משנה: 18b הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו וְהָיוּ בָּהֶן דְּבָרִים רְאוּיִין לְקָרְבְּנוֹת הַצִּיבּוּר יִנָּתְנוּ לָאוּמָּנִין בִּשְׂכָרָן דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָה. אָמַר לוֹ בֶּן עֲזַאי אֵינָהּ הִיא הַמִּידָּה אֶלָּא מַפְרִישִׁין מֵהֶן שְׂכַר הָאוּמָּנִין וּמְחַלְּלִין אוֹתָן עַל מָעוֹת הָאוּמָּנִין וְנוֹתְנִין אוֹתָן לָאוּמָּנִין בִּשְׂכָרָן וְחוֹזְרִין וְלוֹקְחִין אוֹתָן מִתְּרוּמָה חֲדָשָׁה: הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו וְהָ‍ֽיְתָה בָּהֶן בְּהֵמָה רְאוּיָה עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ זְכָרִים וּנְקֵבוֹת. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר זְכָרִים יִמָּ‍ֽכְרוּ לִצְרִיכֵי עוֹלוֹת וּנְקֵיבוֹת יִמָּ‍ֽכְרוּ לִצְרִיכֵי זִבְחֵי שְׁלָמִים וּדְמֵיהֶן יִפְּלוּ עִם שְׁאָר נְכָסִים לְבֶדֶק הַבָּיִת. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. זְכָרִים עַצְמָן יִקָּֽרְבוּ עוֹלוֹת וּנְקֵבוֹת יִמָּֽכְרוּ לִצְרִיכֵי זִבְחֵי שְׁלָמִים וְיָבִיא בִּדְמֵיהֶן עוֹלוֹת. וּשְׁאָר נְכָסִים יִפְּלוּ לְבֶדֶק הַבָּיִת. אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר מִדִּבְרֵי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁרִבִּי אֱלִיעֶזֶר הִשְׁוָה אֶת מִדָּתָיו וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ חָלַק. אָמַר רַבִּי פַּפָּיָס שָׁמַעְתִּי אֶת דִּבְרֵי שְׁנֵיהֶן הַמַּקְדִּישׁ בְּפֵרוּשׁ כְּדִבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר וְהַמַּקְדִּישׁ סְתָם כְּדִבְרֵי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ׃ הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו וְהָיוּ בָּהֶן דְּבָרִים רְאוּיִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ יֵינוֹת וּשְׁמָנִים וְעוֹפוֹת. רִבִּי לָֽעְזָר אוֹמֵר יִימָּכְרוּ לִצְרִיכֵי אוֹתוֹ הַמִּין וְיָבִיא בִּדְמֵיהֶן עוֹלוֹת וּשְׁאָר נְכָסִים יִפְּלוּ לְבֶדֶק הַבָּיִת׃
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' המקדיש נכסיו. סתם וקי''ל סתם הקדשות לבדק הבית:
ויביא בדמיהן עולות. ובגמרא מפרש מעיקרא דטעמא דר''א דיביא בדמיהן עולות ולא אמרי' דימכרו לצרכי אותו המין ודמיהן יפלו לבדק הבי' כדאמרינן בהלכה דלעיל משום דכתיב דבר אל אהרן ואל בניו וגו' איש איש מבית ישראל וגו' אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו לה' לעולה לימד על כל נדר ונדבה סתם לה' יהיה לעולה ואף יינות שמנים וסלתות ועופות ימכרו ויביא בדמיהן עולה על המזבח יכול אפילו עופות כלומר שיקריב בדמיהן אפי' עולת העוף או אם הקדיש עוף יקריבנה בעצמה לעולה ת''ל בבקר ולא עופות שאינו מקריב מכל מה שהתנדב אלא עולת הבהמה בלבד והכי מפרש לה מעיקרא ופריך עלה והדר קאמר טעמא אחרינא כדמפרשינן בגמרא:
ר' אליעזר אומר ימכרו לצרכי אותו המין. להקריבן:
ועופות. תורים ובני יונה שראוין לקרבן ע''ג המזבח:
יינות ושמנים. וכן סלתות שהן ראוין לנסכים:
מתני' המקדיש נכסיו. סתם:
אמר ר' פפייס שמעתי את דברי שניהן. שיכול לקיים כדברי שניהן שהמקדיש בפירוש שפירש ואמר בהמה ונכסי להקדש מקיים אני כדברי ר''א דמכיון שפירש ואמר בהמה ונכסי וזה לא פירש שתהא הבהמה למזבח ונכסי לבדק הבית אמרינן מסתמא היה דעתו שילך הכל למקום אחד וכמו שאר נכסים שאינן אלא לבדק הבית כך היה דעתו על הבהמה וכדברי ר''א דהואיל דבהמה חזי למזבח ימכרו לצרכי הקרבן למזבח ודמיהן יפלו לבדק הבית אבל המקדיש סתם שאמר נכסי להקדש אמרי' דעתו היה הראוי למזבח למזבח הראוי לבדק הבית לבדק הבית וכדברי ר' יהושע והלכה כדברי ר''ע שאמר רואה אני את דברי ר''א ולעולם אמרי' סתם הקדשות לבדק הבית וכדס''ל לר' אליעזר:
אמר ר''ע רואה אני את דברי ר''א וכו' שר''א השוה את מדותיו. דאמר הכל יפול לבדק הבית בין הבהמה ובין שאר הנכסים ור' יהושע חלק אותן:
והיתה בהן בהמה וכו' ר''א אומר זכרים ימכרו לצרכי עולות. דס''ל לר''א סתם הקדשות לבדק הבית ואפילו בהמה ומיהו מידי דחזי למזבח אינו יוצא מידי מזבח לעולם והמקדיש בהמה תמימה לבדק הבית אע''פ שהוא עובר בעשה מה שעשה עשוי. ואינה נפדית אלא למזבח והדמים יפלו לבדק הבית הלכך הזכרים ימכרו לצרכי עולות והנקבות ימכרו לצרכי זבחי שלמים ויקריבו אותן שלמים ודמיהן עם שאר הנכסים יפלו לבדק הבית והכתוב כאן ומביא בדמיהן עולות ט''ס הוא דל''ג להא אלא בדברי ר' יהושע:
מתני' המקדיש נכסיו. סתם:
א''ל בן עזאי אינה היא המדה. שאמרנו לעיל גבי מותר הקטרת אלא ראוי הוא לנו להשוות את דיניהן והלכך מפרישין וכו' כדלעיל גבי מותר הקטרת דס''ל לבן עזאי שאין ההקדש מתחלל על המלאכה אלא על המעות בלבד והכי מפרש לה בתוספתא פ''ב והלכה כבן עזאי:
ינתנו לאומנין בשכרן דברי ר''ע. דס''ל הקדש מתחלל על המלאכה:
והיו בהן דברים הראוין לקרבנות צבור. כגון אותו מותר הקטרת ששנינו לעיל שנותנין לאומנין בשכרן עד שיחזרו ויקנו אותו מהן או שהיה בהן אחד מסממני הקטרת:
ר' יהושע אומר זכרים עצמן וכו'. ר''י ס''ל דלא שביק אינש קדושת המזבח ומקדיש לבדק הבית למידי דחזי למזבח והלכך אמרי' דמסתמא למזבח ושיהיו לעולות דכולן כליל אקדשינהו וזכרים יקרבו עצמן עולות ונקבות ימכרו לצרכי זבחי שלמים ויביא בדמיהן עולות ומשום דהנקבות עצמן אינן ראוין לעולות ודעתו היה להקדש המזבח ושיהא לדבר שהוא כליל ולפיכך ימכרו לצרכי שלמים ויביא בדמיהן עולות והשאר נכסים דליכא בהו מידי דחזי למזבח אותן הוא שיפלו לקדשי בדק הבית דלא ס''ל לרבי יהושע סתם הקדשות לבדק הבית אלא מידי דחזי למזבח למזבח הוא:
רִבִּי זְעוּרָה רַב חוּנָה בְשֵׁם רַב. פְּלִיגִין בַּמַּקְדִּישׁ נְסָכָיו. אֲבָל בַּמַּקְדִּישׁ עֶדְרוֹ כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהוּא לַמִּזְבֵּחַ. רִבִּי בָּא רַב חוּנָה בְשֵׁם רַב. מַה פְלִיגִין. בַּמַּקְדִּישׁ עֶדְרוֹ. אֲבָל בַּמַּקְדִּישׁ בַּמַּקְדִּישׁ נְסָכָיו כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהוּא לְבֶדֶק הַבַּיִת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעוּרָה נִיחָא. וְקַשְׁיָא עַל דְּרִבִּי בָּא. בְּהֵמָה לֹא לַמִּזְבֵּחַ הִיא. בְּהֵמָה לַמִּזְבֵּחַ הִיא. וְלָמָּה סָתַם הָאִישׁ הַזֶּה. שֶׁהוּא כָאוֹמֵר. לֹא יְהוּ אֶלָּא לְבֶדֶק הַבַּיִת. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לֹא שַׁנְייָא. הִיא הַמַּקְדִּישׁ נְסָכָיו הִיא הַמַּקְדִּישׁ עֶדְרוֹ. הִיא הַמַּחֲלוֹקֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
רבי יוחנן אמר לא שנייא היא וכו'. דבין בזו ובין בזו היא המחלוקת:
על דעתיה דר' זעירא ניחא. דמסתברא הוא דפליגי במקדיש סתם וכדמפרשינן במתני' וקשיא על דרבי בא דמוקו פלוגתייהו במקדיש עדר הבהמות אבל במקדיש סתם אע''פ שיש בהן בהמה הראויה למזבח כ''ע מודים שהוא לבדק הבית וכי בהמה לא למזבח היא ראויה ואמאי מודה בה ר' יהושע. ומשני אין בהמה למזבח היא מיהו אמרינן דלמה סתם דבריו האיש הזה והיה לו לומר והבהמה למזבח אלא מסתמא שהוא כאומר לא יהו כל הנכסים אלא לבדק הבית וכדברי ר''א:
רבי בא בשם רב. מפרש דבמקדיש עדרו הוא דפליגי ובהא קאמר רבי יהושע זכרים יקרבו עולות וכו' אבל במקדיש נכסיו סתם והיו בהן בהמות אפי' רבי יהושע מודה שהוא לבדק הבית וימכרו לצרכי אותן הקרבנות ודמיהן יפלו לבדק הבית כשאר הנכסים:
ר' זעירא וכו'. מפרש בשם רב דהא דפליגי ר''א ורבי יהושע במתני' במקדיש נכסיו סתם והיו בהן בהמות בהא הוא דקאמר ר''א דמכיון דסתם דבריו דעתו היה שיהא הכל לבדק הבית אבל במקדיש עדר הבהמות שלו אפילו ר''א מודה שהוא למזבח והראוי לעולה עולה והראוי לשלמים ימכרו לשלמים ודמיהן לעולות דמסתמא דעתו היה לגבוה:
תַּמָּן תַּנִּינָן. יֵשׁ בְּקָדְשֵׁי בֶדֶק הַבַּיִת שֶׁסְּתָם הֶקְדֵּישׁוֹת לְבֶדֶק הַבַּיִת. הֶקְדֵּשׁ בֶּדֶק הַבַּיִת חָל עַל הַכֹּל וּמוֹעֲלִין בְּגִידּוּלֵיהֶן וְאֵין בָּהֶן הֲנָייָה לַכֹּהֲנִים: אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. דְּרִבִּי לִיעֶזֶר הִיא. דְּתַנִּינָן. הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו וְהָ‍ֽיְתָה בָּהֶן בְּהֵמָה רְאוּיָה עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ זְכָרִים וּנְקֵיבוֹת. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. זְכָרִים יִימָּ‍ֽכְרוּ לִצְרִיכֵי עוֹלוֹת וּנְקֵיבוֹת יִימָּ‍ֽכְרוּ לִצְרִיכֵי זִבְחֵי שְׁלָמִים וּדְמֵיהֶן יִפְּלוּ עִם שְׁאָר נְכָסִים לְבֶדֶק הַבָּיִת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי לִעֶזֶר. וְאִ֗ישׁ כִּ‍ֽי יַקְדִּ֨שׁ אֶת בֵּית֥וֹ קוֹדֶשׁ לַ‍ֽיי. מַה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּבֵית דִּירָה. כְּבַר כָּתוּכ אִם הַמַּקְדִּישׁ יִגְאַ֖ל אֶת בֵּיתָ֑וֹ. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין. בְּמַקְדִּישׁ נְסָכָיו. מִיכָּן שֶׁסְּתָם הֶקְדֵּישׁוֹת לְבֶדֶק הַבַּיִת.
Pnei Moshe (non traduit)
טעמא דר''א. דכתיב ואיש כי יקדיש את ביתו קדש לה' והעריכו הכהן וגו' ומה אנן קיימין להכתוב הזה אם בבית דירה כמשמעו הא כבר כתיב אבתריה ואם המקדיש יגאל את ביתו ויסף חמישית כסף ערכך עליו וגו' א''כ דין מקדיש בית דירתו כבר מפורש הוא והאי קרא למה לי אלא כן אנן קיימין לביתו האמור כאן דלאו בית ממש הוא אלא במקדיש נכסיו משתעי קרא וכתיב והעריכו הכהן וערכין לבדק הבית הן נופלין מכאן שסתם הקדשות לבדק הבית הן:
דרבי אליעזר היא. האי מתני' דס''ל סתם הקדשות לבדק הבית כדתנינן הכא המקדיש נכסיו וכו' וכדפרישית במתני':
גמ' תמן תנינן. ריש פ''ז דתמורה יש בקדשי המזבח מה שאין בקדשי בדק הבית ויש בקדשי בדק הבית מה שאין בקדשי המזבח ומפרש התם הסיפא יש בקדשי בדק הבית מה שאין בקדשי המזבח שסתם הקדשות לבדק הבית והקדש בדק הבית חל על הכל אפי' על בהמה טמאה ובעלי מומין ומועלין בגידוליהן שהמקדיש בהמה לבדק הבית מועלין בחלבה הקדיש תרנגולת מועלין בביצתה משא''כ בקדשי המזבח כדתנן בפ''ג דמעילה חלב המוקדשין וביצי תורים לא נהנין ולא מועלין ואין בהן הנאה לכהנים אבל בקדשי המזבח יש מהן שהבשר נאכל לכהנים ויש מהן שנהנין בעורה כגון עולה:
הלכה: 19a הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו וְהָיוּ בָּהֶן דְּבָרִים רְאוּיִין לְכָל קָרְבְּנוֹת צִיבּוּר. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. קְטוֹרֶת. אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָה. תִּיפְתָּר בְּאוֹמָּן מִשֶּׁלְבֵּית אֶבְטִינָס שֶׁהָיָה נוֹטֵל בִּשְׂכָרוֹ קְטוֹרֶת. מַה טַעֲמֵיהּ דָּבֶן עַזַּאי. שָׁאֵין הַהֶקְדֵּשׁ מִתְחַלֵּל עַל הַמְּלָאכָה אֶלֵּא עַל הַמָּעוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
מ''ט דבן עזאי וכו'. כדפרישית במתני':
תיפתר. הא דקאמר ינתנו לאומנין בשכרן באומן משל בית אבטינס וכו' שאלו היו מפטמין את הקטרת למכור להצבור והן נוטלין קטרת בשכרן ומוכרין:
גמ' ר' יוחנן אמר קטרת. הא דקתני דברים הראוין וכו' קטרת היא וכגון מותר הקטרת כדפרישית במתני' או אחד מסממני הקטרת שראוין לקרבנות הצבור הן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source