1.
וּתְנַן כָּל הַכָּשֵׁר לָדוּן כָּשֵׁר לְהָעִיד וְיֵשׁ כָּשֵׁר לְהָעִיד וְאֵין כָּשֵׁר לָדוּן וְאָמְרִינַן לְאֵתוֹיֵי מַאי _ _ _ רַבִּי יוֹחָנָן לְאֵתוֹיֵי סוֹמֵא בְּאַחַת מֵעֵינָיו:
לֵיהּ
וְכָל
וְאָמַר
חַיָּיב
2.
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה אָמַר רַבִּי _ _ _ עוּלְשִׁין שֶׁזְּרָעָן מִתְּחִילָּה לִבְהֵמָה וְנִמְלַךְ עֲלֵיהֶן לָאָדָם:
אֵימָא
וְאִיבָּעֵית
יוֹחָנָן
הֵיכִי
3.
מַתְנִי' כֹּל שֶׁחַיָּיב בַּפֵּאָה חַיָּיב בַּמַּעַשְׂרוֹת וְיֵשׁ שֶׁחַיָּיב _ _ _ וְאֵינוֹ חַיָּיב בַּפֵּאָה:
הַכֹּהֲנִים
מָמוֹנוֹת
בַּמַּעַשְׂרוֹת
שׁוּמִים
4.
וּמַאי אוּלְמֵיהּ דְּהַאי סְתָמָא מֵהַאי סְתָמָא אִיבָּעֵית אֵימָא סְתָמָא דְּרַבִּים עֲדִיף וְאִיבָּעֵית _ _ _ מִשּׁוּם דְּקָתָנֵי לַהּ גַּבֵּי הִלְכְתָא דְּדִינֵי:
אֶל
אֵימָא
וּלְקִיטָתוֹ
לָמַדְתָּ
5.
_ _ _ יוֹחָנָן סְתָמָא אַחֲרִינָא אַשְׁכַּח דִּתְנַן דִּינֵי מָמוֹנוֹת דָּנִין בַּיּוֹם וְגוֹמְרִין בַּלַּיְלָה:
מֵאִיר
לְקִיטָתוֹ
מֵהַאי
רַבִּי
1. אֶחָד ?
n. pr.
1 - n. pr.
2 - verbe הלל (louer) au passé.
2 - verbe הלל (louer) au passé.
1 - un, premier.
2 - seul, unique.
2 - seul, unique.
n. pr.
2. אֹכֶל ?
nourriture.
n. pr.
n. pr.
n. pr.
3. רַבִּי ?
n. pr.
n. pr.
mon maître (titre de savants).
cadavre, bête morte.
4. ?
5. אַיִן ?
1 - ami, prochain.
2 - volonté, pensée.
3 - interjection, acclamation.
4 - n. pr. (רעי ...).
2 - volonté, pensée.
3 - interjection, acclamation.
4 - n. pr. (רעי ...).
n. pr.
1 - non, ne pas, ne point.
2 - rien.
3 - מֵאַיִן : d'où.
2 - rien.
3 - מֵאַיִן : d'où.
possession, achat.
Compléter le mot manquant
0 / 5
Retrouver la traduction
0 / 5
Score
0 / 10