הלכה: הָדָא דְאַתְּ אָמַר בִּמְכוּנָס. אֲבָל בִּמְפוּזָר אֲפִילוּ פָּרָא מִיכֵּן. אָמַר רִבִּי מָנָא. נִרְאוּ רָצִין אַחֲרֵיהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. נִרְאוּ בְמָקוֹם שֶׁאֵין רָאוּי לָהֶם.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' רב אמר ענני ה' ענני. כך מתריעין בשבת:
מתני' פליגא על רב. דהא מדקתני ר' יוסי אומר וכו' מכלל דהא תנא קדמייא סבר מימר אפי' לצעקה של תפלה כמו שעושים בחול שמרבים בזעקת תחנונים:
גמ' ר' יונה שמעון בר בא וכו'. גריס להא לעיל שלהי ברכות על פסוק הביאו את כל המעשר וגו'. דבר שאי אפשר לך לומר עליו די שאין בו למותרות בעיני המקבלין והוא ברכה של רוב גשמים ולפיכך דריש רב עד שיבללו וכו' דיינו וכו' שהיא תוספת ברכה כל כך עד שיאמרו דיינו ברכות ואין מתפללין עליה כדפרישי' במתני':
גמ' הדא דאת אמר במכונס. מעשה שהיה שנראה שדפון כמלא פי תנור במכונס במקום אחד בשדה היה אבל אם היה במפוזר בכמה מקומות בהשדה אפי' פחות מכאן מתריעין עליה מפני שנראה שמהלכת היא:
נראו רצין אחריהן. הא דקאמר ר' יוסי במתני' על שנראו והוא שנראו רצין אחריהן. ור' יוסי בר' בון אמר לא בעי רצין אחריהן אלא שנראו במקום שאין ראוי להם שיש שם בני אדם והואיל ולא מתפחדין מהם משלחת היא:
משנה: מַעֲשֶׂה שֶׁיָּֽרְדוּ זְקֵינִים מִירוּשָׁלִַם לְעָרֵיהֶם וְגָֽזְרוּ תַעֲנִית עַל שֶׁנִּרְאָה כִמְלֹא פִי תַנּוּר שִׁדָּפוֹן 16a בְּאַשְּׁקְלוֹן. וְעוֹד גָּֽזְרוּ תַעֲנִית לְמָחָר עַל שֶׁאָֽכְלוּ זְאֵיבִים שְׁנֵי תִינוֹקוֹת בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא עַל שֶׁאָֽכְלוּ אֶלָּה שֶׁנִּרְאָה׃
Pnei Moshe (non traduit)
לפי שאין מתפללין על רוב הטובה כדדריש בגמרא דכתיב הביאו את כל המעשר וגו' והריקותי לכם ברכה עד בלי די עד שיבלו שפתותיכם מלומר די וכיון שכך מדתו של הקב''ה שמשפיע להם טובה הרבה אין מתפללין עליה:
אף על הדבר. מתריעין בשבת:
ולא הודו לו חכמים. להתריע על הדבר בשבת אבל בחול מתריעין:
מתני' על כל צרה שלא תבא על הצבור. לישנא מעלי' נקט:
חוץ מרוב גשמים. לא שירדו כל כך הרבה שמקלקלין את התבואה אלא שכבר ירדו הרבה שאין צריכין להם עוד והן לטורח על בני האדם:
מעשה שאמרו לחוני המעגל וכו' צאו והכניסו תנורי פסחים. של חרס היו ומיטלטלין ממקו' למקום בשביל שלא ימקו מהגשמים שבטוח בתפלתו היה שירדו גשמים הרבה:
עג עוגה. עשה רושם בקרקע עגול כעין עוגה ועמד בתוכה וכו':
לא כך שאלתי. אלא גשמים הרבה בשפע למלאות בורות וכו':
להר הבית מפני הגשמים. שהר הבית מקורה היה כדאמר בגמרא:
צאו וראו אם נמחית אבן הטועים שהיתה בירושלים אם היא כולה מכוסה במים לפי שהיתה גבוה מאוד ולא היה אפשר שתתכסה בגשמים אלא אם כן בא מבול לעולם ולמה היתה נקראת אבן הטועים שכל מי שנאבד לו אבדה הולך לשם שכל המוצא איזה דבר היה עומד עליה ומכריז ואומר מציאה מצאתי. באין בעליה ונותנין סימניה ונוטלין אותה:
שלח לו שמעון בן שטח צריך אתה לנדות. אלמלא חוני אתה ולפי שהטיח דברים כלפי מעלה ואמר לא כך שאלתי. ועוד שאלו שנים כשני אליהו וכו' כדקאמר בגמרא אבל מה אעשה לך ואתה מתחטא מתגעגע לפני המקום ב''ה והוא עושה לך רצונך:
ר' יוסי אומר לעזרה. לקבץ את העם שיבואו לעזור ולהושיע אבל לא לצעקת תפלה לפי שאין תנו בטוחים כל כך שתועיל תפלתינו לזעוק עליהם בשבת:
והלכה שאין תוקעין בשבת אא''כ הוצרכו לתקוע לקבץ את העם אבל זועקים ומחננים עליהן בשבת ואין מתענין:
מתני' מעשה שירדו זקנים מירושלי' לעריהם. לארץ ישראל:
באשקלון. בארץ פלשתים:
על שאכלו זאבים. וזהו חיה רעה ומכה מהלכת היא:
אלא על שנראו. ובאו לעיר:
מתני' ועל אלו מתריעין בשבת. בעננו והכי קאמר בגמרא:
ועל הספינה המיטרפת בים. מתחבטת ומשתברת מלשון ביצה הטרופה בקערה:
כמלוא פי תנור. שלקתה תבואה בשדפון ולא היה בה אלא לעשות ממנה פת למלאות פי התנור:
משנה: וְעַל אֵילּוּ מַתְרִיעִין בַּשַּׁבָּת עַל עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ גוֹיִם אוֹ נָהָר וְעַל הַסְּפִינָה הַמּוּטָּרֶפֶת בַּיָּם. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לְעֶזְרָה אֲבָל לֹא לִצְעָקָה. שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר אַף עַל הַדֶּבֶר וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים׃
Pnei Moshe (non traduit)
לפי שאין מתפללין על רוב הטובה כדדריש בגמרא דכתיב הביאו את כל המעשר וגו' והריקותי לכם ברכה עד בלי די עד שיבלו שפתותיכם מלומר די וכיון שכך מדתו של הקב''ה שמשפיע להם טובה הרבה אין מתפללין עליה:
אף על הדבר. מתריעין בשבת:
ולא הודו לו חכמים. להתריע על הדבר בשבת אבל בחול מתריעין:
מתני' על כל צרה שלא תבא על הצבור. לישנא מעלי' נקט:
חוץ מרוב גשמים. לא שירדו כל כך הרבה שמקלקלין את התבואה אלא שכבר ירדו הרבה שאין צריכין להם עוד והן לטורח על בני האדם:
מעשה שאמרו לחוני המעגל וכו' צאו והכניסו תנורי פסחים. של חרס היו ומיטלטלין ממקו' למקום בשביל שלא ימקו מהגשמים שבטוח בתפלתו היה שירדו גשמים הרבה:
עג עוגה. עשה רושם בקרקע עגול כעין עוגה ועמד בתוכה וכו':
לא כך שאלתי. אלא גשמים הרבה בשפע למלאות בורות וכו':
להר הבית מפני הגשמים. שהר הבית מקורה היה כדאמר בגמרא:
צאו וראו אם נמחית אבן הטועים שהיתה בירושלים אם היא כולה מכוסה במים לפי שהיתה גבוה מאוד ולא היה אפשר שתתכסה בגשמים אלא אם כן בא מבול לעולם ולמה היתה נקראת אבן הטועים שכל מי שנאבד לו אבדה הולך לשם שכל המוצא איזה דבר היה עומד עליה ומכריז ואומר מציאה מצאתי. באין בעליה ונותנין סימניה ונוטלין אותה:
שלח לו שמעון בן שטח צריך אתה לנדות. אלמלא חוני אתה ולפי שהטיח דברים כלפי מעלה ואמר לא כך שאלתי. ועוד שאלו שנים כשני אליהו וכו' כדקאמר בגמרא אבל מה אעשה לך ואתה מתחטא מתגעגע לפני המקום ב''ה והוא עושה לך רצונך:
ר' יוסי אומר לעזרה. לקבץ את העם שיבואו לעזור ולהושיע אבל לא לצעקת תפלה לפי שאין תנו בטוחים כל כך שתועיל תפלתינו לזעוק עליהם בשבת:
והלכה שאין תוקעין בשבת אא''כ הוצרכו לתקוע לקבץ את העם אבל זועקים ומחננים עליהן בשבת ואין מתענין:
מתני' מעשה שירדו זקנים מירושלי' לעריהם. לארץ ישראל:
באשקלון. בארץ פלשתים:
על שאכלו זאבים. וזהו חיה רעה ומכה מהלכת היא:
אלא על שנראו. ובאו לעיר:
מתני' ועל אלו מתריעין בשבת. בעננו והכי קאמר בגמרא:
ועל הספינה המיטרפת בים. מתחבטת ומשתברת מלשון ביצה הטרופה בקערה:
כמלוא פי תנור. שלקתה תבואה בשדפון ולא היה בה אלא לעשות ממנה פת למלאות פי התנור:
הלכה: רַב אָמַר. עֲנֵ֤נִי י֙י עֲנֵ֔נִי. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רַב. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לְעֶזְדָה אֲבָל לֹא לִצְעָקָה. וְהָא תַנָּייָא קַדְמִייָא סְבַר מֵימַר. אֲפִילוּ לִצְעָקָה.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' רב אמר ענני ה' ענני. כך מתריעין בשבת:
מתני' פליגא על רב. דהא מדקתני ר' יוסי אומר וכו' מכלל דהא תנא קדמייא סבר מימר אפי' לצעקה של תפלה כמו שעושים בחול שמרבים בזעקת תחנונים:
גמ' ר' יונה שמעון בר בא וכו'. גריס להא לעיל שלהי ברכות על פסוק הביאו את כל המעשר וגו'. דבר שאי אפשר לך לומר עליו די שאין בו למותרות בעיני המקבלין והוא ברכה של רוב גשמים ולפיכך דריש רב עד שיבללו וכו' דיינו וכו' שהיא תוספת ברכה כל כך עד שיאמרו דיינו ברכות ואין מתפללין עליה כדפרישי' במתני':
גמ' הדא דאת אמר במכונס. מעשה שהיה שנראה שדפון כמלא פי תנור במכונס במקום אחד בשדה היה אבל אם היה במפוזר בכמה מקומות בהשדה אפי' פחות מכאן מתריעין עליה מפני שנראה שמהלכת היא:
נראו רצין אחריהן. הא דקאמר ר' יוסי במתני' על שנראו והוא שנראו רצין אחריהן. ור' יוסי בר' בון אמר לא בעי רצין אחריהן אלא שנראו במקום שאין ראוי להם שיש שם בני אדם והואיל ולא מתפחדין מהם משלחת היא:
לֵוִי בֶּן סִיסִי בָאוּ הַגַּייְסוֹת לְעִירוֹ. נָטַל סֵפְר תּוֹרָה וְעָלָה לְרֹאשׁ הַגַּג. אָמַר. רִבּוֹן הָעוֹלָמִים. אִין בָּֽטְלִית חָדָא מִילָּה מִן הָדֵין סֵפֶר אוֹרַיְתָא יַיעֲלוּן לוֹן. וְאִין לָא יִיזְלוּן לוֹן. מִיַּד אִיתְבְּעוּן וְלָא אִשְׁתַּכְּחוּן. תַּלְמִידֵיהּ עֲבַד כֵּן. יָֽבְשָׁת יָדֵיהּ וְאָֽזְלוּן לוֹן. תַּלְמִיד תַּלְמִידֵיהּ עֲבַד כֵּן. לָא יָֽבְשָׁת יָדֵיהּ וְלָא אָֽזְלוּן לוֹן. לוֹמַר שֶׁאֵין שׁוֹטֶה נִפְגַּע וְלֹא בְשַׂר הַמֵּת מַרְגִּישׁ בָּאוּזְמֵל.
Pnei Moshe (non traduit)
ייעלין לון. יכנסו הגייסות וישללו בז:
ואין לא בטלית אפי' חדא מילה. ילכו להם מהעיר ומיד היו מתבקשין ולא נמצאו שהלכו להם והיה תלמידו רוצה לעשות כן בפעם אחרת ויבשה ידו אבל הועיל תפלתו שהלכו להם ותלמיד תלמידיה היה ג''כ עושה כן ולא נענש ולא הועיל תפלתו כלום לומר שאין שוטה נפגע וכו' ומחמת שטותו לא נענש:
משנה: עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָבוֹא עַל הַצִּיבּוּר מַתְרִיעִין עָלֶיהָ חוּץ מֵרוֹב גְּשָׁמִים. מַעֲשֶׂה שֶׁאָֽמְרוּ לְחוֹנִי הַמְעַגֵּל הִתְפַּלֵּל שֶׁיֵּרְדוּ גְשָׁמִים. אָמַר לָהֶן צְאוּ וְהַכְנִיסוּ תַנּוּרֵי פְסָחִים בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִמָּקוּ. וְהִתְפַּלֵּל וְלֹא יָֽרְדוּ גְשָׁמִים. עָג עוּגָה וְעָמַד בְּתוֹכָהּ וְאָמַר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בָּנֶיךָ שָׂמוּ פְנֵיהֶם עָלַי שֶׁאֲנִי כְבֶן בַּיִת לְפָנֶיךָ. נִשְׁבָּע אֲנִי בְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתְּרַחֵם עַל בָּנֶיךָ. הִתְחִילוּ הַגְּשָׁמִים מְנַטְּפִין. אָמַר לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי אֶלָּא גִּשְׁמֵי בוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. יָֽרְדוּ בְּזַעַף. אָמַר לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי אֶלָּא גִּשְׁמֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה. יָֽרְדוּ כְתִקְנָן עַד שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. אָֽמְרוּ לוֹ כְּשֵׁם שֶׁנִּתְפַּלַלְתָּ עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּרְדוּ כָּךְ הִתְפַּלֵּל שֶׁיֵּלְכוּ לָהֶם. אָמַר לָהֶן צְאוּ וּרְאוּ אִם נִמְחֵית אֶבֶן הַטּוֹעִים.
Pnei Moshe (non traduit)
לפי שאין מתפללין על רוב הטובה כדדריש בגמרא דכתיב הביאו את כל המעשר וגו' והריקותי לכם ברכה עד בלי די עד שיבלו שפתותיכם מלומר די וכיון שכך מדתו של הקב''ה שמשפיע להם טובה הרבה אין מתפללין עליה:
אף על הדבר. מתריעין בשבת:
ולא הודו לו חכמים. להתריע על הדבר בשבת אבל בחול מתריעין:
מתני' על כל צרה שלא תבא על הצבור. לישנא מעלי' נקט:
חוץ מרוב גשמים. לא שירדו כל כך הרבה שמקלקלין את התבואה אלא שכבר ירדו הרבה שאין צריכין להם עוד והן לטורח על בני האדם:
מעשה שאמרו לחוני המעגל וכו' צאו והכניסו תנורי פסחים. של חרס היו ומיטלטלין ממקו' למקום בשביל שלא ימקו מהגשמים שבטוח בתפלתו היה שירדו גשמים הרבה:
עג עוגה. עשה רושם בקרקע עגול כעין עוגה ועמד בתוכה וכו':
לא כך שאלתי. אלא גשמים הרבה בשפע למלאות בורות וכו':
להר הבית מפני הגשמים. שהר הבית מקורה היה כדאמר בגמרא:
צאו וראו אם נמחית אבן הטועים שהיתה בירושלים אם היא כולה מכוסה במים לפי שהיתה גבוה מאוד ולא היה אפשר שתתכסה בגשמים אלא אם כן בא מבול לעולם ולמה היתה נקראת אבן הטועים שכל מי שנאבד לו אבדה הולך לשם שכל המוצא איזה דבר היה עומד עליה ומכריז ואומר מציאה מצאתי. באין בעליה ונותנין סימניה ונוטלין אותה:
שלח לו שמעון בן שטח צריך אתה לנדות. אלמלא חוני אתה ולפי שהטיח דברים כלפי מעלה ואמר לא כך שאלתי. ועוד שאלו שנים כשני אליהו וכו' כדקאמר בגמרא אבל מה אעשה לך ואתה מתחטא מתגעגע לפני המקום ב''ה והוא עושה לך רצונך:
ר' יוסי אומר לעזרה. לקבץ את העם שיבואו לעזור ולהושיע אבל לא לצעקת תפלה לפי שאין תנו בטוחים כל כך שתועיל תפלתינו לזעוק עליהם בשבת:
והלכה שאין תוקעין בשבת אא''כ הוצרכו לתקוע לקבץ את העם אבל זועקים ומחננים עליהן בשבת ואין מתענין:
מתני' מעשה שירדו זקנים מירושלי' לעריהם. לארץ ישראל:
באשקלון. בארץ פלשתים:
על שאכלו זאבים. וזהו חיה רעה ומכה מהלכת היא:
אלא על שנראו. ובאו לעיר:
מתני' ועל אלו מתריעין בשבת. בעננו והכי קאמר בגמרא:
ועל הספינה המיטרפת בים. מתחבטת ומשתברת מלשון ביצה הטרופה בקערה:
כמלוא פי תנור. שלקתה תבואה בשדפון ולא היה בה אלא לעשות ממנה פת למלאות פי התנור:
הלכה: רִבִּי יוֹנָה שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. דָּבָר שֶׁאֶיפְשַׁר לָךְ לֹומַר עָלָיו דַּיי הִיא בְרָכָה. רִבִּי בֶּרֶכְיָה רִבִּי חֶלְבּוֹ רַב אַבָּא בַּר עִילַאי בְשֵׁם רַב. עַד שֶׁיְּבַלְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם מִלּוֹמַר. דַּייֵנו בְרָכָה דַּייֵנו בְרָכָה.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' רב אמר ענני ה' ענני. כך מתריעין בשבת:
מתני' פליגא על רב. דהא מדקתני ר' יוסי אומר וכו' מכלל דהא תנא קדמייא סבר מימר אפי' לצעקה של תפלה כמו שעושים בחול שמרבים בזעקת תחנונים:
גמ' ר' יונה שמעון בר בא וכו'. גריס להא לעיל שלהי ברכות על פסוק הביאו את כל המעשר וגו'. דבר שאי אפשר לך לומר עליו די שאין בו למותרות בעיני המקבלין והוא ברכה של רוב גשמים ולפיכך דריש רב עד שיבללו וכו' דיינו וכו' שהיא תוספת ברכה כל כך עד שיאמרו דיינו ברכות ואין מתפללין עליה כדפרישי' במתני':
גמ' הדא דאת אמר במכונס. מעשה שהיה שנראה שדפון כמלא פי תנור במכונס במקום אחד בשדה היה אבל אם היה במפוזר בכמה מקומות בהשדה אפי' פחות מכאן מתריעין עליה מפני שנראה שמהלכת היא:
נראו רצין אחריהן. הא דקאמר ר' יוסי במתני' על שנראו והוא שנראו רצין אחריהן. ור' יוסי בר' בון אמר לא בעי רצין אחריהן אלא שנראו במקום שאין ראוי להם שיש שם בני אדם והואיל ולא מתפחדין מהם משלחת היא:
הלכה: שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח. אָמַר לוֹ. צָרִיךְ אַתָּה לִנָּדוֹת. שֶׁאִילּוּ נִגְזְדָה גְזֵירָה כְשֵׁם שֶׁנִּגְזְרָה בִימֵי אֵלִיָּהוּ לֹא נִמְצֵאתָה מֵבִיא אֶת הָרַבִּים לִידֵי חִלּוּל הַשֵּׁם. שֶׁכָּל הַמֵּבִיא אֶת הָרַבִּים לִידֵי חִלּוּל הַשֵּׁם צָרִיךְ נִידּוּי. [תַּמָּן תַּנִּינָן. שָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל אִם מְעַכֵּב אַתָּה אֶת הָרַבִּים נִמְצֵאתָ מֵבִיא מַבּוּל לְעוֹלָם. לֹא נִמְצֵאתָ מְעַכֵּב רַבִּים מִלַּעֲשׂוֹת מִצְוָה. וְכָל הַמְעַכֵּב רַבִּים מִלַּעֲשׂוֹת מִצְוָה צָרִיךְ נִידּוּי.] וְאָמַר לוֹ. וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַטֵּל גְּזֵירָתוֹ מִפְּנֵי גְזֵירָתוֹ שֶׁלְצַדִּיק. אָמַר לוֹ. [הֵן.] הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַטֵּל גְּזֵירָתוֹ מִפְּנֵי גְזֵירָתוֹ שֶׁלְצַדִּיק. וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַטֵּל גְּזֵירָתוֹ שֶׁלְצַדִּיק מִפְּנֵי גְזֵירָתוֹ שֶׁלְצַדִּיק חֲבֵירוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
לידי חילול השם שאו זה או זה שבועת שוא ע''י:
תמן תנינן. בפ''ק דר''ה ולא גרסי' נמצאת מביא מבול לעולם אלא ולא נמצאת מעכב את הרבים וכו':
ואמר לו. לשמעין בן שטח ומפני מה אתה אומר כן וכי אין הקב''ה מבטל גזרתו מפני גזירתו של צדיק הא כתיב ותגזר אומר ויקום לך. א''ל הן וכו' מפני גזירתו של צדיק חבירו ואלו היו כימי אליהו וכו':
משנה: שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח וְאָמַר לוֹ צָרִיךְ אַתָּה לִנָּדוֹת. אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לְךָ וְאַתָּה מִתְחַטֵּא לִפְנֵי הַמָּקוֹם כְּבֵן שֶׁהוּא מִתְחַטֵּא לְאָבִיו וְעוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ. וְעָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר יִשְׂמַֽח אָבִ֥יךָ וְאִמֶּ֑ךָ וְ֝תָגֵ֗ל יֽוֹלַדְתֶּֽךָ׃
שָׁאֲלוּ אֶת רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. מֵאֵימָתַי מִתְפַּלְלִין עַל הַגְּשָׁמִים שֶׁיֵּלְכוּ לָהֶם. אָמַר לָהֶן. כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם עוֹמֵד בְּקֶרֶן הָעוֹפֶל וּמְשַׁקְשֵׁק אֶת יָדָיו בְּנַחַל קִדְרוֹן. אֲבָל בְּטוּחִים אָנוּ בְבַעַל הָרַחֲמִים שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם. מַה טַעַם. כִּי מֵ֥י נֹ֨חַ֙ זֹ֣את לִ֔י אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבַּ֗עְתִּי מֵֽעֲבוֹר מֵי נֹ֛חַ ע֖וֹד עַל הָאָ֑רֶץ.
Pnei Moshe (non traduit)
כדי שיהא אדם עומד בקרן העופל וכו'. כלומר שאי אפשר שיהי' זה אא''כ יהיה מבול אבל בטוחים אני וכו':
אָֽמְרוּ לוֹ כְּשֵׁם שֶׁנִּתְפַּלַלְתָּ עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּרְדוּ כָּךְ הִתְפַּלֵּל כֲלֵיהֶם שֶׁיֵּלְכוּ לָהֶם. אָמַר לָהֶן צְאוּ וּרְאוּ אִם נִמְחֵית אֶבֶן הַטּוֹעִים. מָה עִיסְקָהּ דְּהָדָא אֶבֶן הַטּוֹעִים. אֶלָּא כָל מָאן דַּהֲוָה מוֹבַד מִילָּה הֲוָה נְסַב לָהּ מִן תַּמָּן. וְכָל מָאן דַּהֲוָה מַשְׁכַּח מִילָּה הֲוָה מֵייבַל לָהּ לְתַמָּן. אָמַר לָהֶן. כְּשֵׁם שֶׁאֵי אֶיפְשַׁר לָאֶבֶן הַזֹּאת לְהִימָּחוֹת מִן הָעוֹלָם. כָּךְ אֵי אֶיפְשַׁר לְהִתְפַּלֵּל עַל הַגְּשָׁמִים שֶׁיֵּלְכוּ לָהֶם. אֶלָּא צְאוּ וְהָבִיאוּ לִי פָּר שֶׁלְהוֹדָיוֹת. וְיָֽצְאוּ וְהֵבִיאוּ לוֹ פָר שֶׁלְהוֹדַיּוֹת. וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו וְאָמַר. רִבּוֹנִי. הֵבֵאתָה רָעָה עַל בָּנֶיךָ וְלֹא יָֽכְלוּ לַעֲמוֹד בָּהּ. הֵבֵאתָה טוֹבָה עַל בָּנֶיךָ וְלֹא יָֽכְלוּ לַעֲמוֹד בָּהּ. אֶלָּא יְהִי רְצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתָּבִיא רְווָחָה. מִיַּד נָֽשְׁבָה הָרוּחַ וְנִתְפַּזְּרוּ הֶעָבִים וְזָֽרְחָה הַחַמָּה וְנִתְנַגְּבָה הָאָרֶץ. וְיָֽצְאוּ וּמָֽצְאוּ מִדְבָּר מָלֵא כְמֵהִים.
Pnei Moshe (non traduit)
מה עיסקה דהדא אבן הטועים וכו'. כדפרישית במתני'.
אָמַר לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי אֶלָּא גִּשְׁמֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה. יָֽרְדוּ כְתִקְנָן עַד שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. הָדָא אָֽמְרָה. הַר הַבַּיִת מְקוּרֶה הָיָה. וְתַנִּי כֵן. אַסְטָיו לִפְנִים מִסְּטָיו הָיָה.
אָמַר לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי אֶלָּא גִּשְׁמֵי בוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. יָֽרְדוּ בְּזַעַף. תַּנֵּי שֵׁמוּאֵל. כְּמִפִּי הַנּוֹד.
Pnei Moshe (non traduit)
כמפי הנוד. כך היו הטיפין:
הִתְחִילוּ גְּשָׁמִים מְנַטְּפִין. אָֽמְרוּ. לָא בָאוּ אֵילּוּ אֶלָּא לְהַתִּיר נִדְרוֹ שֶׁלָּזֶה.
וְנִתְפַּלֵּל וְלֹא יָֽרְדוּ גְשָׁמִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. שֶׁלֹּא בָא בָעֲנָוָה. אָמַר רִבִּי יוּדָן גֵּירִיָּא. הָדֵין חוֹנִי הַמְעַגֵּל בַּר בְּרִיהּ דְּחוֹנִי הַמְעַגֵּל הֲוָה סְמִיךְ לְחָרְבַּן בֵּית מוּקְדְּשָׁא. נְפַק לְטוּרָא לְגַבֵּי פָעֲלֵיי. עַד דּוּ תַמָּן נְחַת מִיטְרָא. עָאַל לֵיהּ לִמְעַרְתָּא. מִן יְתִיב נָם וּדְמָךְ לֵיהּ. וַעֲבַד שְׁקִיעַ בְּשִׁינְתֵּיהּ שׁוּבְעִין שְׁנִין עַד דַּחֲרַב בֵּית מוּקְדְּשָׁא וְאִיתְבְּנִי זְמַן תִּנְייָנוּת. לְסוֹף שׁוּבְעִין שְׁנִין אִיתְעַר מִן שִׁינְתֵּיהּ. נְפַק לֵיהּ מִן מְעַרְתָּא וַחֲמָא עָֽלְמָא מֻחְלַף. זָווִי דַהֲווָת כְּרָמִין עֲבִידָא זֵייתִין. זָווִי דַהֲווָת זֵייתִין עֲבִידָא זַרְעוּ. שְׁאַל לֵיהּ לִמְדִינָתָּא. אֲמַר לוֹן. מָה קָלָא בָעָֽלְמָא. אָֽמְרוּן לֵיהּ. וְלֵית אַתְּ יְדַע מָה קָלָא בָעָֽלְמָא. אֲמַר לוֹן. לֹא. אָֽמְרִין לֵיהּ. מָאן אַתְּ. אֲמַר לוֹן. חוֹנִי הַמְעַגֵּל. אָֽמְרוּן לֵיהּ. שְׁמַעְנָן דַּהֲוָה עֲלִיל לָעֲזָרָה וְהִיא מִנְהָרָה. עָאַל וְאַנָהָרַת. וְקָרָא עַל גַּרְמֵיהּ בְּשׁ֣וּב י֙י אֶת שִׁיבַ֣ת צִיּ֑וֹן הָ֝יִ֗ינוּ כְּחוֹלְמִים׃
Pnei Moshe (non traduit)
שלא בא בענוה. בתחלה אלא אמר להם צאו והכניסו וכו' ומראה שבטוח בתפלתו הוא לפיכך לא ירדו מיד:
ר' יודן גיריא. כך שמו:
הדין חוני המעגל וכו' זה שמדבר בו לקמיה:
נם. נתנמנם וישן לו וכו' וחמא עלמא מיחלף שבזויות שהיו כרמים נטיעים נעשה מקום זתים וכו' ושאל לבני מדינתא מה קלא בעלמא וכו' שמענן כשהיה חוני המעגל נכנם לעזרה היתה כולה מאירה ונכנס ואנהרת וכו':
מַעֲשֶׂה שֶׁאָֽמְרוּ לְחוֹנִי הַמְעַגֵּל הִתְפַּלֵּל שֶׁיֵּרְדוּ גְשָׁמִים. אָמַר לָהֶן צְאוּ וְהַכְנִיסוּ תַנּוּרֵי פְסָחִים בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִמָּקוּ. 16b הָדָא אָֽמְרָה. עֶרֶב פְּסָחִים הָיָה. וְתַנֵּי כֵן. בְּעַשְׂרִין בֵּיהּ צָמוּן כָּל עַמָּא לְמִיטְרָא וּנְחַת לוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
ותני כן. במגילת תענית בארבע עשר ביה בניסן וכו' כצ''ל:
מעשה וכו' הדא אמרה ערב פסחים הי'. והוציאו התנורים לצלות בהן פסחיהם לפיכך אמר להן הכניסו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source