Daf 19b
אַמֵּי וַרְדִּינָאָה אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ כְּדַם אֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁל יָד שֶׁנִּגְּפָה וְחָיְיתָה וְחָזְרָה וְנִגְּפָה וְלֹא שֶׁל כָּל אָדָם אֶלָּא שֶׁל בָּחוּר שֶׁלֹּא נָשָׂא אִשָּׁה וְעַד כַּמָּה עַד בֶּן עֶשְׂרִים
Rachi (non traduit)
אמי ורדינאה. נאה כורד ובגיטין (דף מא.) קרי ליה אמי שפיר נאה. ל''א ורדינאה מקום הוא ששמו ורדינא בעירובין (דף מט.):
רַב נַחְמָן אָמַר כְּדַם הַקָּזָה מֵיתִיבִי מַעֲשֶׂה וְתָלָה רַבִּי מֵאִיר
Rachi (non traduit)
ותלה רבי מאיר. כתם:
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק כְּגוֹן שֶׁנִּכְנְסָה לַחוּפָּה וְלֹא נִבְעֲלָה
Rachi (non traduit)
רב נחמן. אמתני' קאי:
מֵיתִיבִי תּוֹלֶה בִּבְנָהּ וּבְבַעְלָהּ בִּשְׁלָמָא בִּבְנָהּ מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ אֶלָּא בַּעְלָהּ הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ
Rachi (non traduit)
אלא בעלה. הא נשוי הוא:
בשלמא בנה משכחת לה. שלא נשא:
בבנה ובבעלה. אם יש בהן מכה שמא נטף עליה כששוכבין יחד. אלמא דם בנה ובעלה דומה לדם נדות:
תולה. כתמה:
זְעֵירִי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא כְּדַם מַאֲכוֹלֶת שֶׁל רֹאשׁ מֵיתִיבִי הָרְגָה מַאֲכוֹלֶת הֲרֵי זֹה תּוֹלָה בָּהּ מַאי לַָאו דְּכוּלֵּיהּ גּוּפַהּ לָא דְּרֵאשַׁהּ
Rachi (non traduit)
מאי לאו מאכולת דכולה גופה. אלמא כל מאכולת דומה לדם נדות ואת אמרת דם מאכולת של ראש הוא דדמי לדם נדות אבל דשאר הגוף לא:
הרגה מאכולת. אשה הרואה כתם בבגדה אם הרגה מאכולת תולה בה. ואי קשיא הא שיעור כתם כגריס ועוד ומאכולת כולי האי לא הוי כדאמר בפירקין בעינן כגריס ועוד לאפוקי מדם מאכולת לא קשיא ההיא לר' חנינא בן אנטיגנוס הא לרבנן בפרק הרואה כתם (לקמן נדה דף נח:) דלא בעי האי שיעור:
עוּלָּא אָמַר כְּדַם צִפּוֹר חַיָּה אִיבַּעְיָא לְהוּ חַיָּה לְאַפּוֹקֵי שָׁחוּט אוֹ דִּלְמָא לְאַפּוֹקֵי כָּחוּשׁ תֵּיקוּ
Rachi (non traduit)
או דלמא לאפוקי כחוש. והאי חיה לשון בריאה הוא:
צפור חיה. דם היוצא מצפור חי ע''י מכה:
וְלֵימָא כְּדַם שְׁחִיטָה אִי אָמַר כְּדַם שְׁחִיטָה הֲוָה אָמֵינָא כְּכוּלַּהּ שְׁחִיטָה קָא מַשְׁמַע לַן כְּדַם הַמַּכָּה כִּתְחִילַּת הַכָּאָה שֶׁל סַכִּין
Rachi (non traduit)
דם שחיטה משתנה והולך:
אֵיזֶהוּ אָדוֹם כְּדַם הַמַּכָּה מַאי כְּדַם הַמַּכָּה אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל כְּדַם שׁוֹר שָׁחוּט
Rachi (non traduit)
שור. דמו אדום כדאמר בסדר יומא (דף נו:) האי חיור והאי סומק:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא כָּךְ וְכוּ' הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא הָא קָא מַשְׁמַע לַן מַאן תַּנָּא קַמָּא רַבִּי יוֹסֵי וְכָל הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְּאוּלָּה לָעוֹלָם
וְרַבָּנַן אָדָם דָּן קַל וָחוֹמֶר מֵעַצְמוֹ וְאֵין אָדָם דָּן גְּזֵרָה שָׁוָה מֵעַצְמוֹ
Rachi (non traduit)
אין אדם דן ג''ש מעצמו. אא''כ קבלה מרבו הל''מ דדלמא קרא למילתא אחריתי איצטריך:
אֶלָּא הָכִי קָאָמַר לְהוּ אַלְּפוּהָ בִּגְזֵרָה שָׁוָה כְּתִיב הָכָא שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים וּכְתִיב הָתָם וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת
Rachi (non traduit)
פרדס רמונים. כפרדס זה שהוא נעול להשתמר כך בנות ישראל נועלות פתחיהן בימי נדותן מהיזקק לבעליהן עם פרי מגדים היינו בנים. וכתיב שילוח במים מה מים מכשירין אף דם נדות מכשיר:
שלחיך. דם נדות השלוח מן האשה:
אלפוה בג''ש. להכשיר את הזרעים:
Tossefoth (non traduit)
כתיב הכא שלחיך פרדס. וא''ת ה''מ דם שהאשה טמאה בו כדמשמע קרא כפרדס שהוא נעול כך בנות ישראל נועלות פתחיהן מליזקק לבעליהן בימי נדותן אבל דם ירוק שהוא טהור לא ותו דמשמע דלא פליגי אלא בדם ירוק אבל בדם נדה מודו כ''ע דמכשיר וכיון דרבנן לית להו ג''ש דם נדה מנא להו וי''ל דדם נדה נפקא להו בתוספתא דשבת פ' (הזורק) דקתני מנין לדם שהוא משקה נאמר כאן וטהרה ממקור דמיה ונאמר להלן ביום ההוא יהיה מקור נפתח לבית דוד וליושבי ירושלם לחטאת ולנדה ויש לתמוה דהכא משמע דלכ''ע דם הנדה לא הוה בכלל דם חללים ובשבת פרק חבית (שבת דף קמג:) משמע דחלב האשה טמא משום דם מגפתה דקתני לא אם אמרת בחלב האשה שמכשיר שלא לרצון שכן דם מגפתה מכשיר ומפרש רש''י דחלב היה דם תחלה כדאמרינן (לעיל נדה דף ט.) דם נעכר ונעשה חלב והכא אמרינן דאפי' דם נדה לא הוי בכלל דם חללים כ''ש חלב ודוחק לומר דחלב בא מעיקר דם שבגוף כמו דם מגפתה אבל דם נדה לא ומיהו בלאו הכי קשה התם דמאי קמהדר להו רבי עקיבא לרבנן מחמיר אני בחלב מבדם שהחולב לרפואה טמא ומקיז לרפואה טהור ועוד למה לי קרא בפ' דם הנדה (לקמן נדה נה:) דחלב האשה חשיב משקה מדכתיב ותפתח את נאד החלב ותשקהו תיפוק ליה מטעמא דדם נעכר ונעשה חלב ומיהו סוגיא דלקמן איכא למימר דלא סבר לה כרבי מאיר דדם נעכר כו' לכך נראה דה''פ התם לא אם אמרת בחלב האשה שמכשיר כו' כלומר כיון דאיכא קרא לקמן בחלב שמכשיר לכל הפחות לרצון דין הוא שיכשיר גם שלא לרצון כיון דחזינן גבי אשה בשום מקום דמכשיר שלא לרצון כמו דם מגפתה אבל בהמה אע''ג דחלבה מכשיר לרצון מותפתח את נאד החלב בשביל כך לא תכשיר שלא לרצון כיון דלא אשכחן בבהמה מידי דמכשיר שלא לרצון שדם מגפתה טהור אמר להם מחמיר אני בחלב יותר מבדם שהחולב לרפואה כו' כלומר חלב דמכשיר לאו בחומרא דדם מגפתה תליא מילתא שהרי מקיז לרפואה טהור דהיינו לרצון ולא אמרינן כשם שחלבה לרצון טמא כך דמה לרפואה טמא אלא ודאי חלב האשה דמטמא משום דמשקה גמור הוא וכ''ש חלב בהמה דליהוי טפי משקה דמיוחד לקטנים ולגדולים אמרו לו סלי זיתים וענבים יוכיחו דמיוחדים לקטנים ולגדולים ושלא לרצון טהור והשתא לא קשה מדם הנדה דפשיטא דלא הוי בכלל דם חללים ולקמן בעז''ה נפרש דקראי דפרק דם הנדה אסמכתא בעלמא נינהו:
אֶלָּא הָכִי קָאָמַר לְהוּ לֶהֱוֵי כְּמַשְׁקֶה לְהַכְשִׁיר אֶת הַזְּרָעִים וְרַבָּנַן בָּעֵי דַּם חֲלָלִים וְלֵיכָּא אִי הָכִי שַׁפִּיר קָאָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי מֵאִיר
Rachi (non traduit)
דם חללים ישתה. דם שהנפש יוצאה בו קרוי משקה ולענין הכשר בעינן משקה כדכתיב (ויקרא י''א:ל''ד) ואשר יבא עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה כלומר אוכל ומשקה אשר ישתה יבא על האוכל והכי מוקמינן לה בפסחים (דף טז.):
להוי כמשקה להכשיר זרעים. שאם יגע שרץ בהן יטמא ואמאי מטהריתו לגמרי:
וְרַבָּנַן דּוּמְיָא דְּרוֹק מָה רוֹק שֶׁמִּתְעַגֵּל וְיוֹצֵא אַף כֹּל שֶׁמִּתְעַגֵּל וְיוֹצֵא לְאַפּוֹקֵי הַאי דְּאֵין מִתְעַגֵּל וְיוֹצֵא אִי הָכִי שַׁפִּיר קָאָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי מֵאִיר
Rachi (non traduit)
שמתעגל ויוצא. שמתאסף תחלה ואח''כ יוצא לאפוקי דם בין טמא בין טהור כשהוא בא נוטף ויוצא ראשון ראשון:
אֶלָּא הָכִי קָאָמַר לְהוּ נְהִי הֵיכָא דְּקָא חָזְיָא דָּם יָרוֹק מֵעִיקָּרָא לָא מְטַמְּאִיתוּ הֵיכָא דְּחָזְיָא דַּם אָדוֹם וַהֲדַר חָזְיָא דָּם יָרוֹק תְּטַמֵּא מִידֵי דְּהָוֵה אַמַּשְׁקֶה זָב וְזָבָה
אִי הָכִי אִם אֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם כֶּתֶם מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשְׁקֶה מִשּׁוּם רוֹאָה מִבַּעְיָא לֵיהּ
Rachi (non traduit)
תטמא משום משקה. כרוקה וכמי רגליה אם נוגעין בו אדם וכלים וטהרות באותו דם ירוק שראתה בימי נדותה שהיתה נדה מדם אדום ואמאי מטהריתו לגמרי:
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן יָרַד רַבִּי מֵאִיר לְשִׁיטַת עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל וְטִימֵּא וְהָכִי קָאָמַר לְהוּ לְרַבָּנַן נְהִי דְּהֵיכָא דְּקָא מַשְׁכַּחַתְּ כֶּתֶם יָרוֹק אַמָּנָא לָא מְטַמְּאִיתוּ הֵיכָא דְּקָחָזְיָא דַּם יָרוֹק מִגּוּפַהּ תְּטַמֵּא
Rachi (non traduit)
אמנא. על בגדה:
ירד ר' מאיר כו'. ומטמא דם ירוק משום נדה:
לא מטמאיתו. דכיון דירוק הוא מסתמא לאו מגופה אתא דלא שכיח ולא תלינן בה אלא היכא דחזיא מגופה דם הוא:
נהי דהיכא דחזיתיה דם ירוק מעיקרא לא מטמאיתו. משום רואה דלאו דם הוא והיינו משום כתם כלומר כשאר דם שכתמו טמא:
Tossefoth (non traduit)
ירד רבי מאיר לשיטת עקביא בן מהללאל וטימא. תימה והא לקמן בפ' בנות כותים (נדה לג.) גבי כותי מטמא משכב התחתון כעליון מפרש ר' מאיר לפי שמשלימות דם אדום לדם ירוק אלמא אית ליה דטהור ונראה דהכא מיירי מדרבנן וכן מוכח מדקאמר נהי דכי משכחת כתם אמנא לא מטמא היכי דחזיא ירוק מגופה תטמא ויש לדחות דלעולם כי חזיא מגופה מטמא מדאורייתא ומ''מ כי משכחת אמנא לא מטמא דאין רגילות לצאת דם ירוק מגופה ויש לתלות דמעלמא אתא או שמא דם ירוק לאו דווקא נקט אלא כלומר דם שהוא טהור לכ''ע משלימות לדם אדום אי נמי עיקר טעמא דר''מ כטעמא אחרינא דקאמר יום שפוסקת בו סופרת למנין שבעה וטעמא קמא נקט לרבנן:
אָמַר רַבִּי מֵאִיר אִם אֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם כֶּתֶם כּוּ'
וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא אִיכָּא בֵינַיְיהוּ לִתְלוֹת
Rachi (non traduit)
היינו ת''ק. דאמר ה' דמים ותו לא:
אִיבָּעֵית אֵימָא לֵית לֵיהּ וְאִיבָּעֵית אֵימָא אִית לֵיהּ מִי לָא אָמַר רַבִּי חֲנִינָא שָׁחוֹר אָדוֹם הוּא אֶלָּא שֶׁלָּקָה הָכָא נָמֵי מִלְקָא הוּא דְּלָקֵי
הַיָּרוֹק עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל מְטַמֵּא וְלֵית לֵיהּ לַעֲקַבְיָא דָּמֶיהָ דָּמֶיהָ הֲרֵי כָּאן אַרְבָּעָה
Tossefoth (non traduit)
לית ליה. פירוש לית ליה ד' דווקא אלא נפקא ליה החמישי מקרא אחרינא:
הירוק עקביא בן מהללאל מטמא. האי ירוק היינו כאתרוג ולא ירוק ככרתי דאין זה נוטה לאדמומית וסתם ירוק כן הוא כדאמר בלולב הגזול (סוכה דף לד:
ושם) ירוק ככרתי מכלל דסתם ירוק לאו הכי הוא:
לִתְלוֹת
Rachi (non traduit)
לתלות. ת''ק סבר ה' דמים טמאין ודאי ואידך ספיקא ולב''ה טהורין ממש:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source