חוֹרֵי הַבָּיִת הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים וְהַיָּצִיעַ וְהַחַדּוּת וְהָעֲלִייָה וְגַג הַבַּד וְגַג הַמִּגְדָּל בֵּית הַתֶּבֶן וּבֵית הַבָּקָר וּבֵית הָעֵצִים וּבֵית הָאוֹצָרוֹת אוֹצְרוֹת הַיַּיִן וְאוֹצְרוֹת הַשֶּׁמֶן וְאוֹצְרוֹת הַפֵּירוֹת אֵינָן צְרִיכִין בְּדִיקָה. נִיחָא הָעֶלְיוֹנִים. וְהַתַּחְתּוֹנִים. הָדָא אָֽמְרָה. לֹא חָשׁוּ לִנְפִילָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. תִּיפְתָּר שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶן סְמוּכִין לַכּוֹתֶל. אֶחָד לְמַעֲלָה מֵעֲשָׂרָה וְאֶחָד לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה. וְהָא תַנִּינָן חַדּוּת. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁלֹּא חָשׁוּ לִנְפִילָה. מִתְייָרֵא הוּא הַתִּינּוֹק לֵילֵךְ לְשָׁם. וְחָשׁ לוֹמַר. שֶׁמָּא נִתְגַּלְגֵּל חָמֵץ לְשָׁם. תִּיפְתָּר בְּחַדּוּת שֶׁיֵּשׁ לָהּ לִיזְבִּיז. וְגַג הַבַּד וְגַג הַמִּגְדָּל. הָדָא דְתֵימַר. בִּגְבוֹהִין שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. אֲבָל אִם אֵינָן גְּבוֹהִין שְׁלֹשָׁה טְפָחִים כָּאָרֶץ הֵם. וּבְאוֹתוֹ שֶׁלֹּא נִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ חָמֵץ. אֲבָל בְּאוֹתוֹ שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ חָמֵץ אֲפִילוּ גָבוֹהַּ כַּמָּה צָרִיךְ בְּדִיקָה. אָמַר רִבִּי מָנָא. וְיֵאוּת. כֵּן אֲנָן אָֽמְרִין. הָדָא פִיפְייָארוֹת אֲפִילוּ גָבוֹהַּ כַּמָּה לֹא תְהֵא צָרִיכָה בְדִיקָה.
Pnei Moshe (non traduit)
פיפייארות. דוגמתו שנינו בפי''ו דכלים אפיפיירות שעשה להן קנים מלמטן למעלה לחיזוק טהורה:
ואפילו גבוה כמה. כלומר בגבוה הרבה תאמר נמי לא תהא צריכה בדיקה. בתמיה אלא ודאי במקום שמדרך להשתמש בו חמץ צריך בדיקה:
הדא פיפייארות. והוא כלי ארוג מקנים ועשוי כמין סריגי חלונות ונותנין חפצים ומאכלים בתוך הסריגים שעשויין כמין חורין חורין:
כן אנן אמרין. כלומר דאי לא תימא הכי וכי כן אנן אמרין:
אמר רבי מנא ויאות. שפיר הוא דודאי צריך בדיקה:
ובאותו שלא נשתמש בו חמץ. כלומר וכל אלו דקחשיב שא''צ בדיקה דיקא בידוע שלא נשתמש בו חמץ וקמ''ל דלא חיישינן דילמא נשתמש בו חמץ ולאו אדעתיה אלא מכיון דאין דרך להשתמש שם מסתמא אין צריך בדיקה אבל אם לפעמים נשתמש חמץ באותו מקום אפילו גבוה כמה צריך בדיקה:
הדא דתימר בגבוהין ג' טפחים. כלומר שהגג שלהן גבוה ג' טפחים סביב סביב כמין מעקה דלא ניחא תשמישתיה על גבן אבל אם אין להן מעקה סביב גבוה ג' טפחים כארץ הן חשובין דניחא תשמישתיהו לתת על גבן וצריכין בדיקה:
וגג הבד וגג המגדל. קתני א''צ בדיקה:
וחש לומר. והא אכתי איכא למיחש שמא נתגלגל חמץ לשם. ומשני דמיירי בחדות שיש לה ליזבז והיא שפה סביב וליכא למיחש שנתגלגל לתוכה:
אמר ר' יוסי דלא היא דמהכא לא שמעי' מידי דתיפתר דתחתונים דקתני לאו תחתונים ממש אלא שהיו שניהם סמוכים לכותל וכו' כלומר בין העליונים ובין התחתונים דקתני שניהן סמוכין לכותל הן והיינו שהחורין בתוך הכותל הן אלא העליונים קרא התנא לאותן שהן למעלה מעשרה ולאותן שהן למטה מעשרה קרי להו תחתונים ומכיון שהחורין בכותל הן לא שייכא בהו נפילת חמץ ולעולם אימא לך בעלמא חיישינן לנפילה:
והא תנינן חדות. שהיא חפירה בקרקע ובבנין שפיר שייך נפילה לשם ואפ''ה קתני א''צ בדיקה א''כ הדא אמרה לא חשו לנפילה ודחי לה הש''ס דמהכא נמי לא ש''מ מידי לפי שמתיירא הוא התינוק לילך לשם שמא יפיל לתוך החפירה וכלומר דהא עיקר חששא דס''ד למיחש הכא אינה אלא מפני התינוקת דאין דרך בני אדם גדולים להשתמש בהן ולהכניס שם חמץ ולפיכך נמי גבי חורין דאין דרך להשתמש בהן אלא התינוקת הלכך בין חור שהוא למעלה מעשרה ובין שהוא למטה מעשרה לגבי התינוקת גבוהין הן ואין דרכן לתת חמץ לשם ואינן צריכין בדיקה:
חורי הבית וכו'. תוספתא בפרק קמא והתם גריס ואוצרות של תבואה וגירסא דהכא יותר ניחא דבית אוצרות דרישא היינו של תבואה ואוצרות דסיפא אוצרות הפירות הן:
ניחא העליונים. דא''צ בדיקה שאין דרך להשתמש במקום הגבוה:
והתחתונים. בתמיה דקס''ד התחתונים הסמוכין לארץ וליחוש שמא נפל חמץ בהן:
הדא אמרה לא חששו לנפילה. דמכיון שהן סמוכין לארץ אינן נוחין להשתמש בהן ולנפילת חמץ לשם לא חיישינן:
רִבִּי יוֹסֵה בְעֵי. חֲצֵירוֹת שֶׁהִּירוּשָׁלִַם שֶׁאוֹכְלִין שָׁם חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נְזִיר. מָהוּ שֶׁיְּהוּ צְרִיכִין בְּדִיקָה. בְּלֹא כֵן אֵיכָן בְּדוּקוֹת מִן הַנּוֹתָר. ייָבֹא כְהָדָא תַנָּא רִבִּי זְכַרְיָה חַתְנֵי דְּרִבִּי לֵוִי. נִידָּה חוֹפֶפֶת וְסוֹרֶקֶת. [כֹּהֶנֶת אֵינָהּ חוֹפֶפֶת וְסוֹרֶקֶת. נִידָּה 2a כֹהֶנֶת חוֹפֶפֶת וְסוֹרֶקֶת.] שֶׁלֹּא תַחֲלוֹק בֵּין נִידָּה לְנִידָּה. אוֹף הָכָא שֶׁלֹּא תַחֲלוֹק בֵּין בִּיעוּר לְבִיעוּר. תַּנֵּי רִבִּי גַמְלִיאֵל בַּר אִינְייָנִי קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. נִידָּה שֶׂהִיא מַפְסֶקֶת כָּל שִׁבְעָה חוֹפֶפֶת וְסוֹרֶקֶת. כֹּהֶנֶת שֶׁהִיא טוֹבֶלֶת בְּכָל יוֹם אֵינָהּ חוֹפֶפֶת וְאֵינָהּ סוֹרֶקֶת. אָמַר לֵיהּ. לְשׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם נִצְרְכָה.
Pnei Moshe (non traduit)
חלות תודה. ויש בהן חמץ. ופריך ובלא כך וכי אין בדוקות מן הנותר שהיו צריכין לבדוק בכל פעם אם יש איזה נותר מהן כדי לשורפו וא''כ למה צריך בדיקה עכשיו הלא כבר בדוקות הן וקאמר הש''ס דיבא הך דינא כהדא דתני ר' זכריה נדה חופפת וסורקת מפני החציצה אבל כהנת שטובלת מפליטת שכבת זרע כדי לאכול בתרומה אינה צריכה חפיפה וסריקה מפני שנזהרת מדבר החוצץ ונדה כהנת חופפת וסורקת כדי שלא תחלוק בין נדה לנדה ואוף הכא נמי כן דמ''מ צריכות בדיקה:
שלא לחלוק בין ביעור לביעור. כלומר שלא לחלוק בין מקומות הצריכות בדיקה כדי לבער ובין חצירות אלו:
תני ר''ג וכו'. טעמא מפרש מה ראו לחלק בין נדה לכהנת. א''נ ר''ג פליג אהא דלעיל דאפי' נדה כהנת ס''ל א''צ חפיפה וסריקה הואיל והיא טובלת בכל יום כלומר דשכיחא לה טבילה בכל זמן מפני התרומה:
לשומרת יום כנגד יום נצרכה. כלומר הא דקתני דנדה כהנת צריכה חפיפה וסריקה שלא תחליק היינו בין נדה שומרת יום כנגד יום הוא דקאמר דכל נדה שטבלה לאחר ז' ימי נדה שומרת יום כנגד יום בימי זיבה שהן בין ימי נדה לימי נדה כדין זבה דאורייתא ואם ראתה יום אחד שומרת יום שלאחריו אם תראה עוד ועד ג' ימים הויא זבה ואם לא ראתה טובלת ביום השני והרי לא הפסיקה אלא יום אחד בין טבילת נדה ובין טבילת שומרת יום כנגד יום ואעפ''כ צריכה חפיפה וסריקה א''כ שפיר קאמר שלא תחלוק בין נדה כגון זו או לבין נדה כהנת ולעולם צריכה חפיפה וסריקה:
א''ל. ר' מנא:
תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. מִיטָּה שֶׁהִיא חוֹצֶצֶת בְּתוֹךְ הַבָּיִת וְעֵצִים וַאֲבָנִים מוּנָחִין תַּחְתֶּיהָ. בּוֹדֵק צַד הַחִיצוֹן וְאֵינוֹ בּוֹדֵק צַד הַפְּנִימִי. מִפְּנֵי שֶׁעֵצִים וַאֲבָנִים מוּנָחִין תַּחְתֶּיהָ. הָא אִם אֵין עֵצִים וַאֲבָנִים מוּנָחִין תַּחְתֶּיהָ צָרִיךְ לִבְדוֹק צַד הַפְּנִימִי. הָדָא אָֽמְרָה (שֶׁלֹּא) חָשׁוּ לִנְפִילָה. אֲנִי אוֹמֵר. תִּינּוֹק (יָגַע) [רַגָּע] וְהִכְנִיס שָׁם חָמֵץ.
Pnei Moshe (non traduit)
מפני שעצים ואבנים וכו'. ומדייק הש''ס טעמא שעצים ואבנים מונחין תחתיה הא לאו הכי צריך לבדוק גם צד הפנימי א''כ הדא אמרו חשו לנפילה שהרי מ''מ לא ניחא ליה תשמישתיה תחתיה אי לאו דטעמא דחיישינן שמא מאיליו נפל שם חמץ ודחי לה הש''ס דלעולם בעלמא במקום שאין דרך להשתמש ולהכניס שם חמץ לא חיישינן לנפילה והכא היינו טעמא לפי שאני אומר חינוק נגע. הגיע לתחתיה והכניס שם חמץ לצד הפנימי הלכך דוקא אם עצים ואבנים מונחין תחתיה שאין התינוק יכול לעבור דרך תחתיה אז א''צ לבדוק צד הפנימי:
מטה שהיא חוצצת בתוך הבית. שהיא חולקת את כל הבית ומגעת מכותל לכותל ואינו יכול לעבור להשתמש בצד הפנימי כגון שהמטה גבוה היא ואם עצים ואבנים מונחין תחתיה אינו יכול להשתמש באותו צד לא דרך עליה ולא דרך תחתיה הלכך בודק צד החיצון בלבד וא''צ לבדוק צד הפנימי:
תני רשב''ג אומר וכו'. סיפא דתוספתא דלעיל היא:
שׁוֹאֲלִין בְּהִילְכוֹת הַפֶּסַח בְּפֶסַח. הִילְכוֹת עֲצֶרֶת בָּעֲצֶרֶת. הִילְכוֹת חַג בְּחַג. בְּבֵית ווַעַד שׁוֹאֲלִין קוֹדֶם לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. שְׁתֵּי שָׁבוּעוֹת. אַתְייָא דְרִבִּי יוֹחָנָן כְּרַבָּנִין. וְדַחֲבֵרַייָא כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. שֶׁכֵּן מֹשֶׁה עוֹמֵד בַּפֶּסַח רִאשׁוֹן וְאוֹמֵר לָהֶן הִילְכוֹת הַפֶּסַח הַשֵּׁינִי. וְדַחֲבֵרַייָא כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. שֶׁכֵּן מֹשֶׁה עוֹמֵד בַּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ וְאוֹמֵר לָהֶם הִילְכוֹת הַפֶּסַח.
Pnei Moshe (non traduit)
אתיא דר' יוחנן. דלקמן דמפרש טעמייהו דרבנן:
תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. כָּל מִצְוָה שֶׁהַכּוּתִים נוֹהֲגִין בָּהּ הֵם מְדַקְדְּקִין בָּהּ יֹתֵיר מִיִּשְׂרָאֵל. אֲמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן. הָדָא דְתֵימַר בָּרִאשׁוֹנָה שֶׁהָיוּ מְשׁוּקָעִין בְּכוּפְרְנֵיהֶן. אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁאֵין לָהֶן לֹא מִצְוָה וְלֹא שְׁיֵרֵי מִצְוָה חֲשׁוּדִין הֵן וּמְקוּלְקָלִין הֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
תני. בתוספתא פ''ב:
הדא דתימר בראשונה שהיו משוקעין בכופרניהון כלו' בדברים שהיו כופרין בדרש חכמים היו משוקעין בהן ומה שהחזיקו החזיקו והיו מדקדקין בהן הרבה אבל עכשיו שאין להם כלום ממצות חשודין הן לגמרי ומקולקלין הן והרי הן כנכרים לכל דבריהם. שואלין בהלכות פסח בפסח כל א' וא' בביתו אבל בבית וועד שמתקבצין הרבה בבהמ''ד ללמוד שואלין קודם לל' יום:
הַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל בִּיעוּר חָמֵץ. אֲפִילוּ נָשִׁים אֲפִילוּ עֲבָדִים. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָה. לֵית כָּאן אֲפִילוּ נָשִׁים. נָשִׁים עַצְמָן הֵן נֶאֱמָנוֹת. מִפְּנֵי שֶׁהֵן עֲצֵילוֹת וְהֵן בּוֹדְקוֹת כָּל שֶׁהוּא כָּל שֶׁהוּא. כּוּתִים כָּל זְמַן שֶׁעוֹשִׂין מַצָּתָן עִם יִשְׂרָאֵל נֶאֱמָנִין הֵן עַל בִּיעוּר חָמֵץ. אִם אֵינָן עוֹשִׂין מַצָּתָן עִם יִשְׂרָאֵל אֵינָן נֶאֱמָנִים עַל בִּיעוּר חָמֵץ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. הָדָא דְתֵימַר בַּבָּתִּים. אֲבָל בַּחֲצֵירוֹת חֲשׁוּדִין הֵן. דְּאִינּוּן דָּֽרְשִׁין לֹ֥א יִמָּצֵא֭ בְּבָֽתֵּיכֶ֑ם. לֹא בַחֲצֵירוֹתֵיכֶם.
Pnei Moshe (non traduit)
לית כאן אפילו נשים סמי מכאן נשים נשים עצמן אין נאמנות כצ''ל. כלומר כל עצמן אינן נאמנות בדבר זה שהיא טירחא כדמפרש ואזיל מפני שהן עצלניות והן בודקות כל שהוא כל שהוא ולא כל הצורך:
מצתן עם ישראל. כלומר שרואין שנזהרין הן מכל מיני חימוץ בעשיית מצה אז נאמנין הן על ביעור חמץ:
הדא דתימר. שנאמנים על ביעור חמץ דוקא בבתים אבל בחצירות הצריכות בדיקה חשודין הן לפי שהן דורשין לא ימצא בבתיכם כתיב אבל לא בחצירותיכם:
הַיּוֹצֵא לְפָרֵשׂ קוֹדֶם שְׁלֹשִׁים יוֹם אֵינוֹ צָרִיךְ לִבְדוֹק. בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים צָרִיךְ לִבְדוֹק. הָדָא דְתֵימַר בְּשֶׁיֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ לַחֲזוֹר. אֲבָל אֵין בְּדַעְתּוֹ לַחֲזוֹר אֲפִילוּ קוֹדֶם שְׁלֹשִׁים יוֹם צָרִיךְ לִבְדוֹק. וּבְסָפֵק. אֲבָל בְּוַדַּאי אֲפִילוּ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה. אָמַר רִבִּי בָּא. וַאֲפִילוּ יֵשׁ בְּדַעְתּוֹ לַחֲזוֹר צָרִיךְ לִבְדוֹק. שֶׁמָּא ייִמָּלֵךְ וְלֹא יַחֲזוֹר.
Pnei Moshe (non traduit)
היוצא לפרש. תוספתא היא בפ''ק היוצאין בשיירה והמפרשין בספינה לפני ל' יום א''צ לבדוק:
הדא דתימר. דוקא:
בשיש בדעתו לחזור. מיד ולא יתעכב עד קודם הפסח:
אבל אין בדעתו לחזור. מיד חיישינן שמא לא יחזור עד ערב פסח בין השמשות ולא יכול לקיים מצות ביעור חמץ אפילו יוצא קודם ל' יום צריך לבדוק ולבער:
ובספק. הא דאמרינן בשאין דעתו לחזור אפי' לפני ל' יום צריך לבדוק לאו שבודאי לא יחזור אלא ספק הוא ואינו מחליט בדעתו לחזור מיד קאמר אבל בודאי שמחליט בדעתו שלא לחזור עד קודם הפסח אפי' יוצא מר''ה צריך הוא לבדוק:
ר' בא. פליג שאפי' יש בדעתו לחזור צריך הוא לבדוק שמא ימלך ולא יחזור:
2b מַרְתֵּף שֶׁלְיַיִן צָרִיךְ בְּדִיקָה. מַרְתֵּף שֶׁלְשֶׁמֶן אֵינוֹ צָרִיךְ בְּדִיקָה. מַה בֵין יַיִן וּמַה בֵין שֶׁמֶן. יַיִן אֵין לוֹ קֶבַע. שֶׁמֶן יֵשׁ לוֹ קֶבַע. אוֹצַר בֵּין שֶׁלְיַיִן בֵּין שֶׁלְשֶׁמֶן אֵינוֹ צָרִיךְ בְּדִיקָה. אֵיזֶהוּ מַרְתֵּף. כָּל שֶׁנָּתוּן עִם הַלֶּחֶם בֶּחָצֵר. יֵשׁ מַרְתֵּף שֶׁהוּא כְאוֹצָר וְאוֹצָר שֶׁהוּא כְמַרְתֵּף. מַרְתֵּף שֶׁהוּא בוֹשׁ לוֹכַל בְּתוֹכוֹ הֲרֵי הוּא כְאוֹצָר. וְאוֹצָר שֶׁאֵינוֹ בוֹשׁ לוֹכַל בְּתוֹכוֹ הֲרֵי הוּא כְמַרְתֵּף. יֵשׁ חָצֵר שֶׁהוּא כְמָבוֹי וּמָבוֹי שֶׁהוּא כְחָצֵר. חָצֵר שֶׁהָרַבִּים בּוֹקְעִין בְּתוֹכָהּ הֲרֵי הוּא כְמָבוֹי. וּמָבוֹי שֶׁאֵין הָרַבִּים בּוֹקְעִין בְּתוֹכוֹ הֲרֵי הוּא כְחָצֵר. וְחָשׁ לוֹמַר. שֶׁמָּא הַבְּהֵמִים מַכְנִיסִין לְתוֹכוֹ חָמֵץ. אֵין דֶּרֶךְ הַבְּהֵמִים לִהְיוֹת מַכְנִיסִין לְתוֹכוֹ חָמֵץ אֶלָּא מִינֵי מְתִיקָה. שֶׁהֵן בוֹדְקִין הַיַּיִן יָפֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
ומשני אין דרכן להכניס חמץ לשם אלא מיני מתיקה מביאין עמהן לאכול ולטעום את היין אח''כ מפני שמיני מתיקה בודקין את היין אם הוא יפה ואותן מיני מתיקה אין בהן חמץ כגון פירות מתוקין וכיוצא בהן:
וחש לומר שמא הבהמים מכניסין לתוכו חמץ. אסתם מבוי שהרבים בוקעין בתוכו פריך דקאמרת א''צ בדיקה מפני שאין מדרך לאכול בתוכו ואמאי והא איכא למיחש שמא החמרים אחר הבהמות שנכנסין לתוכו לטעון המשאות של יין שטוענין על הבהמות והן הכניסו את החמץ בתוכו דסתמן של אלו הבהמים אינן בושין לאכול בכל מקום:
יש חצר שהוא כמבוי. סתם מבוי רבים בוקעים בו ואדם בוש לאכול בתוכו וחצר שרבים בוקעים בתוכה יש לה דין מבוי ומבוי שאין רבי בוקעים בתוכו הרי היא כסתם חצר וצריך בדיקה:
יש מרתף שהוא כאוצר. שיש לו דין אוצר ויש אוצר שיש לו דין מרתף כדמפרש ואזיל דכל שהוא בוש לאכול בתוכו כגון שמעבר לרבים לפניו ואין חשש שמא הכניס חמץ לתוכו הרי הוא כסתם אוצר וא''צ בדיקה ואוצר שאינו בוש לאכיל בתוכו הרי הוא כסתם מרתף וצריך בדיקה:
כל שנתון עם הלחם בחצר. כלומר שאין מקפידין לתת שם לחם א''נ שהוא סמוך למקום הלחם הנתון בחצר שלפעמים נוטל הלחם ממקום הסמוך ומביאו להמרתף:
איזהו מרתף. סתם מרתף דמתני' מפרש:
אוצר. שיש בו הרבה ומן האוצר מביאין להמרתף ואין הדרך להסתפק על שלחנו מן האוצר לפיכך בין של יין בין של שמן א''צ בדיקה כדתנינן בתוספתא דלעיל:
מרתף של יין צריך בדיקה. כדתנן במתניתין וכדמפרש ואזיל מפני שדרך להסתפק מהמרתף על שלחנו ויין אין לו קבע שאין קבע לשתיה שלפעמים שותה יין בסעודה זו יותר ממה שהוא רגיל וכשכלה היין על השלחן הולך השמש להביא יין מן המרתף ופעמים שפתו בידו אבל שמן שהוא לאכילה יש לו קבע ויודע השמש כמה שמן צריך להסעודה ומכין הכל מקודם הסעודה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source