Beitsah
Daf 8a
משנה: הַבּוֹרֵר קִטְנִית בְּיוֹם טוֹב בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים בּוֹרֵר אוֹכֶל וְאוֹכֵל. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בְּחֵיקוֹ וּבְתַמְחוּי אֲבָל לֹא בְטַבֻּלָא וְלֹא בַנָּפָה וְלֹא בַכְּבָרָה. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אַף מֵדִיחַ וְשׁוֹלֶה:
Traduction
Quant à trier des céréales, il est permis, selon les Shammaïtes, de tirer du déchet ce que l’on mange peu à peu; On permet même de trier comme d’ordinaire, en mettant les grains dans une étoffe sur ses genoux, ou dans un panier tressé, canoun, ou dans une écuelle, sans les étaler toutefois sur une tablette, ni sur un tamis, ni sur un van. Selon R. Gamliel, il est même pemis de les faire passer à l’eau et d’en tirer les déchets.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ב''ש אומרים בורר אוכל אוכל. מלקט האוכל אחד אחד מן הפסולת:
ובה''א בורר כדרכו בחיקו. ובלבד שלא יהא טורח ברירת הפסולת מרובה אבל אם טורח ברירת הפסולת מרובה כגון שהפסולת דק ביותר אע''פ שבשיעור מרובה היא האוכל על הפסולת מודים ב''ה שבורר את האוכל ומניח את הפסולת דלמעוטי בטירחא עדיף:
אף מדיח ושולה. שמביא כלי מלא קטנית ונותן עליו מים והפסולת צף על פני המים ומסיר אותו בידו:
שולה. מלשון של נעליך. ואין הלכה כר''ג:
הלכה: רִבִּי יוֹנָה בָעֵי. עָשָׂה כֵן בַּשַּׁבָּת. עַל דְּבֵית שַׁמַּי מָהוּ שֶׁיְּהֵא חַייָב. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵה. וְלָמָּה לֹא. אִילּוּ עָשָׂה כֵן בַּשַּׁבָּת עַל דְּבֵית הִלֵּל שֶׁמָּא אֵינוֹ חַייָב. וְהָכָא חַייָב. אָמַר רִבִּי מָנָא. יְאוּת אָמַר רִבִּי יוֹנָה אַבָּא. לֹא אַתְיָא אֶלָּא עַל דְּבֵית שַׁמַּי. לָמָּה. הוּתָּר מִכְּלַל בְּרֵירָה בְיוֹם טוֹב. לֹא הוּתָּר מִכְּלַל בְּרֵירָה בַּשַּׁבָּת.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
גמ' ר' יונה בעי עשה כן בשבת. כל הסוגיא עד סוף הלכה כתובה לעיל בשבת פ' כלל גדול בהלכה ב' ושם פירשתי באר היטב בס''ד ע''ש:
שְׁמוּאֵל שְׁחַק עַל סִיטְרָא דִמְדוֹכְתָא. רַב אָמַר. כָּל הַנִּידּוֹכִין נִידּוֹכִין כְּדַרְכָּן. רַב חוּנָה רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַשּׁוּם וְהַשַּׂחֲלַייִם וְהַחַרְדָּל נִידּוֹכִין כְּדַרְכָּן. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם יוֹחָנָן. הָעוֹשֶׂה אֹלִינְתִּין בַּשַּׁבָּת חַייָב מִשֵּׂם 8a מַרְקִיהַּ. הָא בְיוֹם טוֹב מוּתָּר. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. הָעוֹשֶׂה אֹלִינְתִּין בְּיוֹם טוֹב אָסוּר מִשֵּׂם מַרְקִהַּ. יִצְחָק דִּיהָבָא שְׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנָן. מָהוּ מִישְׁחוֹק קוֹנְדִּיטוֹן בְּיוֹמָא טָבָא. אֲמַר לֵיהּ. שְׁרֵי. וְיַיב לִי וַאֲנָא שָׁתִי. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שְׁרֵי. רִבִּי זְעוּרָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. מָאן דַּעֲבִיד טַבָּאוּת לָא שְׁחִיק לֵיהּ מֵאֶיתְמוֹל. אֲמַר לֵיהּ. אִין. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דִּרִבִּי אַבָּהוּ. הָכָא הוּא אָמַר. שְׁרֵי. וְהָכָא הוּא אָמַר. אָסוּר. אֶלָּא בִגִין דְּרִבִּי אַבָּהוּ יָדַע דְּרִבִּי זְעוּרָא מַחְמִר וְאִינּוּן מַחְמִרִין. בְּגִין כֵּן הוּא עֲבַד דִּכְווָתְהוֹן. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. הָכֵין אֲמַר לֵיהּ. מָאן דְּבָעֵי דִייֵא טָב לָא שְׁחִיק לֵיהּ מִן דְּאֶיתְמוֹל. רִבִּי זְעוּרָה שְׁאַל לְקַלִּה דְרוֹמָא עַבְדֵּיה דְּרִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא. שְׁחֵק הוּא מָרָךְ קוֹנְדִּיטוֹן בִּיוֹמְא טָבָא. אֶמַר לֵיהּ. אִין. וְכָל מִינֵי סִיקְרִיקוֹן. רִבִּי יִצְחָק בֵּירִבִּי לָֽעְזָר בְשֵׁם רִבִּי אִימִּי אָבוֹי דְרִבִּי אֶבְדוֹמָא דִצִיפּוֹרִין. מַה פְלִיגִין. לִיתֵּן לַצְּלִי. הָא לִקְדֵירָה מוּתָּר. רִבִּי נָחוּם אָמַר. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא בָעֵי. הָדָא אִטְרִיתָא. לְיַבֵּשׁ אָסוּר. לִקְדֵירָה מוּתָּר. עַל יַד עַל יַד צְרִיכָה.
Traduction
Samuel, pour changer un peu l’opération, pilait sur les côtés du mortier; Rav au contraire autorisait l’emplois habituel pour tout objet à piler. R. Houna, R. Jérémie ou R. Imi, au nom de R. Yohanan, permettent de piler comme d’ordinaire l’ognon, l’ail et la moutarde. R. Abahou dit au nom de R. Yohanan: la confection d’un liniment épicé hlioston est interdite le Shabat, parce qu’il faut pour cela écraser des arômes; c’est donc permis au jour de fête; mais R. Hiskia au nom de R. Jérémie l’interdit aussi en ce jour, en raison de la même opération. Isaac de Yahaba demanda à R. Yohanan s’il est permis de fabriquer (38)Cf. J., Shabat 1. du vin épicé (conditum) le jour de fête? C’est permis, dit-il; donne-m’en, et je le boirai. R. Abahou au nom de R. Josué b. Levi le permit aussi. Mais, demanda R. Zeira en présence de R. Abahou, pour bien agir ne convient-il pas d’opérer ce mélange la veille? Certes, répondit-il. Mais alors R. Abahou se contredit lui-même, puisqu’il a dit d’abord que c’est permis en principe, et ensuite il recommande de la faire la veille? Le premier avis exprimé par R. Abahou est le vrai; seulement, comme il savait que R. Zeira et d’autres sages sont d’un avis plus sévère, il l’a adopté. Selon une autre explication, R. Abahou répondit à son interlocuteur (en termes positifs, on interrogatifs), pour que le mélange ait toute sa saveur, il ne fait pas le préparer la veille. R. Zeira demande à Qala le méridional, serviteur de Juda Nassi (39)V. Grætz, t. 4 (2e éd.), p. 482., si chez son maître on opérait le jour de fête les mélanges nécessaires à la fabrication du vin épicé. Oui, dit-il, et l’on y écrase de même toutes les plantes aromatiques. R. Isaac, ou R. Eleazar au nom de R. Imi, père de R. Abdoma de Sephoris, dit que la discussion dans la Mishna (au sujet du gros sel à piler) a lieu pour le sel à mettre sur la viande rôtie; mais tous le permettent pour un mets à cuire dans une marmite (besoin immédiat). R. Nahoum ou R. Samuel b. Aba demanda: on sait qu’il est défendu d’étendre beaucoup de nouilles itrion à sécher, et il est permis d’en mettre dans un mets en cuisson (emploi immédiat); mais quelle est la règle pour les petites quantités étalées tour à tour? (question non résolue).
Pnei Moshe non traduit
על סיטרא דמדוכתא. הטה אותה על צידה ומדיך:
אלונתין. משקה הנעשה מבשמים ויין:
חייב משום מרקיה. משום ממרק ששוחק הבשמים וממרקן:
קונדיטין. יין ודבש ופלפלין ואם מותר לשחוק הפלפלין בי''ט:
שרי ויהב לי ואנא שתי. אם אתה מפקפק ביה:
מאן דעבד טבאות לא שחיק ליה מאתמול. אם מי שהוא רוצה לעשות בטוב לא יפה לו לנהוג ולשחקו מאתמול:
א''ל אין. זהו מנהג טוב:
הכא הוא אמר. בשם ריב''ל שרי והכא אמר אסור שהמנהג הטוב לשחקו מאתמול:
אלא וכו'. ומפני שידע שהן מחמירין א''ל כן מצד החומרא:
אית דבעי מימר. דלקולא אמר לו מאן דבעי דיהא טוב ויפה לא שחיק ליה מן דאתמול אלא היום דמותר הוא:
לקלה דרומה. קלה שמו ומרומה היה:
שחק הוא מרק וכו'. אם בבית הנשיא שוחק למרק הקונדיטין בי''ט. והגי' הנכונה שחק הוא מר קונדיטין וכו':
א''ל אין וכל מיני סיקריקין. עושין ג''כ:
מה פליגין. במלח ליתן לצלי ומפני שהיא ג''כ צורך מחר הא לקדירה ולצורך היום לכ''ע מותר:
הדא אטריתא. היא טרית המוזכר בפ' כיצד מברכין אם לייבש ולשמרו לזמן אסור לעשותו היום אם לקדירה לצורך היום מותר ואם הוא עושה על יד על יד צריכא ומספקא לן אם מותר מפני שנראה כמערים ועושה לשמרו:
Beitsah
Daf 8b
משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין מְשַׁלְּחִין בְּיוֹם טוֹב אֶלָּא מָנוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מְשַׁלְּחִין בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף בֵּין חַיִּין בֵּין שְׁחוּטִין. מְשַׁלְּחִין יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת וְקִטְנִיּוֹת אֲבָל לֹא תְבוּאָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר בִּתְבוּאָה:
Traduction
Les Shammaïtes prescrivent de n’envoyer à son voisin en don au jour de fête que des mets à manger de suite; les Hillélites permettent aussi l’envoi d’animaux domestiques ou sauvages, ou d’oiseaux, soit vivants, soit égorgés. On peut envoyer de même du vin, de l’huile, de la farine, mais non du blé en grains (non serviable); R. Simon autorise même ce dernier.
Pnei Moshe non traduit
מתני' בש''א אין משלחין ביום טוב. דורונות לרעהו:
אלא מנות. הוא דבר מוכן ושאינו עשוי להניחו למחר כגון חתיכות בשר ודגים:
ובה''א משלחין וכו'. ודוקא על ידי אדם אחד או שנים אבל לשלוח ע''י שלשה בני אדם או יותר אסור דאוושא מילתא טובא ונראין כמוליכין למכור בשוק:
אבל לא תבואה. שהרי אינה ראויה לאכילה בלא טחינה ואין טוחנין בי''ט:
ור''ש מתיר בתבואה. מפני שיכול לכתשה במכתשת קטנה ויעשה מעשה קדירה. ואין הלכה כר''ש:
בִּרֵר אוֹכְלִים מִתּוֹךְ אוֹכְלִים. חִזְקִיָּה אָמַר. חַייָב. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. פָּטוּר. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל חִזְקִיָּה. בּוֹרֵר וְאוֹכֵל. בּוֹרֵר וּמַנִּיחַ עַל הַשּׁוּלְחָן. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. תִּיפְתָּר בְּשֶׁהָיוּ אוֹרְחִים אוֹכְלִין רִאשׁוֹנָה רִאשׁוֹנָה. וְהָא תַנֵּי. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָבוֹר אֶת כָּל אוֹתוֹ הַמִּין. 8b אִם עָשָׂה כֵן בַּשַּׁבָּת חַייָב. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּחִזְקִיָּה. שֶׁכֵּן הַבּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בַּשַּׁבָּת חַייָב. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. שֶׁכֵּן הַבּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בְמָקוֹם אַחֵר חַייָב. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּחִזְקִיָּה. אֲפִילוּ עִיגּוּלִין מִן גַּו עִיגּוּלִין. וַאֲפִילוּ רִימּוֹנִים מִן גַּו רִימּוֹנִים. אִין כֵּינִי אֲפִילוּ בְּנֵי נַשׁ מִן גַּו בְּנֵי נַשׁ. מַאי כְדוֹן. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי לַהִיא דְאָמַר רִבִּי אִימִּי. רִבִּי אִימִּי הֲוָה לֵיהּ אוֹרְחִין. אַפִּיק קוֹמֵיהוֹן תּוּרְמוֹסִין וּפַסִילִייָה. אֲמַר לוֹן. יְהָבוֹן דַּעְתְּכוֹן דַּאֲתוֹן מֵיכוֹל קִינָרְסִיָה בְסוֹפָה.
Traduction
תַּנֵּי. אֵין בּוֹרְרִין לֹא טוֹחֲנִין וְלֹא (מְדַקְדְּקִין) [מַרְקִדִין]. הַבּוּרֵר הַטּוֹחֵן הַמָרַקֵּד בַּשַּׁבָּת נִסְקַל. וּבְיוֹם טוֹב סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. וְהָתַנִּינָן. בּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בְּחֵיקוֹ וּבְתַמְחוּי. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא עַנְתֹנַייָה. דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל הִיא. דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל אָמַר. אַף מֵדִיחַ וְשׁוֹלֶה׃ וְהָא תַנֵּי. שֶׁלְּבֵית רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיוּ שׁוֹחֲקִין פִּילְפְּלִין בָּרֵיחַיִם שֶׁלָּהֶן. מוּתָּר לִטְחוֹן וְאָסוּר לָבוֹר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. לֹא הוּתְרָה טְחִינָה כְדַרְכָּהּ. מְנַיִין שֶׁאֵין בּוֹרְרִין וְלֹא טוֹחֲנִין וְלֹא מַרְקִידִין. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כָּל מְלָאכָה֙ לֹא יֵֽעָשֶׂ֣ה בָהֶ֔ם עַד וּשְׁמַרְתֶּם֘ אֶת הַמַּצּוֹת֒. רִבִּי יוֹסֵי בָעֵי. כְּלוּם לָֽמְדוּ לְתַבְשִׁיל אֶלָּא מִיכָּן. רִבִּי יוֹסֵה לֹא אָמַר כֵּן. אֶלָּא רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אַ֚ךְ אֲשֶׁ֣ר יֵֽאָכֵ֣ל לְכָל נֶ֔פֶשׁ ה֥וּא לְבַדּ֖וֹ יֵֽעָשֶׂ֥ה לָכֶֽם עַד וּשְׁמַרְתֶּם֘ אֶת הַמַּצּוֹת֒. תַּנֵּי חִזְקִיָּה וּפְלִיג. אַ֚ךְ ה֥וּא לְבַדּ֖וֹ הֲרֵי אֵילּוּ מִיעוּטִין. שֶׁלֹּא יִקְצוֹר וְלֹא יִטְחוֹן וְלֹא יְרַקֵּד בְּיוֹם טוֹב.
Traduction
רִבִּי זְעוּרָה רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. הַמְשַׁמֵּר חַייָב מִשֵּׁם בּוֹרֵר. אָמַר רִבִּ זְעוּרָה. לֹא מִסְתַּבְּרָא דִי לֹא מִשֵּׁם מְרַקֵּיד. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵה תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. בְּקַדְמִיתָא הֲוִינָן אָֽמְרִין. יְאוּת אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. מַה הַמְרַקֵּד קֶמַח מִלְּמַטָּן וְסוֹלֶת מִלְמַעֲלָן. אַף הַמְשַׁמֵּר יַיִן מִלְּמַטָּן וּשְׁמָרִים מִלְּמַעֲלָן. וְלֹא הֲוִינָן אָֽמְרִין כְּלוּם. לָמָּה הוּתָר מִכְּלָל בְּרֵירָה וְהוּתָר מִכְּלָל שִׁימּוּר. הוּתָּר מִכְּלָל בְּרֵירָה. בּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בְּחֵיקוֹ וּבְתַמְחוּי. וְהוּתָר מִכְּלָל שִׁימּוּר. אֲבָל נוֹתְנִין לַתְּלוּיָה בְּיוֹם טוֹב: וְלֹא הוּתָר מִכְּלָל הַרְקָדָה. דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינָה בַּר יָקֶה בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. אֵין שׁוֹנִין אֶת הַקֶּמַח אֲבָל מַרְקִידִין לַאֲחוֹרֵי הַנָּפָה. אִין תֵּימַר מִשֵׁם מְרַקֵּיד הוּא. יְהֵא אָסוּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. דִּי לָא כְרִבִּי יוּדָה. דְּתַנֵּי מִשֵּׁם רִבִּי יוּדָה. אַף מַכְשִׁירֵי אוֹכֶל נֶפֶשׁ הִתִּירוּ. בְּעַייָא הָדָא מִילְּתָא מָהוּ לְשַׁנּוֹת אֶת הַקֶּמַח לַאֲחוֹרֵי הַנָּפָה כְּרַבָּנִן.
Traduction
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source