Vayedaber

משנה: הָֽיְתָה שֶׁל קַשׁ אוֹ שֶׁל קָנִים רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא שֶׁל מַתֶּכֶת. עֲקוּמָּה רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא פְשׁוּטָה. עֲגוּלָּה רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא מְרוּבַּעַת. אִם יֵשׁ בְּהֶקֵּפָהּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים יֶשׁ בָּהּ רוֹחַב טֶפַח׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

עגולה וכו'. כלומר זה הוא הכלל אם יש בהקיפה שלשה טפחים שצריך חוט של שלשה טפחים להקיפה סביב מסתמא יש בו רוחב טפח שכן מצינו בים של שלמה דכתיב עשר באמה משפתו עד שפתו עגול סביב וכתיב וקו שלשים באמה יסוב אותו סביב ש''מ שלכל רוחב באמה בעגול יש שלש אמות בהיקף:

עקומה. ועקמימותה נוטה חוץ למבוי אפ''ה כשרה שרואין אותה כאלו היא פשוטה:

היתה של קש. דברי ר' יהודה הן שאפילו היא של קש או של קנים רואין אותה כאלו היא של מתכות וקמ''ל בזה שאע''פ שהיא ממין שאין בריאה אפ''ה אמרינן רואין ואינה הלכה:

דְּרִבִּי חִינְנָא 8a לֹא אָמַר כֵּן. אֶלָּא רַב אֲזַל לְחַד אֲתַר. חֲמָא חַד מָבוֹי שֶׁנִּיטַּל קוֹרָתוֹ וְאָסַר לָהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב חוּנָא. דִּיקְלָא קָאִים. אֲמַר לֵיהּ רַב. עֵינוֹי דְרַב חוּנָא גְבַהּ. וְעֵינוֹי דְרַב לֵית אִינּוּן גְּבַהּ. אֶלָּא הַרֵינִי אוֹסֵר לָהֶן מִשׁוּם קוֹרָה. וּלְשַׁבָּת הַבָּאָה אֲנִי מַתִּיר לָהֶן מִשּׁוּם לֶחִי. שֶׁיִהְיוּ יוֹדְעִין שֶׁאִם ייִנָּטֵל הַדֶּקֶל שֶׁהוּא אָסוּר לְטַלְטֵל. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. דְּלָא יְהַוּוּן סָֽבְרִין כְּרִבִּי יוּדָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. אֵיזֶהוּ קַרְפֵּף. כָּל שֶׁהוּא סָמוּךְ לָעִיר. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וְהָכָא הוּא אוֹמֵר אָכֵן. אָמַר רִבִּי מָנָא. כְּבֵית דִּירָה עֲבַד לָהּ רִבִּי יוּדָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

דתנינן תמן. בפ''ד דביצה איזהו קרפף וכו' ועיקרא דהאי מילתא איתא התם וכן לקמן בפ''ב על הא דרבי יהודה בן בבא הגינה והקרפף שהוא שבעים אמה ושיריים וכו' מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא בה שומירה או בית דירה או שתהא סמוכה לעיר ר' יהודה אומר אפי' אין בה אלא בור ושיח ומערה מטלטלין בתוכה וקס''ד דרבי יהודה פליג אסמוכה לעיר הלכך פריך מההיא דביצה דקאמר ר' יהודה דכל שהוא סמוך לעיר יש לו דין קרפף והכא הוא אמר הכין בתמיה דמצריך שיהא בו בור ושיח ומערה. ומשני ר' מנא לא דרבי יהודה פליג אחלוקה או שהיא סמוכה לעיר אלא הא דקאמר בור וכו' לפי שכבית דירה עביד לה ר' יהודה. כלומר אהאי חלוקה בלחוד הוא דפליג דקאמר הת''ק שתהא בו שומירה או בית דירה ועלה קאמר דאם יש בו אחד מאלו נמי כבית דירה דמיא. אבל בסמוך לעיר לא פליג וכהאי דס''ל בביצה ושמעינן מיהת דר' יהודה מיקל בתקנתא דאיסור טלטול ולא רצה רב שיהו סומכין עליו בכל הני גווני לפיכך החמיר עליהם:

אית דבעי מימר דלא יהוון סברין כרבי יהודה. אע''ג דלהאי לישנא מבוי שניטל קורתו הוא שמצא רב אפשר שהכיר שלא היתה הקורה בריאה ולפיכך החמיר עליהן ועוד שלא יהיו נגררין אחר דברי ר' יהודה לסמוך עליו להקל. ולהכי מייתי נמי הא דלקמיה דאשכחן דרבי יהודה מיקל בתקנת איסור טלטול:

ורבי חיננא לא אמר כן. דלא כך היה המעשה שהיתה קורה שם ואינה בריאה אלא כך היה שמצא שניטל קורתו וכו':

ואית דבעי מימר. שכך אמר רב דלא יהוון סברין כר' יהודה דלדידיה א''צ שתהיה הקורה בריאה לכך אני אוסר להם שבת זו לטלטל ואע''פ שיש כאן לחי לפי שלאחר זמן יעשו עוד קורה כזו ויסמכו על דר' יהודה:

עֲקוּמָּה רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא פְשׁוּטָה. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. רִבִּי יוּדָה הִיא. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. וְהוּא שֶׁתְּהֵא עַקְמוּמִיֻּת מִן הַצָּד. עַקְמוּמִיֻּת שֶׁאֵינָהּ מְעַכֶּבֶת אֶת הַמָּבוֹי. אֲבָל עַקְמוּמִיֻּת שֶׁהִיא מְעַכֶּבֶת אֶת הַמָּבוֹי הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה. וְאֵי זֶהוּ עַקְמוּמִיֻּת שֶׁהִיא מְעַכֶּבֶת אֶת הַמָּבוֹי. כָּל שֶׁאִילּוּ יָגוּד וְאֵין בֵּין זוֹ לְזוֹ שְׁלֹשָׁה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

והיא שתהא העקמומית מן הצד עקמומית וכו'. כלומר דודאי בעקמומית מן הצד מיירי והיינו חוץ למבוי דאם לא כן מאי קמ''ל והלכך קאמר דוקא בשעקמומית שהיא מן הצד היא עקמומית שאינה מעכבת את המבוי כדמפרש ואזיל דכל שיגוד העקמומית ואין בין זו לזו שלשה וכלומר שאם העקמומית נוטה לצד חוץ יותר משלשה טפחים ממקום הפשטות של הקורה אז מעכבת היא לתיקון המבוי שמקום העקמומית אינו נחשב להקורה מכיון שיצאה חוץ מתורת לבוד:

עקומה וכו'. פליגי בה אליבא דרבי זעירא דמר קאמר דר''ז מפרש להאי בבא נמי כר' יהודה ומר קאמר דר''ז אליבא דד''ה מפרש לה:

הלכה: הָֽיְתָה שֶׁל קַשׁ אוֹ שֶׁלְקָנִים כוּל'. לְמִי נִצְרְכָה. לְרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. רְחָבָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ בְּרִיאָה:

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

למי נצרכה לרבי יהודה. כלומר האי היתרא דרואין לדברי ר' יהודה קאי דאיהו הוא דס''ל רחבה אע''פ שאינה בריאה:

הלכה: לְחָיַיִם שֶׁאָֽמְרוּ כול'. מַתְנִיתָא בִמְשׁוּכִין מִן הַכּוֹתֶל. אֲבָל אִם הָיוּ סְמוּכִין לַכּוֹתֶל אוֹף רִבִּי יוֹסֵי מוֹדֶה. וְתַנֵּי כֵן. עָשָׂה לְחָיַיִם לַמָּבוֹי. אִם גְּבוֹהִין מִן הָאָרֶץ פָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה. אוֹ שֶׁהָיוּ סְמוּכִין לַכּוֹתֶל פָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה. מוּתָּר. שְׁלֹשָׁה. וְהוּא שֶׁיְּהֵא הָעוֹמֵד רָבֶה עַל הֶחָלָל.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שלשה. ואם הוא מופלג שלשה טפחים מן הכותל בכי הא והוא שיהא העומד רבה על החלל דלא ליתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא וליבטליה:

ותני כן. שהלחי הנמשך מן הכותל פחות משלשה טפחים מותר:

גמ' מתניתין דפליגי בשיעור רוחב הלחי במשוכין מן הכותל והיינו בפחות משלשה דאיכא לבוד. ובכה''ג ס''ל לרבי יוסי דמיהת רחבו שלשה בעינן שיהא נראה וניכר שהעמידו משום לחי אבל אם היה סמוך לכותל אוף רבי יוסי מודה דברוחב כל שהוא סגי שזה ניכר הוא משום לחי:

משנה: לְחָיַיִם שֶׁאָֽמְרוּ גּוֹבְהָן עֲשָׂרָה טְפָחִים רוֹחְבָּן וְעוֹבְיָן כָּל שֶׁהֵן. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר רָחְבָּן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ר' יוסי וכו'. ואין הלכה כר' יוסי:

מתני' לחיים שאמרו. התם בגמרא מפרש הא דקתני לחיים ולא קתני לחי כדקתני הקורה משום דאמחלוקת ר''א וחכמים דלעיל קאי וה''ק אותן לחיים שנחלקו בהן ר''א וחכמים גבהן עשרה טפחים כשיעור הכשר גובה המבוי ואם היה המבוי גבוה הרבה אפ''ה די בלחי גבוה עשרה טפחים אבל רחבן ועוביין כל שהוא סגי:

עֲגוּלָּה רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא מְרוּבַּעַת. עוֹד הִיא דְּרִבִּי יוּדָה. מִן הַיָּם לָֽמְדוּ. וַיַּ֥עַשׂ אֶת הַיָּם֖ מוּצָ֑ק עֶ֣שֶׂר בָּ֠אַמָּה וגו'. אֶיפְשַׁר לוֹמַר עָגוֹל. שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר מְרוּבַּע. אֶיפְשַׁר לוֹמַר מְרוּבַּע. שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר עָגוֹל. 8b אִין תֵּימַר עָגוֹל. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר. מֵאָה וְשִׁשִּׁים יָדוֹת טַהֲרָה הוּא מַחֲזִיק. אִין תֵּימַר מְרוּבַּע. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר. מֵאָה וְעֶשׂרִים וּשְׁתֵּי יָדוֹת טַהֲרָה הָיָה מַחֲזִיק. אֱמוֹר מֵעַתָּה. שְׁתֵּי אַמּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת עֲגוּלוֹת הָיוּ. שָׁלֹשׁ אַמּוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת מְרוּבָּעוֹת הָיוּ. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר. מֵאָה וַחֲמִשִּׁים יָדוֹת טַהֲרָה הָיָה מַחֲזִיק. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר אַלְפַּיִים בַּת֭ יָכִֽיל. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר מַֽחֲזִ֣יק בַּתִּ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים יָכִֽיל׃ אֶיפְשַׁר לוֹמַר אַלְפַּיִים. שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים. אֶיפְשַׁר לוֹמַר שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים. שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר אַלְפַּיִים בַּת֭. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר. אַלְפַּיִים בְּלַח שֶׁהֵן שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים בְּיָבֵשׁ. מִיכָּן לָֽמְדוּ חֲכָמִים. אַרְבָּעִים סְאָה בְלַח שֶׁהֵן כּוֹרַיִים בְּיָבֵשׁ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מכאן למדו חכמים לומר מ' סאין בלח שהן כוריים ביבש כמו ששנינו בפ' ט''ו דכלים:

כתוב אחד אומר אלפים בת יכיל. במלכים ובד''ה כתיב מחזיק בתים שלשת אלפי' הא כיצד כתוב אלפים מיירי במדת לא ושלשת אלפים הן במדת יבש דגודשא תלתא יתר היא:

ושלש אמות התחתונות מרובעות היו. ויש בהן עשר על עשר שהן מאה אמה על אמה ברום שלש אמות והן מאה מקואות ובין הכל היה ק''נ מקואות:

אין תימר עגול נמצאת אומר מאה ועשרים ושתי ידות טהרה. גם זה אינו מכוון אלא כצ''ל מאה ועשרים וחמשה שכך הוא החשבון של מקום עגול עשר על עשר ברום חמש שהרי העיגול חסר רביע מן המרובע א''כ למאה מקואות צריך ארבע מאות אמה ומאה אמות הנותרים הן כ''ה מקואות הרי דגם כולו עגול היה לא תוכל לומר ואמור מעתה שתי אמות העליונות עגולות היו והן חמשים מקואות שאלו הוו מרובעות היה בה מאתים אמות עכשיו שהן עגולות נתמעט הרביע ואינן אלא מאה וחמשים אמות שהן חמשים מקואות:

נמצאת אומר מאה וששים ידות טהרה הוא מחזיק. נתחלפו התיבות כאן בספרי הדפוס וכצ''ל אין תימר מרובע נמצאת אומר מאה וששים וכו' ואין תימר עגול מאה ועשרים ושתי ידות טהרה (ומ''מ אין החשבון דכאן מכוון כדלקמן) שכך הוא החשבון של מקום מרובע עשר על עשר ברום ה' אמות שכשתחלוק אותם לרצועות של עשר תמצא בכל רצועה עשר אמות אורך ברוחב אמה וברום חמשה תחלקם לחתיכות של אמה על אמה תמצא מאה חתיכות וכל אחת אמה על אמה ברום חמש אמות שים אותן זה על זה הרי כאן חמש מאות אמה ושיעור מקוה של מ' סאה הוא אמה על אמה ברום שלש א''כ למאה מקואות צריך שלש מאות אמות ולחמשים מאה וחמשים אמות ונשתיירו עוד חמשים אמות הרי כאן שליש של חמשים מקואות יותר על ק''נ מקואות. ומה שכתוב כאן במרובע (וכמו שהגהתי) מאה וששים אין החשבון כך לפי שהן יותר ומיהת אין אתה מקיים הכתוב של אלפים בת שהן ק''נ מקואות מכוון וא''כ אי אתה יכול לומר שהיה הים כולו מרובע:

אין תימר עגול. היה כל הים:

עשר באמה משפתו ועד שפתו עגול סביב וחמש באמה קומתו אפשר לומר עגול שכבר נאמר מרובע. לאו דווקא דלא מצינו כתוב בהדיא מרובע אלא דקראי מוכחי שהיה מרובע באמות התחתונות כדלקמן דכתיב אלפים בת יכיל והבת הוא שלשה סאין שנאמר מעשר הבת מן הכור וכור הוא שלשים סאין נמצא אלפים בת הוי ששה אלפים סאין שהן עולין למאה וחמשים ידות טהרה כלומר מקואות של מקום טהרה ששיעור מקוה ארבעים סאה וא''כ ד' אלפים סאין והן ארבעים מאות סאין מאה מקואות של ארבעים סאה ושני אלפים סאין חמשים מקואות וזה לא תמצא בים שהיה עשר על עשר ברום חמש אמות אם לא שתאמר ששלש אמות התחתונות מרובעות היו ושתי אמות העליונות עגולות היו כדמסיק ואזיל:

מן הים למדו. מים שעשה שלמה למדו לומר דכל שיש בהקיפו שלשה טפחים יש ברחבו טפח:

עגולה וכו' עוד היא דרבי יודה. האי בבא נמי דרבי יהודה וכהאי לישנא קמא אליבא דרבי זעירא לעיל:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source