Vayedaber

Souccah

Daf 5a

משנה: פֵּירַס עָלֶיהָ סָדִין מִפְּנֵי הַחַמָּה אוֹ תַּחְתֶּיהָ מִפְּנֵי הַנְּשָׁר אוֹ שֶׁפֵּירַס עַל גַּבֵּי הַקִּינוֹף פְּסוּלָה. אֲבָל פּוֹרֵס הוּא עַל גַּבֵּי נַקְלִיטֵי הַמִּטָּה:

Traduction

Si l’on a tendu une toile au-dessus de la Suka pour la protéger des rayons du soleil, ou au-dessous du branchage pour que les feuilles ne tombent pas à l’intérieur, ou si l’on a tendu une telle toile au-dessus d’une baldaquin intérieur (pour l’orner), la Suka ne sera plus valable; mais il est permis de tendre les rideaux sur la flèche anaclita d’un lit (formant couverture oblique).

Pnei Moshe non traduit

מתני' פירס עליה סדין. להגן מפני החמה א''נ מפני החמה שמיבשת הסכך ומתוך כך נעשה חמתה מרובה:

או תחתיה מפני הנשר. שלא יהו העלין והקסמין נופלין על השלחן א''נ שלא ינשרו העלין ותשאר הסוכה חמתה מרובה מצילתה וסדין דבר המקבל טומאה ופסול לסכך ודוקא מפני הנשר אבל לנאותה כשירה דכל לנאותה צורך סוכה היא ובטל לגבה ולאו שם סכך עליה:

אי שפירס ע''ג הקינוף. הן ד' קונדיסין שהן לד' רגלי המטה והן גבוהין עשרה ומניח כלונסות מזה על זה על גביהן ופירס הסדין עליהן והרחיקן מן הסכך דהשתא לא משום מסכך בדבר המקבל טומאה מפסלא דהא לאו לסכוכי שטח' התם אלא דפסולה משום שאינו יושב בסוכה דאהל מפסיק ביניהן:

אבל פורס הוא על נקליטי המטה. שאינן אלא שנים והן יוצאין באמצע המטה א' למראשותי' ואחד לרגליה ונותנין כלונסא מזה לזה ופורס עליו סדין והיא משפע לכאן ולכאן ומשום דאין לה גג רחב טפח למעלה. ולא מיקרי אהל:

הלכה: 5a שְׁנֵי סְכָכִין זֶה עַל גַּבֵּי זֶה. הָעֶלְיוֹן חַמָּתוֹ מְרוּבֶּה מִצִּילָּתוֹ. הַתַּחְתּוֹן אֵין חַמָּתוֹ מְרוּבֶּה מִצִּילָּתוֹ. עַל יְדֵי זֶה וְעַל יְדֵי זֶה צִילָּתָן מְרוּבֶּה מִחַמָּתָן. כַּמָּה יְהֵא בֵינֵיהֶן וְיִצָטָֽרְפוּ. תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. עֲשָׂרָה. וְחַד אָמַר. אַרְבָּעָה. מָתִיב מָאן דְּאָמַר עֲשָׂרָה לְמָאן דְּאָמַר אַרְבָּעָה. מִשֵּׁם אֹהֶל. מָצָאנוּ אוֹהֶל שֶׁהוּא טֶפַח.

Traduction

Si les 2 Sukot sont superposées de telle sorte que dans la supérieure, la partie claire dépasse celle qui est ombrée, et dans l’inférieure il y a égalité de parts, mais que par suite seulement de la superposition la partie ombrée de l’inférieure dépasse la partie claire, quelle devra être la distance de jonction entre les deux pour rendre cette dernière apte au service légal? Il y a 2 avis à ce sujet: d’après l’un, l’intervalle pourra avoir jusqu’à 10 palmes; d’après l’autre, il ne devra pas avoir plus de 4 p. Le premier interlocuteur dit au second: Si l’on se contentait d’un espace de 4 p., parce que c’est la mesure minimum d’une tente, on pourrait adopter comme mesure encore moindre, celle d’un seul palme, également admise parfois comme tente au sujet des impuretés (16)(Ohalot 3, 7)..

Pnei Moshe non traduit

גמ' שני סככים זה על גבי זה וכו'. משום דבמתני' קתני העליונה כשירה והתחתונה פסולה וכדפרישית דמיירי דתרוייהו צילתן מרובה מחמתן והלכך עליונה היא דכשירה ושהיא בתוך עשרים והתחתונה פסולה משום סוכה שתחת סוכה. והשתא קאמר הש''ס אם השני סככין זה ע''ג זה הן בכה''ג שהעליונה חמתה מרובה מצילתה והתחתונה אין חמתה מרובה מצילתה אלא שע''י שניהן צילתה מרובה מחמתה בתחתונה אם תצרף הסכך העליון עם התחתון וכמה יהא ביניהן ויצטרפו זה עם זה להיות התחתונה כשירה ע''י צירוף זה ולהכי נקיט התחתון אין חמתו מרובה מצילתו כלומר לא שצילתו מרובה הוא מחמתו דא''כ א''צ צירוף להכשיר התחתונה ואם הוא ג''כ חמתו מרובה מצילתו א''כ מסתמא לא מהני הצירוף להיות התחתונה צלתה מרובה מחמתו אא''כ מקום הצל של העליון כנגד מקום החמה של התחתון ומילתא דלא שכיחא היא ולכוין כל כך בהסככי' אבל כשאין התחתון חמתו מרובה מצילתו אלא שוה בשוה הוא שפיר משכחת לה דע''י צירוף העליון עם התחתון תהיה התחתונה צילתה מרובה מחמתה וכמה יהא ביניהן ויצטרפו:

תרין אמוראין. פליגי בה חד אמר עשרה כלומר אפילו חלל עשרה ביניהן מצטרפין להכשיר התחתונה שהיא ע''י כך צילתה מרובה מחמתה ואחרינא אמר עד ארבעה טפחים הוא דמצטרפין אבל לא אם החלל שביניהן הוא יותר מד' טפחים:

מתיב מ''ד וכו'. כלו' בשלמא לדידי טעמא משום דסתם סוכה גבוה עשרה ולענין צירוף בכדי שתהיה התחתונה צילתה מרובה מחמתה מהני אף אם העליונה גבוה עשרה מהתחתונה אלא לדידך דקאמרת ארבעה טפחים ומאי טעמא דידך אי משום אהל דמקום ארבעה אהל חשיבא אם כן קשיא הרי מצינו אהל שהוא טפח כדקי''ל גבי טימאה טפח על טפח מרובע מביא את הטומאה כדתנן בפ''ג דאהלות:

הלכה: תַּנֵּי. תִּילָה בָהּ קִיטִיוֹת כְּשֵׁירָה. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. הָדָא דְאַתְּ אֲמַר. מִן הַצַּד. הָא מִלְּמַעֲלָן פְּסוּלָה.

Traduction

On a enseigné: on peut suspendre dans la Suka des peaux et étoffes, sans nuire à la validité. Toutefois, dit R. Hanania, c’est seulement permis aux côtés (aux murs), non au milieu (au toit), sous peine d’invalidité.

Pnei Moshe non traduit

גמ' תני. בברייתא:

תולה בה קיטיות. מיני מכסאות ובגדים כשירה וכדמפרש ואזיל דדוקא מן הצד אבל מלמעלן פסולה משום שהן מדברים המקבלין טומאה:

רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם אֵין דִּיּוּרִין בָּעֶלְיוֹנָה הַתַּחְתּוֹנָה כְּשֵׁירָה: מַה. דִּיוּרִין מַמָּשׁ אוֹ אֲפִילוּ רְאוּיָה לְדִּיוּרִין. מִן מַה דְתַנָּא חַד סָב קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. וַאֲפִילוּ הַתַּחְתּוֹנָה כְּשֵׁירָה: לֵית בַּר נַשׁ אֲמַר. אֲפִילוּ. אֶלָּא דְהוּא מוֹדֶה עַל קַדְמִייָתָא. הָדָא אָֽמְרָה. דִּיוּרִין מַמָּשׁ.

Traduction

– ''Selon R. Juda, dit la Mishna, si la supérieure n’est pas habitée, l’inférieure est valable.'' S’agit-il du fait de l’habitation réelle, ou seulement de l’aptitude? On peut le savoir de ce qu’un vieillard enseigna, en présence de R. Zeira, que même l’inférieure est valable; or, on emploie seulement l’expression même (17)Cf. ci-aprs, (3, 4 ) lorsqu’on est déjà d’accord sur le premier point (la validité ou l’aptitude de la Suka supérieure); il en résulte donc qu’il s’agit d’une habitation effective.

Pnei Moshe non traduit

רבי יהודה אומר וכו'. ושואל הש''ס מה האי דיורין דקאמר אם דיורין ממש שאין שום אדם דר בעליונה או אפילו ראויה לדיורין לא הויה הוא דקאמר ופשיט ליה מדקאמר ההוא סבא לפני ר''ז לדברי רבי יהודה ותני דקאמר אפילו החתונה כשירה ואין אדם אומר אפי' אלא דהוא מודה על קדמייתא וכלו' דמיהת מודה להת''ק דהעליונה כשירה היא ושייך למימר דאפי' התחתונה סבירא ליה לר''י דכשירה ואי ס''ד דאף אם אין העליונה ראויה לדירה קאמר א''כ ודאי אין העליונה כשירה ומאי אפי' דקאמר אלא הדא אמרה. דדיורין ממש הוא דקאמר:

Souccah

Daf 5b

משנה: הִדְלָה עָלֶיהָ אֶת הַגֶּפֶן אֶת הַדְּלַעַת וְאֶת הַקִּיסּוֹס וְסִיכֵּךְ עַל גַּבָּן פְּסוּלָה. אִם הָיָה הַסִּיכּוּךְ הַרְבֵּה מֵהֶן אוֹ שֶׁקְּצָצָן כְּשֵׁירָה. וְזֶה הַכְּלָל דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טוּמְאָה וְאֵין גִּידּוּלָיו מִן הָאָרֶץ אֵין מְסַכְּכִין בּוֹ. וְכָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טוּמְאָה וְגִידּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ מְסַכְּכִין בּוֹ׃

Traduction

Si l’on a fait passer au-dessus de la Suka un cep de vigne, ou une courge, ou du lierre (xisso'', hedera), pour servir de toiture, complétée par d’autres branchages, elle ne sera pas valable (en raison de ce que les premiers objets adhèrent au sol). Cependant, si le reste de la couverture forme la plus forte part, ou si l’on a détaché du sol les dits plants, la Suka est valable. Voici la règle générale: parmi les deux objets susceptibles de devenir impurs, on emploie à couvrir la Suka ce qui pousse dans la terre, non ce qui n’y pousse pas; l’on emploie à cet effet ce qui n’est pas susceptible d’impureté et pousse dans la terre.

Pnei Moshe non traduit

מתני' הדלה עליה. הגביה עליה:

את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסם. הוא עשב שעליו רחבין וגדילה כגפן וכדלעת אור''א בלע''ז:

וסיכך על גבן. על אלו שהן מודלין על הדפנות סיכך עליהן:

פסולה. לפי שהן מחובר ואין מסככין במחובר דאמר מר באספך מגרנך ומיקבך בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר:

ואם היה סיכוך הרבה מהן. שהסכך כשר היה הרבה יותר מזה המחובר כשר. ולדעת הרבה מהמפרשים צריך שיערבו עם הסכך כשר והיינו דקאמר התם כשחבטן שלא יהיו הסכך פסול נראה בעין דאז הסכך כשר רבה עליהן ומבטלן כשהן מעורבין:

או שקצצו. לאלו המחוברין אפי' לאחר שסיכך בהן אלא בכה''ג צריך שינענע אותן לאחר קציצה דאי לאו הכי פסול דאמרה התורה חג הסוכות תעשה ולא מן העשוי כלומר כשתעשה תהא ראויה לסוכה ולא מן העשוי בפסול ואתה מתקנו כהאי דמכשיר לה בקציצה ולא הדר סתר לה אבל כשמנענע הוי כנותר וחוזר ומסכך שמגביה כל אחד לבדו ומניחו וחוזר ומגביה את חבירו ומניחו:

דבר שהוא מקבל טומאה וכו'. לאפוקי כלים וכן כלי עץ ובגדי פשתן וכיוצא בהן שאע''פ שגידוליהן מן הארץ אין מסככין בהן הואיל ומקבלין טומאה:

וגידולו מן הארץ. דכתיב חג הסוכת וגו' בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר כלו' מן הנשאר אחר שאספת הגורן והיקב כגון קשין וזמורות מהם עשה סוכה:

הלכה: רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. וְהוּא שֶׁיִּדְלֶה אוֹתָן (לְכָאן) [לְכָךְ]. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָא. צָרִיךְ לְנַעֲנֵעַ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. תַּרְתֵּיהוֹן לְקוּלָּא. הִידְלָה אוֹתָן (לְכָאן) [לְכָךְ] אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִעֲנֵעַ. נִעֲנֵעַ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִידְלָה אוֹתָן (לְכָאן) [לְכָךְ].

Traduction

R. Aba dit au nom de Rav: une telle couverture est valable si l’on a découpé du sol les plants en question, lorsque dès le principe on les a suspendus à cet effet. R. Jacob b. Aha au nom de R. Zeira prescrit en ce cas de les secouer (pour bien les établir à l’état nouveau). Toutefois, dit R. Yossé, ces 2 opinions diverses ont été émises, non comme aggravation, mais comme allégement; ainsi, en cas de suspension desdits plants faits en vue de la Suka, il n’est pas besoin ensuite de les secouer; ou, si on les secoue, il n’est pas nécessaire d’avoir opéré intentionnellement la suspension.

Pnei Moshe non traduit

גמ' והוא שידלה אותן לכך. אסיפא או שקצצן קאי דדוקא שבתחלה הדלה אותן לשם סכך והיה בדעתו לקצצן שלא יהיה הסכך במחובר דאי לאו הכי פסול משום תעשה ולא מן העשוי:

ר' יעקב וכו'. קאמר צריך לנענע אחר שקצצן דלא ליפסל משום תעשה ולא מן העשוי:

אמר ר' יוסי תרתיהון לקולא וכו'. כלומר שלא תאמר דר' יעקב להוסיף בא ולחומרא שאע''פ שהדל' אותן לכך בתחלה צריך הוא לנענע הלכך מפרש ר' יוסה דלא היא אלא תרוייהו הני אמוראי לקולא קאמרי ובחדא מינייהו סגי אם הדלה אותן לכך אע''פ שלא נענע אחר שקצצן כשר דאמרי' קציצתן זו היא עשייתן אלא דס''ל דמ''מ צריך שידלה בתחלה לכך דאי לאו הכי מיחזי עשוי בפסול ואם נענע לאחר קציצה אע''פ שלא הדלה בתחלה לכך ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי:

רִבִּי בָּא חִינְנָא בַּר שֶׁלֶמְיָא רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. סִיכְּכָהּ בִּשְׁלַבִּיּוֹת (כְּשֵׁירָה) [פְּסוּלָה]. בִּזְכָרִים כְּשֵׁירָה. בִּנְקֵיבוֹת פְּסוּלָה. סִיכְּכָהּ בָּאֲנִיצֵי פִשְׁתָּן פְּסוּלָה. בְּהוּצֲנֵי פִשְׁתָּן כְּשֵׁירָה. סִיכְּכָהּ בַּחֲבָלִים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כְּשֵׁירָה. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. פְּסוּלָה. מָאן דָּמַר. כְּשֵׁירָה. בַּחֲבָלִים שֶׁלְסִיב. וּמָאן דָּמַר. פְּסוּלָה. בַּחֲבָלִים שֶׁלְפִּשְׁתָּן.

Traduction

R. Aba Hinena b. Salmieh, ou R. Jérémie au nom de Rav, défend de la couvrir avec des lattes de bois en flèche (18)Ci-aprs, Ê7.; il permet d’employer à cet effet les tiges, ou bois de lances, non celles qui sont percées (pourvues d’un trou pour recevoir l’outil et formant ustensiles); le chanvre cardé (déjà susceptible d’impureté) est interdit (19)Littral. par des bottes (de lin). Le commentaire a un vieux mot reste, ou areste, trop corrompu pour tre lu., mais les tiges de lin sont permises. Quant à la couverture composée de cordages, elle est permise selon les uns, et interdite selon d’autres. Celui qui permet d’en user parle de feuilles de palmier tressées (non susceptibles d’impureté); l’autre les interdit, parce qu’il parle de corde en chanvre (20)L'dition de Venise fait commencer ici le ¤5..

Pnei Moshe non traduit

סיככה בשלביות. הן נסרי' משופים ומתקנין אותן לעשות מהן בית יד לחצים והן נקראין שלביות פסולה משום שתורת כלים עליהן דאע''ג דפשוטי כלי עץ נינהו ולא מקבלי טומאה גזירה אטו כלים ואין מסככין בכלים שהן מקבלין טומאה:

בזכרים. בבית יד של חצים ותותבין אותן בבית קיבול של חץ כשרה דאף על גב דכלים הן פשוטי כלי עץ הן ואין מקבלין טומאה:

בנקבות. אם הן עשויין ככלי קיבול שיש נקב בראשן והחץ עשוי כמרצע ונכנס לתוך הנקב הוו להו מקבלין שבכלי עץ וראוין לקבל טומאה ופסולה:

באניצי פשתן פסולה. לפי שהן ראוין ליטמא בנגעים ואניצין קרוי לאחר שתיקנן במסרק ועושין אותן אניצין שקורין רישט''א:

בהוצני פשתן כשירה. הוצני קרוי כשהוא בהוצין שלו כמו שגדל ולא תייר ולא דייק שלא נשרה במי משרה ולא נופץ במכתשת:

מאן דאמר כשירה בחבלים של סיב. הגדל סביבות הדקל ועושין חבלים ונצרים מהן וכל זמן שלא נעשה מהן כלים אין מקבלין טומאה ומ''ד פסולה בחבלים של פשתן שאע''פ שהן אין מקבלין טומאה דחבלים לאו כלים נינהו מ''מ הואיל ונשתנה צורת הפשתן פסול לסכך בהן ולא פליגי:

אוֹ תַּחְתֶּיהָ מִפְּנֵי הַנְּשָׁר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא מִפְּנֵי הַנְּשָׁר. 5b הָא שֶׁלֹּא מִפְּנֵי הַנְּשָׁר כְּשֵׁירָה.

Traduction

Quant à l’interdit de tendre une toile au-dessous du branchage pour obvier au déchet des feuilles, il n’a lieu que pour ce dernier motif; mais si ce n’est pas pour empêcher la chute (à titre d’ornement seul), c’est permis.

Pnei Moshe non traduit

הא שלא מפני הנשר. אלא לנאותה כשירה כדפרישית במתני':

אֲבָל פּוֹרֵשׂ הוּא עַל גַּבֵּי נַיִקְלִיטֵי הַמִּיטָּה: רִבִּי בֵּיבַי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שֶׁכֵּן הוּא עוֹשֶׂה חָלָל בַאֲצִילֶי יָדָיו.

Traduction

De même, est-il dit, ''il est permis de tendre les rideaux au-dessus du baldaquin de lit;'' car, dit R. Bivi au nom de R. Yohanan, en dressant les bras sous les draps de lit, on forme aussi une cavité dont il n’est pas tenu compte.

Pnei Moshe non traduit

שכן הוא עושה חלל באצילי ידיו. כלומר שכשם באדם שהוא שוכב תחת הסדין ואם מגביה שתי זרועותיו עושה הוא באצילי ידיו את הסדין כאהל עליו דודאי אין בכך כלום וכן נמי אלו שני הנקליטין שבאמצע המטה דומיא דשתי זרועותיו הן ואין בכך כלום:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source