רִבִּי יִרְמְיָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. קָצַר חֲצִי גְרוֹגֶרֶת בַּשּׁבָּת זוֹ בִּזְדוֹן שַׁבָּת וּבְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת. וְחֲצִי גְרוֹגֶרֶת שַׁבָּת זוֹ בְשִׁגְגַת שַׁבָּת וּבִזְדוֹן מְלָאכוֹת. שְׁגָגוֹת שֶׁבּוֹ מָה שֶׁיִּצְטָֽרְפוּ. אֵיפְשַׁר לוֹמַר. שַׁבָּתוֹת מְחַלְּקוֹת שַׁבָּתוֹת מִצָטָֽרְפוֹת. הֲרֵי תַמְחוּיִין חוֹלְקִין וְתַמְחוּיִין מִצָטָֽרְפִין. אָמַר לֵיהּ. אֵינִי יוֹדֵעַ טַעַם תַּמְחוּי. וְלֹא מַתְנִיתָא הִיא. כָּתַב אוֹת אַחַת בַּחוֹל וְאוֹת אַחַת בַּשַּׁבָּת. רִבִּי אֶלִיעֶזֶר מְחַייֵב חַטָּאת. וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. אָמַר רִבִּי עֲזַרְיָה קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. תִּיפְתָּר בַּזָּדוֹן. אָמַר לֵיהּ. וְלֹא כָּל שֶׁכֵּן הוּא. מַה אִם הַזָּדוֹן שֶׁאֵינוֹ חוֹלֵק אֵינוֹ מַצְטָרֵף. שְׁגָגָה שֶׁהִיא חוֹלֶקֶת לֹא כָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא תִצְטָרֵף.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תיפתר בזדון מהתם אין ראיה דיכול אני לפותרה שכתב את הב' בשבת במזיד והלכך אינו מצטרף והוה מצי למיפרך אי הכי מ''ט דר''א אלא דפריך ליה פירכא עדיפא דאפי' אי אמרת הכי אליבא דר' יהושע ולאו כל שכן הוא דמה אם הזדון שאינו חולק לחטאות דלא שייכא חטאת במזיד אינו מצטרף לכשיעור שגגה שהיא חולקת לחטאות לא כ''ש שלא תצטרף:
ור' יהושע פוטר. דב' ימים אינן מצטרפין וה''ה לשני מיני תמחויין דאין מצטרפין:
כתב וכו' ר''א מחייב חטאת. דאות אחת שבשבת מצטרף לכשיעור ב' אותיות:
ולא מתניתא היא. דברי ר' זעירא הן דמסיק ליה דהא שמעינן מהאי ברייתא דר' יהושע גופיה דס''ל דשני מינין מחלקין הן ולית ליה צירוף:
א''ל איני יודע טעם תמחוי. מי שנאו מה טעם יש בו שיצטרפו אם חולקין הן:
הרי תמחויין חולקין. לר' יהושע דאמר בפ''ג דכריתות שאם אכל שני זיתי חלב בהעלם אחד בשני מינים תמחויין חולקין הן לחטאות ומתחייב שתים ואף שהן בהעלם אחד ואפי' כן תמחויין מצטרפין שאם אכל חצי זית מתמחוי אחד וחצי זית מתמחוי אחר בהעלם אחד מצטרפין הן לכזית ומתחייב:
איפשר לומר וכו'. השיב לו ר''ז מאי תיבעי לך וכי אפשר לומר זה שהרי שבתות מחלקות לחטאות הן שאם עשה בשבת זו וחזר ועשה בשבת אחרת בהעלם אחד חייב על כל שבת ושבת כדאמרינן לעיל דשבתות כגופין מחולקין הן ושבתות מצטרפות בתמיה דהואיל שהן מחלקין היאך יצטרפו:
קצר חצי גרוגרת בשבת זו בזדון שבת ושגגת מלאכות וחצי גרוגרת וכו'. מהו שיצטרפו לכשיעור גרוגרת מי אמרינן דכהעלם אחד הן ומצטרפין או דילמא מכיון דלא דמיא האי שגגה להאי שגגה דזו היא בשבת וזו היא במלאכות והוו להו כבשתי העלמות ואין מצטרפין:
אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא. קָצַר חֲצִי גְרוֹגֶרֶת בַּשַּׁחֲרִית בִּזְדוֹן שַׁבָּת וּבְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת. וַחֲצִי גְרוֹגֶרֶת בֵּין הָעַרְבַּיִם בְּשִׁגְגַת שַׁבָּת וּבִזְדוֹן מְלָאכוֹת. שְׁגָגוֹת שֶׁבּוֹ וּשְׁגָגוֹת שֶׁבּוֹ מָהוּ שֶׁיִּצְטָֽרְפוּ. אָמַר רִבִּי מָנָא. אַף עַל גַּו דְּלֹא אָמַר רִבִּי יוֹסֵה דָא מִילְּתָא אָמַר דִּכְווָתֵיהּ. אָכַל חֲצִי זַיִת בְּדֵיעַת הַקּוֹדֶשׁ וּבְהֶעֱלֵם טוּמְאָה. וַחֲצִי זַיִת בְּעֶלֶם הַקּוֹדֶשׁ וּבִידִיעַת הַטּוּמְאָה. הֶעֱלֵם שֶׁבּוֹ וְהֶעֱלֵם שֶׁבּוֹ מָהוּ שֶׁיִּצְטָֽרְפוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
א''ר מנא וכו'. ר' מנא היה תלמידו של ר' יוסי שהיה חבירו של אביו ר' יונה והיה רגיל לומר כך אע''ג דלא שמעית מרבי דא מילתא בהדיא שמעית מיניה מלתא דכוותה וזה נמצא בהרבה מקומו' בהש''ס הזה וה''נ אמר אף שלא אמר כהאי בעייא גופה דר' ירמיה אמר מילתא דכוותה וכדבעי להא לקמן בפ''ב דשביעית בסוף הלכה א' דגריס התם ר' יוסי בעי אכל חצי זית בידיעת קדש ובהעלם טומאה ונזכר שהוא טמא ונעלם ממנו הקדש וחזר ואכל חצי זית בידיעת טומאה והעלם קדש העלמית מהו שיצטרפו מי אמרינן דהואיל דכל חדא וחדא העלמה מיקריא אם אכל כזית בהעלם אחד מהן מצטרפין הן ג''כ אם אכל חצי זית בהעלם זה וחצי זית בהעלם זה או דילמא מכוון דהני העלמות לא דמיין אהדדי דהאי העלם טומאה והאי העלם קדש לא מיצטרפי ודמיא ממש האי בעיא לבעיא דר' ירמיה דהכא:
לא אמר כן. לא כך שאלו ר' ירמיה לר' זעירא מקצר בשבת זו וכו' דבהא פשיטא ליה דהואיל ושבתות חולקות הן אינן מצטרפות אלא כך שאלו אם בשבת אחת עשה כך שקצר חצי גרוגרת בשחרית בזדון שבת וכו' מהו שיצטרפו אלו השגגות הואיל ואין דומין זו לזו ועל זה השיב לו ר' זעירא דמ''מ הואיל וחולקין הן לחטאות שאם עשה כן בכשיעור אין אחד מתכפר בקרבן חבירו אין מצטרפות לכשיעור:
43a מַה בֵין מֵזִיד בַּשַּׁבָּת וְשׁוֹגֵג בִּמְלָאכוֹת. מַה בֵין שׁוֹגֵג בַּשַּׁבָּת וּמֵזִיד בִּמְלָאכוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. וְלָמָּה מֵזִיד בַּשַּׁבָּת וְשׁוֹגֵג בִּמְלָאכוֹת חַייָב עַל כָּל אַחַת וָאַחַת. שֶׁאִם אוֹמֵר אַתְּ לוֹ. מְלָאכְה הִיא זוֹ. הוּא פוֹרֵשׁ מִמֶּנָּה וְעוֹשֶׂה מְלָאכוֹת אֲחֵרוֹת. וְלָמָּה שׁוֹגֵג בַּשַּׁבָּת וּמֵזִיד בִּמְלָאכוֹת אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אַחַת. שֶׁאִם אוֹמֵר אַתְּ לוֹ. שַׁבָּת הוּא זוֹ. מִיָּד הוּא פוֹרֵשׁ. שָׁגַג בָּזֶה וּבָזֶה. רַב הַמְנוּנָא אָמַר. אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אַחַת. אָמַר לֵיהּ רִבִּי זְעִירָא. וְלָאו כָּל שֶׁכֵּן הוּא. אִילּוּ מֵזִיד בַּשַּׁבָּת וְשׁוֹגֵג בִּמְלָאכוֹת אֵינוֹ חַייָב עַל כָּל אַחַת וָאַחַת. מִפָּנֵי שֶׁנִּתּוֹסַף לוֹ שִׁגְגַת מְלָאכוֹת שַׁבָּת אוֹבֵד שִׁגְגַת מְלָאכוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שגגת מלאכות שבת או בדשגגית מלאכות. תשובת רב המנונא הוא לר' זעירא כלומר התם שגגת מלאכות לחוד הוא דאיכא ומטעמא דפורש הוא משום מלאכות אם אומרים לו שאסורות הן וכדאמרן והלכך בדין הוא שחייב על כל אחת ואחת אבל הכא דשגג בתרווייהו וא''כ איכא למימר שבת כלומר משום שגגת שבת הוא עושה או בדשגגת מלאכות הוא עושה ומכיון שכן אי אתה יכול להחמור עליו ואינו חייב אלא אחת:
רב המנונא אמר אינו חייב אלא אחת והקשה לו ר' זעירא ולאו כ''ש הוא אלו היה במזיד בשבת ושוגג במלאכות שמא אינו חייב אלא אחת הרי איכא שגגות טובא והלכך חייב הוא על כל אחת ואחת ומפני שנתוסף לו אף שגגה דשבת לא ליחייב אלא אחת בתמיה:
שגג בזה ובזה. בשבת ובמלאכות:
ולמה שוגג בשבת וכו'. לפי שכאן אם את אומר לו שבת הוא זו היום מיד הוא פורש ואם כן לא עשה אלו המלאכות אלא בשביל שלא ידע שהוא שבת וליכא אלא חדא שגגה אינו חייב אלא אחת:
מה בין מזיד בשבת וכו'. בעלמא קאי דאלו הכא בהא דלעיל דאמרינן אתה נותן שגגת שבת על זדון מלאכות זהו דוקא אם עשה בשבתות הרבה דמשום דכל שבת ושבת כגוף בפ''ע ומתחייב על זדון מלאכות משום שגגה דשבת דכל חדא וחדא אבל בעלמא ובשבת אחת אמרינן לעיל אחת שהיא הנה זהו מזיד בשבת ושגגת מלאכות והנה שהיא אחת זהו שוגג בשבת ומזיד במלאכות ומה בין זה לזה הא מיהת איכא שגגה דשבת על כל מלאכה ומלאכה ומפרש ר' יוסי ולמה מזיד בשבת וכו' משום דבשגגת מלאכות אם את אומר לו מלאכה היא זו פורש שהרי יודע שהוא שבת ועושה הוא מלאכות אחרות כלומר מתעסק ומטפל בדברים המותרין וא''כ ניכר הוא שבשביל שלא ידע שמלאכות אלו אסורות הן היא שעשה אותן ואיכא שגגות טובא ולפיכך חייב על כל אחת ואחת:
נִיחָא שַׁבָּת שֶׁבָּאוּ לָהּ יְמֵי הַחוֹל בֵּינְתַּיִים. 43b גַּבֵּי נִידָּה מָה אִית לָךְ. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. תִּיפְתָּר בְּנִדָּה קְטַנָּה שֶׁבָּאוּ לָהּ יְמֵי הֶפְסֵק טַהֲרָה בֵּינְתַּיִים. רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. כָּךְ שְׁאָלוֹ. בָּא עַל נִדָּה אַחַת חָמֵשׁ בְּעִילוֹת בְּעֶלֶם אֶחָד מָהוּ. חַייָב אַחַת עַל כּוּלָּם אוֹ עַל כָּל אַחַת וָאַחַת. אָמַר לֵיהּ. חַייָב עַל כָּל אַחַת וָאַחַת. וְקַשְׁיָא. אִילּוּ קָצַר וְקָצַר בְּעֶלֶם אֶחָד. כְּלוּם הוּא חַייָב עַל כּוּלָּם אֶלָּא אַחַת. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא. כֵּן. רִבִּי מָנָא מַקְשִׁי לָהּ. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל רִבִּי אָבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יֹסֵא בֶּן חֲנִינָא. כָּל הָדָא הִילְכְתַא כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. בְּרַם כְּרַבָּנִן אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אַחַת. אַף הָכָא לֹא יְהֵא חַייָב אֶלָּא אַחַת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. קִיַימְתִּיהָ כַּיי דָמַר רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא. לֵית כֵּן. כְּרַבְּנִן דְּקַיסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי נִיסָא. כָּל הָדָא הִילְכְתַא דְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר הוּא. וְכָל דְּיִפּוּק מִינָהּ הֲלָכָה כוּלָּהּ כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ניחא שבת. אדלעיל מהדר בענין השאלה דר''ע דמתני' דכריתות דאמרי' להאי מ''ד דמפרש שגגת שבת וזדון מלאכות הוא ששאלו אי אמרי' ימים שבנתיים הוון ידיעה לחלק או לא והשיב לו ר''א דהוון ידיעה לחלק וחייב על כל אחת ואחת מק''ו מנדה ומדייק הש''ס דניחא שבת דשייך שפיר דכיון שבאו לה ימי החול בנתיים הוון ידיעה לחלק אלא גבי נדה מה אית לך למימר בה ימים שבינתיים הוון ידיעה לחלק:
תיפתר בנדה קטנה. שעדיין אינה רגילה לראות בעונות רצופות אלא רואה ומפסקת היא וראתה ובא עליה והפסיק' לראות וראתה ובא עליה והכל בהעלם אחת דימי הפסק טהרה שבנתיים הוון ידיעה לחלק:
ר''א בר' שמעון אומר דלא כך שאלו ר' עקיבא לר''א אלא כך שאלו בנדה והשיב לו משבת הבא על נדה אחת וכו' וא''ל ר''א חייב על כל אחת ואחת מק''ו ומה שבת שאין בה אלא אזהרה אחת שהוא מוזהר על השבת והשבת אינה מוזהרת עליו חייב על כל אחת ואחת נדה שיש בה שתי אזהרות שהוא מוזהר על הנדה ונדה מוזהרת עליו אינו דין שיהא חייב על כל אחת ואחת:
וקשיא עלה דהאי ברייתא דר''א בר''ש דמה פשיט ליה ר''א לנדה משבת הא גבי שבת נמי אי דמיא להאי דינא דנדה אינו חייב אלא אחת שהרי אלו קצר וקצר בהעלם אחד כלום הוא חייב על כולם אלא אחת וא''כ גבי נדה נמי אם בא עליה וחזר ובא עליה לא יהא חייב אלא אחת דמ''ש ביאה וביאה מקצירה וקצירה:
ר' אחא בשם ר' חנינא קאמר דכן הוא דמקשי ר' מנא לה ולא כן אמר ר' שמואל וכו' לעיל דכל הדא הלכתא דתנינן גבי שבתות הרבה דחייב על כל שבת ושבת כר''א הוא דאתייא ברם כרבנן אינו חייב אלא אחת וא''כ אף הכא גבי נדה לא יהא חייב אלא אחת אליבא דרבנן ור' מנא לא ניחא ליה להקשות מקצר וקצר דאה''נ אליבא דר''א קצר וקצר חייב על כל אחת ואחת אפי' בהעלם אחד כדאמר התם בכריתות לעיל והלכך מקשי לה דהשתא אליבא דרבנן דפליגי על ר''א גבי שבת א''כ גבי נדה נמי לא יהא חייב אלא אחת:
א''ר יוסי. אני קיימתיה לקושטא דמילתא כהאי דאמר ר' אחא בשם ר' חנינא. בהקושיא דר' מנא דבאמת לית כאן כרבנן והכי אמרין נמי רבנן דקסרין בשם ר' ניסא דכל הדא הילכתא דתנינן בשבת דר' אליעזר היא וכל דיפוק מיניה הלכה לדעלמא כולה כר''א היא וא''כ גבי נדה נמי אליבא דרבנן דפליגי עליה דר''א אינו חייב אלא אחת:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source