הלכה: אֵילּוּ הֵן הַפְּסוּלִין. הַמְשַׂחֵק בַּקּוּבְייָא. זֶה הַמְשַׂחֵק בִּפְסֵיפָסִין. אֶחָד הַמְשַׂחֵק בִּפְסֵיפָסִין וְאֶחָד הַמְשַׂחֵק בִּקְלִיפֵּי אֱגוֹזִים וְרִימוֹנִים. מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין אוֹתוֹ. מִשֶּׁיְּשְׁבּוֹר אֶת פְּסֵיפָסָיו וְיִבָּדֵק וְיַחֲזוֹר בּוֹ חֲזָרָה גְמוּרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
משישבור את פספסיו ויבדק. שלא יעשה עוד ויחזור בו חזרה גמורה דאפי' בחנם לא עבדי:
גמ' המשחק בקוביא זה המשחק בפספסין. תוספתא היא בפ''ה דסנהדרין וגרסי' לכל הסוגיא דהכא בפ''ג דסנהדרין בהלכה ה':
בקליפי אגוזים וכו'. אע''פ שאינן עשוים לכך:
משנה: אֵלּוּ הֵן הַפְּסוּלִין הַמְשַׂחֵק בַּקּוּבְיָא וְהַמַּלְוֶה בָרִיבִּית 9a וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים וְסוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית וַעֲבָדִים. זֶה הַכְּלָל כָּל עֵדוּת שֶׁאֵין הָאִשָּׁה כְּשֵׁירָה לָהּ אַף הֵן אֵינָן כְּשֵׁירִין׃
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' אלו הן הפסולין. לעדות החדש:
המשחק בקוביא. עצמות שמשחקין בהן או במיני פספסין שהן שברי עצים ומשחקין בערבון זה עם זה ומדאורי' לא הוי גזלן אלא שחכמים פסלוהו ומטעמא לפי שאינו מתעסק בישובו של עולם ואסור לו לאדם להתעסק בדברי' כאלו אלא או בתורה ובג''ח או בסחורה ואומנות שיש בהן ישובו של עולם:
והמלוה ברבית. מלוה הבאה ברבית לפי שאחד המלוה ואחד הלוה שניהם פסולין ואם רבית קצוצה היא מה''ת פסולין הן:
ומפריחי יונה. אית דמפרשי מין ממיני שחוק אם תקדים יונך ליוני אתן לך כך וכך ואם יוני תקדים תתן לי ואית דמפרשי שמגדל יונה מלומדת להביא יונים אחרים לבית בעלה בעל כרחן ויש בהן גזל מפני דרכי שלום אבל לא גזל גמור שלא זכה בהן בעל השובך דממילא קאתו ורבו להתם:
וסוחרי שביעית. עושין סחורה בפירות שביעית ורחמנא אמר לכם לאכלה ולא לסחורה ומכל מקום מדאורייתא אינם פסולין משום דלא משמע להו לאינשי דאיכא איסורא בסחורה מכיון דהדר אכלי ליה בקדושת שביעית:
ועבדים. שאינן משוחררין ק''ו מאשה ואף על גב דפסולי עדות מדאורייתא נינהו איצטריך למיתני דלא תימא כיון דלאו מחמת עבירה מיפסלי מתכשרי לעדות החדש מידי דהוה אקרובים לר''ש:
זה הכלל כל עדות שאין האשה כשירה לה וכו'. לפי שיש עדות שהאשה כשירה כגון להעיד על אשה שמת בעלה להתירה להנשא וכן להעיד על הסוטה שנטמאת שלא תשתה וכן בעגלה ערופה להעיד על ההורג ושלא יהו עורפין. והנך פסולי עדות מן דבריהם נמי כשרים לכל עדות שהאשה כשירה לה אבל בפסולי עדות מן התורה לא הכשירו חכמים לעדות אשה ואע''פ שהכשירו עבד ואשה לעדות אשה והן פסולין מן התורה לשאר עדות התם טעמא אחרינא איכא משום עיגונא וכו' כמפורש בגיטין ובשארי מקומות:
מַלְוֶה בָרִבִּית. זֶה שֶׁהוּא מַלְוֶה בָרִיבִּית. מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין אוֹתָם. מִשֶּׁיִּקְרַע אֶת שְׁטָרוֹתָיו וְיִבָּדֵק וְיַחֲזוֹר בּוֹ חֲזָרָה גְמוּרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
משיקרע את שטרותיו ויבדק. אם חוזר בו חזרה גמורה דאפי' לנכרים לא מוזפי ברבית:
מַפְרִיחֵי יוֹנִים. זֶה שֶׁהוּא מַמְרֶה יוֹנִים. אֶחָד מַמְרֶה יוֹנִים וְאֶחָד מַמְרֶה שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף. מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין אוֹתוֹ. מִשֶּׁיִּשְׁבּוֹר אֶת פְּגִימָיו וְיִבָּדֵק וְיַחְזוֹר בּוֹ חֲזָרָה גְמוּרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
חזרה גמורה. להאי לישנא דמין שחוק הוא הויא חזרה גמורה דאפי' בחנם לא עבד. ולאידך לישנא דגזל הוא וכדפרישית במתני' מקבלי עלייהו דאפי' במדבר לא עבדי:
ממרה יונים. כדפרישית במתני' משישבור את פגימיו. הן הדפין שמזרז אותן בהן:
סוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית. זֶה תַגָּר שְׁבִיעִית. אֵי זֶהוּ סוֹחֵר שְׁבִיעִית. זֶה שֶׁהוּא יוֹשֵׁב וּבָטֵל כָּל שְׁנֵי שָׁבוּעַ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעָה שְׁבִיעִית הִתְחִיל מְפַשֵּׁיט יָדָיו וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּפֵירוֹת עֲבֵירָה. מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין אוֹתוֹ. מִשֶּׁתַּגִּיעַ שְׁבִיעִית אֲחֶרֶת וְיִבָּדֵק וְיַחְזוֹר בּוֹ חֲזָרָה גְמוּרָה. תַּנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. שְׁתֵּי שְׁבִיעִיּוֹת. רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר. חֲזִירַת מָמוֹן לֹא חֲזִירַת דְּבָרִים. וְיֹאמַר. הֵא לָכֶם מָאתַיִם זוּז וְחִלְּקוּם לָעֲנִייִם מַה שֶׁנִּשְׂתַּכַּרְתִּי מִפֵּירת עֲבֵירָה. הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן הָרוֹעִים וְהַחַמְסָנִים וְהַגַּזְלָנִים וְכָל הַחֲשׁוּדִין עַל הַמָּמוֹן עֵדוּתָן בְּטֵילָה. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. וּבִלְבַד בְּרוֹעִים בְּהֵמָה דַקָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
ובלבד ברועים בהמה דקה. רועים שאמרו בבהמה דקה אמרו לפי שהן עשויין להשתמש ורצים לשדות אחרות אבל גסה אפשר לשומרה:
והגזלנים. לאו גזלנים ממש דפסולין מן התורה הן אלא בהני דאית בהו גזל מפני דרכי שלום כגון מציאות חרש שוטה וקטן וכיוצא בהן:
והחמסנים. דיהבי דמי בעל כרחן דבעלים ופסלינהו רבנן:
חזרת ממון. צריך ג''כ ולא חזירת דברים בלבד אלא שאמר הא לכם וכו':
תני ר' יוסי אומר ב' שביעיות. צריך שיעברו ויבדק בהן:
ואיזהו סוחר שביעית. כלומר ובאיזה סוחר שביעית אמרו זה שהוא יושב בטל וכו' לזה הוא שקראו תגר שביעית ולפיכך חזרתי ושיהא מקבלין אותו משתגיע שביעית אחרת ויבדק שחוזר חזרה גמורה שאינו נושא ונותן בפירות שביעית לגמרי ולא מהני חזרת ממון שבין שביעית לשביעית לענין שיבדק בזה:
זה תגר שביעית. שנישא ונותן בפירות שביעית:
יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁמְחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת לְהָעִיד עֲלֵיהֶן כָּךְ מְחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת עֲלֵיהֶן לְהוֹדִיעַ שֶׁנִּתְקַייְמוּ. תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר תִּקְרְא֥וּ. עַל קְרִיאָתָן אַתְּ מְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת. אֵין אַתְּ מְחַלֵּל הַשַּׁבָּת לְהוֹדִיעַ שֶׁנִּתְקַייְמוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
יכול כשם שמחללין וכו'. ברייתא היא בת''כ פ' אמור והבאתי לעיל בהל' ד':
הלכה: אָמַר רִבִּי יִצְחָק. דִּיבְּרָה תוֹרָה בְּכָל לָשׁוֹן. וְהָאִ֥ישׁ מִשְׁתָּאֵ֖ה לָ֑הּ. כָּל גָּרָב שֶׁהוּא מַחֲזִיק סָאתַיִם. אִם צוֹדֶה לָהֶם לוֹקְחִים בְּיָדָן מַקְּלוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' דברה התורה בכל לשון. כלומר תמצא לפעמים שהתורה משתמשת בנרדפים שיש להמלה כוונה על ל' אחר שבמקרא ואפי' כן דברה בלשון זה וכן בל' המשנה וכמו והאיש משתאה לה והוא מל' שאיה כמו תשאה שממה וא''כ פי' משתאה משתומם הוא והיא ג''כ לשון מקרא שמו שמים והדומה לו והיה לו לכתוב גם כאן והאיש משתומם אלא שדברה בכל לשון שהכוונה אחת היא וכן בל' המשנה תמצא כן כל גרב וכו' בפ' עשירי דתרומות ופירושי אבית והיה לו לומר כל חבית. וכן כאן ואם צודה ופירושו אורב והיה לו לומר ואם אורב להם אלא שדברו בכל ל' שהכוונה אחת היא:
משנה: מִי שֶׁרָאָה אֶת הַחֹדֶשׁ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַלֵּךְ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ עַל הַחֲמוֹר אֲפִילּוּ בַמִּיטָּה. אִם צוֹדֶה לָהֶם לוֹקְחִין בְּיָדָן מַקְּלוֹת. וְאִם הָ‍ֽיְתָה דֶרֶךְ רְחוֹקָה לוֹקְחִין בְּיָדָן מְזוֹנוֹת שֶׁעַל מַהֲלַךְ לַיְלָה וָיוֹם מְחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת וְיוֹצְאִין לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵ֖י קוֹדֶשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' מי שראה את החדש ואינו יכול להלך. שהוא חולה וכיוצא בו:
מרכיבין אותו על החמור. אף בשבת ולא עוד אלא שנושאין אותו אפילו במטה דאע''ג דחולה ככפות דמי יחייב על המטה אפ''ה לעדות החדש שרי:
אם צודה להם. שיש אורב ומלשון ואתה צידה את נפשי לקחתה:
והבייתוסים. והכותים היו עורבים להם לעכבם כדי להטעות החכמים:
שעל מהלך לילה ויום וכו'. אבל אם היה יותר על כך אין מחללין לפי שאין עדותן אחר ל' יום מועלת שכבר נתעבר החדש:
שנאמר אלה מועדי ה' וגו'. ור''ח איקרי מועד וכל מקום שנאמר מועד במועדו דוחה את השבת:
אָמַר רַב חוּנָא. מָאן תַּנָּא מַפְרִיחֵי יוֹנִים. רִבִּי לִיעֶזֶר. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. שְׁנַיִם בְּשֵׁם רִבִּי לִיעֶזֶר. יוֹצָא הִיא אִשָּׁה בְּעִיר שֶׁלְזָהָב. וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים פְּסוּלִים מִן הָעֵדוּת. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. כָּל הַהִיא דְסַנְהֶדְרִין כְּרִבִּי לִיעֶזֶר. אָמַר לֵיהּ. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. מָהוּ דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. הָכָא אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. יוֹדְעִין אָנוּ שֶׁהוּא פָסוּל מֵעֵידוּת מָמוֹן. מַה בָא לְהָעִיד. כְּשֵׁם שֶׁהוּא פָסוּל מֵעֵדוּת מָמוֹן כָּךְ הוּא פָּסוּל מֵעֵדוּת נְפָשׁוֹת. וְעֵידֵי הַחוֹדֶשׁ כְּעֵידֵי נְפָשׁוֹת אִינּוּן. וְהָא תַנֵּי. זֶה הַכְּלָל. כָּל עֵדוּת שֶׁאֵין הָאִשָּׁה כְשֵׁירָה לָהּ אַף הֵן אֵינָן כְּשֵׁירִין לָהּ. מָאן תַּנִּיתָהּ. רַבָּנִן. רַבָּנִן כְּרִבִּי לִיעֶזֶר. מוֹדֵיי לֵיהּ פְלִיגִין עֲלוֹיי. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רַב חוּנָה. כּולְּהוֹן דְּרִבִּי לִיעֶזֶר. אַתְייָן אִילֵּין פּלוּגְווָתָה כְאִילֵּין פּלוּגְווָתָה. דְּתַנֵּי. עֵד זוֹמֵם פָּסוּל מִכָּל עֵדוּת שֶׁבַּתּוֹרָה. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶׁנִּמְצָא זוֹמֵם בְּעֵדוּת 9b נְפָשׁוֹת. אֲבָל אִם נִמְצָא זוֹמֵם בְּעֵדוּת מָמוֹן. עַל הַמָּמוֹן נֶחֱשַׁד וּמִמָּמוֹן נִפְסָל. וְאַתְייָא דְּרִבִּי יוֹסֵי כְרַבָּנִן וּדְרִבִּי מֵאִיר כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' יונה בשם רב הונא. קאמר דלא צריכית לאוקמה להסיפא כרבנן אלא כולהן בין הרישא ובין הסיפא דמתני' דרבי אליעזר היא דמודה רבי אליעזר דפסולי עדות מדרבנן אלו כשרין הן לעדיות אלו שהאשה כשרה לה כגון להעיד על אשה שמת בעלה וכו' ולא הוסיף בעדות משום ר''א במפריחי יונים וכיוצא בהן אלא בעדות דלאו ממון וכי הא דהכא בעדות החדש שגם האשה אינה כשרה לה:
אתיין אילין פלוגוותא. דר''א ורבנן. כאילין פליגוותא דר''מ ור' יוסי דלקמיה:
דתני. בתוספתא דמכות סוף פ''ק:
עד זומם פסול בכל עדות שבתורה. אפילו לא הוזם אלא בעדות ממון פסול הוא אף לעדות נפשות ולא אמרינן דאפשר נפשות חמירא ליה ולא אתי למישקר דברי ר''מ:
וממון נפסל. בלבד דס''ל לר' יוסי דנפשות חמירא ליה ולא מיפסל וזהו כרבנן דר''א ודר''מ כר''א דפסול אף בעדות דלאו ממון הוא:
והא תני. הכא בסיפא זה הכלל כל עדות וכו' דמשמע אבל עדות שהאשה כשירה לה וכדפרישית במתני' אף הן כשרין לה ומאן תניתה הך סיפא רבנן היא דאלו לר''א פסולין הן לשאר עדיות וכמו מפריחי יונים דקתני ברישא ומוקמת לה כרבי אליעזר דאפי' בעדות דלאו ממון פסול הוא והשתא קשיא רבנן כר''א מודיי ליה פליגין עלוי וכלומר דודאי לא מצית אמרת דרבנן מודו לר''א דאף בעדות דלאו ממון מיפסל דהא רישא כר''א מוקמת לה וש''מ דרבנן פליגין עליה וסברי דלא מיפסל אלא לעדות ממון וא''כ תו לא מצינו לאוקי סיפא דמתני' כרבנן דרישא כר''א וסיפא כרבנן בתמיה ועוד דלרבנן דפליגי אדר''א לא מצינו לאוקמי הסיפא כוותייהו כלל דהיכי קתני זה הכלל כל עדות שאין האשה כשירה לה וכו' הא איכא עדות נפשות שאין האשה כשירה לה והן כשרין לה דהא את אמרת דרבנן לא פסלי להו אלא בעדות ממון דוקא ולא בעדות נפשות ומשום דחמירא להו ולא משקרי:
מאי בא להעיד האי עדות משום רבי אליעזר מה בא להוסיף ולהעיד אלא לאשמועינן דכשם שהוא פסול עדות ממון כך פסול אף לעדות נפשות דלא תימא נפשות חמירא ליה ולא חשדינן ליה קמ''ל והשתא עדות החדש כדין עדות נפשות הוא דלאו לעדות ממון קא מסהדי והלכך מוקמינן למתני' דהכא כרבי אליעזר דסבירא ליה פסול הוא לכל עדות שבעולם אבל התם בסנהדרין בעדות ממון מיירי דברי הכל הוא דפסול:
יודעין אנו שהוא פסול מעדות ממון. בלאו האי עדות שאמרו משום רבי אליעזר היינו יודעין שפסול הוא מעדות ממון הואיל דחשוד על ממין הוא:
הכא. בר''ה אמר ר' יוסה היינו טעמא דמוקמינן כר''א דוקא משום דכל עדות שהעידו בעדיות משום ר''א בענין זה בעדות נפשות מיירי כדמסיק ואזיל:
מהו ד''ה. ומאי שנא דמתני' דהכא מוקמינן כר''א דוקא' ומתני' דסנהדרין כד''ה:
א''ל. לא היא אלא מתני' דהתם כדברי הכל מתנינן לה וכדמפרש ואזיל:
כל ההיא דסנהדרין כר''א. אם מתני' דתנינן בפ''ג דסנהדרין אלו הן הפסולין וכו' ג''כ כר''א היא ולא כרבנן דקתני נמי התם מפריחי יונים:
ר' אליעזר דתנינן תמן. בפ''ב דעדיות ג' דברים אמרו לפני ר' עקיבא שנים משום רבי אליעזר ואחד משום ר' יהושע שנים משום רבי אליעזר יוצא' היא האשה וכו' ומפריחי יונים פסולין לעדות ומתני' דהכא כר''א היא:
מאן תנא מפריחי יונים. פסולין לעדות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source