הלכה: אָמַר רִבִּי סִימוֹן. כָּתוּב. וְהִמְטַרְתִּי֙ עַל עִ֣יר אֶחָ֔ת וְעַל עִ֥יר אַחַ֖ת לֹ֣א אַמְטִ֑יר חֶלְקָ֤ה אַחַת֙ תִּמָּטֵ֔ר וְחֶלְקָ֛ה אֲשֶֽׁר לֹֽא תַמְטִ֥יר עָלֶי֖הָ תִּיבָֽשׁ׃ זְכוּתָא דְחַקְלָא עָֽבְדָא.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מותנא הוה בציפורן ולא הוה עליל גו אשקקה דהוה ר' חנינא שרי. לא היה נכנס הדבר תוך השכינה שהיה ר' חנינא שרוי שם והיה אנשי ציפורי אמרין מה זה הדין סבא בינייכו ויושב בשלום הוא ושכינתו וכולה מדינתא אזלה להן בבאישות ונכנס ר' חנינא ואמר לפניהן זמרי אחד וכו':
גמ' אמר ר' סימון וכו'. זכותיה דחקלא עבדא. יתורא דקרא קא דריש דכתיב וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש אם לא תמטיר עליה ודאי תיבש אלא לומר לך שלפעמים זכות השדה גורם כדאמרי' לעיל בזכות שדה אחת לפיכך אמר הנביא תיבש לגמרי ואפי' הטל לא יהא מועיל לה ולא יהא מהני לה זכותה:
משנה: 14b וְכֵן עִיר שֶׁלֹּא יָֽרְדוּ עָלֶיהָ גְשָׁמִים כַּכָּתוּב וְהִמְטַרְתִּי֨ עַל עִ֣יר אֶחָ֔ת וְעַל עִ֥יר אַחַ֖ת לֹ֣א אַמְטִ֑יר חֶלְקָ֤ה אַחַת֙ תִּימָּטֵר וְחֶלְקָ֛ה אֲשֶֽׁר לֹֽא תַמְטִ֥יר עָלֶ֖יהָ תִּיבָֽשׁ׃ אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּה וּמַתְרַעַת וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר מַתְרִיעוֹת אֲבָל לֹא מִתְעַנּוֹת׃
Pnei Moshe (non traduit)
בג' ימים. אחד בכל יום אבל ביום אחד או בארבעה אין זה דבר דאקראי בעלמא הוה ולא קבע:
מתני' וכן עיר שיש בה דבר או מפולת. שחומותיה הבריאות נופלות אבל אם רעועות הן אין זה מפולת:
מתענו' ולא מתריעות. כדקאמר בגמרא שכן מצינו ביה''כ שמתענין ולא מתריעין רע''א מתריעות ולא מתענות. שכן מצינו בר''ה מתריעין ולא מתענין והלכה כת''ק:
מתני' וכן עיר שלא ירדו עליה גשמים וכו' וכל סביבותיה וכו'. מפני שאותה העיר שלא ירדו לה גשמים תלך לקנות תבואה מסביבותיה ששם ירדו גשמים ויתייקר שם ויהיה רעב:
מִפְּנֵי אַרְבָּעָה דְבָרִים יוֹרְדִין מִלְּמַעֲלָן. מִפְּנֵי בַעֲלֵי זְרוֹעַ. וּמִפְּנֵי טְלָלִים הָרָעִים. וְשֶׁיְּהֵא הָעֶלְיוֹן שׁוֹתֶה כְנָמוּךְ. וְשֶׁיְּהוּ הַכֹּל תוֹלִין עֵינֵיהֶם אֶל הַשָּׁמַיִם. בִּזְכוּת שְׁלשָׁה דְבָרִים הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין. בִּזְכוּת הָאָרֶץ. בִּזְכוּת הַמֶסֶד. בִּזְכוּת הַיִּיסוּרִין. וּשְׁלָשְׁתָּן בְּפָסוּק אֶחָד אִם (לְחֶסֶד) [לְשֵׁ֥בֶט] אִם לְאַרְצ֑וֹ אִם (לְשֶׁבֶט) [לְ֝חֶ֗סֶד] יַמְצִאֶנּוּ׃
Pnei Moshe (non traduit)
ושיהא העליון שותה כנמוך. ואם היו מסתפקין במימי התהום היה הנמוך שותה ביותר מן העליון:
ומפני טללים רעי'. הגשמים יורדין ושוטפין אותן:
מפני בעלי זרוע. שגוזלין וחומסין השדות ולמען יוסרו כשרואין כשאין הגשמים יורדין:
מלמעלן. מן השמים ואינם מועילין מימי התהום להשקות:
בְּעָוֹן אַרְבָּעָה דְבָרִים הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין. בְּעָוֹן עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּמְגַלֵּי עֲרָיוֹת וְשׁוֹפְכֵי דָמִים וּפוֹסְקִין בָּרַבִּים וְאֵינָן נוֹתְנִין. בְּעָוֹן עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה מְנַיִין. הִשָּֽׁמְר֣וּ לָכֶ֔ם פֶּן יִפְתֶּ֖ה לְבַבְכֶ֑ם וְסַרְתֶּ֗ם וַֽעֲבַדְתֶּם֨ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וגו'. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. וְחָרָ֨ה אַף י֨י בָּכֶ֗ם וְעָצַ֤ר אֶת הַשָּׁמַ֨יִם֨ וְלֹא יִֽהְיֶ֣ה מָטָ֔ר. בְּעָוֹן מְגַלֵּי עֲרָיוֹת מְנַיִין. וַתַּֽחֲנִ֣יפִי אֶ֔רֶץ בִּזְנוּתֵךְ וּבְרָעָתֵֽךְ׃ מָהוּ עוֹנְשׁוֹ שֶׁלְדָּבָר. וַיִּמָּֽנְע֣וּ רְבִבִ֔ים וּמַלְק֖וֹשׁ לֹא הָיָ֑ה. בְּעָוֹן שׁוֹפְכֵי דָמִים מְנַיִין. כִּ֣י הַדָּ֔ם ה֥וּא יַֽחֲנִ֖יף אֶת הָאָ֑רֶץ. כִּי הַדָּם הוּא יִתֵּן אַף עַל הָאָרֶץ. בְּעָוֹן פּוֹסְקִין בָּרַבִּים וְאֵינָן נוֹתְנִין מְנַיִין. נְשִׂיאִ֣ים וְ֭רוּחַ וְגֶ֣שֶׁם אָ֑יִן אִ֥ישׁ מִ֝תְהַלֵּ֗ל בְּמַתַּת שָֽׁקֶר׃
Pnei Moshe (non traduit)
יחניף ודרוש ליה יחון וינוח אף:
ופוסקין ברבים. ליתן צדקה ואינן נותנין:
חַמִשָּׁה שֶׁמוּת נִקְרְאוּ לוֹ. אֵיד עָב עָנָן נָשִׂיא חֲזִיז. אֵיד מְנַיִין. וְאֵ֖ד יַֽעֲלֶ֣ה מִן הָאָ֑רֶץ. עָב [שֶׁהוּא מְעַבֶּה אֶת הָרָקִיעַ]. הִנֵּ֨ה אָֽנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶ֘יךָ֘ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒. עָנָן. שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת הַבִּרְיוֹת עֲנָוִים אֵילּוּ לָאֵילּוּ. נָשִׂיא. שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּעֲלֵי בָתִּים כִּנְשִׂיאִים. מַֽעֲלֶ֣ה נְשִׂאִים֘ מִקְצֵ֢ה הָ֫אָ֥רֶץ. חֲזִיז. שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת הָרָקִיעַ חֶזְיוֹנוֹת חֶזְיוֹנוֹת. י֨י עֹשֶׂה חֲזִיזִ֑ים.
Pnei Moshe (non traduit)
חזיונו' חזיונות. מראות מראות:
וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת. שֶׁכֵּן מָצָאנוּ בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. מִתְעַנִּין אֲבָל לֹא מַתְרִיעִין. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר מַתְרִיעוֹת וְלֹא מִתְעַנּוֹת. שֶׁכֵּן מָצָאנוּ בִרֹאשׁ הַשָּׁנָה. מַתְרִיעִין אֲבָל לֹא מִתְעַנִּין.
משנה: וְכֵן עִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ דֶּבֶר אוֹ מַפּוֹלֶת אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּה וּמַתְרַעַת וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר מַתְרִיעוֹת וְלֹא מִתְעַנּוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
בג' ימים. אחד בכל יום אבל ביום אחד או בארבעה אין זה דבר דאקראי בעלמא הוה ולא קבע:
מתני' וכן עיר שיש בה דבר או מפולת. שחומותיה הבריאות נופלות אבל אם רעועות הן אין זה מפולת:
מתענו' ולא מתריעות. כדקאמר בגמרא שכן מצינו ביה''כ שמתענין ולא מתריעין רע''א מתריעות ולא מתענות. שכן מצינו בר''ה מתריעין ולא מתענין והלכה כת''ק:
מתני' וכן עיר שלא ירדו עליה גשמים וכו' וכל סביבותיה וכו'. מפני שאותה העיר שלא ירדו לה גשמים תלך לקנות תבואה מסביבותיה ששם ירדו גשמים ויתייקר שם ויהיה רעב:
הלכה: מוֹתְנָא הֲוָה בְצִיפּוֹרִין. לֹא הֲוָה עֲלִיל גַּו אִשְׁקָקָה דַהֲוָה רִבִּי חֲנִינָה שְׁרֵי בְגַוֵּיהּ. וַהֲווֹן צִיפּוֹרָאֵיי אָֽמְרִין. מָה הָחֵן סַבָּא בֵינְכִי וִיתָב שְׁלֵם וּשְׁכוּנְתֵיהּ וּמְדִינְתָא אָֽזְלָה בְבָאִישׁוּת. עָאַל וַאֲמַר קוֹמֵיהוֹן. זִמְרִי אֶחָד הָיָה בְדוֹרוֹ וְנָֽפְלוּ מִיִּשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף. וְאָנוּ כַמָּה זִמְרִי יֵשׁ בְדוֹרֵינוּ וְאַתֵּם מִתְרַעֲמִין.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מותנא הוה בציפורן ולא הוה עליל גו אשקקה דהוה ר' חנינא שרי. לא היה נכנס הדבר תוך השכינה שהיה ר' חנינא שרוי שם והיה אנשי ציפורי אמרין מה זה הדין סבא בינייכו ויושב בשלום הוא ושכינתו וכולה מדינתא אזלה להן בבאישות ונכנס ר' חנינא ואמר לפניהן זמרי אחד וכו':
גמ' אמר ר' סימון וכו'. זכותיה דחקלא עבדא. יתורא דקרא קא דריש דכתיב וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש אם לא תמטיר עליה ודאי תיבש אלא לומר לך שלפעמים זכות השדה גורם כדאמרי' לעיל בזכות שדה אחת לפיכך אמר הנביא תיבש לגמרי ואפי' הטל לא יהא מועיל לה ולא יהא מהני לה זכותה:
משנה: אֵיזֶהוּ דֶּבֶר עִיר הַמּוֹצִיאָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת רַגְלִי יָֽצְאוּ מִמֶּנָּה שְׁלשָׁה מֵתִים בִּשְׁלשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה.
וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת. שֶׁכֵּן מָצָאנוּ בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. מִתְעַנִּין אֲבָל לֹא מַתְרִיעִין. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר מַתְרִיעוֹת אֲבָל לֹא מִתְעַנּוֹת. שֶׁכֵּן מָצָאנוּ בִרֹאשׁ הַשָּׁנָה. מַתְרִיעִין אֲבָל לֹא מִתְעַנִּין.
Pnei Moshe (non traduit)
וכל סביבותיה וכו'. כדפרישית במתני':
רִבִּי אָחָא עֲבַד תְּלַת עֶשְׂרֵה תַעֲנִייָן וְלָא נְחַת מִיטְרָא. מִי עֲלִיל פְגַע בֵּיהּ חַד כּוּתַיי. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי. רִבִּי. עֶתוֹר גּוּלְתָךְ מִן מִיטְרָא. אֲמַר לֵיהּ. חַייָו דְּהַהוּא גַבְרָא. שְׁמַייָא מֵיעֲבַד נִיסִּין וְשַׁתָּא מַצְלְחָה וְהַהוּא גַבְרָא לֵית הוּא מֵיחִי. וְעָֽבְדוּן שְׁמַיָּא נִיסִּין וְאַצְלַחַת שַׁתָּא וּמִית הַהוּא כותַּייָא. וַהֲווֹן כָּל עַמָּא אָֽמְרִין. אַיְתוּן חָמוּן פּוֹרִין דְּשֶׁמֶשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
איתון חמין פוריין דשמש. באו וראו פירות מן השמש שלא ירדו גשמים ואף על פי כן הפירות יפות ומוצלחות הן:
מי עליל. כשנכנס פגע בו כותי אחד וא''ל ר' עצור מלבושך מהמטר שירד עליו כדי לקנטרו והשיב לו חייו דההוא גברא יהיה מעוצרין ובודאי משמיא מיעבד לון ניסן והשנה תהיה מצלחת וההיא גברא לא יזכה לראות ולא יחיה ועבדון וכו':
רִבִּי לִיעֶזֶר עֲבַד תַּעֲנִי וְלָא אִיתְנְחַת מִיטְרָא. עֲבַד רִבִּי עֲקִיבָא תַעֲנִי וּנְחַת מִיטְרָא. עָאַל וַאֲמַר קוֹמֵיהוֹן. אֶמְשׁוֹל לָכֶם מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי בָנוֹת אַחַת חֲצוּפָה וְאַחַת כְּשֵׁירָה. אֵימַת דַּהֲוָת בְּעָייָה הַהִיא חֲצִיפְתָּא עַלַת קוֹמוֹי. הֲוָה אֲמַר. יָבוּן לָהּ מַה דְהִיא בְעָייָא וְתֵיזִיל לָהּ. וְאֵימַת דַּהֲוָת הַהִיא כְשֵׁירְתָא עַלַת קוֹמוֹי. הֲוָה מַאֲרִיךְ רוּחֵיהּ מִתָחַמֵּד מִישְׁמוֹעַ שַׁוְעָתָהּ. וְאִית שָׁרִי מֵימַר כֵּן? אֶלָּא שֶׁלֹּא לְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בֵּירִבִּי אֱלִיעֶזֶר.
Pnei Moshe (non traduit)
ואית שרי מימור כן. בתמיה וכי מותר לומר כן אלא שלא לחלל שם שמים בר''א שיאמרו אינו כדאי להתענות:
מאריך רוחיה. עוצר עצמו מפני שהיה מתחמד לשמוע שועתה ודיבורה:
אמר יבון לה. תתנו לה כזה שהיא רוצה ותלך מלפני:
רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יָאִיר בְּשֵׁם רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר. שְׁלִשָׁה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְתָהָא שֶׁבְּרָאָן. וְאֵילּוּ הֵן. כַּשְׂדִּים וְיִשְׁמְעֵאלִים וְיֵצֶר הָרַע. כַּשְׂדִּים הֵ֣ן ׀ אֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֗ים זֶ֤ה הָעָם֨ לֹ֣א הָיָ֔ה. הַלְוַאי לֹא הָיָה. יִשְׁמְעֵאלִים. יִשְׁלָ֤יוּ אוֹהָלִים ׀ לְשֽׁוֹדְדִ֗ים וּבַטּוּחוֹת לְמַרְגִּ֣יזֵי אֵ֑ל לַֽאֲשֶׁ֤ר הֵבִ֖יא אֱל֣וֹהַּ בְּיָדֽוֹ׃ יֵצֶר הָרַע. בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא נְאֻם י֙י אוֹסְפָה הַצּוֹלֵעָה וְהַנִּדָּחָה֭ אֲקַבֵּ֑צָה וַֽאֲשֶׁר֭ הֲרֵעוֹתִי׃ רִבִּי בֶּרֶכְיָה רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יָאִיר בְּשֵׁם רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר. הֲרֵי הוּא כְאִילּוּ הֲרֵעוֹתִי.
Pnei Moshe (non traduit)
הרי הוא כאלו הרעותי. אני כביכול:
בידו. כביכול בידו הביאן ומתחרט:
ותהא. ומתחרט שבראן:
רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. מַה יַעֲשׂוּ גְדוֹלֵי הַדּוֹר וְאֵין הַצִּיבּוּר נִידּוֹן אֶלָּא אַחַר רוּבּוֹ. שֶׁכֵּן מָצָאנוּ שֶׁכָּל שְׁלשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל כִּמְנוּדִים לָא הָיָה מְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה. שֶׁנֶּאֱמַר. וַיִהִ֨י כַֽאֲשֶׁר תַּ֜מּוּ כָּל אַנְשֵׁ֧י הַמִּלְחָמָ֛ה לָמ֖וּת מִקֶּ֥רֶב הַמַּחֲנֶה. מַה כָתוּב בַּתְרֵיהּ. וַיְדַבֵּ֥ר י֨י אֵלַ֥י לֵאמֹֽר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מַה יַעֲשׂוּ גְדוֹלֵי הַדּוֹר וְאֵין הַצִּיבּוּר נִידּוֹן אֶלָּא אַחַר רוּבּוֹ. שֶׁכֵּן מָצָאנוּ שֶׁאִילוּלֵי שְׁאָֽמְרוּ יִשְׂרָאֵל בְּהַר הַכַּרְמֶל י֨י ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֔ים י֨י ה֥וּא הָֽאֱלֹהִֽים לֹא יָֽרְדָה הָאֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְשָֽׂרְפָה אֶת הַקָּרְבָּנוֹת.
חַד זְמַן צָֽרְכוּן מֵיעֲבַד תַּעֲנִי וְלָא נְחַת מִיטְרָא. עֲבַד רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ [תַּעֲנִיתָא] בִּדְרוֹמָא וּנְחַת מִטְרָא. וַהֲווֹן צִיפּוֹרָאֵיי אָֽמְרִין. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מְחִית מִיטְרָא לַדְּרוּמָאיֵי. 15a וְרִבִּי חֲנִינָה עֲצַר מִיטְרָא מִן צִיפּוֹרָאיֵי. צָֽרְכוּן מֵיעֲבַד זְמַן תִּינְייָנוּת. שְׁלַח וְאַייְתֵי לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֲמַר לֵיהּ. מִישְׁגַּח מָרִי מֵיפּוּק עִימָּן לְהִתְעַנּוֹת. נַפְקוּן תְּרֵיהוֹן לְתַעֲנִיתָא וְלָא נְחַת מִיטְרָא. עָאַל וַאֲמַר קוֹמֵיהוֹן. לָא רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מְחִית מִיטְרָא לַדְּרוֹמָאיֵי וְלָא רִבִּי חֲנִינָה עֲצַר מִיטְרָא מִן צִיפּוֹרָאיֵי. אֶלָּא דְרוֹמָאיֵי לִיבְּהוֹן רַכִּיךְ וּשְׁמָעִין מִילָּה דְאוֹרַייָא וּמִתְכַּנְעִין. וְצִיפּרָאיֵי לִיבְּהוֹן קַשִּׁי וּשְׁמָעִין מִילָּה דְאוֹרַייָא וְלָא מִיתְכַּנְעִין. מִי עֲלִיל תְּלָה עֵינוֹי וַחֲמָא אֲוֵירָא שַׁייָף אֲמַר. עַד כְּדוֹן הָכֵין. מִיַּד נְחַת מִיטְרָא. וּנְדַר עַל גַּרְמֵיהּ דְּלָא לְמֵיֲעֲבַד כֵּן תִּוּבָן. אֲמַר. מָה אֲנָא מֵימוֹר לְמָרֵי חוֹבָא דְלָא יַגְבֵּי חוֹבֵיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
ורבי חנינא עוצר המים מן ציפוראי. ואיך זכותו מועיל לנו כזכותיה דריב''ל לדרומאי והיו נצרכין עוד זמן שני למטר ועשו תענית ושלח ואייתי לריב''ל וא''ל וכו' ועלה ואמר לפניהן לא ריב''ל מחית מטרא וכו' אלא אלו לבבם רך ושומעין דברי תורה ומוסר ונכנעין וציפוראי וכו'. מי עליל כשרצה לכנוס לביתו תלה עיניו וראה האויר הוא זך ובהיר ואמר וכי עד כדון יהא הכין ומיד נחית מיטרא וכו' ואח''כ קיבל על עצמו שלא לעשות שוב כן ואמר וכי אני אומר לבעל חוב שלא יגבה חובו מהם:
מיעבד תעניתא. על המטר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source