מקבע לא קבעה ע''י ראייה זו. של תוך ימי זיבה לא קבעה וסתה שתצטרך לעוקרו על ידי שלש פעמים כאילו קבעה וסת בימי נדה אבל מהו שתחוש ע''י קביעות של ימי נדה לאסור פעם רביעי אפי' בא הוסת בימי זיבה ואהא מייתי שפיר דחיישינן:

רב הונא בר חייא אמר שמואל לומר שאינה קובעת וסת בימי זיבתה. ולא מיבעיא בימי ספירת זיבה ממש דאינה קובעת אלא משמע דאפי' בימים הראוים לזיבה אע''ג דאינה זבה ומעיינה סתום אינה קובעת כגון שרואה פעם אחת תוך י''א יום ופליג ארבי יוחנן ור''ל דאמרי בסמוך אשה קובעת לה וסת תוך ימי זיבתה ממש דהיינו באמצע ספירת זיבתה דומיא דתוך ימי נדותה וכ''ש דקובעת בימים הראויים לזיבה וקי''ל כרבי יוחנן לגבי שמואל כדאמר פרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מז:):

והיולדת כולן מטמאות מעת לעת. אע''ג דמעוברת דיה שעתה היינו בשאר דם שרואה כשהיא מעוברת ולא בראיית דם לידה שרואה מחמת פתיחת הקבר וי''מ דהכא כרבי יוסי דבעי ג' עונות א''נ כגון שקודם כבר ראתה פעם אחת וקסבר דבשני מטמאה מעת לעת ולית ליה דיין שעתן כל ימי עיבורן ואשמעינן אע''ג דראייה שניה זו מחמת אונס לידה ראתה אפ''ה מטמא מעת לעת הקשה הר''ר יעקב מאורלייני''ש דהכא תני דזבה ושומרת יום מטמאה מעת לעת ואפ''ה מפרש רב יהודה לעיל דכל י''א יום אינה צריכה בדיקה ובפ''ק (לעיל נדה דף יא.) אמרי' דאשה שיש לה וסת וד' נשים ואשה שעברו עליה ג' עונות דיין שעתן ותנא התם אע''פ שאמרו דיין שעתן צריכות להיות בודקות וי''ל דיש לה וסת איכא למימר כיון דאורח בזמנו בא צריכה בדיקה בשעת וסתה ואהנך נמי איכא למימר דצריכה בדיקה שלא תשתכח תורת בדיקה מהן בתולת דמים כשתראה ומעוברת ומניקה לכשיעברו ימי עיבורה ומניקותה לפי שהורגלו זמן מרובה בלא בדיקה וזקנה אע''ג דלא אתיא תו לידי בדיקה וליכא למיגזר בה מידי מ''מ גזר לה אטו אחריני אבל תוך י''א יום אינה צריכה בדיקה דזמן מועט הוא ולא תשתכח תורת בדיקה דאחר י''א יום תבדוק וכן זמן מועט יש משבדקה:

לא צריכא לר''מ. ומועיל מה שהיא בחזקת טהרה שמותרת לשמש כל זמן שלא גירשה א''נ אינו חייב לגרשה עד שעברו י''א יום: