אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כּוֹשְׁתְּ וְקֲירוּיָה וּמָבוֹי וְגֵר וְעַם הָאָרֶץ. חֳמָרִים. כּוֹשְׁתְּ. דִּתְנָן. הַכּוֹשְׁתְּ וְהַחֶכֶס וְרָאשֵׁי בְשָׂמִים נִלְקָחִים בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא טוּמְאַת אוֹכְלִין דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. אִם נִלְקָחִים בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר. מִטַּמְּאִין טוּמְאַת אוֹכְלִין. וְאִם אֵינָן מִטַּמֵּא טוּמְאַת אוֹכְלִין. אַף הֵן לֹא יִלָּקְחוּ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר: רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. חֳמָרִים. מִטַּמְּאִין טוּמְאַת אוֹכְלִין וְאֵינָן נִיקְחִין בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר.
Pnei Moshe (non traduit)
קרויה דתנינן תמן. בפ''ה דפרה קרויה והיא דלעת יבשה וחלולה ששואבין בה מים שהטבילה במים שהן ראוין לקדש בהן אפר פרה והיא טהורה ומשום מעלה בעלמא שעשו למי חטאת הצריכוה טבילה:
אמר ר' יוחנן וכו'. מילתא באנפי נפשיה היא וכלומר דבא ר' יוחנן לפרש הא דלא אשכחן לר''א דס''ל בהלכה דלעיל דחצר שנפרצה לר''ה דין ר''ה יש לה והכא לא קאמר מידי ולפיכך מפרש דלא אמר ר''א לעיל אלא בחצר וכה''ג במבוי שנפרץ לר''ה דחדא טעמא אית להו דהויין צידי ר''ה אבל בית אפי' נפרץ לר''ה כגשר הוא בלשון תמיה וכי הבית כגשר הוא להיות מעבר לרבים ומכיון שכן לא קאמר ר''א הכא במתני' מידי דקחשיב ליה ג''כ בית שנפרץ וכדי שלא תטעה ולומר אליבא דר''א דפליג אף בבית שנפרץ קמ''ל:
רב ור' יוחנן אמרי. תרוייהו הא דר' יוסי קאמר אם מותרין וכו' כך הוא דעתיה שאסור הוא ביו בשבת זו בין בשבת הבאה וכדפרישית במתני':
אמר ר' יוחנן כושת וכו' חמרים. כל אלו משניות וברייתות הן ותנינן בהו אם לכך היא כן נמי לכך הוא כן ובכולהו חמורים הן דאזלינן בהו לחומרא כדקחשיב ואזיל:
כושת. היא קושט א' מסממני הקטורת וכך שמו בלע''ז:
דתנינן. בפ''ג דעוקצין הקושט והחמס הוא הקנמון וראשי בשמים כמו האגוז מוסקטא וכיוצא בו והתיאה והחלתית וכו' כדתני להו התם נלקחים בכסף מעשר וכו' אם נלקחין בכסף מעשר דהוו אוכלין א''כ מטמאין טומאת אוכלין וכו' וא''ר יוחנן דלחומרין אזלינן ומטמאין טומאת אוכלין ואין נלקחין בכסף מעשר:
רַב וְרִבִּי יוֹחָנָן אָֽמְרֵי. אָסוּר 58a בֵּין בְּשַׁבָּת זוֹ בֵין בְּשַׁבָּת הַבָּאָה.
קֵרוּייָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן קֵרוּיָה שֶׁהִטְבִּילָהּ בְּמַיִם שֶׁהֵן רְאוּיִין לְקַדֵּשׁ וכו'. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. חוֹמָרִין. אֵין מְקַדְּשִׁין בָּהּ לֹא בַתְּחִילָּה וְלֹא בַסּוֹף.
Pnei Moshe (non traduit)
מקדשין בה. ולדיוקא אצטריך וכלומר דוקא לקדש בה ואח''כ אוספין את המי חטאת בתוך כלי אחר אבל אין אוספין את המי חטאת לתוכה מפני שהמים שהוטבלה בהן נבלעים בתוכה ויוצאין ומתערבין במי חטאת ופוסלין אותה שאותן המים נפסלו במלאכה ואם נטמאת והטבילוה אין מקדשין בה שהמים הטמאין הנבלעי' בתוכה יצאו ויתערבו במים שמקדשין בתוכה ור' יהושע פליג התם וקאמר אם מקדש הוא בה בתחלה אף בסוף יקדש בה ואם אינו מקדש בה בסוף אף לא בתחלה ומפרש ר' יוחנן אליבא דר' יהושע דלחומרין קאמר שאין מקדשין בה לא בתחלה ולא בסוף:
מָבוֹי. דְּתַנִּינָן תַּמָּן וְכֵן מָבוֹי שֶׁנִּיטְּלָה קוֹרָתוֹ כו'. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. חוֹמָרִין. אֲסוּרִין בֵּין בְּשַׁבָּת זוֹ בֵין בְּשַׁבָּת הַבָּאָה.
Pnei Moshe (non traduit)
מבוי דתנינן תמן וכו'. היינו במתני' דידן ומפרש ר' יוחנן לחומרין וכו':
גֵּר. דְּתַנֵּי. גֵּר שֶׁנִּתְגַּייֵר וְהָיוּ לוֹ יֵינוֹת. וְאָמַר. בָּרִי לִי שֶׁלֹּא נִתְנַסֶּךְ מֵהֶן. בִּזְמַן שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּב עַצְמָן. טְהוֹרִים לוֹ וּטְמֵאִים לָאֲחֵרִים. עַל גַּב אֲחֵרִים. טְמֵאִין בֵּין לוֹ וּבֵין לָאֲחֵרִים. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. אִם טְהוֹרִין לוֹ. יְהוּ טְהוֹרִין לָאֲחֵרִים. אִם טְמֵאִין לָאֲחֵרִים. טְמֵאִים לוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לְחוֹמָרִין. טְמֵאִים בֵּין לוֹ וּבֵין לָאֲחֵרִים.
Pnei Moshe (non traduit)
רע''א אם טהורין לו וכו'. ומפרש ר' יוחנן דלחומרא קאמר ואינו נאמן בין לו ובין לאחרים. וכן בעם הארץ שאינו נאמן על הטהרות ונתמנה להיות חבר שקבל עליו דברי חברות והיו לו טהרות מקודם ואמר ברי לי וכו' ומפרש ר' יוחנן דג''כ לחומרא קאמר ואינו נאמן לא לו ולא לאחרים:
ברי לי שלא נתנסך מהן בזמן שנעשו על גב עצמן. שהיה משמרן בשביל עצמו טהורין לו שלעצמו הוא נאמן מפני שהיה בדעתו להתגייר ומסתמא היה משמרן אבל אינו נאמן לאחרים ואם עשאן על גב אחרים אף לעצמו אינו נאמן:
גר דתני. בתוספתא דע''ז:
עַם הָאָרֶץ. דְּתַנֵּי. עַם הָאָרֶץ שֶׁנִּתְמַנֶּה לִהְיוֹת חָבֵר. וְהָיוּ לוֹ טְהוֹרוֹת וְאָמַר. בָּרִי לִי שֶׁנַּעֲשׂוּ בְטַהֲרָה. בִּזְמַן שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּב עַצְמוֹ. טְהוֹרוֹת לוֹ וּטְמֵאוֹת לָאֲחֵרִים. עַל גַּב אֲחֵרִים. טְמֵאוֹת בֵּין לוֹ בֵין לָאֲחֵרִים. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. אִם טְהוֹרוֹת לוֹ טְהוֹרוֹת לָאֲחֵרִים. אִם טְמֵיאוֹת לָאֲחֵרִים. טְמֵאוֹת לוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. חוֹמָרִין. טְמֵאוֹת בֵּין לוֹ וּבֵין לָאֲחֵרִים.
משנה: הַבּוֹנֶה עֲלִיָה עַל גַּבֵּי שְׁנֵי בָתִּים וְכֵן גְּשָׁרִים הַמְפוּלָּשִׁין מְטַלְטְלִין תַּחְתֵּיהֶן בַּשַּׁבָּת דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה וַחֲכָמִים אוֹסְרִים. וְעוֹד אָמַר רִבִּי יְהוּדָה מְעָֽרְבִין בְּמָבוֹי הַמְפוּלָּשׁ וַחֲכָמִים אוֹסְרִין:
Pnei Moshe (non traduit)
וחכמים אוסרין. והלכה כחכמים:
ועוד אמר ר' יהודה. שאפילו בגוונא דלא שייכא פי תקרה כמו במבוי מפולש שהרי אין לו תקרה אפ''ה מערבין דקסבר שתי מחיצות מדאורייתא הוי רשות היחיד ומדרבנן מערבין בו:
וחכמים אוסרין. דהואיל ומפולשין לר''ה לא אמרינן פי תקרה:
מטלטלין תחתיהן בשבת. דקסבר ר' יהודה אפי' מפולשין לר''ה אמרינן פי תקרה יורד וסותם:
וכן גשרים המפולשין. לר''ה ויש להן שתי מחיצות בשני הצדדים מלמטה:
מתני' הבונה עליה על גבי שני בתים. והן בשני צידי ר''ה זו כנגד זו:
הלכה: פיס'. רַב הוּנָא אָמַר. אֵין רְשׁוּת הָרַבִּים מְקוּרֶה. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר כַּרְסָנָה. וְלֹא מִן הַמִּדְבָּר לָמַדְתָּ. וּמִדְבָּר מְקוּרֶה הָיָה. מַתְנִיתִין לֹא אָֽמְרָה כֵן. אֶלָּא וְכֵן גְּשָׁרִים הַמְפוּלָּשִׁין מְטַלְטְלִין תַּחְתֵּיהֶן בַּשַּׁבָּת דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. לֹא אָמַר אֶלָּא וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. הָא חַייָב חַטָּאת אֵין כָּאן.
Pnei Moshe (non traduit)
מתניתא לא אמרה כן. כר''ש בר כרסנה דהא קתני וכן גשרים המפולשין וכו' וחכמים אוסרין לא אומר אלא וחכמים אוסרין הא חיוב חטאת אין כאן הואיל ומיהת מקורה היא ולדידך וחכמים מחייבין מיבעי ליה למיתני:
והרי מדבר מקורה היה. כלומר שהרי מצינו להעגלות של הקרשים שהיו מקורות ותחתיהן וביניהן וצידיהן רשות הרבים הוה אלמא ר''ה מקורה הוי רה''ר:
ולא מן המדבר למדת. בתמיה שהרי בכל דיני שבת ממשכן ילפינן וכמו שהיה אז במדבר:
גמ' רב הונא אמר אין רה''ר מקורה. רה''ר שהוא מקורה אינו רה''ר והמעביר בו ד' אמות פטור:
הלכה: הַמּוֹצֵא תְפִילִּין כול'. הַמּוֹצֵא תְפִילִּין מַכְנִיסָן זוּג זוּג. דֶּרֶךְ מַלְבּוּשׁ. אַחַת בְּרֹאשׁוֹ וְאַחַת בִּזְרוֹעוֹ. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר שְׁנַיִם שְׁנַיִם. שְׁנַיִם בְּרֹאשׁ וּשְׁנַיִם בִּזְרוֹעַ.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' המוצא תפילין מכניסן זוג זוג. טעמא דת''ק דרך מלבוש הוא אחת בראשו ואחת בזרועו ולר''ג שנים שנים וכו' כדפרישית במתני':
משנה: הַמּוֹצֵיא תְפִילִּין מַכְנִיסָן זוּג זוּג. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר שְׁנַיִם שְׁנַיִם. בַּמֶה דְבָרִים אֲמוּרִים בַּיְשָׁנוֹת אֲבָל בַּחֲדָשׁוֹת פָּטוּר. מְצָאָן צְבָתִים אוֹ כְרִיכוֹת מַחְשִׁיךְ עֲלֵיהֶן וּמְבִיאָן. וּבַסָּכָּנָה מְכַסָּן וְהוֹלֵךְ לוֹ:
Pnei Moshe (non traduit)
מכסן במקומן. באיזה דבר שלא יהו מוטלין דרך בזיון ומניחן והולך לו וקאמר בגמרא דחסר בבא אחת במתניתין והכי תנינן בד''א בסכנת עכו''ם מפני השמד אבל אם מתיירא להחשיך עליהן מפני סכנת ליסטים מוליכן פחות פחות מד' אמות ומביאן או כר' שמעון במתני' דלקמן נותנן לחבירו וחבירו לחבירו עד שמגיע לחצר החיצונה:
ובסכנה. מפרש בגמרא בסכנת השמד שגזרו שלא להניח תפילין ומתיירא גם כן לישב ולשמרן עד שתחשך שלא ירגישו בו:
מחשיך עליהן. יושב ומשמרן עד שתחשך ומביא את הכל במוצאי שבת:
מצאן צבתים. והן מקושרין זוג זוג או כריכות שהן כרוכין הרבה ביחד ואינו יכול להכניסן דרך מלבוש זוג זוג מכיון שהן הרבה ויכלה היום ולא יכניסן:
אבל בחדשות. שלא היו רצועותיהן מקושרין אין בהן קדושת תפילין וכקמיעו' בעלמא הן פטור הוא מלהכניסן ואינו נזקק להן:
בד''א בישינות. שהיו בהן רצועותיהן והן מקושרין בקשר של תפילין שודאי תפילין הן:
ר''ג אומר שנים שנים. דקסבר דמכיון דמשום הצלה התירו א''כ שרי ליה ללבוש שנים בראש ושנים בזרוע מפני שמקום יש בראש להניח שני תפילין וכן מקום בזרוע ללבוש שני תפילין ואין הלכה כר''ג שלא התירו משום הצלה אלא דרך מלבוש כמו שרגיל ללבוש בחול:
מכניסן זוג זוג. כלומר שמכניסן דרך מלביש כדרך שלובשן בחול של יד ביד ושל ראש בראש ונכנס וחולצן בבית וחוזר ויוצא ולובש זוג שני וחולצן עד שיכניס את כולן ואפילו למ''ד שבת לאו זמן תפילין והכי קי''ל מ''מ דמכיון דליכא חיוב חטאת אם הוציאן דרך מלבוש דלאו משוי היא כדתנינן לעיל בפ' במה אשה בהלכה ב' הכא משום הצלה שרו ליה רבנן לכתחלה לאצולינהו דרך מלבוש:
מתני' המוצא תפילין. בשבת בר''ה או בשדה במקום שהן נאבדין ואינן משתמרין:
58b מָהוּ שֶׁיְּהֵא צָרִיךְ מְחִיצָה. רַבָּא אָמַר. צָרִיךְ מְחִיצָה. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. אֵין צָרִיךְ מְחִיצָה. אָֽמְרוּ חֲבֵרַייָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. יְאוּת אָמַר רִבִּי בָּא. דְּתַנִּינָן. אָמַר רִבִּי יוּדָן. לֹא תְהֵא מְחִיצָה גְּבוֹהָה מִכּוֹתֶל שֶׁבֵּינֵיהֶן. אָמַר לוֹן. תַּמָּן שֶׁיֵּשׁ שָׁם תִּקְרָה אֵין צָרִיךְ מְחִיצָה. בְּרַם הָכָא שֶׁאֵין שָָׁם תִּקְרָה צָרִיךְ מְחִיצָה. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה. הָדָא דְאַתָּ מַר. מְפוּלָּשִׁין לְבִקְעָה. אֲבָל אִם הָיוּ מְפוּלָּשִׁין לִרְשׁוּת הָרַבִּים אָסוּר. בְּשֶׁאֵין שָׁם מְחִיצָה. אֲבָל יֵשׁ שָׁם מְחִיצָה מוּתָּר.
Pnei Moshe (non traduit)
הדרן עלך פרק כל גגות
דאמר רב יהודה. וכן אמר רב יהודה בהדיא דמפרש למילתיה דר' יהודה הדא דאת אמר שמטלטלין תחתיהן במפולשין הן לבקעה שהיא כרמלית אבל אם היו מפולשין לר''ה אסור והא דבר''ה אסור בשאין שם מחיצה אבל אם יש שם מחיצה מותר ש''מ דמיהת מתני' דבמפולשין לבקעה מיירי רבי יהודה ואין צריך מחיצה:
ברם הכא. גבי בור וכותל שאין שם תקרה צריך מחיצה:
תמן. כלומר במתני' בגשרים המפילשין שיש שם תקרה א''צ מחיצה דבכל הצדדין אמרי' פי תקרה יורד וסותם:
אמר לון. ר יוסי מאי מדמיתו הא דר' יהודה דמתני' לההיא דכותל שבין ב' חצירות:
אמרו חברייא קומי ר' יוסי יאות אמר ר' בא. דהא אשכחן לר' יהודה דס''ל דצריך מחיצה להיכרא דהא תנינן בפ' דלעיל גבי בור שבין שתי חצירות וכו' אמר ר' יהודה לא תהא מחיצה גדולה מכותל שביניהם וכלו' שהכותל שביניהם מיחשב כמחיצה וא''צ לעשות לו מחיצה אחרת אלמא דמיהת מחיצה צריך:
מהו שיהא צריך מחיצה. בגשרים המפולשין אליבא דר' יהודה או דילמא הואיל דס''ל דלעולם אמרינן פי תקרה אף על פי שאין להם מחיצות מלמטן מטלטלין תחתיהן ופליגי רבי בא ור' יוסי בהא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source