הלכה: 13a [רִבִּי זְעוּרָא שָׁאַל לְרִבִּי אוֹשַׁעְיָּה. כַּמָּה שִׁיעוּרָן שֶׁלּ שָׁלֹשׁ קוּפוֹת. אָמַר לֵיהּ. נִלְמוֹד סָתוּם מִן הַמְפוֹרָשׁ. תַּנֵּי.]. בְּשָׁלֹשׁ קוּפּוֹת שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ סְאִין שֶׁהֵן תִּשְׁעָה סְאִין שֶׁהֵן עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע סְאִין תּוֹרְמִין אֶת הַלִֹּשְכָּה וְכָתוּב עֲלֵיהֶן אֲלֶ''ף בֵּי''ת גִּימֶ''ל. מִפְּנֵי מַה כָתוּב עֲלֵיהֶן אֲלֶ''ף בֵּי''ת גִּימֶ''ל. לוֹמַר. אֵין מִסְתַּפֵּק מִן הָרִאשׁוֹנָה קוֹדֶם לַשְּׁנִייָה וְלֹא מִשְּׁנִייָה קוֹדֶם לַשְּׁלִישִׁית.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' ר' זעירא שאל ר' אושעיא כמה היא שיעורן של הקופות. כצ''ל וכך הוא בריש פרק מפנין דהתם היא דקאי השאלה דר' זעירא דתנינן מפנין אפי' ד' וה' קופות וכמה שיעורן של הקופות. וכך הוא נשנה בריש פרק המוציא יין ומשולש עוד בריש פרק ערבי פסחים ועל זה השיבו נלמוד סתום דהתם מן המפורש דהכא דסתם קופות שנשנה שם ג''כ של ג' ג' סאין הן וכה''ג אמרינן נמי שם וכן הכא לקמן על שאמרו במתני' יין כדי מזיגת הכוס ושאלו רבי זעירא וכמה הוא שיעור הכוסות והשיבו ילמד סתום מן המפורש דתני רבי חייה ארבע כוסות של פסח ישנן רביעית יין האיטלקי:
תני בשלש קופות וכו' שהן תשעה סאין. שבאלו הג' קופות תורמין:
שהן עשרים ושבע סאין. על כרחך לא קאי האי שהן אכל ג' פרקים של התרומה ולומר שבין הכל כ''ז סאין הן שהרי מסיים ואומר תורמין את הלשכה משמע דבכל זמן וזמן התרומה היה שם כ''ז סאין ואי אתה מוצא כן אא''כ נפרש שהיו שם עוד שלש קופות גדולות שכל אחת ואחת מחזקת תשע סאין ובהן היתה תרומת הלשכה ועליהן קאמר שהן כ''ז סאין ולפי שמהן היו תורמין בכל פעם ופעם באותן ג' קופות קטנות של ג' ג' סאין כדפרישית במתני' ועוד אפרש לקמן בהלכה ד' בס''ד:
וכתוב עליהן. על אלו ג' קופות הקטנות וכו' ומפני מה כתוב עליהן וכו' לומר אין מסתפק מן הראשונה קודם לשניה. כלומר שאין מסתפק מן הראשונה מעט מעט ממנה וחוזר לשניה ולשלישית ולאח''כ יסתפק עוד מעט מן הראשונה ואחריה מן השניה ואחריה מן השלישית והכל במעט מעט מהן עד שיכלו לא יעשה כן וזהו דקאמר אין מסתפק מן הראשונה קודם לשנייה וכלומר שירצה להסתפק מעט מהראשונה קודם להשנייה ומן השנייה מעט קודם להשלישית ואח''כ יחזור חלילה אלא כך יעשה יסתפק מן הראשונה עד שתכלה כולה ואח''כ הוא שיתחיל להסתפק מן השנייה וכן כשתכלה השניה אז יסתפק מן השלישית ולפי פירוש הזה הוא ממש כמו שנשנה בתוספתא שלמה ראשונה מוציאין מן השניה וכו' וכמו שהבאתי בפירוש המשנה:
[תַּמָּן תַּנִּינָן הַמּוֹצִיא יַיִן כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. רִבִּי זְעירָא שְׁאִיל אֶת רִבִּי יֹאשִׁיָּהוּ. כַּמָּה הָא שִׁעוּרָן שֶׁל כּוֹס. אָמַר לֵיהּ. נִלְמַד סָתוּם מִן הַמְפוֹרָשׁ. דְּתַנֵּי רִבִּי חִייָא. אַרְבָּעָה כוּסוּת שֶׁאָֽמְרוּ יֵשְׁנָן רְבִיעִית יַיִן הָאִיטַלְקִי.
Pnei Moshe (non traduit)
תמן תנינן המוציא יין וכו'. כל הסוגיא זו כתובה היא לעיל ריש פרק המוציא עד א''ל רב אבדומה נחיתה ויאות ר' יהודה מוריינא דנשייא הוה. וכאן נדפס זה בערבובי האותיות והתיבות וע''ש ותמצא הכל מבואר בבאר היטב בס''ד:
הַכּוּס מָזוּג בְּכַמָּה. אָמַר רִבִּי יוּסֵי בַּר בֵּיבִין מִשּׁוּם רִבִּי יוֹחָנָן. נִשְׁמְעִינָן מִן הָדָא. מַּיִם כְּדֵי גְמִיעָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. יַיִן כְּדֵי גְמִעָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. הָדָא אָֽמְרָה. מָזוּג כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. כַּמָּה שִׁיעוּרָן שֶׁלְּכוֹסוּת. רִבִּי אָבוּן אָמַר. טֶטְרַטין וּרְבִיעַ.
מָהוּ לִשְׁתוֹתָן בְּכֶרֶךְ אֶחָד. מִדְּאָמַר רִבִּי מֵאִיר אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הַלֵּל אִם שָׁמָעָן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת יָצָא. הָדָא אָֽמְרָה. אִם שְׁתָאָן בְּכֶרֶךְ אֶחָד יָצָא. מָהוּ לִשְׁתוֹתָן בְּפִיסָקִין. כְּלוּם אָֽמְרוּ שֶׁיִּשְׁתּוּ לוֹ כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה וְלֹא יִשְׁתַּכֵּר. אִם שָׁתָה בְפִסָקִין אַף הוּא אֵינוֹ מִשְׁתַּכֵּר. מָהוּ לָצֵאת בְּיַיִן שֶׁלִּשְׁבִיעִית. תָּאנָּא רַב אוֹשַׁעְיָה. יוֹצְאִין בְּיַיִן שֶׁלּ שְׁבִיעִית. מָהוּ לָצֵאת בְּקוֹנְדִּיטוֹן. מִדְתַנֵּי בַּר קַפָּרָא. קוֹנְדִּיטוֹן כְּיַיִן. הָדָא אָֽמְרָה. יוֹצְאִין בְּיֵין קוֹנְדִּיטוֹן. מָהוּ לְצֵאת בְּיַיִן מְזוּגִין. מִדְּתַנֵּי רִבִּי חִייָא. אַרְבָּעָה כוּסוּת שֶׁאָֽמְרוּ יוֹצְאִין בָּהֶן בֵּין חַיִין בֵּין מְזוּגִין וּבִלְּבַד שֶׁיְּהֵא בָהֶן טַעַם וּמַרְאֶה יַיִן. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. מִצְוָה לָצֵאת בְּיַיִן אָדוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר אַל תֵּ֥רֶא יַיִן֘ כִּ֪י יִתְאַ֫דָּ֥ם כִּֽי יִתֵּ֣ן בַּכּוֹסֵינוּ וגו'. תַּאנֵּי. מְבוּשָּׁל כִּמְטוּבֵּל. מָהוּ לָצֵאת בְּיַיִן מְבוּשָּׁל. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. יוֹצְאִין בְּיַיִן מְבוּשָּׁל. רִבִּי יוֹנָה לְטַעֲמֵיהּ. דְּרִבִּי יוֹנָה כַּד הֲוֵי שָׁתִי אַרְבַּעְתֵי כַסֵּי דְּפִסְחָא הֲוָה חַזּוּק רֵישֵׁיהּ עַד חַגָּא.
חַמְתֵּיהּ חָדָא מַטְרוֹנִיתָא אַפּוֹי נְהִירִין. אָֽמְרָה. סַבָּא סַבָּא. חָדָא מֵהֲנֵי תְלַת מִלָּה אִית בָּךְ. אוֹ שְׁתוּיֵי חֲמְרָא אַתְּ אוֹ דְמַלְוֵי בְרִיבִּית אַתְּ אוֹ דִמְגַדֵּל חֲזִרֵי אַתְּ. אֲמַר לָתּ. תִּיפַּח רוּחָא דְּהַהִיא אִיתָּתָא. וְחָדָא מִן הָלֵין תְּלַת מִילַּייָא לֵית בָּן. אֶלָּא אוּלְפָּן 13b דִּשְׁכִיחָא לֵיהּ. דְּהָכֵין כְּתִיב חָכְמַ֤ת אָדָם֙ תָּאִ֣יר פָּנָ֔יו.
רִבִּי אַבָּהוּ אֲתִי לְטִיבֵּרְיָּא. חְמוֹנֵַאי תַּלְמִידֵי דְרִבִּי יוֹחָנָן אַפּוֹי נְהִירִין. אָֽמְרוּן תַּלְמוּדֵיי לְרִבִּי יוֹחָנָן. אַשְׁכַּח רִבִּי אַבָּהוּ סִימוֹן. אֲתָא לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מַאי חַדְּתָא שְׁמַעְתָּ. אֲמַר לֵיהּ. תוֹסֶפְתָּא עַתִּיקָא. קְרָא עֲלֵיהּ. חָכְמַ֤ת אָדָם֙ תָּאִ֣יר פָּנָ֔יו.
אָמַר רִבִּי תֲִנָן. לוֹגְא דְאוֹרַיְתָא תוֹמַנְיָא עַתִּיקָא דְּמּוּרִיֵסָא דְצִיפּוֹרִי. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. וַחֲכִמְנָא לָהּ. דְּבֵית שַׁמַּאי הֲוָה מְכִילִין בָהּ דְּבַשׁ. תַּנֵּי. חֲצִי שְׁמִינִית תִּבֶּרְיָנִית. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הָדָא דִידָן הֲוָה. וְלָמָּה קָרִי לָהּ עַתִּיקָא. מִן בְּגִין דַּהֲוָה בְיוֹמָא. אִית דְּאָֽמְרֵי. דַּהֲוָה זְעִירָא וְרָבַת. וְאִית דְּאָֽמְרֵי. דְאַזְעִירָא אַזְעָרַת קוֹמֵי דַהֲוָה. כַּמָּה הוּא שִׁיעוּרָן שֶׁלּ כּוֹס. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן פָּזִי וְרִבִּי יוּסֵי בַּר בֵּיבִין בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. אֶצְבָּעַיִם עַל אֶצְבָּעַיִם עַל רוּם אֶצְבַּע וּמֶחֳצָה וּשְׁלִישׁ אֶצְבַּע. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין וְרִבִּי יוֹסֵה בַּר בֵּיבִין בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל.. אַתְיָא דְּרִבִּי נָתָן כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. כְּמוֹ דְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. בָּרְבִיעָא. כֵּן אָמַר רִבִּי נָתָן. בָּרְבִיעָא. לִכְשֶׁיּקְרַשׁ יְהֵא בוּ כְזַיִת.
רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מַעֲשֶׂה בְפִירְדַת רִבִּי שֶׁמֵּתָה. וְטִהֲרוּ אֶת דָּמָהּ מִשּׁוּם נְבֵילָה. וְשָׁאַל רִבִּי אֶלְעָזָר אֶת רִבִּי סִימוֹן. עַד כַּמַּה. וְלֹא אַשְׁגַּח בֵּיהּ. וְשָׁאַל לֵיהּ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דְאָמַר לֵיהּ. עַד רְבִיעִית טָהוֹר. יוֹתֵר מִכֵּן טָמֵא. וּבְאַט רִבִּי אֶלְעָזָר עַד דְּלָא אַחְזַר לֵיהּ רִבִּי סִימוֹן שְׁמַעְתָּא. רַב בֵּיבָא הֲוָה יְתִיב מַתְנוּ הָדֵין עוֹבְדָא. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי יִצְחָק בַּר בִּיסְנָא. עַד רְבִיעִית טָהוֹר. יוֹתֵר מִיכֵּן טָמֵא. וּבְעִט בֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי זְרִיקָא. בְּגִין דִּשְׁאַל לָךְ אַתְּ בְּעַט בֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. בְּגִין דְלָא הֲוָה דַּעְתִּי בִּי בָּעִיטְנָא בֵיהּ. דְּאָמַר רִבִּי חָנָן. וְהָי֣וּ חַיֶּ֔יךָ תְּלוּיִם לְךָ֖ מִנֶּג֑דֶ. זֶה שֶׁלּוֹקֵחַ חִיטִּים לַשָּׁנָה. וּפָֽחַדְתָּ֙ לַ֣יְלָה וְיוֹמָ֔ם. זֶה שֶׁלּוֹקֵחַ מִן הַצִּידָקִי. וְלֹ֥א תַֽאֲמִ֖ין בְּחַיֶּֽיךָ׃ זֶה שֶׁלּוֹקֵחַ מִן הַפַּלְטָר. וַאֲנָא סְמִיכְנָא אֲפַלְטָר. וּמָהוּ כְדִי. הֵעִיד רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּתוֹרָא עַל דַּם נְבֵלָה שֶׁהוּא טָהוֹר. מַה לְטָהוֹר. לְטָהֵר מִן הַבָּשָׂר. הָא לְטַמֵּא אַתָּה מְטַמֵּא. תַּמָּן תַּנִּינָא. דַּם הַשֶּׁרֶץ כִּבְשָׂרוֹ מְטַמֵּא וְאֵין מַכְשִׁיר. וְאֵין לָנוּ כַּיּוֹצֵא בוֹ׃ וְשִׁיעוּר טוּמְאָתוֹ שֶׁדָּמוֹ מְטַמֵּא כִּבְשָׂרוֹ. אָמַר רַב יוֹסֵי פְּלִיגִין בָּהּ תְּרֵין אֲמוֹרָאִין חַד אָמַר. טָמֵא. וְחַד אָמַר. טָהוֹר. מָאן דְּאָמַר טָמֵא. כְּרִבִּי יְהוּדָה. וּמָאן טָהוֹר. כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּתוֹרָה. רַב אֲבוּהָא דְּאִימָן אַחְתֵּיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה מוֹרְייָנָא דְּנָשִׂיא הֲוָה.]
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source