רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. מַה יַעֲשׂוּ גְדוֹלֵי הַדּוֹר וְאֵין הַצִּיבּוּר נִידּוֹן אֶלָּא אַחַר רוּבּוֹ. שֶׁכֵּן מָצָאנוּ שֶׁכָּל שְׁלשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל כִּמְנוּדִים לָא הָיָה מְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה. שֶׁנֶּאֱמַר. וַיִהִ֨י כַֽאֲשֶׁר תַּ֜מּוּ כָּל אַנְשֵׁ֧י הַמִּלְחָמָ֛ה לָמ֖וּת מִקֶּ֥רֶב הַמַּחֲנֶה. מַה כָתוּב בַּתְרֵיהּ. וַיְדַבֵּ֥ר י֨י אֵלַ֥י לֵאמֹֽר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מַה יַעֲשׂוּ גְדוֹלֵי הַדּוֹר וְאֵין הַצִּיבּוּר נִידּוֹן אֶלָּא אַחַר רוּבּוֹ. שֶׁכֵּן מָצָאנוּ שֶׁאִילוּלֵי שְׁאָֽמְרוּ יִשְׂרָאֵל בְּהַר הַכַּרְמֶל י֨י ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֔ים י֨י ה֥וּא הָֽאֱלֹהִֽים לֹא יָֽרְדָה הָאֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְשָֽׂרְפָה אֶת הַקָּרְבָּנוֹת.
חַד זְמַן צָֽרְכוּן מֵיעֲבַד תַּעֲנִי וְלָא נְחַת מִיטְרָא. עֲבַד רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ [תַּעֲנִיתָא] בִּדְרוֹמָא וּנְחַת מִטְרָא. וַהֲווֹן צִיפּוֹרָאֵיי אָֽמְרִין. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מְחִית מִיטְרָא לַדְּרוּמָאיֵי. 15a וְרִבִּי חֲנִינָה עֲצַר מִיטְרָא מִן צִיפּוֹרָאיֵי. צָֽרְכוּן מֵיעֲבַד זְמַן תִּינְייָנוּת. שְׁלַח וְאַייְתֵי לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֲמַר לֵיהּ. מִישְׁגַּח מָרִי מֵיפּוּק עִימָּן לְהִתְעַנּוֹת. נַפְקוּן תְּרֵיהוֹן לְתַעֲנִיתָא וְלָא נְחַת מִיטְרָא. עָאַל וַאֲמַר קוֹמֵיהוֹן. לָא רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מְחִית מִיטְרָא לַדְּרוֹמָאיֵי וְלָא רִבִּי חֲנִינָה עֲצַר מִיטְרָא מִן צִיפּוֹרָאיֵי. אֶלָּא דְרוֹמָאיֵי לִיבְּהוֹן רַכִּיךְ וּשְׁמָעִין מִילָּה דְאוֹרַייָא וּמִתְכַּנְעִין. וְצִיפּרָאיֵי לִיבְּהוֹן קַשִּׁי וּשְׁמָעִין מִילָּה דְאוֹרַייָא וְלָא מִיתְכַּנְעִין. מִי עֲלִיל תְּלָה עֵינוֹי וַחֲמָא אֲוֵירָא שַׁייָף אֲמַר. עַד כְּדוֹן הָכֵין. מִיַּד נְחַת מִיטְרָא. וּנְדַר עַל גַּרְמֵיהּ דְּלָא לְמֵיֲעֲבַד כֵּן תִּוּבָן. אֲמַר. מָה אֲנָא מֵימוֹר לְמָרֵי חוֹבָא דְלָא יַגְבֵּי חוֹבֵיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
ורבי חנינא עוצר המים מן ציפוראי. ואיך זכותו מועיל לנו כזכותיה דריב''ל לדרומאי והיו נצרכין עוד זמן שני למטר ועשו תענית ושלח ואייתי לריב''ל וא''ל וכו' ועלה ואמר לפניהן לא ריב''ל מחית מטרא וכו' אלא אלו לבבם רך ושומעין דברי תורה ומוסר ונכנעין וציפוראי וכו'. מי עליל כשרצה לכנוס לביתו תלה עיניו וראה האויר הוא זך ובהיר ואמר וכי עד כדון יהא הכין ומיד נחית מיטרא וכו' ואח''כ קיבל על עצמו שלא לעשות שוב כן ואמר וכי אני אומר לבעל חוב שלא יגבה חובו מהם:
מיעבד תעניתא. על המטר:
משנה: אֵיזֶהוּ דֶּבֶר עִיר הַמּוֹצִיאָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת רַגְלִי יָֽצְאוּ מִמֶּנָּה שְׁלשָׁה מֵתִים בִּשְׁלשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה.
וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת. שֶׁכֵּן מָצָאנוּ בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. מִתְעַנִּין אֲבָל לֹא מַתְרִיעִין. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר מַתְרִיעוֹת אֲבָל לֹא מִתְעַנּוֹת. שֶׁכֵּן מָצָאנוּ בִרֹאשׁ הַשָּׁנָה. מַתְרִיעִין אֲבָל לֹא מִתְעַנִּין.
Pnei Moshe (non traduit)
וכל סביבותיה וכו'. כדפרישית במתני':
רִבִּי אָחָא עֲבַד תְּלַת עֶשְׂרֵה תַעֲנִייָן וְלָא נְחַת מִיטְרָא. מִי עֲלִיל פְגַע בֵּיהּ חַד כּוּתַיי. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי. רִבִּי. עֶתוֹר גּוּלְתָךְ מִן מִיטְרָא. אֲמַר לֵיהּ. חַייָו דְּהַהוּא גַבְרָא. שְׁמַייָא מֵיעֲבַד נִיסִּין וְשַׁתָּא מַצְלְחָה וְהַהוּא גַבְרָא לֵית הוּא מֵיחִי. וְעָֽבְדוּן שְׁמַיָּא נִיסִּין וְאַצְלַחַת שַׁתָּא וּמִית הַהוּא כותַּייָא. וַהֲווֹן כָּל עַמָּא אָֽמְרִין. אַיְתוּן חָמוּן פּוֹרִין דְּשֶׁמֶשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
איתון חמין פוריין דשמש. באו וראו פירות מן השמש שלא ירדו גשמים ואף על פי כן הפירות יפות ומוצלחות הן:
מי עליל. כשנכנס פגע בו כותי אחד וא''ל ר' עצור מלבושך מהמטר שירד עליו כדי לקנטרו והשיב לו חייו דההוא גברא יהיה מעוצרין ובודאי משמיא מיעבד לון ניסן והשנה תהיה מצלחת וההיא גברא לא יזכה לראות ולא יחיה ועבדון וכו':
רִבִּי לִיעֶזֶר עֲבַד תַּעֲנִי וְלָא אִיתְנְחַת מִיטְרָא. עֲבַד רִבִּי עֲקִיבָא תַעֲנִי וּנְחַת מִיטְרָא. עָאַל וַאֲמַר קוֹמֵיהוֹן. אֶמְשׁוֹל לָכֶם מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי בָנוֹת אַחַת חֲצוּפָה וְאַחַת כְּשֵׁירָה. אֵימַת דַּהֲוָת בְּעָייָה הַהִיא חֲצִיפְתָּא עַלַת קוֹמוֹי. הֲוָה אֲמַר. יָבוּן לָהּ מַה דְהִיא בְעָייָא וְתֵיזִיל לָהּ. וְאֵימַת דַּהֲוָת הַהִיא כְשֵׁירְתָא עַלַת קוֹמוֹי. הֲוָה מַאֲרִיךְ רוּחֵיהּ מִתָחַמֵּד מִישְׁמוֹעַ שַׁוְעָתָהּ. וְאִית שָׁרִי מֵימַר כֵּן? אֶלָּא שֶׁלֹּא לְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בֵּירִבִּי אֱלִיעֶזֶר.
Pnei Moshe (non traduit)
ואית שרי מימור כן. בתמיה וכי מותר לומר כן אלא שלא לחלל שם שמים בר''א שיאמרו אינו כדאי להתענות:
מאריך רוחיה. עוצר עצמו מפני שהיה מתחמד לשמוע שועתה ודיבורה:
אמר יבון לה. תתנו לה כזה שהיא רוצה ותלך מלפני:
רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יָאִיר בְּשֵׁם רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר. שְׁלִשָׁה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְתָהָא שֶׁבְּרָאָן. וְאֵילּוּ הֵן. כַּשְׂדִּים וְיִשְׁמְעֵאלִים וְיֵצֶר הָרַע. כַּשְׂדִּים הֵ֣ן ׀ אֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֗ים זֶ֤ה הָעָם֨ לֹ֣א הָיָ֔ה. הַלְוַאי לֹא הָיָה. יִשְׁמְעֵאלִים. יִשְׁלָ֤יוּ אוֹהָלִים ׀ לְשֽׁוֹדְדִ֗ים וּבַטּוּחוֹת לְמַרְגִּ֣יזֵי אֵ֑ל לַֽאֲשֶׁ֤ר הֵבִ֖יא אֱל֣וֹהַּ בְּיָדֽוֹ׃ יֵצֶר הָרַע. בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא נְאֻם י֙י אוֹסְפָה הַצּוֹלֵעָה וְהַנִּדָּחָה֭ אֲקַבֵּ֑צָה וַֽאֲשֶׁר֭ הֲרֵעוֹתִי׃ רִבִּי בֶּרֶכְיָה רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יָאִיר בְּשֵׁם רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר. הֲרֵי הוּא כְאִילּוּ הֲרֵעוֹתִי.
Pnei Moshe (non traduit)
הרי הוא כאלו הרעותי. אני כביכול:
בידו. כביכול בידו הביאן ומתחרט:
ותהא. ומתחרט שבראן:
לֹא סוֹף דָּבָר אַרְבֶּה אֶלָּא אֲפִילוּ כָנָף. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ חָסִיל. שֶׁהּוא חוֹסֵל אֶת הַכֹּל. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ גּוֹבַיי. דּוּ גָבֵי דִינָא דְמָרֵיהּ. לֹא סוֹף דָּבָר חַיָּה רָעָה אֶלָּא אֲפִילוּ בְהֵמָה רָעָה. כְּבָר הָיוּ שָׁנִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חֲמוֹר נוֹשֵׁךְ וּמֵמִית שׁוֹר נוֹשֵׁךְ וּמֵמִית. לֹא סוֹף דָּבָר חֶרֶב שֶׁלְמִלְחָמָה אֶלָּא אֲפִילוּ חֶרֶב שֶׁלְשָׁלוֹם. שֶׁכְּבָר עָשָׂה רוֹשֶׁם בִּימִי יֹאשִׁיָּהוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
לא סוף דבר ארבה. אם בא הרבה כדרך ביאת ארבה אלא אפי' נראה כנף מארבה:
שהוא חוסל. וגומר את הכל:
גוביי דהוא גבי דינא דמאריה. ובא לעונש החטא:
כבר היה שנים בארץ ישראל. שאף הבהמות היו כחיות רעות חמור וכו':
אלא אפילו חרב של שלום. עם מדינה זו ועוברת למדינה אחרת כמו שמצינו שכבר עשה רושם בימי יאשיהו:
הלכה: רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָּה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. מַתְרִיעִין עַל פְּרַגְיָא שֶׁלְפִּשְׁתָּן. מַה טַעַם. שַׁמָּה֙ וְשָׁ֣עֲרוּרָ֔ה נִֽהְייְתָה בָּאָֽרֶץ׃ רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. מַתְרִיעִין עַל הֶשָׁרָב. מַה טַעַם. קֹדֵ֣ר הִילַּכְתִּי בְּלֹ֣א חַמָּ֑ה קַ֖מְתִּי בַקָּהָ֣ל אֲשַׁוֵּֽעַ׃ אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. אוֹקִיר לְאַסְייָךְ עַד דְּלָא תִצְטָרֵיךְ לֵיהּ. מַה טַעַם. הֲיַֽעֲרוֹךְ שׁ֖וּֽעֲךָ לֹ֣א בְצָ֑ר וְ֝כֹ֗ל מַֽאֲמַצֵּי כֹֽחַ׃ רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אִם סִידַּרִתָּה תְפִילָּה [לֹא יְהֵא לָךְ צָרֵי עַיִן מִלְּמַעֲלָה. אֶלָּא הַכֹּל יְהוּא מְאַמְּצִין כֹּחֲךָ. וְ֝כֹ֗ל מַֽאֲמַצֵּי כֹֽחַ׃ וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אִם סִדַּרִתָּה תְפִילָּה] לֹא יְהֵא לָךְ מֵיצַר פִּיךָ. אֶלָּא הַרְחֶב פִּ֜֗יךָ וַֽאֲמַלְאֵֽהוּ׃
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מתריעין על פרגיא של פשתן. פרגיא חבילה קטנה שהיא ניטלת ביד ובאגרוף וכלומר אפילו דבר מועט והוא של פשתן אם נראה בה שדפון מתריעין ואע''פ שאינה תבואה כדמפרש מ''ט שכן כתיב שמה ושערוריה נהייתה בארץ ואם היא בפשתן סוף שתהא גם בתבואה:
על השרב. חום חזק שכן כתיב קודר הלכתי וגו' ושורף אותי בלא חמה ולכן קמתי בקהל אשוע על זה:
אוקיר לאסייך וכו'. דרך משל היא שכן צריך להתפלל עד שלא תבא הצרה וכן כתיב היערוך שועך לא בצר קודם שבא צר:
אם סדרת תפלה מקודם ובכל עת לא יהא לך צרי עין ומקטרגים מלמעלה אלא הכל יהיו מאמצין כחך ומלמדין זכות עליך:
לא תהא מיצר פיך. לזרוק הדברים כך מפיך כמיצר וכלאחר יד אלא הרחב פיך בתפלה ואז ואמלאהו:
לכן צריכה. לכך צריכה הבעיא כשהתריעו וכו' והלכה לה ואח''כ וכו' מהו הגורם עכשיו אם הדבר וצריך עוד א' או האסכרה והואיל וחזרה מתריעין שוב עליה ולא איפשיטא:
שנים בדבר ואחד באסכרה. מהו ומתמה הש''ס איתא חמי בא וראה אסכרה כל שהיא אמרת מתריעין עליה ואת אמר הכין שנים בדבר וכו' פשיטא:
תני אסכרה כל שהיא. מתריעין עליה אם מת אחד מתוכה:
ודכוותה. גבי דבר בחורים אבל לא זקנים:
אפי' עיר גדולה כאנטוכיא וכו' הדא אמרה יותר מכאן אינו צריכה שיעור אחר. כצ''ל:
הא עבידא יותר מכאן. צ''ל אם העיר מוציאה יותר מחמש מאות רגלי אם צריכה שיעור אחר:
לאשה הזאת שהיא מדבקת וכו'. לישנא דידבק דריש ובשלשה זה אחר זה דיבוק מיקרי:
משנה: עַל אֵילּוּ מַתְרִיעִין בְּכָל מָקוֹם וְעַל הַשִּׁדָּפוֹן וְעַל הַיֵּרָקוֹן עַל הָאַרְבֶּה וְעַל הֶחָסִיל וְעַל חַיָּה רָעָה וְעַל הַחֶרֶב מַתְרִיעִין עָלֶיהָ מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכָּה מְהַלֶּכֶת׃
Pnei Moshe (non traduit)
ועל הארבה ועל החסיל. מין גובאי:
ועל חיה רעה. שנראית ביום בישוב:
ועל החרב. על חיילות העוברות ממקום למקום ואע''פ שאינם באים להלחם עם אותה העיר:
ועל הירקון. תבואה שהכסיפה פניה. א''נ ירקון מין חולי שמהפך בני אדם כירקות השדה:
על השדפון בתבואות והיא רוח שמפסיד ומתרוקן מן הזרע:
מתני' על אלו מתריעין בכל מקום. אם יראו באספמיא מתריעות בבבל בבבל מתריעין באספמיא כדקתני טעמא בסיפא מפני שהיא מכה מהלכת אם במקום אחד היא מתריעין עליה כל השומעין כדי שלא תבא עליהן:
הלכה: אָמַר רִבִּי לֵוִי. כָּתוּב יַדְבֵּ֧ק י֙י בְּךָ֖ אֶת הַדָּ֑בֶר. לָאִשָּׁה הַזֹּאת שֶׁהִיא מַדְבֶּקֶת שְׁלֹשָׁה כִכָּרִים זֶה אַחַר זֶה. הָא עֲבִידָא אֵינוֹ 15b יוֹתֵר מִיכָּן צְרִיכָה שֵׁיעוּר אַחֵר. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. אֲפִילוּ עִיר גְּדוֹלָה כְאַנְטוֹכִיָּא וְיָֽצְאוּ מִמֶּנָּה שְׁלשָׁה מֵתִים בִּשְׁלשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה. הָדָא אָֽמְרָה. יוֹתֵר מִיכֵּן צְרִיכָה שֵׁיעוּר אַחֵר. בָּתִּים שֶׁאָֽמְרוּ בְרִיאִים אֶבָל לֹא מְרוּעָרָעִים. וְדִכְוָתָהּ. בַּחוּרִים אֲבָל לֹא זְקֵינים. תַּנֵּי. אַסְכָּרָה. כָּל שֶׁהִיא שְׁנַיִם בַּדֶּבֶר וְאֶחָד בְּאַסְכָּרָה. אִיתָא חֲמִי. אַסְכָּרָה כָּל שֶׁהִיא. וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. לָכֵן צְרִיכָה. כְּשֶׁהִתְרִיעוּ עַל הָאַסְכָּרָה וְהָֽלְכָה לָהּ. וְאַחַר כָּךְ מֵתוּ שְׁנַיִם בַּדֶּבֶר וְאֶחָד בְּאַסְכָּרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מתריעין על פרגיא של פשתן. פרגיא חבילה קטנה שהיא ניטלת ביד ובאגרוף וכלומר אפילו דבר מועט והוא של פשתן אם נראה בה שדפון מתריעין ואע''פ שאינה תבואה כדמפרש מ''ט שכן כתיב שמה ושערוריה נהייתה בארץ ואם היא בפשתן סוף שתהא גם בתבואה:
על השרב. חום חזק שכן כתיב קודר הלכתי וגו' ושורף אותי בלא חמה ולכן קמתי בקהל אשוע על זה:
אוקיר לאסייך וכו'. דרך משל היא שכן צריך להתפלל עד שלא תבא הצרה וכן כתיב היערוך שועך לא בצר קודם שבא צר:
אם סדרת תפלה מקודם ובכל עת לא יהא לך צרי עין ומקטרגים מלמעלה אלא הכל יהיו מאמצין כחך ומלמדין זכות עליך:
לא תהא מיצר פיך. לזרוק הדברים כך מפיך כמיצר וכלאחר יד אלא הרחב פיך בתפלה ואז ואמלאהו:
לכן צריכה. לכך צריכה הבעיא כשהתריעו וכו' והלכה לה ואח''כ וכו' מהו הגורם עכשיו אם הדבר וצריך עוד א' או האסכרה והואיל וחזרה מתריעין שוב עליה ולא איפשיטא:
שנים בדבר ואחד באסכרה. מהו ומתמה הש''ס איתא חמי בא וראה אסכרה כל שהיא אמרת מתריעין עליה ואת אמר הכין שנים בדבר וכו' פשיטא:
תני אסכרה כל שהיא. מתריעין עליה אם מת אחד מתוכה:
ודכוותה. גבי דבר בחורים אבל לא זקנים:
אפי' עיר גדולה כאנטוכיא וכו' הדא אמרה יותר מכאן אינו צריכה שיעור אחר. כצ''ל:
הא עבידא יותר מכאן. צ''ל אם העיר מוציאה יותר מחמש מאות רגלי אם צריכה שיעור אחר:
לאשה הזאת שהיא מדבקת וכו'. לישנא דידבק דריש ובשלשה זה אחר זה דיבוק מיקרי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source