִסִתַּלְּקִין. מִדְּדָמָךְ פְּקִיד לִבְּרֵיהּ. אֲמַר. לָא תַעֲבִיד כֵּן אֶלָּא מְנִי כוּלְּהוֹן כְּחָדָא. וּמְנִי לְרִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה בְּרֹאשָׁה. וְלָמָּה לָא מְנִיתֵיהּ הוּא. אָמַר רִבִּי דְּרוֹסָה. בְּגִין דְּצַווְחִין עֲלוֹי צִיפּוֹרָאֵיי. וּבְגִין צְווָחָה עָֽבְדִין. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵה. עַל שֶׁהֵשִׁיבוֹ טַעַם בָּרַבִּים. רִבִּי הֲוָה יְתִיב מַתְנֵי. וְזָֽכְר֨וּ פְלִֽיטֵיהֶם אוֹתִ֗י וְהָי֣וּ אֶל הֶֽהָרִ֗ים כְּיוֹנֵ֧י הַגֵּֽאָי֛וֹת כּוּלָּם֖ הוֹמִיּוֹת. אֲמַר לֵיהּ. הוֹמוֹת. אֲמַר לֵיהּ. הֵן קָרִיתָהּ. אֲמַר לֵיהּ. קֳדָם רַב הַמְנוּנָא דְבָבֶל. אֲמַר לֵיהּ. כַּד תִּיחוֹת לְתַמָּן אֱמוֹר לֵיהּ דִּמְנִייָתָךְ חֲכִים. וִיֵדַע דְּלָא מִיתְמַנִּי בְיוֹמוֹי. מִן דִּדְמָךְ בָּעָא בְּרֵיהּ מַמְנִיתֵיהּ וְלָא קְבִיל עֲלֵיהּ מִתְמַנְייָא. אֲמַר. לֵית אֲנָא מְקַבֵּל עָלַי מִתְמַנְייָא עַד זְמַן דִּתְמַנִּי רִבִּי פַס דְּרוֹמָא קָמַיי. וַהֲוָה תַמָּן חַד סָב. אֲמַר. אִין חֲנִינָה קֳדָמַיי אֲנָא תִינְייָן. אִין רִבִּי פַס דְּרוֹמַיָּא קֳדָמַיי אֲנָא תִינְייָן. וּקֵבִיל עֲלוֹי רִבִּי חֲנִינָה מִתְמַנְייָא תְּלִיתָאִי.
Traduction
Rabbi nommait (113)Gr¾tz, Geschischte, 4, 481. 2 familles ensemble à l’honneur de diriger les études; et si elles étaient dignes de ce poste, elles y restaient; sinon, elles cédaient la place à d’autres. A sa mort, il recommanda à son fils de ne plus agir ainsi, mais de les nommer toutes d’un coup, et R. Hama b. Hanina fut nommé le premier à l’office public. Pourquoi Rabbi même n’a-t-il pas nommé R. Hama à ce poste? C’est que, dit R. Drossa, il prévoyait les récriminations des gens de Sephoris contre la nomination de ce docteur né lui-même à Sephoris (pour dire que, selon eux, l’honneur n’était pas justifié). Est-ce que Rabbi tenait compte (114)Cf. J., (Kilayim 9, 4). de telles observations? Aussi, dit R. Eléazar b. R. Yossé, cette restriction tenait à ce que R. Hama avait un jour répliqué à Rabbi avec hauteur en public. Or, Rabbi était un jour assis à expliquer ce verset (Ez 6, 9): et vos échappés se souviendront de moi, etc., et celui-ci (Ez 7, 16): et les échappés d’entr’eux qui échapperont seront par les montagnes comme les pigeons des vallées, tous gémissant, etc. —R. Hama reprit (corrigea) la lecture de cette dernière expression. —Où as-tu appris à lire, lui dit Rabbi en l’interpellant? —Chez R. Hamnona de Babylone, répondit R. Hama. —Si tu y retournes, lui dit Rabbi, tu le prieras de te nommer docteur. A ces mots, R. Hama comprit que jamais il ne serait nommé du vivant de Rabbi (qu’il avait offensé). A la mort de Rabbi, son fils voulut aussitôt nommer R. Hama docteur; mais celui-ci n’accepta pas, disant: je n’accepterai pas la nomination jusqu’après celle de R. Pass, de Rome. Un vieillard, présent à ce dialogue, dit: si Hanina (R. Hama) est nommé le premier, je consens à être second; ou si R. Pass est avant moi, je le suivrai; mais R. Hanina ne consentit à être nommé qu’en troisième lieu, après tous deux.
Pnei Moshe non traduit
רבי הוה ממנה תרין מינויין. כך היה רגיל להמנות לשנים כאחד ואם היו כדאי לכך היו מתקיימים ואם לאו היו מסתלקין ומינה אחרים תחתיהן ומשהלך לעולמו צוה לר''ג בנו לא תעשה כן אלא תמנה לכל הראוים כאחד. ואיידי דאיירי במנויי בתי אבות מייתי להא:
בגין דצווחין עלוי. בשביל שאנשי צפורי היו קובלין עליו בציפורי:
ובגין צווחה עבדין. בתמיה ומה היה רבי משגיח עליהם:
אמר ר''א בר' יוסי. לא בשביל כך אלא על שהשיבו טעם ברבים כדלקמיה וחרה רבי עליו דרבי היה יתיב מתני לדרוש הפסוק הזה וזכרו וגו' וא''ל ר' חמא הומות קרינן:
א''ל. רבי הן קריתה. היכן קריתה כך:
כד תיחות לתמן. לבבל א''ל לרב המנונא שמניתיך לחכם והבין ר' חמא שלא יתמנה ביומי דרבי שרמז לו כד תיחות לתמן ואיני ממנה אותך עכשיו:
אין חנינה. זהו רבי חמא בר חנינא אם היא הראשון אני השני אחריו ואין ר' פס מרומא וכו' וקבל עליו רבי חנינה שלא יתמנה לפניהן והשלישי נתמנה הוא:
אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. זָכִית מַאַרְכָה יוֹמִין. אִין בְּגִין הָדָא מִילְּתָא לֵית אֲנָא יְדַע. אִין בְּגִין דַּהֲוִית סְלִיק מִן טִיבֵּרִיָּא לְצִיפּוֹרִין. [וַהֲוִינָאַ] עֲקִים אִיסִרָטִין מֵּיעוֹל מִישְׁאוֹל בִּשְׁלָמֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חַלְפוּתָא בְּעֵין תִּינָה לֵית אֲנָא יְדַע.
Traduction
⁠—Je suis arrivé à un certain âge, dit R. Hama, et je ne sais si je le dois à cet acte de modestie (d’effacement), ou si c’est en vertu de ce que, me rendant un jour de Tibériade à Sephoris, j’ai fait un détour (une courbe) sur mon chemin (strata) pour aller m’informer de la santé de R. Simon b. Halafta, à Ein-Tineh (115)V. Midrash sur (Qo 2, 12)Ê; dans Neubauer, GŽogr., p. 221, le prŽsent passage est ˆ ajouter..
Pnei Moshe non traduit
זכיתי לאריכות ימים ולא ידעו. אם בגין הדא מילתא דענווה שעשיתי או אם בשביל שהייתי נוהג כשעליתי מטבריא לצפורי הייתי מעקם הדרך ולשאול בשלומו דרבי שמעון בן חלפתא במקום עין תינה ולית אנא ידע איזה זכות גרם לי לאריכות ימים ושנים:
שְׁמוּאֵל וְאִילֵּין דְּבֵית שִׁילֹא הֲווֹן שְׁאָלִין בִּשְׁלָמֵיהּ דִּנְשִׂייָא בְּכָל יוֹם. וַהֲווֹן אִילֵּין דְּבֵית שִׁילֹא עֲלִין קָדֳמֵיי וְיָֽתְבִין קָדֳמֵיי. פָּֽלְגוֹן אִיקָר לִשְׁמוּאֵל וְאַייתִיבוּנֵיהּ קָדֳמֵיי. עָאַל רַב לְתַמָּן וּפְלַג לֵיהּ שְׂמוּאֵל אִיקָר [וְאוֹתְבוּנֵיהּ קָדֳמֵיי.] אָֽמְרִין אִילֵּין דְּבֵית שִׁילֹה. אֲנָן תִּינְייָנִין אֲנָן. וּקְבִל שְׁמוּאֵל מֶיתַב תָּלִיתָאֵי.
Traduction
– Samuel et les gens de Beth Shila allaient toujours s’informer de la santé du Nassi, et ces personnes entrant les premières, s’asseyaient aussi les premières; puis, voulant honorer Samuel (116)Cf. J., (Shabat 12, 3)., ils le nommèrent leur chef. A l’arrivée de Rav, Samuel voulant l’honorer lui céda la 1ere place; quant à nous, dirent les gens de Bet-Shila, nous gardons la deuxième place; sur quoi, Samuel se contenta de la troisième place.
Pnei Moshe non traduit
פלגון איקר. לבסוף חלקו כבוד לשמואל והושיבו אותו לראש לפניהם וכשעלה רב לבבל חלק לו שמואל כבוד והושיבו לפניו ואמרו אלין דבית שילא אנן במקומינו לשניים יושבים כמקודם וקבל עליו שמואל להיות הוא יושב בשלישי:
שְׁלֹשָה סְפָרִים מָֽצְאוּ בָעֲזָרָה. סֵפֶר מְעוֹנֵי. וְסֵפֶר זַעֲטוּטֵי. וְסֵפֶר הִיא. בְּאֶחָד מָֽצְאוּ כָתוּב מְעוֹן אֱלֹ֣הֵי קֶ֔דֶם. וּבִשְׁנַיִם כָּתוּב מְעוֹנָה אֱלֹ֣הֵי קֶ֔דֶם. וְקִייְמוּ שְׁנַיִם וּבִיטְלוּ אֶחָד. בְּאֶחָד מָֽצְאוּ כָתוּב וַיִּשְׁלַ֗ח אֶֽת זַעֲטוּטֵי בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל. וּבִשְׁנַיִם כָּתוּב וַיִּשְׁלַ֗ח אֶֽת נַֽעֲרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל. וְקִייְמוּ שְׁנַיִם וּבִיטְלוּ אֶחָד. בְּאֶחָד מָֽצְאוּ כָתוּב תֵּשַׁע הִיא. וּבִשְׁנַיִם כָּתוּב אַחַד עֶשְׂרֵה הִיא וְקִייְמוּ שְׁנַיִם וּבִיטְלוּ אֶחָד.
Traduction
On trouva 3 rouleaux de Pentateuque au parvis du Temple (au retour de la captivité). Le livre dit Méôna, le livre dit Zaatout, et le livre Hou. Dans le premier on trouva écrit ˆw[m au verset du (Dt 33, 27), la demeure du Dieu de l’éternité, au lieu de hn[m qu’avaient les 2 autres exemplaires. Aussi la lecture de ces deux a été adoptée, et celle du volume seul a été rejetée. Dans le premier on trouva écrit fwf[z au verset de l’Exode (Ex 24,5); il envoya les jeunes gens des fils d’Israël, au lieu de yr[n qu’avaient les 2 autres exemplaires; aussi la lecture de ces 2 ex.. a été adoptée, et celle du volume seul a été rejetée. Enfin, dans l’un on lut seulement 9 fois ayh (pronom féminin, au lieu de awh ); dans 2 autres, on lut 11 fois ayh (117)EnumŽrŽs au Avot de R. Nathan, ch. 34Ê; cf. S™ferim, 6, 4Ê; SifrŽ, section Berakha, noÊ356.; on adopta donc la lecture des deux volumes, abandonnant celle d’un seul.
Pnei Moshe non traduit
שלשה ספרים. מצאו בעזרה וכו' בפרק ששי ממסכת סופרים גריס לזה אמר רבי שמעון בן לקיש שלשה ספרים וכו' וגריס שם באחד כתוב אחד עשר הוא ובשנים מצאו כתוב שאחד עשר כתוב היא וכלו' י''א פעמים כתיב היא בויו וקרינן היא ובשנים מצאו כתוב שהי''א כתיב היא כדקרינן:
אָמַר רִבִּי לֵוִי מְגִילַּת יוּחֲסִין מָֽצְאוּ בִירוּשָׁלִַם וְכָתוּב בָּהּ. הִלֵּל מִן דְּדָוִד. בֶּן יָצַף מִן דְּאָסָף. בֶּן צִיצִּית הַכֶּסֶת מִן דְּאַבְנֵר. בֶּן קּוּבִּיסִין מִן דְּאַחְאָב. בֶּן כַּלְבָּא שָׂבוּעַ מִן דְּכָלֵב. רִבִּי יַנַּיי מִן דְּעֵלִי מן יְהוּדָה מִן צִיפּוֹרִין. רִבִּי חִייָה רַבָּה מִבְּנֵי שְׁפַטְיָה בֶּן אֲבוּטָל. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲלַפְתָּא מִבְּנֵי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב. רִבִּי נְחֶמְיָה מִן נְחֶמְיָה הַתִּרְשָׁתָא.
Traduction
– R. Levi dit: on trouva à Jérusalem une généalogie où il était écrit que Hillel descend de David, Ben Yaçaf d’Assaf, b. Cicith Haksath d’Abner, b. Qobissin d’Ahab, b. Kalba Shelbouà de Keleb, R. Yanaï d’Éli, b. Yehoud de Sephoris; R. Hiya le grand de la famille de Shoftia b. Abital; R. Yossé b. R. Halafta de la famille de Yonadab b. Rekeb; R. Nehemia de Néhémie le Tirsata (118)Titre donnŽ au gouverneur persan de la JudŽe. (Esd 2, 63)Ê; (Ne 8, 9). V. Rabba ˆ (Gn 98).
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source