וּמְתַקְּנִין שָׁם תִּקּוּן גָּדוֹל. מַה תִיקּוּן הָיוּ עוֹשִׂין שָׁם. שֶׁהָיוּ מַעֲמִידִין הָאֲנָשִׁים בִּפְנֵי עַצְמָן וְהַנָּשִׁים בִּפְנֵי עַצְמָן. כַּהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. וַחֲלָקָה הָֽיְתָה בָּרִאשׁוֹנָה וְהִקִּיפוּהָ כְצוֹצְטְרָה שֶׁהַנָּשִׁים רוֹאוֹת מִלְמַעְלָן וְהָאֲנָשִׁים מִלְּמַטָּן כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ מְעוֹרָבִין. מִמִּי לָֽמְדוּ מִדְּבַר תּוֹרָה. וְסָֽפְדָ֣ה הָאָ֔רֶץ מִשְׁפָּח֥וֹת מִשְׁפָּח֖וֹת לְבָ֑ד. תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. זֶה הֶסְפֵּידוֹ שֶׁלְמָשִׁיחַ. וְחוֹרָנָה אָמַר. זֶה הֶסָפֵּידוּ שֶׁלְיֵצֶר הָרַע. מָאן דְּאָמַר. זֶה הֶסְפֵּידוֹ שֶׁלְמָשִׁיחַ. מָה אִם בְּשָׁעָה שֶׁהֵן אֲבֵילִין אַתְּ אָמַר. הָאֲנָשִׁים בִּפְנֵי עַצְמָן וְהַנָּשִׁים בִּפְנֵי עַצְמָן. בְּשָׁעָה שֶׁהֵן שְׂמֵחִים לֹא כָל שֶׁכֵּן. מָאן דְּאָמַר. זֶה הֶסָפֵּידוּ שֶׁלְיֶצֶר הָרַע. מַה אִם בְּשָׁעָה שֶׁאֵין יֶצֶר הָרַע קַייָם אַתְּ אָמַר הָאֲנָשִׁים בִּפְנֵי עַצְמָן וְהַנָּשִׁים בִּפְנֵי עַצְמָן. בְּשָׁעָה שֶׁיֵּצֶר הָרַע קַייָם לֹא כָל שֶׁכֵּן.
Pnei Moshe (non traduit)
מה מפקיעין וכו' מפשילין. מוציאין מהבלאות החוטין ומלשון משילין הוא:
מה אם בשטה וכו'. כלומר שהן עומדות בשטת ושעת אבלות:
של יצר הרע. שהקב''ה שוחטו לעתיד:
של משיח. בן יוסף שנהרג:
מדבר תורה. מהכתוב במקרא וספדה הארץ וגו':
תרין אמוראין פליגי:
כהיא דתנינן תמן. בפ''ב דמדות:
ממי למדו. לעשות כן ולהוסיף על הבנין:
הלכה: אָמַר רִבִּי יְהוּשֻׁע בֶּן חֲנַנְיָה. כָּל יָמִים שֶׁלְשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה לֹא הָיוּ טוֹעֲמִין טַעַם שֵׁינָה כָּל עִיקָּר. כַּתְּחִילָּה הָיוּ הוֹלְכִין לְהַקְרִיב תָּמִיד שֶׁלְשַׁחַר. מִשָּׁם הָיוּ הוֹלְכִין לְהַקְרִיב אֶת הַמּוּסָפִין. וּמִשָּׁם הָיוּ הוֹלְכִין [לְהַקְרִיב נְדָרִים וּנְדָבוֹת. וּמִשָּׁם הָיוּ הוֹלְכִין] לוֹכַל וְלִשְׁתוֹת. וּמִשָּׁם הָיוּ הוֹלְכִין לְתַלְמוּד תּוֹרָה. וּמִשָּׁם הָיוּ הוֹלְכִין לְהַקְרִיב תָּמִיד שֶׁלְבֵּין הָעַרְבַּיִם. וּמִשָּׁם הָיוּ הוֹלְכִין לְשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה. וְהָא תַנֵּי. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אִישָׁן שְׁלֹשָׁה יָמִים. מַלְקִין אוֹתוֹ וְיָשֵׁן מִיַּד. 23b מִתְנַמְנִין הָיוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
שבחוץ. בעזרה בשמחת בית שואבה:
גמ' שבפנים. במנורה שבהיכל בכל יום:
גמ' אמר ר' יהושע כן חנניה וכו'. בתוספתא פ''ד ויש שם מסורס במקצת:
והא תני שבועה שלא אישן וכו'. היאך אפשר שלא היו טועמין טעם שינה:
מתנמנמין היו. אכתפי דהדדי:
וּמְנוֹרוֹת שֶׁל זָהָב הָיוּ שָׁם. בַּר קַפָּרָא אָמַר. וְגוֹבְהָן מֵאָה אַמָּה. וְהָא תַנֵּי. כָּל דִּתְלִי מֵאָה אַמִּין בָּעֵי בַסִיס תַּלְתִּין וּתְלַת. סוּלְמָא מִיּכָּא תַּלְתִּין וּתְלַת וְסוּלְמָא מִיּכָּא תַּלְתִּין וּתְלַת. וְהָתַנֵּי. כָּל הָעֲזָרָה לֹא הָֽיְתָה אֶלָּא אוֹרֶךְ מֵאָה וֹשְׁמוֹנִים וָשֶׁבַע עַל רוֹחָב מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ. אַשְׁכַּח תַּנֵּי. מְקוֹמָן מַעֲשֵׂה נִסִּים הָיוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
אשכח תני. דבאמת מקומן של המנורות עם הבסיס שלהן מעשה נסים היו ואין הכל ממקום המדה:
והא תני כל דתלי מאה אמין. כל דבר שהוא גבוהה מאה אמה צריך שיהא הבסיס שלו תלתין ותלת מכל צדדין דאל''כ אינו יכול לעמוד והרי תנינן ארבעה סולמות היו על כל מנורה ומנורה ולפחות שני מנורות היו וא''כ סולמא מכאן היה רחוק תלתין ותלת כנגד מקום הבסיס מכאן וכן לצד השני שכנגדו וכן לכל רוח ורוח וכן למנורה השניה ונמצא לכל מנורה עם מקום הסולמות והבסיס מכאן ומכאן ששים ושש אמות באורך וברוחב ולשני המנורות קל''ו אמות והא תני במדות שם ובפ''ה כל העזרה וכו' והשתא היכי קאי ברוחב העזרה שלא היתה אלא קל''ה אמות:
גובהן. של המנורות מאה מאה:
מַה. בְּיַד כּוּלְּהָם מֵאָה וְעֶשְׂרִים לוֹג. אוּ בְיַד כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאָה וְעֶשְׂרִים לוֹג.
Pnei Moshe (non traduit)
מה. ובעי הש''ס להא דקתני ובידיהן כדי שמן של מאה ועשרים לוג מהו דקאמר אם ביד כולהם הוא החשבון בצירוף שביד כל אחד ואחד של שלשים או ביד כל אחד ואחד של מאה ועשרים לוג ולא איפשיטא הכא:
משנה: מִבְּלָאֵי מִכְנְסֵי כֹהֲנִים וּמֵהֶמְייָנֵיהֶן הָיוּ מַפְקִיעִין וּבָהֶן הָיוּ מַדְלִיקִין לֹא הָֽיְתָה חָצֵר בִּירוּשָׁלִַם שֶׁלֹּא הָֽיְתָה מְאִירָה מֵאוֹר בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה:
Pnei Moshe (non traduit)
שלא היתה מאירה. מאור בית השואבה לפי שהמנורות גבוהות מאוד והר הבית הוא גבוה והאורה זורחת בכל העיר:
ומהמייניהן. מאבנטין תרגום אבנט המיינא:
מתני' מבלאי מכנסי כהנים. שהיו של שש ומהבלויות שלהן היו מפקיעין וקורעים לעשות מהן פתילות ובהן היו מדליקין:
הלכה: תַּנֵּי מִבְּלָאֵי מִכְנְסֵי כֹהֵן גָּדוֹל הָיוּ מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּירוֹת שֶׁבִּפְנִים וּמִבְּלָאֵי מִכְנְסֵי כֹהֵן הֶדְיוֹט הָיוּ מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּירוֹת שֶׁבַּחוּץ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. כְּתִיב. לְהַֽעֲלֹ֥ת נֵר֭ תָּמִֽיד: שִׁיעֲרוּ לוֹמַר. אֵין לָךְ עוֹשֶׂה שַׁלְהֶבֶת אֶלָּא פִּשְׁתָּן בִּלְבַד.
Pnei Moshe (non traduit)
שבחוץ. בעזרה בשמחת בית שואבה:
גמ' שבפנים. במנורה שבהיכל בכל יום:
גמ' אמר ר' יהושע כן חנניה וכו'. בתוספתא פ''ד ויש שם מסורס במקצת:
והא תני שבועה שלא אישן וכו'. היאך אפשר שלא היו טועמין טעם שינה:
מתנמנמין היו. אכתפי דהדדי:
מָהוּ מַפְקְִיעִין. תִּרְגֵּם רִבִּי חַגַּיי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. מַפְשִׁילִין.
Pnei Moshe (non traduit)
מה מפקיעין וכו' מפשילין. מוציאין מהבלאות החוטין ומלשון משילין הוא:
מה אם בשטה וכו'. כלומר שהן עומדות בשטת ושעת אבלות:
של יצר הרע. שהקב''ה שוחטו לעתיד:
של משיח. בן יוסף שנהרג:
מדבר תורה. מהכתוב במקרא וספדה הארץ וגו':
תרין אמוראין פליגי:
כהיא דתנינן תמן. בפ''ב דמדות:
ממי למדו. לעשות כן ולהוסיף על הבנין:
כְּתִיב וַיָּ֥שָׁב דָּוִד֭ לְבָרֵ֣ךְ אֶת בֵּית֑וֹ וַתֵּצֵ֞א מִיכַ֤ל בַּת שָׁאוּל֙ לִקְרָאתוֹ וגו'. מָהוּ אֶחָד הָרֵיקִים. אָמַר אַבָּא בַּר כַּהֲנָא. הָרֵיקִים שֶׁבָּרֵיקִים. זֶה אָרְכֵיסְטֵיס. אָֽמְרָה. הַיּוֹם נִגְלָה כְבוֹד בֵּית אַבָּא. אָֽמְרוּ עָלָיו עַל בֵּית שָׁאוּל שֶׁלֹּא נִרְאֶה מֵהֶם לֹא עֵקֶב וְלֹא גוֹדֶל מִימֵיהֶם. הָדָא הוּא דִכְתִיב וַ֠יָּבֹא אֶל גִּדְר֨וֹת הַצֹּ֤אן אֲשֶׁר עַל הַדֶּ֨רֶךְ֙ וְשָׁ֣ם מְעָרָ֔ה. רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. גָּדֵר לִפְנִים מִגָּדֵר הָיָה. וַיָּבֹ֥א שָׁא֖וּל לְהָסֵ֣ךְ אֶת רַגְלָי֑ו. וַהֲוָה חֲמִי לֵיהּ מְשׁוּלְשָׁל צִיבְחַר וּמְסַלֵּיק צִיבְחַר. אֲמַר [דָּוִד]. הֵיאַךְ מִינְגַּע בְּהָדֵין גּוּפָא צַדִּיקָא. הָדָא הִיא דוּ אָמַר לֵיהּ. הִנֵּה֩ הַיּ֨וֹם הַזֶּ֜ה רָא֣וּ עֵינֶ֗יךָ אֵ֣ת אֲשֶׁר נְתָֽנְךָ֩ הַיּ֤וֹם ׀ בְּיָדִי֙ בַּמְּעָרָ֔ה וְאָמַ֥ר לַֽהֲרָגְךָ֖. וָאָחוּס עָלֶיךָ אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא וַתָּ֣חָס עָלֶי֑ךָ. צְנִיעוּתָךְ חָסָה עָלֶיךָ. וַיֹּ֣אמֶר דָּוִד֘ אֶל מִיכַל֒ לִפְנֵ֣י יְי אֲשֶׁ֨ר בָּֽחַר בִּ֤י מֵֽאָבִיךְ֙ וגו'. וּנְקַלּוֹתִי עוֹך֙ מִזּ֒את וְהָיִ֥יתִי שָׁפָ֖ל בְּעֵינָיי וְעִם הָֽאֲמָהוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔רְתְּ עִמָּ֖ם אִכָּבֵֽדָה: שֶׁאֵינָן אֲמָהוֹת אֶלָּא אִימָּהוֹת. וּמַה נֶאֶנְשָׁה. וּלְמִיכַל֙ בַּת שָׁא֔וּל לֹֽא הָ֥יָה לָהּ֖ ווָלֶד עַ֖ד י֥וֹם מוֹתָֽהּ׃. וְהָֽכְתִיב הַשִּׁשִּׁי יִתְרְעָ֔ם לְעֶגְלָה֖ אִשְׁתּוֹ. שֶׁגָּעַת כְּעֶגְלָה וָמֵתָה.
Pnei Moshe (non traduit)
זה ארכיסטיס. ראש ומיוחד שבריקים:
משלש ציבחר. בגדיי מעט הוא משלשל ומעט מסלק שלא יראה פירועו:
ששה קולות היו נשמעין מיריחו וכו'. כמו דחשיב בפ''ג דתמיד ואיידי דקתני הכא שהאורה היתה זורחת למרחוק מייתי נמי להא:
ולא היו מועלות. בתמיה וכי לית בהו משום מעילה ומהדר לאו דאין כאן משום מעילה דאמר ריב''ל וכו':
לאור המערכה. של המזבח:
בֶּן יְהוֹצָדָק הָיָה מִשְׁתַּבֵּחַ בִּקְפִיצוֹתָיו. אָֽמְרוּ עָלָיו עַל רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָיָה מְרַקֵּד בִּשְׁמוֹנֶה אֲבוּקוֹת שֶׁלְזָהָב וְלֹא הָיָה אֶחָד מֵהֶן נוֹגֵעַ (בָּאָרֶץ) [בַּחֲבֵרוֹ]. וּכְשֶׁהָיָה כוֹרֵעַ הָיָה נוֹעֵץ גּוֹדְלוֹ בָאָרֶץ וְכוֹרֵעַ וּמִיַּד הָיָה נִזְקָף. אֵי זוֹ הִיא כְרִיעָה וְאֵי זוֹ הִיא בְרִיכָה. רִבִּי חִייָה רַבָּה הֶרְאָה כְרִיעָה לִפְנֵי רִבִּי [וְנִפְסַח] וְנִתְרַפֵּא. לֵוִי בַּר סִיסִי הֶרְאָה בְרִיכָה לִפְנֵי רִבִּי וְנִפְסַח וְלֹא נִתְרַפֵּא.
Pnei Moshe (non traduit)
בן יהוצדק אחד מהחסידים ואנשי מעשה היה משתבח בעיני הרואים בקפיצותיו שעשה דרך פלא:
הלכה: הַחֲסִידִים וְאַנְשֵׁי הַמַּעֲשֶׂה. יֵשׁ מֵהֶן שֶׁהָיוּ אוֹמְרִין. אַשְׁרַיִיךְ יַלְדּותִי שֶׁלֹּא בִיַישְׁתָּ אֶת זִקְנוּתִי. אֵילּוּ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה. וְיֵשׁ מֵהֶן אוֹמְרִין. אַשְׁרַיִיךְ זִקְנוּתִי שֶׁכִּיפַּרְתְּ עַל יַלְדּוּתִי. אֵילּוּ בַעֲלֵי תְשׁוּבָה. אִילּוּ וָאֵילּוּ הָיוּ אוֹמְרִין. אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא חָטָא. וּמִי שֶׁחָטָא יִימָּחֵל לוֹ. הִלֵּל הַזָּקֵן כַּד הֲוֵי חֲמִי לָן עָֽבְרִין בְפַחַז הֲוָה אֲמַר לוֹן. דַּאֲנָן הָכָא מָן הָכָא. וּלְקִילּוּסָן הוּא צָרִיךְ. וְהָֽכְתִיב אֶ֤לֶף אַלְפִין֙ יְשַׁמְּשׁוּנֵּיהּ וְרִיבּוֹא ריבְווָן קָֽדָמ֣וֹהִי יְקוּמ֑וּן. כַּד הֲוָה חֲמִי לוֹן עָֽבְדִין בְּכוֹשֶׁר הֲוָה אֲמַר. דִּי לָא נָן הָכָא מָאן הָכָא. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לְפָנָיו כַּמָּה קִילּוּסִין חָבִיב הוּא קִילּוּסָן שֶׁלְיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִכֹּל. מַה טַעַם. וּנְעִ֖ים זְמִר֥וֹת יִשְׂרָאֵֽל׃ י֜וֹשֵׁ֗ב תְּהִלּ֥וֹת יִשְׂרָאֵֽל׃
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' יש מהם שהיו אומרים. תוספתא היא בפ''ד:
כד הוה חמי לון עבדין בפחז. במרוצה ולא בדרך כבוד ואימה הוה אמר לון דאנן הכא מאן הכא שלומר אם אנחנו כאן משבחין ומקלסין מה אנן הכא וכי חשובין אנו לפניו יתברך ולקלוסן של תחתונים הוא צריך והלא כתיב אלף אלפין וגו':
כד הוה חמי לון עבדין כושר. כראוי ועל דרך וגילו ברעדה היה אומר לשבח להם ואמר די לא אנן הכא מאן הכא אם אין אנחנו כאן מי היא כאן שאף על פי שיש לפניו כמה קילוסין ממלאכי השרת חביב הוא לפניו קילוסן של ישראל ביותר מן הכל וכדכתיב נעים זמירות ישראל וכו' שזה נעים לפניו יתברך ומתהלל הוא בתהלות של ישראל:
משנה: הַחֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה הָיוּ מְרַקְּדִין לִפְנֵיהֶן בַּאֲבוּקוֹת וְאוֹמֵר לִפְנֵיהֶן דִּבְרֵי תושְׁבָּחוֹת. וְהַלְוִיִּם בְּכִינּוֹרוֹת בִּנְבָלִים וּבִמְצִלְתַּיִם וּבְכָל כְּלֵי שִׁיר בְּלֹא מִסְפָּר עַל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הַיּוֹרְדוֹת מֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל לְעֶזְרַת נָשִׁים כְּנֶגֶד חֲמֵשּׁ עֶשְׂרֶה שִׁיר הַמַּעֲלוֹת שֶׁבַּתְּהִילִּים שֶׁעֲלֵיהֶם עוֹמְדִים הַלְּוִים בְּשִׁיר.
Pnei Moshe (non traduit)
הגיעו למעלה העשירית. מקום מסוים היה:
הגיעו לעזרה. לקרקע העזרה של נשים:
היו תוקעין והולכין. ומאריכין בהן עד שמגיעין וכו':
והפכו פניהם למערב. לצד העזרה וההיכל כדי לומר דבר זה:
אבותינו. בבית ראשון היו כופרין ולא היו פניהם לבית אלא אחוריהם אל היכל ה' וגו':
ואנו ליה וליה עינינו. ליה אנחנו משתחוים ומודי' על מה שעבר וליה עינינו מיחלות להבא:
שונין. כופלין אותו לומר שני פעמים:
תקעו והריעו ותקעו. לסימן לילך למלאות מים מן השילוח לנסך:
עמדו שני כהנים בשער העליון. הוא שער נקנור ולמה נקרא שמו שער העליון לפי שהורי למעלה מעזרת נשים וזה שער הראשון דרך יציאתם לשער המזרח:
שעליהם עומדים הלוים בשיר. בשמחת בית השואבה אבל הדוכן לשיר של קרבן אצל המזבח היה:
ואומרים לפניהם דברי שירות ותשבחות כדקאמר בגמרא יש מהן שהיו אומרים וכו':
מתני' החסידים ואנשי מעשה היו מרקדין לפניהם באבוקות. של אור שבידיהן בכמה וכמה אבוקות זורק זו ומקבל זו:
תַּנֵּי. לֹא הָֽיְתָה חָצֵר בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁלֹּא הָֽיְתָה מְאִירָה מֵאוֹר בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה: תַּנֵּי. יְכוֹלָה אִשָּׁה לָבוּר חִיטֶּיהָ לְאוֹר הַמַּעֲרָכָה. וְלֹא הָיוּ מוֹעֲלוֹת. לָאו. דְּאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הָרֵיחַ וְהַמַּרְאֶה וְהַקּוֹל אֵין בָּהֶן מְעִילָה. שִׁשָּׁה קוֹלוֹת הָיוּ נִשְׁמָעִים מִירִיחוֹ. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל שַׁעַר הַגָּדוֹל שֶׁנִּפְתַּח. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הַמַּגְרֵיפָה. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הָעֵץ שֶׁעָשָׂה בֶן קָטִין מוּכָנִי לַכִּיּוֹר. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל גְּבִינִי כָּרוֹז. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הֶחָלִיל. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הַצִּילְצָל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף קוֹלוֹ שֶׁלְכֹּהֵן גָּדוֹל בְּשָׁעָה שֶׁהוּא 24a מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. מִירִיחוֹ הָיוּ מְרִיחִין רֵיחַ פִּטּוּם הַקְּטוֹרֶת. אָמַר רַבִּי לִעֶזֶר בֶּן דִּלְגַּיי. עִזִּים הָיוּ לְבֵית אַבָּא בְּהָרֵי אַכְוָור וְהָיוּ מִתְעַטְּשׁוֹת מֵרֵיחַ פִּטּוּם הַקְּטוֹרֶת:
Pnei Moshe (non traduit)
זה ארכיסטיס. ראש ומיוחד שבריקים:
משלש ציבחר. בגדיי מעט הוא משלשל ומעט מסלק שלא יראה פירועו:
ששה קולות היו נשמעין מיריחו וכו'. כמו דחשיב בפ''ג דתמיד ואיידי דקתני הכא שהאורה היתה זורחת למרחוק מייתי נמי להא:
ולא היו מועלות. בתמיה וכי לית בהו משום מעילה ומהדר לאו דאין כאן משום מעילה דאמר ריב''ל וכו':
לאור המערכה. של המזבח:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source