Daf 60a
אִיתְּמַר אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא טָמֵא וְטָהוֹר וַאֲפִילּוּ טָהוֹר וְתָלוּי שֶׁהָלְכוּ בִּשְׁנֵי שְׁבִילִין אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר תּוֹלֶה טָמֵא בְּתָלוּי וְטָהוֹר בְּטָהוֹר לְדִבְרֵי הַכֹּל
Rachi (non traduit)
לדברי הכל. ואפילו לרבי וכדאמרינן דהתם הוא דכי הדדי נינהו אבל הכא דתלוי טמא מספק וטהור טהור גמור תולין טומאה בתלוי:
טמא וטהור. או אפילו טהור ותלוי שהלכו כו' תולה טהור את שביל טמא בתלוי:
איתמר נמי. כרב אדא דאמר אפילו לרבי תלינן שביל טמא בטמא. וכמדומה לי דלא גרס נמי:

רַב אָשֵׁי אָמַר הָא וְהָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְלָא קַשְׁיָא
אִיכָּא דְאָמְרִי הָא וְהָא רַבִּי הָא בָּרִאשׁוֹן שֶׁלָּהּ הָא בַּשֵּׁנִי שֶׁלָּהּ
Rachi (non traduit)
בשני שלה. אינה תולה דמקלקלה לה שמארכת ימי טומאת כתמה יום אחד אבל ביום ראשון שלבשה חלוק זה ביום ראשון (לכתמה הראשון) תולה דלא מקלקלה לה מידי:
הָא גּוּפַהּ קַשְׁיָא רֵישָׁא אָמְרַתְּ אֵין תּוֹלִין סֵיפָא אָמְרַתְּ תּוֹלִין הָא לָא קַשְׁיָא הָא רַבִּי וְהָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל
אֵיתִיבֵיהּ אֵין תּוֹלִין כֶּתֶם בְּכֶתֶם הִשְׁאִילָה חֲלוּקָהּ לְנָכְרִית אוֹ לְיוֹשֶׁבֶת עַל הַכֶּתֶם הֲרֵי זוֹ תּוֹלָה בָּהּ
אֲמַר לֵיהּ אֵין תּוֹלִין מָה טַעַם לְפִי שֶׁאֵין תּוֹלִין
Rachi (non traduit)
לפי שאין תולין. דמעלמא אתי לה טומאת כתם קמא ולא בחזקת רואה היא:
כִּי תִּבְּעֵי לָךְ אַלִּיבָּא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הָתָם הוּא דְּקָא חָזְיָא מִגּוּפַהּ תָּלְיָא הָכָא דְּמֵעָלְמָא קָאָתֵי לָא תָּלְיָא אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא
Rachi (non traduit)
לא תליא. ושתיהן טמאות:
הַשְׁתָּא וּמָה הָתָם דְּקָא חָזְיָא מִגּוּפַהּ אָמְרַתְּ אֵינָהּ תּוֹלָה הָכָא דְּמֵעָלְמָא קָא אָתֵי לֹא כָּל שֶׁכֵּן
Rachi (non traduit)
שומרת יום חזאי אתמול מגופה:
בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יוֹחָנָן מֵרַבִּי יְהוּדָה בַּר לֵיוַאי מַהוּ לִתְלוֹת כֶּתֶם בְּכֶתֶם אַלִּיבָּא דְּרַבִּי לָא תִּבְּעֵי לָךְ
Rachi (non traduit)
כתם בכתם. השאילה חלוקה לבעלת הכתם ואח''כ לבשתה היא מהו שתתלה בראשונה להיות היא טהורה:
Tossefoth (non traduit)
מהו לתלות כתם בכתם. אומר הר''י דליכא למימר דבעי לתלות בסופרת שבעה שלא טבלה אבל בראשון פשיטא ליה דתולה דאם כן מאי קאמר לקמן מ''מ קשיא הא איכא לשנויי בין לרבי בין לרשב''ג בראשון שלה איירי ברייתא ועוד דאליבא דרבי נמי ה''ל למבעי בראשון שלה כיון דלא חזיא מגופה אלא אפי' בראשון שלה מבעי ליה ופשיט ליה דאין תולין אפי' לרשב''ג אלא לחזיא מגופה והשתא לכולהו שינויי קשה לר' יהודה בר ליואי והא דקמשני הא והא רבי הא בראשון שלה והא בשני שלה הש''ס הוא דקמהדר לשנויי בכל ענין שיכול לתרץ ולא בשיטתיה דר''י דהא קאמר אליבא דרבי לא תבעי לך ואוקימנא בעיא שלו אפילו בראשון שלה וקאמר כיון דהיכא דמגופה חזיא לא תלינן בשני שלה לרבי בכתם לא תלינן אפילו בראשון שלה:
וְרַב חִסְדָּא סוֹף סוֹף אִיהִי טְבִילָה בָּעֲיָא
Rachi (non traduit)
ורב חסדא אמר סוף סוף. הך שומרת יום טבילה היא בעיא הילכך טמאה הואי ואפילו הכי קאמר רבי לא תלינן בה:
מַתְקֵיף לַהּ רַב אַדָּא עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי הָתָם אֶלָּא דְּתַרְוַיְיהוּ כִּי הֲדָדֵי נִינְהוּ הָכָא מַאי נָפְקָא לַן מִינַּהּ
Rachi (non traduit)
אלא משום דכי הדדי נינהו. שתיהן היו בחזקת טהרה השומרת יום בשני שלה ראויה לטבול כל שעה שתרצה כיון שספרה שעה אחת הילכך אין כאן טומאה שתוכל לתלות בה יותר מזאת לפיכך שתיהן טמאות אבל הכא דטמא הוא מאי נפקא ליה מינה אי תלית ביה הילכך אפילו לרבי תלינן:
עד כאן לא אמר רבי. דשניה טמאה:
אָמַר רַב חִסְדָּא טָמֵא וְטָהוֹר שֶׁהָלְכוּ בִּשְׁנֵי שְׁבִילִין אֶחָד טָהוֹר וְאֶחָד טָמֵא בָּאנוּ לְמַחְלוֹקֶת רַבִּי וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל
Rachi (non traduit)
שהלכו בשני שבילין. ולא ידענא הי להאי על והי להאי על:
באנו למחלוקת. לרבן שמעון דאמר תולין כתם בשומרת יום הכא נמי תולין שביל טמא באדם טמא וטהור בטהור ולרבי שניהם טמאים:
Tossefoth (non traduit)
באנו למחלוקת דרבי ורשב''ג. וא''ת ורב חסדא אמאי לא נקט מילתיה בזבה גופה ולימא זבה שספרה מקצתה באנו למחלוקת כו' וי''ל דניחא ליה לאשמועינן דאפי' בב' שבילין מטמא דאע''ג דהוי ספק טומאה ברה''ר וא''ת אם כן מה ענין כתמים לשבילין דאע''ג דבתרוייהו אתרע חזקת טהרה דידהו קצת מ''מ יש לטהר יותר בשבילין משום ספק טומאה ברה''ר וי''ל דגבי כתם נמי איכא למימר דלא אתרע חזקתה כלל דאיכא למתלי בחברתה כמו בשוק של טבחים ואפ''ה לרבי אינה תולה משום דמ''ש זו מזו כיון ששניהם טהורין שספרה כבר ז' ימים הכי נמי מאי חזית דתלינן בטמא שספר מקצת טפי מבטהור גמור ואע''ג דאית ליה חזקה דטהרה מיחזי כי חוכא ואטלולא דמהאי טעמא מטמינן ב' טהורין שהלכו בשני שבילין ובאו לשאול בבת אחת דטהורין מדינא ומטמינא להו כי היכי דלא ליהוי כי חוכא ואע''ג דלא דמי דהתם אי מטהרין לתרוייהו הוי חוכא דאי אפשר להיות ששניהם טהורין אבל הכא אפשר דטהור הלך בטהור מ''מ הוי חוכא דאמאי תלינן טפי בטמא מבטהור כדאמר לעיל גבי נשים וא''ת מ''ש משני קופות דאמרינן חולין לתוך חולין נפלו וי''ל דהתם אינו מפסיד לחברתה בתלייתו כלום והכא נמי אפילו רבי מודה שתולה בנדה גמורה שלא טבלה כלל:
טמא וטהור שהלכו בשני שבילין. הך טמא לא מיירי בטמא שספר והזה אלא שלא טבל מדקאמר רב אדא התם כי הדדי נינהו הכא מאי נפקא ליה מינה משמע דלאו דומיא דפלוגתא לעיל הוא ובטמא שלא ספר כלל נמי לא איירי דאפילו רבי מודה דתולה כדאמר ושוין כו' ואמאי קאמר רב חסדא באנו למחלוקת אלא מיירי בטמא שספר קצת וס''ל לרב חסדא דלרבי אפי' בספרה קצת אינה תולה ורב אדא דקאמר מאי נפקא ליה מינה לא קרי הפסד כיון דלא סתר הכל והא דנקט סופרת ז' שלא טבלה לרבותא דרשב''ג נקטיה דאפ''ה תולה:
לְפִיכָךְ דְּרַבִּי לְמָה לִי מַהוּ דְּתֵימָא הָהִיא דְּאִשְׁתְּכַח כֶּתֶם גַּבַּהּ תִּתְקַלְקַל אִידַּךְ לֹא תִּתְקַלְקַל קָמַשְׁמַע לַן
לְפִיכָךְ דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לְמָה לִי מִשּׁוּם דְּרַבִּי
Rachi (non traduit)
לפיכך דרבן שמעון למה לי. כיון דתנא תולה בה פשיטא דהיא מתוקנת וזו מקולקלת:
וּבְיוֹשֶׁבֶת עַל דַּם טוֹהַר וּבִבְתוּלָה שֶׁדָּמֶיהָ טְהוֹרִין
Rachi (non traduit)
וביושבת על דם טוהר ובבתולה שדמיה טהורין. דלא מקלקלה לה מידי שאין לה כתם כדאמרי' בפ' קמא (נדה דף י:) זו שירפה מצוי ותלינן כתמה בדם בתולים:
וְשָׁוִין שֶׁתּוֹלָה בְּשׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם בָּרִאשׁוֹן שֶׁלָּהּ
Rachi (non traduit)
ושוין שתולה בשומרת יום כנגד יום בראשון שלה. דלא מקלקלה מידי:
וּבְסוֹפֶרֶת שִׁבְעָה שֶׁלֹּא טָבְלָה לְפִיכָךְ הִיא מְתוּקֶּנֶת וַחֲבֶרְתָּהּ מְקוּלְקֶלֶת דִּבְרֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל רַבִּי אוֹמֵר אֵינָהּ תּוֹלָה לְפִיכָךְ שְׁתֵּיהֶן מְקוּלְקָלוֹת
Rachi (non traduit)
רבי אומר אינה תולה. הואיל ומקלקלה לה מאי חזית דמקלקלת להך טפי מהך:
וחברתה מקולקלת. שומרת יום צריכה עוד לשמור שלישי בשביל כתם זה ואם סופרת היא סותרת כל שלפניה:
ובסופרת ז'. נקיים אחר זיבה ואף ע''פ שמקלקלה הרבה שסתרה כל ימי ספירתה וצריכה לספור ז' נקיים הואיל ועכשיו טמאה תולה בה:
תָּנוּ רַבָּנַן תּוֹלָה בְּשׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם בַּשֵּׁנִי שֶׁלָּהּ
Rachi (non traduit)
בשני שלה. אם השאילתה לשומרת יום בשני שלה תולה בה ואף על גב דלא הוחזקה רואה היום כיון דמעיינה פתוח תולה בה ואע''ג דמקלקלה לה פורתא דצריכה לשמור יום המחרת כיון דטמאה השתא:
Tossefoth (non traduit)
תולה בשומרת יום כנגד יום. מספקא ליה להר''י אם טמא קל כגון סופרת מקצת או הכל ולא טבלה תולה בלא ספרה כלל בין בנדה בין בטמא מת ושבילי דשמעתין לא איירי אלא בטהור וטמא:
דְּתַנְיָא אֵינָהּ תּוֹלָה בְּנָכְרִית רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר תּוֹלָה וְאֶלָּא קַשְׁיָא הָךְ תָּרֵיץ הָכִי וְהִיא שֶׁרוֹאָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר בִּרְאוּיָה לִרְאוֹת וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ רוֹאָה
Rachi (non traduit)
תריץ הכי כו'. וברייתא דקתני אינה תולה בנכרית לת''ק הכי קאמר אינה תולה בנכרית הראויה לראות אלא אם כן רואה ר' מאיר אומר תולה ותרוייהו מתניתא חדא מילתא אמרי ורב דאמר כתנא קמא דתרוייהו:
ופרכינן אלא קשיא הך. קמייתא דמשמע דר' מאיר לחומרא:
אָמַר רָבָא וְתִסְבְּרַאּ רַבִּי מֵאִיר לְחוּמְרָא רַבִּי מֵאִיר לְקוּלָּא
Rachi (non traduit)
ותסברא רבי מאיר לחומרא הוא. דתימא דלתנא קמא אפילו אינה ראויה ותשמע מינה דלתרוייהו לא בעינן שראתה כבר והא תניא דרבי מאיר לקולא מכלל דלת''ק לא סגי בראויה לראות עד שתהא רואה ממש:
אָמַר רַב שֵׁשֶׁת כִּי נָיֵים וְשָׁכֵיב רַב אַמְרַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא דְּתַנְיָא תּוֹלָה בְּנָכְרִית רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר בְּנָכְרִית הָרְאוּיָה לִרְאוֹת וַאֲפִילּוּ רַבִּי מֵאִיר לָא קָאָמַר אֶלָּא בִּרְאוּיָה לִרְאוֹת אֲבָל רוֹאָה לָא אִיצְטְרִיךְ
Rachi (non traduit)
ראויה לראות. שהגיעו ימי הנעורים:
מִמַּאי דּוּמְיָא דְּנִדָּה מָה נִדָּה דְּקָחָזְיָא אַף נָכְרִית דְּקָא חָזְיָא
הָרוֹאָה
Rachi (non traduit)
הרואה. שגדולה היא וידעינן בה דכבר ראתה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source