Le texte Le vocabulaire Les révisions
Nidah
Daf 71b
שֶׁרִאשׁוֹן רִאשׁוֹן נִפְסָק שַׁפִּיר קָאָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי יְהוּדָה רַבִּי יְהוּדָה לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר אֵין דָּם מְבַטֵּל דָּם
Traduction
each first drop and every other first drop is separated from the other drops of blood, i.e., it did not flow in a steady stream. Since the blood initially emerged while he was alive and is pure, every drop of blood which emerged after his death is nullified when it falls into that blood, and therefore the entire puddle of blood is ritually pure. The Gemara asks: The Rabbis are saying well to Rabbi Yehuda; how does he respond to their claim? The Gemara answers that Rabbi Yehuda conforms to his line of reasoning, as he said: Blood does not nullify blood.
Rachi non traduit
שראשון ראשון נפסק. שאין זב בקילוח אלא נוטף והלכך אפי' היה רוב לאחר מיתה טהור שהרי מתחילה דם נפל מחיים בתוך הגומא ואח''כ נפל דם מיתה עליו טיפין טיפין כל טיפה וטיפה שנפלה בטלה בדם הראשון שהיה בגומא מחיים והיכא אמרי' דם תבוסה בשוכב על הארץ ודמו זב ואינו נפסק ההוא כי הוי לאחר מיתה רובא אזלינן בתריה מדרבנן ואי נמי מספקא לן גזור בה טומאה:
דאין דם מבטל דם. בפרק כסוי הדם:
Tossefoth non traduit
רבי יהודה לטעמיה דאמר אין דם מבטל דם. וא''ת לרבא דמשני אליבא דרבי יהודה בזבחים בפרק התערובת (זבחים דף עט:) דבכ''מ אית ליה לר' יהודה מין במינו לא בטיל וכן נמי בפ' הערל (יבמות דף פא:) גבי חתיכה של חטאת וגבי פרוסה של לחם הפנים דקאמר התם ר' יהודה לא תעלה ומוקי לה התם רבה בר רב הונא כשנמוחה ופריך אי הכי מ''ט דר' יהודה ומשני ר' יהודה לטעמיה דאמר מין במינו לא בטיל וההיא דקאמר התם בטיל היינו בטומאה דרבנן דמדאורייתא בכל שהוא סגי א''כ ה''נ דם תבוסה דרבנן וליבטל ברובא ויש לומר כיון דשייך ביה טומאה רביעית דם דמטמא באהל ראוי להחמיר בו יותר ולא בטל ברובו במינו וא''ת ולפרוך מהכא לרב חסדא דאמר בפ' הקומץ רבה (מנחות דף כג.) נבלה בטלה בשחוטה דבתר מבטל אזלינן ואי אפשר לשחוטה שתעשה נבלה והוי ליה מין בשאינו מינו והכא נמי אי אפשר לדם המבטל להיות טמא וליבטל ביה דם של אחר מיתה ויש לומר דהתם אליבא דתנא דבי ר' חייא פליגי רב חסדא ורבי חנינא דסבר התם כרבי יהודה אבל לרבי יהודה גופיה אין חילוק ולעולם לא בטיל:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר צָלוּב עַל הָעֵץ שֶׁדָּמוֹ שׁוֹתֵת לָאָרֶץ וְנִמְצָא תַּחְתָּיו רְבִיעִית דָּם טָמֵא רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר שֶׁאֲנִי אוֹמֵר טִפָּה שֶׁל מִיתָה עוֹמֶדֶת לוֹ עַל גַּב הָעֵץ
Traduction
Rabbi Shimon says: In the case of one who is crucified on wood, whose blood does not drip but runs down the wood to the earth, and a quarter-log of blood is found underneath him, the blood is ritually impure. Rabbi Yehuda deems the blood ritually pure. He explains his reasoning: As I say that the quarter-log of blood found underneath the body came out while he was still alive, and the drop of blood that came out after his death remains on the wood.
Rachi non traduit
שותת לארץ. שאינו נוטף אלא שותת ואינו נפסק הילכך לא מבטל ההוא דלאחר מיתה שהוא הרבה אבל נוטף ראשון בטל ואפילו טפה שלאחר מיתה מרובה בטלה שלא נפל ביחד:
וְרַבִּי יְהוּדָה נֵימָא אִיהוּ לְנַפְשֵׁיהּ שֶׁאֲנִי אוֹמֵר טִפָּה שֶׁל מִיתָה עוֹמֶדֶת עַל גַּב הַמִּטָּה שָׁאנֵי מִטָּה דִּמְחַלְחֲלָה
Traduction
The Gemara raises a difficulty with regard to the opinion of Rabbi Yehuda. And Rabbi Yehuda, let him say to himself with regard to one who was killed on a bed and his blood is dripping into a hole in the ground: As I say that all the blood found underneath the body emerged while he was still alive and the drop of blood that came out after his death remains on the bed. Why does Rabbi Yehuda deem the blood ritually impure in such a case? The Gemara answers: The case of the bed is different, as the blood seeps through the bed onto the floor, whereas in the case of one who is crucified some of the blood may remain on the tree.
מַתְנִי' בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים הַיּוֹשֶׁבֶת עַל דַּם טוֹהַר הָיְתָה מְעָרָה מַיִם לְפֶסַח
Traduction
MISHNA: Initially the Sages would say, with regard to a woman who gave birth and observed the seven or fourteen days of impurity for a male or female child, respectively, and then immersed in a ritual bath and who is observing the period of the blood of purity, that she would pour water from a vessel in her hands to rinse the Paschal offering. Although it is permitted for such a woman to engage in intercourse with her husband, her halakhic status is like that of one who immersed that day and the sun has not yet set. She therefore assumes second-degree ritual impurity and confers third-degree ritual impurity upon teruma with which she comes into contact. Consequently, she may touch the vessel, as second-degree ritual impurity does not render a vessel impure. She may not touch the water, as it is designated for rinsing the Paschal offering and therefore it is treated with the sanctity of sacrificial food, which is rendered impure by second-degree ritual impurity.
Rachi non traduit
מתני' מערה מים לפסח. מכלי אל כלי לרחוץ בו את בשר הפסח אבל במים אינה נוגעת שהיא טבולת יום שטבלה לסוף שבועיים ואין לה הערב שמש עד יום שמונים שהוא תכף להבאת כפרתה והכתוב עשאה טבולת יום דכתיב (ויקרא י''ב:ד') בכל קדש לא תגע וקי''ל בכל קדש לרבות את התרומה וטבול יום שני הוא וכשהיא מערה אינה נוגעת במים אלא בכלים ושני אינו מטמא כלי:
חָזְרוּ לוֹמַר הֲרֵי הִיא כְּמַגַּע טְמֵא מֵת לְקָדָשִׁים כְּדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אַף כִּטְמֵא מֵת
Traduction
The Sages then said: Her status is like that of one who came into contact with one impure with impurity imparted by a corpse, i.e., one with first-degree ritual impurity, who renders consecrated items impure. But with regard to all non-sacred items, even non-sacred items treated with the sanctity of sacrificial food, such as the water used to rinse the Paschal offering, she has second-degree ritual impurity. Consequently, it is permitted for her to touch not only the vessel, but the water inside it as well, in accordance with the statement of Beit Hillel. Beit Shammai say: The status of the woman is even like that of one who is impure due to contact with a corpse, who is a primary source of ritual impurity and renders even a non-sacred vessel impure.
Rachi non traduit
חזרו לומר הרי היא כמגע טמא מת. שהוא ראשון לקדשים אבל לחולין לא הילכך אפילו נוגעת במים אם תרצה שהמים חולין הם וטבול יום שני הוא ואין שני עושה שלישי בחולין ואף ע''פ שהמים הללו נעשים על טהרת הקדש שהרי לרחיצת פסח עשויות לא מהני בהו שני דחולין הנעשה על טהרת הקדש לאו כקדש דמו:
גְּמָ' מְעָרָה אִין נוֹגַעַת לָא אַלְמָא חוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ כְּקֹדֶשׁ דָּמוּ
Traduction
GEMARA: The mishna teaches: A woman who gave birth, observed the days of impurity, immersed in a ritual bath, and who is now observing the period of the blood of purity would pour water from a vessel in her hands to rinse the Paschal offering. The Gemara infers: Pouring from a vessel, yes, this is permitted, but she may not touch the water itself. Apparently, non-sacred produce, e.g., even liquid such as the water for rinsing the Paschal offering, that was prepared according to the level of ritual purity required for sacrificial food, i.e., with the same stringencies as required for sacrificial food, is considered like sacrificial food.
Rachi non traduit
גמ' נוגעת. במים לא:
כקדש דמו. ומהני בהו שני:
Tossefoth non traduit
מערה אין נוגעת לא. וא''ת וליתני אינה נוגעת דלגופיה לא איצטריך דפשיטא דמערה דהא אינה מטמאה בהיסט ויש לומר דאיצטריך לאשמועינן דלא חיישינן שמא נגעה והכי נמי איכא לפרושי הא דתניא במסכת ידים כל שאינו מטמא את המים במשא כשר לנטילת ידים ויש שרוצים לדקדק הא מטמא במשא אינו כשר לנטילת ידים ומתוך כך אוסרין לקבל מים מן עובד כוכבים ושיבוש הוא דהא נדה ויולדת נוטלות ידיהן אף על פי שמטמאות במשא וכ''ש עכשיו שאנו נוטלין כולנו ממי טמאים ונראה דהתם איירי לתרומה או לחולין שנעשו על טהרת תרומה ולא אתא לדיוקא אלא לגופיה דכשר לערות לידים ואף ע''ג דמטמא במגע לא חיישינן שמא יגע ולעיל מיניה תניא הכל כשרין ליטול ידים ואפילו טמא מת ואפילו בועל נדה שאינו מטמא (בהיסט) ושמא כי היכי דקיל מנדה שאינו מטמא משכב תחתון [אלא] כעליון ושטבילתו ביום ה''נ קיל מנדה שאינו מטמא בהיסט ומיהו קשיא הא דתנן במסכת כלים (פ''א מ''ב) למעלה מהן נבלה דמטמא במשא למעלה מהן בועל נדה שמטמא משכב תחתון כעליון אלמא מטמא נמי במשא מיהו מצינן למימר דאע''ג דאינו מטמא במשא קאמר שפיר למעלה מנבלה כיון דאיכא חומרא חדא דלית בנבלה דה''נ תנן לעיל ומטמא באבן מסמא ותנן בתר הכי למעלה מהן מת שמטמא באהל אע''ג דאינו מטמא באבן מסמא ואומר ר''י דלא קשה מידי אפילו אי מטמא במשא כנבלה היינו דמטמא את הטהור הנושא אבל כשהוא נושא את הטהור כגון הכא שהוא נושא את המים לא מטמא כדאמר בפ' ר''ע בשבת (דף פג:) זה הסיטו של זב שלא מצינו לו חבר בכל התורה כולה שאם תכריע טומאה את הטהרה בכף מאזנים שיהא טמא:
אֵימָא סֵיפָא חָזְרוּ לוֹמַר הֲרֵי הִיא כְּמַגַּע טְמֵא מֵת לְקָדָשִׁים לְקָדָשִׁים אִין לְחוּלִּין לָא אַלְמָא חוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ לָאו כְּקֹדֶשׁ דָּמוּ
Traduction
But now say the latter clause of the mishna: The Sages then said: Her status is like that of one who came into contact with one impure with impurity imparted by a corpse, i.e., one with first-degree ritual impurity, who renders consecrated items impure. This indicates that with regard to consecrated items, yes, she renders them impure, but with regard to non-sacred items, e.g., the water used to rinse the Paschal offering, she does not render them impure. Apparently, non-sacred produce that was prepared according to the level of ritual purity required for sacrificial food is not considered like sacrificial food.
מַנִּי אַבָּא שָׁאוּל הִיא דְּתַנְיָא אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר טְבוּל יוֹם תְּחִילָּה לַקֹּדֶשׁ לְטַמֵּא שְׁנַיִם וְלִפְסוֹל אֶחָד
Traduction
The Gemara explains: Whose opinion is expressed in the latter clause of the mishna? It is the opinion of Abba Shaul, as it is taught in a baraita that Abba Shaul says: With regard to one who was ritually impure who immersed that day and is waiting for nightfall for the purification process to be completed, he has the status of one who is impure with first-degree impurity with regard to sacrificial food, in that he renders two items of sacrificial food impure, and disqualifies one additional item. In other words, the first item of sacrificial food that he touches assumes the status of second-degree impurity. A second item that comes into contact with the first item assumes third-degree impurity. A third item that comes into contact with the second assumes fourth-degree impurity and is therefore disqualified from being eaten, but it does not impart impurity to other items.
מַתְנִי' וּמוֹדִים שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת בְּמַעֲשֵׂר וְקוֹצָה לָהּ חַלָּה וּמַקֶּפֶת וְקוֹרָא לָהּ שֵׁם
Traduction
MISHNA: And Beit Shammai concede to Beit Hillel that a woman observing the days of purity partakes of second-tithe produce, as it is permitted for one who immersed that day to eat second-tithe produce. And she separates part of her dough as ḥalla, and she draws the vessel with the part of the dough that she separated near the rest of the dough, and she designates it with the name of ḥalla.
Rachi non traduit
מתני' ומודים שאוכלת במעשר. כדין טבול יום:
וקוצה לה חלה. עד שלא תקרא עליה שם ומנחתה בכלי:
ומקפת. ומקרבת הכלי אצל העיסה כמו אקפינהו ולא אדמו בשחיטת חולין (דף נ.) וכמו אין מקיפין שתי חביות במס' ביצה (דף לב:). ובגמרא מפרש דמצוה לתרום מן המוקף מן הקרוב לדבר שהוא תורם עליו:
וְאִם נָפַל מֵרוּקָּהּ וּמִדַּם טָהֳרָהּ עַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁהוּא טָהוֹר
Traduction
And Beit Shammai further concede to Beit Hillel that if a drop from her saliva or from the blood of purity fell onto a loaf of teruma, the loaf is ritually pure, as any liquid discharged from the body of one who immersed that day is ritually pure.
Rachi non traduit
ואם נפל מרוקה. דהוו להו משקים היוצאין מן הטבול יום וטהורים כדתניא בגמרא:
Tossefoth non traduit
ואם נפל מרוקה ומדם טהרה על ככר של תרומה שהוא טהור. והכי תנן בריש פ''ב דטבול יום משקין היוצאין ממנו כמשקה הנוגע בהן אלו ואלו אין מטמאין מפ' ר''ת במשקה תרומה הנוגע בהן אלו ואלו אין מטמאין את הקדשים אבל מפסל פסלי ליה אבל תרומה אפילו אינה פוסלת כדתני הכא שאם נפל רוקה ודם טהרה על ככר של תרומה שטהורה ואין לפרש במשקה חולין הנוגע בהן דהא טבול יום אינו מטמא משקה חולין ומאי קאמר אלו ואלו אין מטמאין (קדשים) אפילו מפסל נמי לא פסלי ואין לפרש במשקה חולין שנעשו על טהרת הקדש דהא חזרו לומר בשמעתין דלאו כקדש דמו:
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים צְרִיכָה טְבִילָה בָּאַחֲרוֹנָה וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵינָהּ צְרִיכָה טְבִילָה בָּאַחֲרוֹנָה
Traduction
There is another dispute between the tanna’im with regard to a woman who completed her days of purity. Beit Shammai say: Her immersion at the end of the days of impurity does not render it permitted for her to enter the Temple or to partake of teruma; rather, she requires immersion even at the conclusion of the days of purity. And Beit Hillel say: She does not require immersion at the conclusion of the days of purity to render it permitted for her to partake of teruma, as the immersion at the end of the days of impurity is sufficient.
Rachi non traduit
צריכה טבילה. ליל שמונים לתרומה מפני שטבולת יום ארוך היא והסיחה דעתה מן התרומה ואם ישראלית היא טובלת לביאת מקדש:
אינה צריכה. אבל לקדשים מודו ב''ה דקיימא לן (חגיגה דף כא.) האונן ומחוסר כפורים צריכין טבילה לקדש הילכך לאחר שהביאה כפרתה טובלת לקדשים:
גְּמָ' דְּאָמַר מָר טָבַל וְעָלָה אוֹכֵל בְּמַעֲשֵׂר
Traduction
GEMARA: The mishna teaches that Beit Shammai concede to Beit Hillel that the woman observing the days of purity partakes of second-tithe produce. The Gemara explains that the reason is as the Master said: When the period of ritual impurity of a zav or leper has been completed, and he immersed during the day and ascended from the ritual bath, he may partake of second tithe immediately.
וְקוֹצָה לָהּ חַלָּה חוּלִּין הַטְּבוּלִין לְחַלָּה לָאו כְּחַלָּה דָּמוּ
Traduction
The mishna teaches: And she separates part of her dough as ḥalla. The Gemara explains that non-consecrated food that is untithed produce with regard to ḥalla, as it has not had ḥalla separated from it, e.g., this dough from which a piece has been set aside for the future separation of ḥalla, is not considered like ḥalla, and therefore is not rendered impure by the contact of a woman observing the days of purity.
Rachi non traduit
גמ' לאו כחלה דמו. ולא מהני בהו שני:
Tossefoth non traduit
חולין הטבולין לחלה לאו כחלה דמו. דוקא לענין טבול יום כדאמרינן לעיל בפרק קמא (נדה דף ז.) כל שודאי מטמא חולין כו':
וּמַקֶּפֶת דְּאָמַר מָר מִצְוָה לִתְרוֹם מִן הַמּוּקָּף
Traduction
The mishna also teaches that she draws the vessel with the part of the dough that she separated near the rest of the dough. The Gemara explains that this is as the Master said: It is a mitzva to separate teruma from produce that is situated nearby the produce it comes to exempt, ab initio.
וְקוֹרָא לָהּ שֵׁם סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא נִגְזוֹר דִּלְמָא אָתֵי לְמִנְּגַּע בַּהּ מֵאַבָּרַאי קָא מַשְׁמַע לַן
Traduction
The mishna states: And she designates it with the name of ḥalla. The Gemara explains that it is necessary for the tanna to teach this halakha, as it might enter your mind to say: Let us decree lest she comes to touch the ḥalla from the outside. Therefore, the mishna teaches us that there is no such decree.
וְאִם נָפַל מֵרוּקָּהּ דִּתְנַן מַשְׁקֵה טְבוּל יוֹם מַשְׁקִין הַיּוֹצְאִין מִמֶּנּוּ (כְּמַשְׁקִין) [כְּמַשְׁקֶה] הַנּוֹגֵעַ בָּהֶם וְאֵלּוּ וְאֵלּוּ אֵינָן מְטַמְּאִין חוּץ מִמַּשְׁקֵה הַזָּב שֶׁהוּא אַב הַטּוּמְאָה
Traduction
The mishna teaches: And Beit Shammai concede to Beit Hillel that if a drop from her saliva or from the blood of purity fell onto a loaf of teruma, that the loaf is ritually pure, as any liquid discharged from the body of one who immersed that day is ritually pure. The Gemara explains that the reason is as we learned in a mishna (Tevul Yom 2:1): The halakha with regard to liquids that emerge from one who immersed himself that day from his state of ritual impurity is like that of liquids that he touches. And both these and those, the liquids that emanated from him and the liquids that he touched, do not transmit ritual impurity. This is the halakha except for liquids that come from a zav, who is a primary source of ritual impurity.
בֵּית שַׁמַּאי מַאי בֵּינַיְיהוּ אָמַר רַב קַטִּינָא טְבוּל יוֹם אָרוֹךְ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ
Traduction
The mishna teaches that Beit Shammai say: Her immersion at the end of the days of impurity does not render her permitted; rather, she requires immersion even at the end of the days of purity. And Beit Hillel say: The immersion at the end of the days of impurity is sufficient. The Gemara asks: What is the difference between them, i.e., what is the basis of their dispute? Rav Ketina said: The difference between them is with regard to the status of one who immersed that day, i.e., at the end of his time of impurity, and a long time has passed since the immersion. Beit Shammai hold that as a long time has passed, i.e., thirty-three days after the birth of a boy or sixty-six days after the birth of a girl, she may not rely on that immersion. Beit Hillel maintain that she may still rely on that initial immersion.
מַתְנִי' הָרוֹאָה יוֹם אַחַד עָשָׂר וְטָבְלָה לָעֶרֶב וְשִׁמְּשָׁה
Traduction
MISHNA: There is a dispute with regard to a woman who sees blood on the eleventh day, which is the final day of the period fit for the flow of a zava. It is permitted for her to engage in intercourse with her husband after observing one clean day corresponding to the one day that she saw blood, but in this case, she failed to observe one clean day. Rather, she immersed in a ritual bath that evening, the eve of the twelfth day, and then engaged in intercourse with her husband.
Rachi non traduit
מתני' הרואה יום י''א. שהיא סוף ימי זוב ואין יום שלאחריו מצטרף עמו לזיבה:
Tossefoth non traduit
הרואה יום אחד עשר וטבלה לערב כו'. דספירת ערב לאו ספירה היא כדקאמר בגמרא ושוין בטבילת לילה שאינה טבילה מכאן קשה לפירוש רש''י שפירש בפ' ב' דזבחים (דף כג.) ובפסחים פרק כיצד צולין (פסחים דף פא.) דקאמר לר' יוסי דקאמר מקצת היום ככולו וזבה שראתה בשביעי שלה אינה סותרת לאחר טבילה ופריך התם אלא זבה גמורה היכי משכחת לה ומשני בשופעת אי נמי ברואה בשני בין השמשות ופי' רש''י הא דלא משני ברואה בלילות משום דלמ''ד מקצת היום ככולו לילה חשיבא ספירה ולא צריך עמוד השחר לטבול והשתא קשה דא''כ מתני' דלא כר' יוסי וכן מתני' דמגילה פ' הקורא (מגילה דף כ.) דתנן כולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר משמע דבלילה לא הוי ספירה ומפ' ר''ת דהכי פריך זבה ביממא היכי משכחת לה מדכתיב כל ימי זוב טומאתה אמרי' לקמן אימר ביממא תהוי זבה משמע דבראיית ימים היא נעשית זבה מיהא תימה מאי קא משני ברואה בשני בין השמשות מ''מ ליכא אלא ב' ראיות ביום וצ''ל דלא חש להזכיר השלישית כיון שהזכיר השניה ממילא ידעי' השלישית וכן צ''ל לפירש''י דבסוף פרק ב' דנזיר (דף טז.) דאיכא נמי הך סוגיא דכיצד צולין (פסחים דף פא.) ומשני דחזאי תלתא יומי סמוך לשקיעת החמה דלא הוי שהות דסליק ליה למנינא ותלתא יומי לאו דוקא דבחדא סגי כשראתה בשני עד הלילה ור''י מפרש זבה גמורה לר' יוסי היכי משכחת לה כיון דאית ליה לרבי יוסי מקצת היום ככולו בתחילת היום דקאמר זב הרואה בשביעי שלו אינו סותר התחלת היום וישלים ז' ה''ה נמי דסוף היום ככולו ואפי' ראתה בלילה מה בכך מ''מ מקצת היום ככולו וסוף היום להוי שימור וכן משמע בנזיר (דף טז.) דקאמר ולרבי יוסי כו' כיון דחזאי פלגא דיומא אידך פלגא סליק לה שימור משמע שסוף היום מחצות ואילך הוי שימור דאידך פלגא ומשני דחזאי תלתא יומי סמוך לשקיעת חמה דלא הוי שהות פי' סוף היום סליק לה למנינא דראייתה וא''ת ולרבי יוסי נימא וכי ככותאי אמרה לשמעתיה דאית ליה מקצת היום ככולו ושמעתיה דרב אוקמינן לעיל (נדה דף סט.) דלא ככותאי ובנזיר אוקמינן רב כרבי יוסי וי''ל דכי אית ליה מקצת היום ככולו היינו בשביעי לזבה שהוא יום אחרון של חשבונה וכן בשומרת יום כנגד יום מקצת יום ספירה עולה ואינה סותרת שאין לה למנות יותר והוא סוף חשבונה אבל בתחילת הספירה לא אמרינן שסוף היום שהיא פוסקת בו שיהא ככולו מיהו קשה דאמרי' בפ''ק דר''ה (דף י.) אמר רבא ק''ו ומה נדה שאין תחילת היום עולה לה בסופה סוף היום עולה לה בתחילתה שנה שתחילת היום עולה לה בסופה אינו דין שסוף היום עולה לה בתחילתה ומאי קושיא זבה תוכיח לרבי יוסי שתחילת היום עולה לה בסופה ואין סוף היום עולה לה בתחילתה ואור''י דאליבא דרבנן קאמר רבא ולא אליבא דר' יוסי ועוד נ''ל דאפילו לרבי יוסי אין שייך לומר יוכיח מזבה לנדה דגבי נדה דין הוא שיהיה יום ראשון מן החשבון כי למה לא יהיה ככל הטומאות שאין צריכין נקיים אבל זבה דצריכה נקיים נהי דבסוף החשבון יעלה שמיד שנכנס השביעי נכנס בטהרה מ''מ יום שפוסקת בו שאינו טהור אינו דין שיעלה לה לחשבון הנקיים:
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמֵר מְטַמְּאִין מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב וְחַיָּיבִין בְּקָרְבָּן
Traduction
Beit Shammai say: Since she did not observe that corresponding clean day, she retains the status of a zava. Therefore both she, the zava, and her husband, who engaged in intercourse with a zava, transmit impurity to items designated for lying or sitting, to the extent that these transmit impurity to food and drink that came in contact with them, and in her case, to people as well. And each of them is liable to bring a sin offering for participating in intercourse involving a zava.
Rachi non traduit
משכב ומושב. אפילו בעלה מטמא משכב ומושב לטמא אוכלין ומשקין שהוא כבועל שומרת יום כנגד יום דקסבר יום י''א בעי שימור:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source