תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. נָחִיל שֶׁלִּדְבוֹרִין פּוֹרְסִין עָלֶיהָ סַדִּין בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. מַה כְרָב. כִּשְׁמוּאֵל. כָּאן מִלְּמַטָּן כָּאן מִלְּמַעֲלָן.
Pnei Moshe (non traduit)
תני ר' הושעיה נחיל של דבורים. נחיל כמו חיל והן שוכנין במקום אחד פורסין עליהן סדין בשבת בחמה וכו':
מה כרב. ושואל הש''ס מה ס''ל לר' הושעיה אם דעתיה כרב דקאמר לעיל פורסין מחצלת ע''ג לבנים וה''ה ע''ג נחיל של דבורים ואע''ג דמוקצין הן דקס''ד שפורסין הסדין עליהן ממש ואי כשמואל הא בעינן שלא יגע בהן כדקאמר ר' מנא אליבא דשמואל:
כשמואל. כלו' לעולם אפי' לשמואל שפיר הוא דכאן בנחיל של דבורים מלמעלן איירי כאן בהאי דביצה מלמטן שכופה הכלי ע''ג הביצה שמונחת על הקרקע ולהכי קאמר שצריך ליזהר שלא יהא נוגע בגופה של ביצה:
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּרִבִּי. אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי מֵאַבָּא. אֲחוֹתִי אָֽמְרָה לִי מִשְּׁמוֹ. בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְיוֹם טוֹב סוֹמְכִין לָהּ כֶּלִי בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תִּתְגַּלְגֵּל. אֲבָל אֵין כּוֹפִין עָלֶיהָ אֶת הַכֶּלִי. וּשְׁמוּאֵל אָמַר. כּוֹפִין עָלֶיהָ כֶלִי. אָמַר רִבִּי מָנָא. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא 30a הַכֶּלִי נוֹגֵעַ בְּגוּפָהּ שֶׁלְּבֵיצָה.
Pnei Moshe (non traduit)
אני לא שמעתי מאבא. הא דלקמן ואחותי אמרה זה לי משמו שביצה שנולדה ביו''ט ואסור לטלטלה משום מוקצה סומכין לה כלי מצידה בשביל שלא תתגלגל ותשבר אבל אין כופין עליה את הכלי משום דחייש שמא מתוך כך ינענע את הביצה היא אסורה בטלטול:
ושמואל אמר. אף כופין עליה את הכלי. ולא חייש לכלום:
אמר ר' מנא דאפי' לשמואל ובלבד שיהא נזהר בשעת כפיתו שלא יהא הכלי נוגע בגופה של ביצה דזה ודאי אסור לכ''ע:
רִבִּי בִּיסְנָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. חֲפֵי לְסוֹטוֹת אָסוּר לְטַלְטְלָן. מְצַדְתְּא הֲוָא פְרִיסָן וְהָדֵין מִשְׁטָֽרְפָן גַּר שִׁמְשָׁא. אַתּוֹן וְשָׁאֲלוּ לְרַב. מָהוּ מְטַלְטְלָתְן. אֲמַר לוֹן. חַשְׁבוֹן עֲלֵיהֹן מִתְנִינָן תְּחוֹתֵי רֵשֵׁיכוֹן וְשָׁרִי לְכוֹן מְטַלְטָלְּתָן.
Pnei Moshe (non traduit)
חפי לסוטות. חפי כמו דפי ולסוטות הן ליחות הקצרים שנותנין אותן על הקורה שהוא מכותל אל הכותל ואסור לטלטלן שהן עומדות לבנין ואינן ראויין לישב עליהן:
מצדתא הוא פריסן והוון משטרפן גו שימשא. מצודות היו פרושין על הקרקע לייבשן והיו נשרפין מחום השמש ואתון ושאלין לרב מהו לטלטלן בשבת ואמר להן תשבו עליהן שיהיו נתונין תחת ראשיכם לשכב עליהן ועי''כ שרי לכון לטלטלן:
רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. רָאשֵׁי כְלוֹנְסִיּוֹת שֶׁחִישֵּׁב עֲלֵיהֶן מֵאֶיתְמֹל מוּתָּר לְטַלְטַלָן. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי סָֽלְקוֹן לְסִדְרָא דְבַר עוּלָּא דַּהֲוָה רָֽבְעָה תַמָּן וַהֲוָה תַמָּן רָאשֵׁי כְלוֹנְסִיּוֹת. אַתּוּן וּשְׁאָלוּן לֵיהּ מָהוּ לְטַלְטַלָן. אֲמֻר לוֹן. אִם חָשַׁבְתֶּם עֲלֵיהֶן מֵאֶיתְמֹל מוּתָּר מוּתָּר לְטַלְטַלָן. וְאִם לָאו אֵין אַתֶּם מוּתָּרִים לְטַלְטַלָן.
Pnei Moshe (non traduit)
לסדרא למדרש של בר עולא שהיה שוכן שם והוה תמן וכו':
שתישב עליהן מאתמול. דוקא לצורך איזו דבר אז מותר לטלטלן:
תַּנֵּי רִבִּי חֲלַפְתָּא בַּר שָׁאוּל. מוּכִּין שֶׁחָשַׁב עֲלֵיהֶן מֵאֶתְמוֹל מוּתָּר לְטַלְטַלָן. תַּנֵּי רִבִּי יוֹסֵי בֶּן שָׁאוּל. צֶבֶר שֶׁל קוֹרוֹת שֶׁחִישֵּׁב עֲלֵיהֶן מֵאֶתְמוֹל מוּתָּר לְטַלְטַלָן. רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. אַבָּא שַׁלְחָא הֲוָה וַהֲוָה אָמַר לָנוּ קָֽשְׁרוּ לָכֶם רָאשֵׁי גִיזִּיּוֹת וְאַתְּם מוּתָּרִין לְטַלְטְלָן לְמָחָר. חִזְקִיָּה אָמַר. אֲפִילוּ מַלַּן. רַב אָמַר. חֳרִיּוּת שֶׁגִּידְעָן לִשְׁכִיבָה אֵינָן צְרִיכוֹת קִישּׁוּר. לָאֹהָלִין צְרִיכוֹת קִישּׁוּר. רַב אַבָּא בַּר חָנָה אָמַר. בֵּין לִשְׁכִיבָה בֵּין לָאוֹהָלִין צְרִיכוֹת קִישּׁוּר. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה. וְלָא דָמִי קִישּׁוּרֵיהּ דְּרַב בָּאוֹהָלִין לְקִישּׁוּרֵיהּ דְּרַב אַבָּא בַּר חָנָה בַכֵּלִים. קִישּׁוּרֵיהּ דְּרַב בָּאוֹהָלִין. עַד שֶׁיִּקְשׁוּר אֶת כָּל הַקּוֹצִין. קִישּׁוּרֵיהּ דְּרַב אַבָּא בַּר חָנָה בַכֵּלִים. עַד שֶׁיִּהְיֶה עֲלֵיהֶן תּוּאָר כֶּלִי. אִם אוֹמֵר אָתְּ. עַד שֶׁיִּקְשׁוּר אֶת הַקּוֹצִין. אֵין מַעֲשֶׂה גָּדוֹל מִזֶּה.
Pnei Moshe (non traduit)
קישוריה דרב אבא בכלים. כלו' אבל לקישוריה דרב אבא דקסבר אף שהן מיוחדין לכלים כגון לשכיבה וכיוצא בזה לשאר צרכיו דחד דינא אית להו לדידיה ולא לאהלים אעפ''כ צריכות קשירה בשעה שמחשב עליהן ואם חישב עליהן לצורך כלי או להשתמש בהן איזה דבר שיהא מותר לטלטלן א''כ עד שיהא עליהן תורת כלי סגי ולא טפי ולא בעי עד שיקשור את כל הקוצין שאם אומר את שאפי' לרב אבא עד שיקשור את כל הקוצין שבהם א''כ אין לך מעשה גדול מזה ולמה לי מחשבה דלגוונא דאיירי ר' אבא במעשה כי האי לחוד סגי להתיר טלטול אלא ודאי דלדידיה א''צ עד שיקשור את כל הקוצין ומכיון שקשרן שיהא עליהן תורת כלי סגי והשתא ל''ק דלמה לי מחשבה משום דהא מיהת לאו כלי ממש הן דאכתי לא קשר את כל הקיצין שבהן:
קישוריה דרב באהלים. לדידיה אם הן מיוחדין לאהלים בהא הוא דקאמר דצריכות קשירה ואם כן עד שיקשור את כל הקוצים שבהחריות דבתחלה כשיחדן לאהלים לא היה מקפיד על הקוצים שיוצאין מהן ועכשיו שמחשב עליהן לשכיבה צריך לקשור את כל הקוצים שבהן דאל''כ אינן ראויות לשכיבה או לישיבה:
ולא דמי קישוריה דרב וכו'. כלו' דלא תימא דפליגי בקשירה לחוד דמר סבר דאם התקינן לשכיבה לא בעינן קשירה ומר סבר דבעינן קשירה דתרווייהו חדא מילתא היא אלא דאף בקשירה גופה איכא בינייהו דלא דמי מה דרב דקאמר דצריך קשירה אם התקינן לאהלים להא דקאמר רב אבא דאף אם התקינן לשכיבה צריכות קשירה דהאי קשירה לאו כהאי קשירה הוא כדמסיק ואזיל:
בין לשכיבה וכו'. דקסבר שצריך מעשה עם המחשבה ובשעת המחשבה:
חריות של דקל. שפיסלן והתקינן לשכיבה א''צ קישור לקשרן יחד דבמה שפיסלן סגי וראויות הן לכך ומותר לטלטלן אבל אם התקינן לאהלים והרי זה לדבר שאינו יכול לעשות בשבת צריכות קישור עם המחשבה שמחשב עליהן לישיבה בשבת:
חזקיה אמר אפילו מלן. כלו' אפי' הן מלאין צמר וא''צ בראשי גיזיות דקסבר אין צריך קשירה ובמחשבה בלחוד סגיא:
ר' יוסי וכו'. אמר זה בשם ר''ח ואמרי לה ר' יעקב בר אחא דכך אמר ר' ישמעאל בר ר' יוסי אבא שלחא הוה אומן לעבד עורות והוה אמר לנו קשרו לכם ראשי גיזיות מע''ש ותחשבו עליהן ואתם וכו' והקפיד לו' קשרו ראשי גיזיות והן במקום שהעורות נגזזות בראשיהן מן הצמר משום דקסבר דצריך מעשה עם המחשבה והלכך אמר קשרו שבראשיהן נוח הוא לקשרן:
צבר של קורות. שהן צבורות במקום אחד ועומדות לבנין וחישב עליהן מאתמול לישב עליהן:
מוכין שחשב עליהן מאתמול. ליתן אותו לתוך הכר או לתוך הכסת:
נִתְגַּלֶּה מִבְּעוֹד יוֹם מְכַסֵּהוּ מִבְּעוֹד יוֹם. נִתְגַּלֶּה מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה מְכַסֵּהוּ מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה. נִתְגַּלֶּה מִבְּעוֹד יוֹם וְקָדַשׁ עָלָיו הַיּוֹם. תַּנֵּי. אֵין טוֹמְנִין חַמִּין מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה אֲבָל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן כְּסוּת וְכֵלִים. כַּמָּה יְהֵא עֲלֵיהֶן וִיהֵא מוּתָּר לְכַסּוֹתָם. רִבִּי זְרִיקָן בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. אֲפִילוּ מַפָּה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. וּבִלְבַד דָּבָר שֶׁהוּא מוֹעִיל. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. כָּל הַדְּבָרִים מוֹעִילִין. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. וְיֵאוּת. אִילּוּ מָאן דִּנְסַב מַרְטוּט וִיהַב לָהּ עַל רֵישֵׁיהּ בִּשְׁעַת צִינָּתָה דִּלְמָא לָא כְבִישׁ צִינְּתָה.
Pnei Moshe (non traduit)
נתגלה. המיחם או הקדירה וכו' נתגלה מבעוד יום וקדש עליו היום. קודם שכסהו מהו ולא איפשיטא:
אבל מוסיפין עליהן וכו'. אם כבר הטמינה מבע''י מותר להוסיף עליה משחשיכה:
כמה יהא עליהן. מבע''י ויהא מותר להוסיף ולכסות:
אפי' מפה. בעלמא:
אמר ר''ז. דלא היא שצריך שיהא דבר שהוא מועיל לשמור החום ומפה לאו כלום היא ואמר ר''ח עלה כל הדברים מועילין ואפי' מפה ואמר ר' מתניא ויאות אמר ר' חנינה דאלו מי שנוטל סמרטוט קל ונותן על ראשו בשעת הצינה ודילמא אינו כובש הצינה ומועלת לו וה''נ אף מפה בעלמא מקיימת החום לפי שעה ולפיכך מותר להוסיף ולכסות משחשיכה:
מִכִּירָה לִטְמִינָה אָסוּר. מִטְּמִינָה לְכִירָה אָסוּר. מִטְּמִינָה לִטְמִינָה צְרִיכָה.
Pnei Moshe (non traduit)
מכירה לטמינה אסור. להחליף וכן מטמינה לכירה דלפעמים לזה חום מרובה מזה אבל מטמינה לטמינה במקום אחר צריכה לן דמספקא להו בכה''ג:
הלכה: נְטָלוֹ מִבְּעוֹד יוֹם מַחֲזִירוֹ מִבְּעוֹד יוֹם. נְטָלוֹ מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה מַחֲזִירוֹ מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה. נְטָלוֹ מִבְּעוֹד יוֹם וְקָדַשׁ עָלָיו הְיּוֹם. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. אִם נִתְקַלְקְלָה הַגּוּמָא אֲסוּרָה. וּמִכִּירָה לְכִירָה מוּתָּר. מִן הַהוּא דָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. מְשָׁרֵת הָיִיתִי אֶת רִבִּי חִייָא הַגָּדוֹל וְהָיִיתִי מַעֲלֶה לוּ חַמִּין מִדִּיּיָטֵי הַתַּחְתּוֹנָה לַדִּיּיָטֵי הָעֶלְיוֹנָה וּמַחֲזִירָן לַכִּירָה. וָמַר רִבִּי יִרְמְיָה בֵּרִבִּי שִׁמְעוֹן. אֲפִילוּ מִכִּירָה שֶׁהֲבָלָהּ מְמוּעָט לַכִּירָה שֶׁהֲבָָלָהּ מְרוּבֶּה מוּתָּר.
Pnei Moshe (non traduit)
נטלו מבע''י וכו'. גרסי' להא לעיל בפ' כירה בהלכה א' גבי שהייה וכן הכא לענין הטמנה ואם קידש עליו היום בעיא דלא איפשטא היא כדלעיל:
אם נתקלקלה הגומא. כשנטל הקדירה מגיזי הצמר אסור להחזיר לד''ה כדפרישית במתני':
ומכירה לכירה מותר. להחליף מן ההיא וכו' כדאמרי' לעיל בפ' כירה שם:
משנה: אִם לֹא כִיסָּהוּ מִבְּעוֹד יוֹם לֹא יְכַסֶּנּוּ מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ. כִּיסָּהוּ וְנִתְגַּלָּה מוּתָּר לְכַסּוֹתוֹ. מְמַלֵּא אֶת הַקִּיתוֹן וְנוֹתֵן לְתַחַת הַכַּר אוֹ תַחַת הַכֶּסֶת:
Pnei Moshe (non traduit)
אם לא כסהו מבעוד יום. להקדירה לא יכסנו משתחשך דהוי כמטמין בשבת ואסור אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל:
כיסהו. מבעוד יום ונתגלה בשבת מותר לכסותו שהרי אינו מוסיף ממה שהיה:
ממלא את הקיתון. מים ונותן תחת הכר או תחת הכסת בשבת שאין הטמנה בצונן וכן אם פינה חמין מן הקדירה לתוך הקיתון או לתוך כלי אחר מותר להטמין אותו הכלי בשבת בדבר שאינו מוסיף חמימות שלא אסרו להטמין בשבת אלא דבר חם שהוא בכלי ראשון שנתבשל בו אבל אם פינוהו מותר:
אַתְייָא דְרִבִּי בָּא בַּר חָנָא כְּרִבִּי חֲנִינָא. דָּמַר רִבִּי חֲנִינָא. עוֹלִין הָיִינוּ עִם רִבִּי לְחַמַּת גָּדֵר וְהָיָה אוֹמֵר לָנוּ. בָּחֲרוּ לָכֶם חֲלָקֵי אֲבָנִים וְאַתֶּם מוּתָּרִין לְטַלְטְלָן לְמָחָר. רִבִּי זְעִירָא אָמַר. עַד שֶׁיְּקַרְדֵּם. חֲבֵרַייָא אָֽמְרֵי. עַד שֶׁיְּשַׁפְשֵׁף. צִיפּוֹרָאֵי אָֽמְרִין. עַד שֶׁיַּחְשׁוֹב. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. עַד שֶׁיְּהֵא עֲלֵיהֶן תּוֹאַר כֶּלִי. אַשְׁכָּחַת אֲמַר רַב חָנָה בַּר אַבָּא וְרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי יוֹנָתָן חָדָא. רַב וְרִבִּי זְעִירָא וְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי חָדָא. צִיפּוֹרָאֵי וְרִבִּי יוֹסֵי בֶּן שָׁאוּל וְרִבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן שָׁאוּל חָדָא. חֲבֵרַייָא לֵית לְהוֹן זוּג.
Pnei Moshe (non traduit)
ציפוראי. דקאמרי בעובדא דרבי דעד שיחשוב מאתמול אמר להם ור' יוסי בן שאול ור' חלפתא בן שאול דקאמרי לעיל במוכין ובצבור של קורות דבמחשבה מאתמול בלחוד סגי נמי בחדא שיטתא קיימי ולחברייא דקאמרי בעובדא דרבי עד שישפשף אמר להם לית להון זוג לסברא דידהו:
רבי. דאמר לעיל חריות שגדען לשכיבה א''צ קישור ור' זעירא דקאמר בעובדא דרבי דבתיקון לחוד סגי ור' ישמעאל בר' יוסי דאמר לעיל אבא שלחה הוה וכו' נמי בחדא שיטתא קיימי דאע''ג דר' ישמעאל בר' יוסי קאמר שקשרו לכם ראשי גיזוית אמר להם מ''מ שמעינן דבחדא תקנתא לחוד סגי ובדבר שכבר התקינן א''צ קישור:
אשכחת אמר. נמצינו למדין דרב אבא בר חנה ור' יוחנן ור' יונתן דאמרי לעיל לעולם אל ימנע אדם עצמו וכו' ודרש ר' חנינה דחריות שגדען לעולם צריכות קישור בחדא שיטתה קיימי:
עולין היינו וכו'. ופליגי אמוראי היאך אמר להם דר' חנינה דידיה אמר דכך אמר להם בחרו לכם וכו' דבהא לחוד סגי ור''ז אמר דעד שיקרדם בקרדום ולהתקינן אמר להם וחברייא אמרי עד שישפשף אותן אמר להן. וציפוראי אמרי עד שיחשוב עליהן לישיבה למחר אמר להם ור' יוחנן אמר וכו' והיינו כר' אבא בר חנה:
אתיא דר' בא בר חנה. דקסבר עד שיקשור ויהא עליהן תיאר כלי כהאי דר' חנינה דקאמר בהאי עובדא דלקמיה בשם ר' יוחנן דעד שיהא עליהן תואר כלי אמר להן רבי:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לְעוֹלַם אַל יִמְנַע אָדָם עַצְמוֹ מִלֵּילֵךְ לְבֵית הַמִּדְרַשׁ. שֶׁהֲרֵי כַמָּה פְעָמִים נִשְׁאֲלָה הֲלָכָה זוֹ בְיַבְנֶה. 30b עֲרֵיבַת הַיַּרְדֵּן לָמָּה הִיא טְמֵאָה. וְלֹא אָמַר אָדָם דָּבָר. עַד שֶׁבָּא רִבִּי חֲנִינָה בֶּן אַנְטִיגֳנָס וּדְרָשָׁהּ בְּעִירוֹ. עֲרֵיבַת הַיַּרְדֵּן לָמָּה הִיא טְמֵיאָה. מִפְּנֵי שֶׁמְמַלִּין אוֹתָהּ פֵּירוֹת וֹמוֹלִיכִין אוֹתָהּ מִן הַיָּם לַיַּבָּשָׁה וּמִן הַיַּבָּשָׁה לַיָּם. וְעוֹד דָּבָר אַחֵר דָּרַשׁ. חֳרִיּוּת שֶׁגִּדְעָן בֵּין לִשְׁכִיבָה בֵּין לָאוֹהָלִין צְרִיכוֹת קִישּׁוּר. הָתִיבוּן. הֲרֵי נָדִירַייָא דְּאַשְׁקְלוֹן. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר לָֽעְזָר. שַׁנְייָא הִיא. שְׁמִּקְצָתָן בַּיָּם וּמִקְצָתָן בַּיַּבָּשָׁה.
Pnei Moshe (non traduit)
הרי גידודייא דאשקלון. שהוא יושבת על חוף הים והיה שם גידודי על שפת הים ויושבין עליהן בשבת ואע''פ שאינן מתוקנין לכך. ומשני שנייא היא התם שמקצתן בתוך הים ומקצתן ביבשה ואין ראויות לדבר אחר והלכך א''צ להתקינן לישיבה:
מפני שממלאין אותה פירות. ומוליכין אותה לפעמים מן הים ליבשה וא''כ מיטלטלת טל היבשה היא:
עריבת הירדן. ספינה קטנה כעריבה ועוברין בה את הירדן ולמה היא מקבלת טומאה הלא ספינה שבים ובנהר טהורה שאינה עשויה להטלטל ביבשה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source