Eirouvine
Daf 32b
רַב אָמַר. 32b עִיר שֶׁהִיא בְנוּיָה אוֹהֳלִים. כָּל אֶחָד וְאֶחָד מוֹדֵד מֵאָהֳלוֹ. הָיוּ שָׁם שְׁלוֹשָׂה צְרִיפִין וּשְׁלוֹשָׂה בּוּרְגָנִין. מוֹדֵד מִן הַחיצוֹן. הָתִיב אִסְּי. וְהָֽכְתִיב וְיָד֙ תִּהְיֶ֣ה לְךָ֔ מִח֖וּץ לַֽמַּֽחֲנֶ֑ה הֵיאַךְ הָיוּ נִפְנִין לַחוּץ. רִבִּי חִייָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי שׁוּבְתַּיי מַקְשֵׁי. הֵיאַךְ הָיוּ יוֹצְאִין לְבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁלְמֹשֶׁה. מֹשֶׁה עָשָׂה לָהֶן שְׁלוֹשָׂה צְרִיפִין וּשְׁלוֹשָׂה בּוּרְגָנִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מִכֵּיוָן שֶׁהָיוּ חוֹנִין וְנוֹסְעִין עַל פִּי הַדִּיבֵּר כְּמִי שֶׁהָיוּ חוֹנִין לְשָׁעָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מִכֵּיוָן שֶׁהִבְטִיחָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא מַכְנִיסָן לָאָרֶץ. כְּמִי שֶׁהוּא לְעוֹלָם. עָלֶיהָ אָמַר רִבִּי אַבִּין. מֹשֶׁה עָשָׂה לָהֶן שְׁלוֹשָׂה צְרִיפִין וּשְׁלוֹשָׂה בּוּרְגָנִין.
Traduction
–Rav dit: si une ville entière se compose de tentes (non de maisons fixes formant un ensemble), chacun mesure la limite shabatique depuis sa tente, non du bout de la ville. S’il y a 3 huttes et 3 guérites, on les suppose fixes, et l’on mesure à partir de la dernière. -Mais, objecta Assé (113)Contre l'avis précité d'avoir à mesurer chacun à partir de sa tente., puisqu’il est dit (Dt 23, 14): tu auras une brèche hors du camp, etc., comment le samedi pouvaient-ils se livrer à leurs besoins au dehors, sans dépasser la limite, si elle était comptée à chacun depuis sa tente? De même, objecta R. Hiya fils de R. Shabtaï, comment en ce jour pouvaient-ils se rendre auprès de la salle d’étude de Moïse, sise hors du camp et beaucoup trop éloignée des tentes sises à l’extrême opposé? C’est que, répondit R. Abin, Moïse leur avait construit à certains points des huttes et des guérites, de façon à englober tout le camp en une seule limite – (114)Suit une phrase traduite ci-dessus, (Shabat 7, 2)..
Pnei Moshe non traduit
עיר שהיא בנויה אוהלים. ואין בה בתים קבועים אין העיר נחשבת כולה כארבע אמות להיות נמדד התחום מחוץ להעיר אלא כל אחד ואחד מודד אלפים מאהלו:
היו שם ג' צריפין. כמין בית של הוצין וערבה או שלשה בורגנין. שעושין בשדה לשומרי הפירות מודד מן החיצון שאלו חשובין כקביעות ולפיכך מודד התחום מן החיצון:
התיב אסי. על הא דרב דאמר כל אחד ואחד מודד מן אהלו והכתיב ויד תהיה לך מחוץ למחנה והאיך היו נפנין לחוץ מן המחנה והרי המחנה שלשה פרסאות היתה ולא היה להן אלא אוהלים ואם לכל אחד ואחד מאהלו הוא נמדד אלפים אמה האיך היו יכולין לצאת לחוץ למחנה בשבת:
ר' חייה מקשי. בענין אחר:
וכי האיך היו יוצאין בשבת לבית מדרשו של משה. והלא היה מיל מחוץ למחנה כדאמר לעיל. ומשני משה עשה להן שלשה צריפין ושלשה בורגנין וזה עשה להן הכל כאחת:
אמר ר' יוסי. דלא צריכת להא דבלאו הכי ל''ק ממחנה ישראל וכצ''ל כמו דגרסינן לעיל בשבת בריש פ' הבונה. מכיון שהיו חונים ונוסעין על פי הדבור כמי שהוא לעולם. כיושבין קבועין בבתיהם דמי:
אמר ר' יוסי בר' בון. נימא איפכא אלא מכיון שהבטיחן הקדוש ברוך הוא שהוא מכניסן לארץ כמי שהיו חונין לשעה. וכך הן דברי ר' יוסי בר' בון לעיל בריש פרק אלו קשרים:
עליה אמר ר' אבין משה וכו'. כלומר עליה דר' יוסי בר' בון הוא דע''כ דצריכין להאי שנוייא כדלעיל וכדאמר נמי ר' אבין משה עשה להן ג' צריפין וג' בורגנין משום דחנייתן לפי שעה היתה ואם לא עשה להן כן לא היו יכולין לצאת מאהליהן כ''א עד אלפים אמה והמחנה היתה שנים עשר מיל ולפיכך עשה להן לכל תחום צריף אחד או בורגנין אחד ואו או קאמר דשלשה צריפין ושלשה בורגנין בדווקא קאמר בכדי שיכולין להלך כל השנים עשר מיל ועל ידי עירוב בין האהל לצריף וכן בין צריף לצריף שיהיה בין הכל ששה לכל ב' וב' מיל:
מְרַבְּעָהּ רִבּוּעַ עוֹלָם. כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מַעֲרָבָהּ לְמַעֲרָבוֹ שֶׁלְעוֹלָם וּדְרוֹמָה לִדְרוֹמוֹ שֶׁלְעוֹלָם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. אִם אֵין יוֹדֵעַ לְכַוֵּין אֶת הָרוּחוֹת צֵא וְלַמֵּד מִן הַתְּקוּפָה. מֵמְּקוֹם שֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת בְּאֶחָד בִּתְקוּפַת תַּמּוּז עַד מְקוֹם שֶׁהִיא זוֹרַחַת בְּאֶחָד בִּתְקוּפַת טֵבֵת אֵילּוּ פְנֵי מִזְרָח. מֵמְּקוֹם שֶׁהַחַמָּה שׁוֹקַעַת בְּאֶחָד בִּתְקוּפַת טֵבֵת עַד מְקוֹם שֶׁהִיא שׁוֹקַעַת בְּאֶחָד בִּתְקוּפַת תַּמּוּז אֵילּוּ פְנֵי מַעֲרָב. וְהַשְּׁאָר צָפוֹן וְדָרוֹם. הָדָא הוּא דִכְתִיב הוֹלֵךְ אֶל דָּר֔וֹם וְסוֹבֵב֭ אֶל צָפ֑וֹן. הוֹלֵךְ אֶל דָּר֔וֹם בַּיּוֹם. וְסוֹבֵב֭ אֶל צָפ֑וֹן בַּלַּיְלָה. סוֹבֵ֤ב סוֹבֵב הוֹלֵ֣ךְ הָר֔וּחַ וְעַל סְבִֽיבֹתָ֖יו שָׁ֥ב הָרֽוּחַ׃ אֵילּוּ פְנֵי הַמִּזְרָח וְהַמַּעֲרָב.
Traduction
Lorsque la Mishna dit qu’on suppose une table carrée comme point de départ pour mesurer la limite shabatique, on suppose en carré toute la surface terrestre, de façon à ce que l’ouest soit à l’occident du monde, et le sud de ce carré au sud du monde. R. Yossé dit: lorsqu’on ne sait pas fixer les points cardinaux, on peut se diriger d’après le mouvement du soleil aux solstices; en suivant sa rotation depuis le premier jour du solstice de Tamouz (juillet) jusqu’à celui du premier jour de Tebet (fin décembre), le lever pendant outre cette période indique l’orient, et le coucher est l’occident pendant la période inverse du mois de Tebet à celui de Tamouz. Le reste désignera le nord et le sud selon ce verset (Qo 1, 6): le vent se dirige vers le midi (115)Midrash Rabba, à ce verset., tourne vers le nord, c’est-à-dire la rotation d’est en ouest a lieu par le sud au jour, et la nuit le mouvement se fait par le nord pour revenir à l’est; puis (ib.) il tourne et retourne, et le vent revient vers ses tours circulaires, ce qui fait allusion aux côtés est et ouest.
Pnei Moshe non traduit
מרבעה רבוע עולם. הא דתנינא במתני' עושין אותה כטבלא מרובעת ומרבע אותה לרבוע העולם וכו' ותוס' היא בפרק ד':
צא ולמד מן התקופה. של חמה לידע ולכוין איזה מזרח ואיזה מערב וכן כולם:
ממקום שהחמה זורחת. באחד בתקופת תמוז שהוא יום ארוך וכל הימים שאח''כ שהיום מתקצר והולך עד מקום שהיא זורחת באחד בתקופת טבת אלו פני מזרח כלומר מכאן אתה יודע איזהו מזרח שביום ארוך מתחלת לזרוח במקצוע מזרחית צפונית ואחר כך נמשכת במזרח לצד דרום עד שמגעת ביום קצר וזורחת באחד בתקופת טבת בקרן מזרחית דרומית וא''כ ניכר פני מזרח:
וממקום שהחמה שוקעת וכו'. ובתוספתא גריס מקום שהחמה יוצאת ביום קצר ושוקעת ביום קצר זהו פני דרום יוצאת ביום ארוך ושוקעת ביום ארוך זהו פני צפון תקופת ניסן ותקופת תשרי חמה יוצאת בחצי מזרח ושוקעת בחצי מערב שנאמר הולך אל דרום וכו' והיינו הך כדהכא:
Eirouvine
Daf 33a
33a נִיחָא בְשִׁילֹה וּבְבֵית עוֹלָמִים. דָּמַר רִבִּי אָחָא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל בַּר רַב יצְחָק. כַּמָּה יָֽגְעוּ נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים לַעֲשׂוֹת שַׁעַר הַמִּזְרָחִי שֶׁתְּהֵא הַחַמָּה מְצַמְצֶמֶת בּוֹ בְּאֶחָד בִּתְקוּפַת טֵבֵת וּבְאֶחָד בִּתְקוּפַת תַּמּוּז. שִׁבְעָה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ. שַׁעַר סוּר.שַׁעַר הַיְּסוֹד. שַׁעַר חֲרְיסִית. שַׁעַר אֵיתוֹן. שַׁעַר הַתָּווֶךְ. שַׁעַר חָדָשׁ. שַׁעַר הָעֶלְיוֹן. שַׁעַר סוּר. שֶׁשָּׁם הָיוּ טְמֵאִים פּוֹרְשִׁין. הָדָא הוּא דִכְתִיב ס֣וּרוּ טָמֵ֞א קָ֣רְאוּ לָ֗מוֹ. שַׁעַר הַיְּסוֹד. שֶׁשָּׁם הָיוּ מִיַיסְּדִין אֶת הַהֲלָכָה. שַׁעַר חֲרְיסִית. שֶׁהוּא מְכוּוָּן כְּנֶגֶד זְרִיחַת הַחַמָּה. הֵיךְ מַה דְאַתְּ אָמַר הָֽאוֹמֵר לַ֭חֶרֶס וְלֹ֣א יִזְרָ֑ח. שַׁעַר הָאֵיתוֹן. שֶׁהוּא מְשַׁמֵּשׁ כְּנִיסָה וִיצִיאָה. שַׁעַר הַתָּווֶךְ. שֶׁהוּא מְיוּסַד בֵּין שְׁנֵי שְׁעָרִים. שַׁעַר חָדָשׁ. שֶׁשָּׁם חִידְּשׁוּ סוֹפְרִים אֶת הַהֲלָכָה. שַׁעַר הָעֶלְיוֹן. שֶׁהוּא לְמַעֲלָה מֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל הַחַיִל וְעֶזְרַת נָשִׁים. וּמַעֲלָה יְתֵירָה הָיָה בְבֵית עוֹלָמִים.
Traduction
Il est bien vrai qu’à Siloh et au Temple (116)Littéral. La maison stable. (1R 8, 13). on savait bien s’orienter; car, dit R. Aha au nom de Samuel b. R. Isaac, les premiers prophètes se sont fort appliqués à ce que la porte orientale (du Temple) représente les points précis du lever du soleil aux solstices d’été et d’hiver (variant d’une façon notable), et 7 noms ont été appliqués aux points d’arrêt de la radiation solaire: 1. La porte Sour (2R 11, 6), ou du retrait; 2. Celle dite Yesod (2Ch 23, 5), ou fondation; 3. Celle de Harsouth (Jr 19, 2), ou du soleil; 4. Celle d’Itôn (Ez 40, 15), ou d’entrée; 5. Celle dite Tawekh (Jr 39, 3), ou du milieu; 6. Celle dite Hadash (Jr 26, 10), ou neuve; enfin 7. La porte supérieure (2Ch 23, 20). A la 1re, les gens impurs se retiraient, comme il est dit (Lm 4, 15): retirez-vous, impurs, leur crie-t-on; la 2e porte se nommait la fondation, parce que l’on y fixait les bases des doctrines; la 3e recevait son nom de la fixation des rayons du soleil levant, comme il est écrit (Jb 9, 7): il parle au soleil qui ne se lève point; la 4e servait pour entrer et sortir; la 5e recevait sur surnom de ce qu’elle était fixée entre 2 portes; la 6e était dite la neuve, parce que les scribes y avaient renouvelé les doctrines légales; la 7e était dite supérieure, étant sise du côté du camp des simples israélites, du rempart et du parvis des femmes (117)Au-delà de cette porte, commençait le sanctuaire réservé.. Or, c’était là la supériorité spéciale du Temple d’englober ces diverses classifications et limites.
Pnei Moshe non traduit
ניחא בשילה ובבית העולמים. שלעולם היו יודעין לכוין את הרוחות מהסימן שראו בשער המזרחי דאמר ר' אחא וכו' שתהא החמה מצמצמת בו וכו' כלומר בזריחה ובשקיעה של יום ארוך ושל יום קצר היו שניהם ניכרין בו ניצוצי החמה והיה להם סימן שביום ארוך ניצוצי החמה בזריחה במקום הזה וביום קצר במקום הזה וכן עשו להן סימן בשקיעה ואגב מייתי להא דשבעה שמות נקראו לו וכו':
כניסה ויציאה. ועל שם כך נקרא איתון אתיו ובאו:
ומעלה יתירה וכו'. כדתנן בפ''ב דמדות ומיהו שמעינן שהיו יודעין לכוין את הרוחות ובמדבר שהיו ענני כבוד מכסין זריחת החמה ושקיעתה מי היה מכוין להם את הרוחות:
וּבַמִּדְבָּר מִי הָיָה מְכַוֵּין לָהֶם אֶת הָרוּחוֹת. אָמַר רִבִּי אָחָא. אָרוֹן הָיָה מְכַוֵּין לָהֶם אֶת הָרוּחוֹת. הָדָא הוּא דִכְתִיב וְנָֽסְעוּ֙ הַקְּהָתִ֔ים נוֹשְׂאֵי הַמִּקְדָּ֑שׁ. זֶה הָאָרוֹן. וְהֵקִ֥ימוּ בְּנֵי מְרָרִי. אֶת הַמִּשְׁכָּ֖ן עַד בּוֹאָם׃ בְּנֵי קְהָת שֶׁעֲלֵיהֶן הָיָה הָאָרוֹן נָתוּן.
Traduction
Si donc elles étaient aussi délicates, comment a-t-on pu opérer au désert pour préciser la situation des points cardinaux (avec leurs angles)? La situation de l’arche sainte, répondit R. Aha, toujours parallèle à l’ouest, servait à fixer les autres côtés; aussi est-il dit (Nb 10, 21): Les membres de la famille de Qehath partaient chargés de l’appareil sacré, ou l’arche sainte, en même temps que la famille des Merari redressait le sanctuaire, concordant avec l’arrivée des gens de Qehath, qui transportaient (118)Le sens habituel, indiqué par M. le gr. R. Wogue, dans sa traduction du Pentat., est celui-ci: Par cette combinaison, les 2 autres familles, parties les premières, avaient eu le temps de reformer le tabernacle, et les objets sacrés pouvaient y entrer sur le champ, sans être exposés aux intempéries. l’arche sainte (de façon à pouvoir tout classer).
Pnei Moshe non traduit
ארון היה מכוין להן את הרוחות הדא הוא דכתיב וכו'. והארון היה נתון במערב ובחנייתן היו יודעין לכוין את הרוחות מהארון ומתוך כך היו יודעין גם בנסיעתן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source