Vayedaber

וּמִלִּקְרוֹת בַּתּוֹרָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וְאֵין וְאֵֽין דּוֹבֵר אֵלָיו֨ דָּבָ֔ר. וַאֲפִילוּ דָבָר שֶׁלְתּוֹרַה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כָּל גַּרְמֵיהּ אִילּוּ תַנָּא לֹא הֲוָה מַיִית. מַאי כְדוֹן. כַּיי דָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּשֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִין בְּמַה לִפְתּוֹחַ לוֹ. אִם בְּגוּפוֹ אִם בְּמָמוֹנוֹ אִם בְּנֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו. חַד תַּלְמִיד מִן דְּרַב חִסְדָּא אִיבְאַשׁ. שְׁלַח לֵיהּ תְּרֵין תַּלְמִידִיו דְּיִתְנוּן עִימֵּיהּ. אִיתְעֲבִיד קוֹמֵיהוֹן כְּמִין חִיוִי וְאַפְסְקוּן וּדְמָךְ. חַד תַּלְמִיד מִן דְּבַר פְּדָיָה אִיבְאַשׁ. שְׁלַח לֵיהּ תְּרֵין תַּלְמִידִין דְּיִתְנוּן עִימֵּיהּ. אִיתְעֲבִיד קוֹמֵיהוֹן כְּמִין (כּוֹסְבְָא) [כּוֹכְבָא] וְאַפְסְקוּן וּדְמָךְ. תַּנֵּי. אֲבָל שׁוֹנֶה הוּא בְמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ רָגִיל. כְּהָדָא רִבִּי יָסָא הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא. שְׁלַח לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן תְּרֵין תַּלְמִידִין דְּיִתְנוּן עִימֵּיהּ. אִין מִשּׁוּם דְּשָׁרִי לָא יָֽדְעִין. וְאִין מִשּׁוּם דְּלָא רָגִיל לָא יָֽדְעִין. וְרִבִּי יָסָא לֹא רָגִיל. אֶלָּא כְגוֹן אִילֵּין מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִן דְּבַר נַשׁ מִישְׁתָּאִיל בְּהוֹן וְקַיַים לֵיהּ כְּמָאן דְלָא רָגִיל. רִבִּי יוֹסֵי בַּר פֵּיטְרֻס חָמוֹי דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי קַדְמַייָא הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא. שְׁלַח לֵיהּ בַּר קַפָּרָא תְּרֵין תַּלְמִידִין דְּיִתְנוּן עִימֵּיהּ. אִין דְּשָׁרִי לָא יָֽדְעִין. וְאִין מִשּׁוּם שְׁהָיָה לָהוּט אַחַר הַתּוֹרָה לָא יָֽדְעִין. וְתַנֵּי כֵן. אִם הָיָה לָהוּט אַחַר הַתּוֹרָה מוּתָּר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואין משום שהיה להוט אחר התורה. נפשו חשקה ודביקה בתורה לשנות תמיד וכגון זה מותר:

אין משום דשרי וכי' ולא ידעין. הטעם אי משום דס''ל דאבל מותר לקרות בתורה או משום דלא רגיל. ופריך ור' יסא לא רגיל בתורה בכל מקום אלא כגון מיליהון דרבנן כך הוא דרכם דאם בר נש נשאל בהם באיזו שאלה עושין עצמן כאלו לא רגיל ולעיין בדבר:

כמין כוכבא. להבעיתם:

ואיתעביד קמיהון כמין חיוי ונבעתו והפסיקו מלשנות ונפטר אותו התלמיד:

דיתנון עמיה. ואין לו רשות למלאך המות:

איבאש. חלה ומסוכן:

ומאי כדון. מאי האי דכתיב ואין דובר אליו דבר כהאי דאמר וכו'. מפני שלא היו חבריו יודעין באיזה דבר שאירע לו לפתוח לו ולנחמו אם בגופו וכו':

ואין דובר אליו דבר. בכל שבעת הימים ומדכתיב דבר מיותר דריש ואפי' דבר של תורה:

א''ל ר''ש בן לקיש. כל עצמו אלו היה שונה תמיד לא הוה מיית שלא היה יכיל מלאך המות לשלוט בו כהני עובדי דלקמן:

שְׁמוּאֵל אָמַר. פח''ז חוֹבָה. נת''ר רְשׁוּת. פְּרִיעַת רֹאשׁ חֲזִירַת קֶרַע זְקִיפַת הַמִּיטָּה חוֹבָה. נְעִילַת סַנְדָּל תַּשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה רְחִיצָה רְשׁוּת. חַד תַּלְמִיד מִן דִּשְׁמוּאֵל שִׁימֵּשׁ מִיטָּתוֹ. שָׁמַע שְׁמוּאֵל וְאִיקְפִּד עָלָיו וָמִית. אֲמַר. לַהֲלָכָה אִיתְאֲמָרַת. דִּילְמָא לְמַעֲשֶׂה. רַב אָמַר. ח''ז חוֹבָה. פ''ן רְשׁוּת. חֲזִירַת קֶרַע זְקִיפַת הַמִּיטָּה חוֹבָה. פְּרִיעַת רֹאשׁ נְעִילַת סַנְדָּל רְשׁוּת. 16a תְּרֵין בְּנוֹי דְרִבִּי נַפְקוּן. חַד רֵישֵׁיהּ מְגַלֵּי וּשְׁלִיח סַנְדָּלוֹי. חַד רֵישֵׁיהּ מְכַסֵּי וּלְבִישׁ סַנְדָּלוֹי. רִבִּי יוֹנָה סְלַק לְגַבֵּי רִבִּי גוֹרְיוֹן. נְפַק לְגַבֵּיהּ לְבִישׁ סַנְדָּלוֹי. אֲמַר לֵיהּ. מָה אַתְּ סְבַר דְּיַלְפִינָן עוֹבְדָא מִמָּךְ. לָא יָֽלְפִין עוֹבְדָא מִן בַּר נַשׁ זְעִיר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שמואל אמר וכו'. אשבת שבתוך שבעה קאי:

פריעת ראש. שמגלח האבל ראשו בשבת ואינו מתעטף:

אמר להלכה איתאמרת. האי מילתא דילמא למעשה בתמיה:

תרין בנוי דרבי נפקין. בשבת שבתוך שבעה:

חד רישיה מגלי ושליח סנדלוי. דסבירא ליה כשמואל ופריעת הראש חובה ושלף סנדליה שהוא רשות:

וחד רישיה מכסי. דסבירא ליה כרב:

ולבוש סנדלוי. שהיא לכ''ע רשות:

אמר ליה מה את סבר שעשית כך אם להראות לילף עובדא מינך אין למדין מן בר נש זעיר כמוך:

רב אמר וכו'. דסבירא ליה עיטוף הראש נוהג גם בשבת וכן איסור תשמיש המטה דהוו דברים שבצינעא ונוהג אף בשבת:

עַל כָּל דָּבָר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה כֹּהֵן מִיטַּמֵּא יִשְׁרָאֵל מִתְאַבֵּל. הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶם אָחִיו וַאֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ וַאֲחוֹתוֹ הַנְּשׂוּאָה מִתְאַבֵּל וְאוֹנֵן אֲבָל לֹא מִיטַּמֵּא. אָרוּסָתוֹ לֹא מִתְאַבֵּל וְלֹא אוֹנֵן וְלֹא מִיטַּמֵּא. תַּנֵּי. כָּל שֶׁמִּתְאַבְּלִין עָלָיו מִתְאַבְּלִין עִמּוֹ. רַב דָּֽמְכַת אַחְתֵּיהּ. וּפְקִיד לְחִייָה בְּרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. כַּד תִּי סְלִיק לְגַבִּיי הֲוֵי שְׁלַח סַנְדַּלַךְ. רִבִּי מָנָא הֲווֹן בְּנוֹיי דְרִבִּי חֲנִינָה אָחוֹי מֵייתִין. אָתוּן וּשְׁאָלוּן לְרִבִּי יוֹסֵי. מָהוּ לִכְפּוֹת אֶת הַמִּיטָּה. אֲמַר לוֹן. לֹא צָרִיךְ. מַהוּ לִישָׁן עַל גַּבֵּי מִיטָּה כְפוּייָה. אֲמַר לוֹן. לֹא צָרִיךְ. מַהוּ לִקְרוֹת אֶת שְׁמַע וּלְהִתְפַּלֵּל. אֲמַר לוֹן. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הֲרֵי שֶׁהָיָה עָסוּק עִם הַמֵּת בַּקֶּבֶר וְהִגִּיעָה עוֹנַת קִרְיַת שְׁמַע. פּוֹרֵשׁ לִמְקוֹם טַהֲרָה וְלוֹבֵשׁ אֶת תְּפִילָּיו וְקוֹרֵא קִרְיַת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

נישמעינה וכו'. לעיל בברכות פ''ב בהלכה:

מהו לקרות את שמע. בעוד שהן עסוקין במת:

מהו לישן. ר' מנא ע''ג מטה כפויה:

מהו לכפות את המטה. בביתו של ר' מנא:

רב דמכת אחתיה. נפטרה אחותו וציוה לחייה בריה וא''ל כד תהא סליק לגבאי אז הוי שלח סנדלך לנהוג איזו אבלות ושלא בפניו אין אתה צריך לכך:

הוסיפו עליהם וכו'. אע''פ שאין הכהן מיטמא לאלו מתאבלין עליהן:

מֵאֵימָתַי כוֹפִין אֶת הַמִּיטּוֹת. מִשֶּׁיָּצָא הַמֵּת מִפֶּתַח הֶחָצֵר. דִּבְרֵי רִבִּי לִיעֶזֶר. וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. מִשֶׂיִּסָּתֵם הַגּוֹלָל. וּכְשֶׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מִפֶּתַח הֶחָצֵר אָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר לַתַּלְמִידִים. כְּפוּ אֶת הַמִּיטּוֹת. וּכְשֶׁנּסְתָּם הַגּוֹלָל אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ לַתַּלְמִידִים. כְּפוּ אֶת הַמִּיטּוֹת. אָֽמְרוּ לוֹ. כְּבָר כָּפִינוּם עַל פִּי זָקֵן. בְּעֶרֶב שַׁבָּת הוּא זוֹקֵף אֶת מִיטּוֹתָיו. בְּמּוֹצָאֵי שַׁבָּת הוּא כוֹפָן. תַּנֵּי. דַּרְגֵּשׁ נִזְקֶפֶת וְאֵינָהּ נִיכְפֵּית. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. שׁוֹמֵט אַת הַקְּלַמֶנְטָרִין שֶׁלָּהּ וְדַייוֹ. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. מִיטָּה שֶׁנַּקְלִיטֶיהָ עוֹלִין וְיוֹרְדִין עִמָּהּ שׁוֹמְטָן וְדַייוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מאימתי כופין את המטות. שם בפ''ג בהלכה א' עד ונזכר שהוא אבל וע''ש:

מִפְּנֵי שֶׁאָֽמְרוּ שַׁבָּת עוֹלָה וְאֵינָהּ מַפְסֶקֶת וְהָֽרְגָלִים מַפְסִיקִין וְאֵינָן עוֹלִין׃ רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שֶׁהוּא מוּתָּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. קָם רִבִּי יִרְמְיָה עִם רִבִּי יוּדָה בֵּירִבִּי סִימוֹן. אָמַר לֵיהּ. הָכֵין (מִן) [אָֽמְרִין] כָּל תַּלְמִידוֹי דְרִבִּי יוֹחָנָן. לָא שְׁמַע בַּר נַשׁ מִינֵּיהּ הָדָא מִילְּתֳא אֶלָּא אָבוּךְ אָמַר לֵיהּ רִבִּי יַעֲקֹב. אִין דְּאִיתְאַמָרַת לָא אִיתְאַמָרַת אֶלָּא מִן אִילֵּין מִילַּייָא דְּהָכֵין הָכֵין. מִילְּתְֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָֽמְרָה. שֶׁהוּא אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. דְּאָמַר רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. וַהֲלֹא אָֽמְרוּ. אֵין אֵבֶל בָּרֶגֶל. אֶלָּא שֶׁהָרַבִּים נוֹהֲגִין בּוֹ בְצִינְעָה. מָהוּ בְצִינְעָה. שֶׁהוּא אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. הָתִיבוּן. הֲרֵי הָרֶגֶל הֲרֵי הוּא אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה וְאֵינוֹ עוֹלֶה. אַף הַשַּׁבָּת הוֹאִיל וְהִיא אֲסוּרָה בְתַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה לֹא תַעֲלֶה. אָמַר רִבִּי בָּא. אֶיפְשַׁר לְשִׁבְעָה בְלֹא רֶגֶל. אֲבָל אֵי אֶיפְשַׁר לְשִׁבְעָה בְלֹא שַׁבָּת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שהיא מותר בתשמיש המטה. בשבת וקם ר' ירמיה עם בריה דר' סימין וא''ל הלא לכל התלמידים דר' יוחנן שאלתי ואין אחד מהם שמע זה ממנו אלא אבוך בתמיה:

אין דאיתאמרת וכו'. אם נאמר דבר זה לא נאמר אלא מהדברים שנתאמרו מן אילין דהכין דהכין המגמגמין וחושבין שכך וכך הוא ואינו אמת. והרבה כזה תמצא בזה הש''ס דמילתיה דריב''ל אמר שהוא אסור בתשמיש המטה בשבת כדאשמועינן מדלקמן דאמר ר' סימון וכו':

התיבון הרי הרגל שהוא אסור בתשמיש המטה. אם לא נהג אבלות קודם הרגל נוהג בו דבר שבצינעא ואינו עולה למנין שבעה אלא מפסקת וכדתנן במתני' א''כ אף השבת וכו' לא תעלה ותהא דינה כדין הרגל:

איפשר לשבעה בלא רגל אבל אי איפשר לשבעה בלא שבת. ואם אתה אומר כך שתפסיק כמו הרגל אם כן לא תמצא אבלות שבעה:

הֲרֵי שֶׁמֵּת חָמִיו אוֹ חָמוֹתוֹ אוֹ אֶחָד מִקְּרוֹבֵי אִשְׁתּוֹ אֵינוֹ כוֹפָהּ לֹא לִכְחוֹל וְלֹא לִפְקוֹס אֶלָּא נוֹהֵג עִמָּהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת. וְכֵן הִיא שֶׁמֵּת חָמִיהָ אוֹ חָמוֹתָהּ אוֹ אֶחָד מִקְּרוֹבֵי בַעֲלָהּ אֵינָהּ לֹא כוֹחֶלֶת וְלֹא פוֹקֶסֶת אֶלָּא נוֹהֵגֶת עִמּוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא נוֹהֵג. שְׁמוּאֵל אָמַר. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא חָמִיו אוֹ חָמוֹתוֹ. הָא אֶחָד כָּל הַקְּרוֹבִים לֹא. רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּדָר עִמּוֹ. קָם רִבִּי יוֹסֵי עִם רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. אָמַר לֵיהּ. אַתָּה שָׁמַעְתָּ מִן אָנוּךְ הָדָא מִילְּתָא. אָמַר לִיהּ. אַבָּא לָא הֲוָה אֲמַר כֵן. אֶלָּא אֲחוֹי דְּאִיתְּתֵיהּ דְּבַר נְחֶמְיָה מִית. אֲתוֹן וּשְׁאֲלוֹן לֵיהּ. מָהוּ לִכְפּוֹת אֶת הַמִּיטָּה. אֲמַר לוֹן. לֹא צָרִיךְ. מַהוּ לִקְרוֹת אֶת שְׁמַע וּלְהִתְפַּלֵּל. אֲמַר לֵיהּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הֲרֵי שֶׁהָיָה עָסוּק עִם הַמֵּת בַּקֶּבֶר וְהִגִּיעָה עוֹנַת קִרְיַת שְׁמַע. הֲרֵי זֶה פוֹרֵשׁ לִמְקוֹם טַהֲרָה וְלוֹבֵשׁ אֶת תְּפִילָּיו וְקוֹרֵא קִרְיַת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כדרך שהיא נוהגת. באבלות:

בדר עמו. בבית אחד:

לא הוה אמר כן. אלא כך היה מעשה אחוי דאיתתא וכו' ואמר לא צריך כלל:

מהו לקרות את שמע וכו'. כדלעיל:

כְּפִיַית הַמִּיטּוֹת פְּעָמִים עוֹשֶׂה שִׂשָּׁה חֲמִשָּׁה אַרְבָּעָה שְׁלֹשָׁה. בְּעֶרֶב שַׁבָּת שִׁשָּׁה. בְּעֶרֶב שַׁבָּת עִם דִּימְדוּמֵי חַמָּה חֲמִשָּׁה. יוֹם טוֹב לְאַחַר שַׁבָּת אַרְבָּעָה. שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁלְרֹאשׁ הַשָּׁנָה שְׁלֹשָׁה. חַד תַּלְמִיד מִן דְּרִבִּי מָנָא הוֹרִי לְחַד מִן קְרֵיבוֹי דִּנְשִׂייָא. מִשֶּׁהוּא זוֹקְפָהּ שׁוּב אֵינוֹ כוֹפָהּ. כַּמָּה יָמִים הָיָה לוֹ. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. שְׁנֵי יָמִים הָיָה לוֹ. רִבִּי בָּא רִבִּי אִמִּי רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי יִצְחָק. שְׁלֹשָׁה. רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא הוֹרִי לִכְפוֹתָהּ אֲפִילוּ יוֹם אֶחָד. וְאִיתְחֲמִי לֵיהּ יַ֗עַן כִּ֤י מָרִ֨יתָ֙. תַּנֵּי. הַדָּר בְּפוּנְדָּק אֵין מְחַייְבִין אוֹתוֹ לִכִפּוֹת. דְּלָא יְהֲווֹן אָֽמְרִין. חָרָשׁ הוּא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כמה ימים היו לו. לנהוג עוד באבלות בשעה ששאל לזה התלמיד:

הורי לכפותה אפי' יום אחד. אפי' לא נשאר לו לנהוג באבלות אלא יום אחד הורה לכפותה ואיתחמי ליה בחלמא הפסוק יען כי מרית פי ה' הנאמר באיש אלהים אשר השיבו הנביא מבית אל:

לא יהוין אמרין חורש. מכשף הוא:

קריבוי דנשייא. קרובו של הנשיא והורי ליה דבכה''ג משהוא זוקפה שוב אינו כופה:

עם דמדומי חמה. ונחשב לימי אבלות דאכתי יום הוא ואין כאן כפיית המטה אלא חמשה ימים ואם יו''ט לאחר שבת הרי אין כאן אלא ארבעה ואם שני י''ט של ר''ה לאחר השבת ג' הן וקמ''ל שאותן הימים שנוהג בהן אבלות נוהגת כפיית המטה ואע''פ שזקפה בשבת או ביו''ט והאי מילתא אזלא לדינא דמתני' דלא בטלה ממנו גזירת שבעה עד שינהג ג' ימים קודם הרגל:

כפיית המטה פעמים שעושה ששה וכו'. כדמפרש ואזיל. בע''ש. מת בע''ש נוהגת ששה שאין כפיית המטה בשבת:

אָמַר. אֵינִי כוֹפֶה אֶת הַמִּיטָּה. הֲרֵי אֲנִי יָשֵׁן עַל גַּבֵּי הַסַּפְסָל. אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. מִפְּנֵי שֶׁאָמַר. אֵינִי כוֹפֶה אֶת הַמִּיטָּה. אֲבָל אִם אָמַר. הֲרֵי אֲנִי כוֹפֶה אֶת הַמִּיטָּה. שׁוֹמְעִין לוֹ. מַתְנִיתָה לֹא אָֽמְרָה כֵן אֶלָּא וּכְשֶׁמַּבְרִין אוֹתוֹ כָּל הָעָם מְסוּבִּין עַל הָאָרֶץ וְהוּא מֵיסֵב עַל הַסַּפְסָל׃ בְּכֹהֵן גָּבוֹל. הָא בְכֹהֵן הֶדֵיוֹט לֹא. וּבְרַבִּים. הָא בְיָחִיד לֹא. וְלָא עָֽבְדִין כֵּן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ולא עבדין כן. באמת לישב ע''ג ספסל:

אמר איני כופה את המטה וכו'. ומדייק מפני שאמר איני כופה את המטה אין שומעין לו שיישן ע''ג הספסל אבל אם כופה את המטה ורוצה לישן ע''ג הספסל שומעין לו והא מתני' דרפ''ב דסנהדרין דקתני כשמברין אותו וכו' משמע דוקא בכ''ג מיסב על הספסל הא בכהן הדיוט לא וכן דוקא ברבים מפני כבודם אבל ביחיד לא:

וּמְנָיִין לִכְפִיַית הַמִּיטּוֹת. רִבִּי קְרִיסְפִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וַיֵּֽשְׁב֤וּ אִתּוֹ֙ לָאָ֔רֶץ. עַל הָאָרֶץ אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא וַיֵּֽשְׁב֤וּ אִתּוֹ֙ לָאָ֔רֶץ. אֶלָּא דָבָר שֶׁהוּא סָמוּךְ לָאָרֶץ. מִיכָּן שֶׁהָיוּ יְשֵׁינִין עַל מִיטּוֹת כְּפוּיוֹת. בַּר קַפָּרָא אָמַר. אֵיקוֹנִין אַחַת טוֹבָה הָֽיְתָה לִי בְתוֹךְ בֵּיתְךָ וּגְרַמְתָּנִי לִכְפּוֹתָהּ. אַף אַתְּ כְּפֵה מִטָּתָךְ. וְאִית דְּמַפְקִין לִישְׁנָא. יִכְפֶּה הַסִּרְסוּר. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵה תְּרֵיהוֹן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. חַד אָמַר. מִפְּנִי מַה הוּא יָשֵׁן עַל מִיטָּה כְפוּיָה. כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נֵיעוּר בַּלַּיְלָה וְנִזְכַּר שֶׁהוּא אָבֵל. וְחוֹרָנָה אָמַר. מִתּוֹךְ שֶׁהוּא יָשֵׁן עַל גַּבֵּי מִיטָּה כְפוּיָה הוּא נֵיעוּר בַּלַּיְלָה וְנִזְכַּר שֶׁהוּא אָבֵל.

אֵי זוֹ הִיא מִיטָּה וְאֵי זוֹ הִיא דַּרְגֵּשׁ. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. כָּל שֶׁמְסָֽרְגִין עַל גּוּפָהּ זוֹ הִיא מִיטָּה. וְכָל שֶׁאֵין מְסָֽרְגִין עַל גּוּפָהּ זוֹ הִיא דַּרְגֵּשׁ. וְהָא תַנִּינָן. הַמִּיטָּה וְהָעֲרִיסָה מִשֶּׁיְּשׁוּפֵם בְּעוֹר הַדָּג. אִם מְסָרֵג הוּא עַל גּוּפָהּ לְאֵי זֶה דָבָר הוּא שָׁפָהּ. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. 16b תִּיפְתָּר בְּאִילֵּין עַרְסָתָא קַיְסָרִייָתָא דְּאִית לָהּ נִיקְבָן.

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source