וְנִתְפַּלֵּל וְלֹא יָֽרְדוּ גְשָׁמִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. שֶׁלֹּא בָא בָעֲנָוָה. אָמַר רִבִּי יוּדָן גֵּירִיָּא. הָדֵין חוֹנִי הַמְעַגֵּל בַּר בְּרִיהּ דְּחוֹנִי הַמְעַגֵּל הֲוָה סְמִיךְ לְחָרְבַּן בֵּית מוּקְדְּשָׁא. נְפַק לְטוּרָא לְגַבֵּי פָעֲלֵיי. עַד דּוּ תַמָּן נְחַת מִיטְרָא. עָאַל לֵיהּ לִמְעַרְתָּא. מִן יְתִיב נָם וּדְמָךְ לֵיהּ. וַעֲבַד שְׁקִיעַ בְּשִׁינְתֵּיהּ שׁוּבְעִין שְׁנִין עַד דַּחֲרַב בֵּית מוּקְדְּשָׁא וְאִיתְבְּנִי זְמַן תִּנְייָנוּת. לְסוֹף שׁוּבְעִין שְׁנִין אִיתְעַר מִן שִׁינְתֵּיהּ. נְפַק לֵיהּ מִן מְעַרְתָּא וַחֲמָא עָֽלְמָא מֻחְלַף. זָווִי דַהֲווָת כְּרָמִין עֲבִידָא זֵייתִין. זָווִי דַהֲווָת זֵייתִין עֲבִידָא זַרְעוּ. שְׁאַל לֵיהּ לִמְדִינָתָּא. אֲמַר לוֹן. מָה קָלָא בָעָֽלְמָא. אָֽמְרוּן לֵיהּ. וְלֵית אַתְּ יְדַע מָה קָלָא בָעָֽלְמָא. אֲמַר לוֹן. לֹא. אָֽמְרִין לֵיהּ. מָאן אַתְּ. אֲמַר לוֹן. חוֹנִי הַמְעַגֵּל. אָֽמְרוּן לֵיהּ. שְׁמַעְנָן דַּהֲוָה עֲלִיל לָעֲזָרָה וְהִיא מִנְהָרָה. עָאַל וְאַנָהָרַת. וְקָרָא עַל גַּרְמֵיהּ בְּשׁ֣וּב י֙י אֶת שִׁיבַ֣ת צִיּ֑וֹן הָ֝יִ֗ינוּ כְּחוֹלְמִים׃
Pnei Moshe (non traduit)
נם. נתנמנם וישן לו וכו' וחמא עלמא מיחלף שבזויות שהיו כרמים נטיעים נעשה מקום זתים וכו' ושאל לבני מדינתא מה קלא בעלמא וכו' שמענן כשהיה חוני המעגל נכנם לעזרה היתה כולה מאירה ונכנס ואנהרת וכו':
הדין חוני המעגל וכו' זה שמדבר בו לקמיה:
ר' יודן גיריא. כך שמו:
שלא בא בענוה. בתחלה אלא אמר להם צאו והכניסו וכו' ומראה שבטוח בתפלתו הוא לפיכך לא ירדו מיד:
מַעֲשֶׂה שֶׁאָֽמְרוּ לְחוֹנִי הַמְעַגֵּל הִתְפַּלֵּל שֶׁיֵּרְדוּ גְשָׁמִים. אָמַר לָהֶן צְאוּ וְהַכְנִיסוּ תַנּוּרֵי פְסָחִים בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִמָּקוּ. 16b הָדָא אָֽמְרָה. עֶרֶב פְּסָחִים הָיָה. וְתַנֵּי כֵן. בְּעַשְׂרִין בֵּיהּ צָמוּן כָּל עַמָּא לְמִיטְרָא וּנְחַת לוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
ותני כן. במגילת תענית בארבע עשר ביה בניסן וכו' כצ''ל:
מעשה וכו' הדא אמרה ערב פסחים הי'. והוציאו התנורים לצלות בהן פסחיהם לפיכך אמר להן הכניסו:
הלכה: שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח. אָמַר לוֹ. צָרִיךְ אַתָּה לִנָּדוֹת. שֶׁאִילּוּ נִגְזְדָה גְזֵירָה כְשֵׁם שֶׁנִּגְזְרָה בִימֵי אֵלִיָּהוּ לֹא נִמְצֵאתָה מֵבִיא אֶת הָרַבִּים לִידֵי חִלּוּל הַשֵּׁם. שֶׁכָּל הַמֵּבִיא אֶת הָרַבִּים לִידֵי חִלּוּל הַשֵּׁם צָרִיךְ נִידּוּי. [תַּמָּן תַּנִּינָן. שָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל אִם מְעַכֵּב אַתָּה אֶת הָרַבִּים נִמְצֵאתָ מֵבִיא מַבּוּל לְעוֹלָם. לֹא נִמְצֵאתָ מְעַכֵּב רַבִּים מִלַּעֲשׂוֹת מִצְוָה. וְכָל הַמְעַכֵּב רַבִּים מִלַּעֲשׂוֹת מִצְוָה צָרִיךְ נִידּוּי.] וְאָמַר לוֹ. וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַטֵּל גְּזֵירָתוֹ מִפְּנֵי גְזֵירָתוֹ שֶׁלְצַדִּיק. אָמַר לוֹ. [הֵן.] הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַטֵּל גְּזֵירָתוֹ מִפְּנֵי גְזֵירָתוֹ שֶׁלְצַדִּיק. וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַטֵּל גְּזֵירָתוֹ שֶׁלְצַדִּיק מִפְּנֵי גְזֵירָתוֹ שֶׁלְצַדִּיק חֲבֵירוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
ואמר לו. לשמעין בן שטח ומפני מה אתה אומר כן וכי אין הקב''ה מבטל גזרתו מפני גזירתו של צדיק הא כתיב ותגזר אומר ויקום לך. א''ל הן וכו' מפני גזירתו של צדיק חבירו ואלו היו כימי אליהו וכו':
תמן תנינן. בפ''ק דר''ה ולא גרסי' נמצאת מביא מבול לעולם אלא ולא נמצאת מעכב את הרבים וכו':
לידי חילול השם שאו זה או זה שבועת שוא ע''י:
משנה: שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח וְאָמַר לוֹ צָרִיךְ אַתָּה לִנָּדוֹת. אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לְךָ וְאַתָּה מִתְחַטֵּא לִפְנֵי הַמָּקוֹם כְּבֵן שֶׁהוּא מִתְחַטֵּא לְאָבִיו וְעוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ. וְעָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר יִשְׂמַֽח אָבִ֥יךָ וְאִמֶּ֑ךָ וְ֝תָגֵ֗ל יֽוֹלַדְתֶּֽךָ׃
שָׁאֲלוּ אֶת רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. מֵאֵימָתַי מִתְפַּלְלִין עַל הַגְּשָׁמִים שֶׁיֵּלְכוּ לָהֶם. אָמַר לָהֶן. כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם עוֹמֵד בְּקֶרֶן הָעוֹפֶל וּמְשַׁקְשֵׁק אֶת יָדָיו בְּנַחַל קִדְרוֹן. אֲבָל בְּטוּחִים אָנוּ בְבַעַל הָרַחֲמִים שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם. מַה טַעַם. כִּי מֵ֥י נֹ֨חַ֙ זֹ֣את לִ֔י אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבַּ֗עְתִּי מֵֽעֲבוֹר מֵי נֹ֛חַ ע֖וֹד עַל הָאָ֑רֶץ.
Pnei Moshe (non traduit)
כדי שיהא אדם עומד בקרן העופל וכו'. כלומר שאי אפשר שיהי' זה אא''כ יהיה מבול אבל בטוחים אני וכו':
אָֽמְרוּ לוֹ כְּשֵׁם שֶׁנִּתְפַּלַלְתָּ עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּרְדוּ כָּךְ הִתְפַּלֵּל כֲלֵיהֶם שֶׁיֵּלְכוּ לָהֶם. אָמַר לָהֶן צְאוּ וּרְאוּ אִם נִמְחֵית אֶבֶן הַטּוֹעִים. מָה עִיסְקָהּ דְּהָדָא אֶבֶן הַטּוֹעִים. אֶלָּא כָל מָאן דַּהֲוָה מוֹבַד מִילָּה הֲוָה נְסַב לָהּ מִן תַּמָּן. וְכָל מָאן דַּהֲוָה מַשְׁכַּח מִילָּה הֲוָה מֵייבַל לָהּ לְתַמָּן. אָמַר לָהֶן. כְּשֵׁם שֶׁאֵי אֶיפְשַׁר לָאֶבֶן הַזֹּאת לְהִימָּחוֹת מִן הָעוֹלָם. כָּךְ אֵי אֶיפְשַׁר לְהִתְפַּלֵּל עַל הַגְּשָׁמִים שֶׁיֵּלְכוּ לָהֶם. אֶלָּא צְאוּ וְהָבִיאוּ לִי פָּר שֶׁלְהוֹדָיוֹת. וְיָֽצְאוּ וְהֵבִיאוּ לוֹ פָר שֶׁלְהוֹדַיּוֹת. וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו וְאָמַר. רִבּוֹנִי. הֵבֵאתָה רָעָה עַל בָּנֶיךָ וְלֹא יָֽכְלוּ לַעֲמוֹד בָּהּ. הֵבֵאתָה טוֹבָה עַל בָּנֶיךָ וְלֹא יָֽכְלוּ לַעֲמוֹד בָּהּ. אֶלָּא יְהִי רְצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתָּבִיא רְווָחָה. מִיַּד נָֽשְׁבָה הָרוּחַ וְנִתְפַּזְּרוּ הֶעָבִים וְזָֽרְחָה הַחַמָּה וְנִתְנַגְּבָה הָאָרֶץ. וְיָֽצְאוּ וּמָֽצְאוּ מִדְבָּר מָלֵא כְמֵהִים.
Pnei Moshe (non traduit)
מה עיסקה דהדא אבן הטועים וכו'. כדפרישית במתני'.
אָמַר לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי אֶלָּא גִּשְׁמֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה. יָֽרְדוּ כְתִקְנָן עַד שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. הָדָא אָֽמְרָה. הַר הַבַּיִת מְקוּרֶה הָיָה. וְתַנִּי כֵן. אַסְטָיו לִפְנִים מִסְּטָיו הָיָה.
אָמַר לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי אֶלָּא גִּשְׁמֵי בוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. יָֽרְדוּ בְּזַעַף. תַּנֵּי שֵׁמוּאֵל. כְּמִפִּי הַנּוֹד.
Pnei Moshe (non traduit)
כמפי הנוד. כך היו הטיפין:
הִתְחִילוּ גְּשָׁמִים מְנַטְּפִין. אָֽמְרוּ. לָא בָאוּ אֵילּוּ אֶלָּא לְהַתִּיר נִדְרוֹ שֶׁלָּזֶה.
רִבִּי אָחָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת עַד שֵׁשׁ שָׂעוֹת בַּשַּׁבָּת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מַתְנִיתָה אָֽמְרָה כֵן. קוֹדֶם לַחֲצוֹת לֹא יַשְׁלִימוּ. עַד כְּבוֹן צַפְרָא. לְאַחַר חֲצוֹת יַשְׁלִימוּ. כְּבָר עָבַר רוּבּוֹ שֶׁלְיוֹם בִּקְדוּשָּׁה.
Pnei Moshe (non traduit)
אסור להתענו' עד שש שעות בשבת. גרסי' להא בפ''ח דנדרים בהלכה א':
מתני' אמרה כן. לר''א קודם חצות וכו' מפני שעד כדון צפרא היא ולא חל התענית:
לאחר חצות ישלימו שכבר עבר רובו של יום בקדושה בתענית אלמא דעד חצות מיחשב תענית והלכך אסור להתענות עד חצות בשבת דכמו שהתענה כל היום דמי:
הלכה: הָיוּ מִתְעַנִּין וְיָֽרְדוּ לָהֶן גְּשָׁמִים קוֹדֶם לְהָנֵץ הַחַמָּה לֹא יַשְׁלִימוּ. שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָ֥ה טֶֽרֶם יִקְרָ֖אוּ וַֽאֲנִ֣י אֶעֱנֶ֑ה. לְאַחַר הָנֵץ הַחַמָּה יַשְׁלִימוּ. ע֛וֹד הֵ֥ם מְדַבְּרִ֖ים וַֽאֲנִ֥י אֶשְׁמָֽע׃ אוֹ חֲלַף. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָאִ. וְתַנֵּי כֵן. אֵין עֲנִייָה אֶלָּא סָמֻךְ לַקְרִיאָה. וְאֵין קְרִיאָה אֶלָּא סָמֻךְ לָעֲנֵייָה. בְּיוֹמוֹי דְּרִבִּי יוּדָן גָּֽזְרִין תַּעֲנִי וּנְחַת מִיטְרָא בְרוּמְשָׁא. סְלַק רִבִּי מָנָא לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. בְּגִין דַּאֲנָא צְחִי מָּהוּ דְנִישְׁתֵּי. אֲמַר לֵיהּ. אוֹרִיךְ. שֶׁמָּא יִמְלְכוּ לְהַשְׁלִים.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' היו מתענין וכו' שנאמר והיה טרם יקראו ואני אענה. כלומר זה רמז שלפעמים נענים טרם זמן הקריאה והיא בהנץ החמה ולאחר הנץ החמה שכבר התפללו הרמז היא בסוף הפסוק עוד הם מדברים. בתפלה ואני אשמע:
או חילוף. דרישא דקרא מיירי שלאחר הקריאה הן נענין והאי טרם כמו טרם כלה לדבר וסיפא מיירי מקודם הנץ החמה ועוד הם מדברים כמו עודנו מדבר שהיא עד שלא דיבר:
אמר ר' תנחומא ותני כן. כמו הפירכא:
אין ענייה אלא סמוך לקריאה לאחריה ואין קריאה אלא סמוך לעניים מקודם וא''כ רישי' דקרא בלאחר הנץ החמה מיירי:
א''ל אוריך. המתן שמא ימלכו להשלים התענית לגמרי:
משנה: הָיוּ מִתְעַנִּין וְיָֽרְדוּ לָהֶן גְּשָׁמִים קוֹדֶם לְהָנֵץ הַחַמָּה לֹא יַשְׁלִימוּ. לְאַחַר הָנֵץ הַחַמַּה יַשְׁלִימוּ. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר קוֹדֶם לַחֲצוֹת לֹא יַשְׁלִימוּ לְאַחַר חֲצוֹת יַשְׁלִימוּ. מַעֲשֶׂה שֶׁגָּֽזְרוּ תַעֲנִית בְּלוּד וְֽיָֽרְדוּ לָהֶן גְּשָׁמִים קוֹדֶם לַחֲצוֹת. אָמַר לָהֶן רִבִּי טַרְפוֹן צְאוּ וְאִכְלוּ וּשְׁתוּ וַעֲשׂוּ יוֹם טוֹב. וְיָֽצְאוּ וְאָֽכְלוּ וְשָׁתוּ וְעָשׂוּ יוֹם טוֹב וּבָאוּ בֵּין הָעַרְבַּיִם וְקָֽרְאוּ הַלֵּל הַגָּדוֹל׃ אֵי זֶהוּ הַלֵּל הַגָּדוֹל הוֹד֣וּ לֵֽאלֹהֵ֣י הָאֱלֹהִ֑ים כִּי ט֑וֹב כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ ה֭וֹדוּ לַֽאֲדֹנֵ֣י הָֽאֲדֹנִ֑ים וְגוֹמֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
ר''א אומר קודם חצות לא ישלימו. דחצות זמן אכילה היא ועדיין לא חל התענית עליהם ומחצות ואילך חל התענית כיון שלא סעדו בזמן סעודה והלכה כר''א:
צאו ואכלו ושתו ועשו יו''ט. ולא אמרו להן קראו הלל הגדול לפי שאין קורין הלל הגדול אלא בכרס מליאה ונפש שבעה ומשום דכתיב ביה נותן לחם לכל בשר קורין אותו הלל הגדול ונאה להאמר על השבע:
מתני' היו מתענין וכו' קודם להנץ החמה לא ישלימו. דאכתי אל עליהן התענית כשירדו הגשמים:
עָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר יִשְׂמַֽח אָבִ֥יךָ וְאִמֶּ֑ךָ וְ֝תָגֵ֗ל יֽוֹלַדְתֶּֽךָ׃ מַה תַלְמוּד לוֹמַר יֽוֹלַדְתֶּֽךָ׃ רִבִּי מָנָא אָמַר. אוּמָּתָךְ. רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. שָׁעָתָךְ. וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְקַלְלָהּ בְּכִפְלַיִים. כָּךְ הוּא מְשַׂמְּחָהּ בְּכִפְלַיִים. וּמְנַיִין שֶׁהוּא מְקַלְלָהּ בְּכִפְלַיִים. [שֶׁנֶּאֱמַר] כַּ֣עַס לְ֭אָבִיו בֵּ֣ן כְּסִ֑יל וּמֶימֶר לְיֽוֹלַדְתּֽוֹ׃ בֵּ֣ן חָ֭כָם יְשַׂמַּח אָ֑ב וּבֵ֥ן כְּ֝סִ֗יל תּוּגַ֥ת אִמּֽוֹ׃ מָהו תּוּגַ֥ת אִמּֽוֹ׃ אָמַר רִבִּי לוּדָה. לִישַׁן גֵּימַטְרִיוֹן הוּא. אַפְרָא בְּעֵיינֵי אֵימֵּיהּ. וּמְנַיִין שֶׁהוּא מְשַׂמְּחָהּ בְּכִפְלַיִים. שְׂמַֽח אָבִ֥יךָ וְאִמֶּ֑ךָ וְ֝תָגֵ֗ל יֽוֹלַדְתֶּֽךָ׃
Pnei Moshe (non traduit)
ישמח וגו' ותגל יולדתך אמך. וזהו בכפלים:
לישן גמטריון הוא. לשון יוני שמרמזין בגימטריאות ולומר אפרא בעיני אימיה של זה:
שעתך. שאתה נולדה בה וזהו יולדתך:
הא כתיב ואמך אלא קרי אומתך:
מה ת''ל. יולדתך:
אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לְךָ שֶׁאַתָּה מִתְחַטֵּא לִפְנֵי הַמָּקוֹם כְּבֵן שֶׁהוּא מִתְחַטֵּא עַל אָבִיו וְהוּא עוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ. רִבִּי בֶּרֶכְיָה רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. וְאִית דְּאָֽמְרִין לָהּ בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא. וְאִית דְּאָֽמְרִין לָהּ בְּשֵׁם רַב מַתָּנָה. וְֽתִגְזַר אוֹמֶר וְיָ֣קָם לָ֑ךְ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר לָךְ. אֶלָּא אֲפִילוּ אֲנָא אֲמַר הָכֵין וְאַתְּ אֲמַר הָכֵין. דִּידָךְ קַייְמָא וְדִידִי לָא קַייְמָא. וְעַל דְּ֝רָכֶ֗יךָ נָ֣גַהּ אֽוֹר׃ אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר בְָּא. זוֹ יְרִידַת גְּשָׁמִים. אַף בְּ֖רִי יַטְרִ֣יחַ עָ֑ב יָ֝פִ֗יץ עֲנַ֣ן אוֹדֽוֹ׃ כִּֽי הִ֖שְׁפִּילוּ וַתֹּ֣אמֶר גֵּוָ֑ה. 17a אֲנִי אָמַרְתִּי לְהַשְׁפִּילָן וְאַתָּה אָמַרְתָּ לְגֵאוֹתָן. דִּידָךְ קַייְמָא וְדִידִי לָא קַייְמָא. וְשַׁח֭ עֵינַ֣יִם יוֹשִֽׁעַ׃ אֲנִי אָמַרְתִּי לִשְׁחוֹת עֵינֵיהֶן בִּרָעָה. וְאַתָּה אָמַרְתָּ לְהוֹשִׁיעָן. דִּידָךְ קַייְמָא וְדִידִי לָא קַייְמָא. אֲנִי אָמַרְתִּי יְמַלֵּ֥ט אִֽי נָקִ֑י וְאַתָּה [אָמַרְתָּ] יִימַלֵּט אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נָקִי. דִּידָךְ קַייְמָא וְדִידִי לָא קַייְמָא. מָהוּ וְ֝נִמְלַ֗ט בְּבוֹר כַּפֶּֽיךָ׃ בִּבְרִירוּת כַּפֵּיָךָ. בִּזְכוּת מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁהָיוּ בְיָדָךְ מֵרֵאשִׁיתָךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
אסור להתענו' עד שש שעות בשבת. גרסי' להא בפ''ח דנדרים בהלכה א':
מתני' אמרה כן. לר''א קודם חצות וכו' מפני שעד כדון צפרא היא ולא חל התענית:
לאחר חצות ישלימו שכבר עבר רובו של יום בקדושה בתענית אלמא דעד חצות מיחשב תענית והלכך אסור להתענות עד חצות בשבת דכמו שהתענה כל היום דמי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source