Le texte Le vocabulaire Les révisions
Sanhedrine
Daf 59a
וְהָא דִּינִין קוּם עֲשֵׂה הוּא, וְקָא חָשֵׁיב? קוּם עֲשֵׂה וְשֵׁב אַל תַּעֲשֶׂה נִינְהוּ.
Traduction
The Gemara challenges: But the mitzva of establishing courts of judgment is a mitzva to stand up and take action, and nevertheless he counts it among the seven mitzvot. The Gemara answers: This mitzva contains a requirement to stand up and take action, i.e., the obligation to establish courts and carry out justice, and it also contains a requirement to sit and refrain from action, i.e., the prohibition against doing injustice.
Rachi non traduit
והא דינין קום עשה. משפט הוא וקא חשיב:
ומשני קום עשה ושב אל תעשה הוא. קום עשה משפט ושב ואל תעשה עול אפילו אינו מצוה לעשות משפט והוא יושב ובטל מוזהר הוא שלא לעשות עול ואזהרת לא תעשו עול (ויקרא יט) אינה קום עשה משפט אלא לחודה קיימא שב והבטל מלא תעשה עול אבל אזהרת לא תשבות על כרחיך אינה אלא קום עשה:
וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גּוֹי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה חַיָּיב מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה'', לָנוּ מוֹרָשָׁה וְלֹא לָהֶם.
Traduction
And Rabbi Yoḥanan says: A gentile who engages in Torah study is liable to receive the death penalty; as it is stated: ''Moses commanded us a law [torah], an inheritance of the congregation of Jacob'' (Deuteronomy 33:4), indicating that it is an inheritance for us, and not for them.
Rachi non traduit
מורשה לנו. ולא להם ואיכא משום גזל כדמפרש:
וְלִיחְשְׁבַהּ גַּבֵּי שֶׁבַע מִצְוֹת? מַאן דְּאָמַר ''מוֹרָשָׁה'' – מִיגְזָל קָא גָזֵיל לַהּ. מַאן דְּאָמַר ''מְאוֹרָסָה'' – דִּינוֹ כְּנַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה, דְּבִסְקִילָה.
Traduction
The Gemara challenges: But if so, let the tanna count this prohibition among the seven Noahide mitzvot. The Gemara explains: According to the one who says that the verse is referring to the Torah as an inheritance, this prohibition is included in the prohibition of robbery, as a gentile who studies Torah robs the Jewish people of it. According to the one who says that the verse is referring to the Torah as betrothed, as the spelling of the Hebrew word for betrothed [me’orasa], is similar to that of the word for inheritance [morasha], the punishment of a gentile who studies Torah is like that of one who engages in intercourse with a betrothed young woman, which is execution by stoning.
Rachi non traduit
מורשה מאורסה. אמוראי איכא דדרשי בהו גבי עם הארץ בפרק אלו עוברין בפסחים (דף מט:):
מיגזל קא גזל לה. והא קא חשיב גזל וכן נערה המאורסה דהא בכלל גילוי עריות הוא:
מֵיתִיבִי, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מִנַּיִין שֶׁאֲפִילּוּ גּוֹי וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁהוּא כְּכֹהֵן גָּדוֹל? שֶׁנֶּאֱמַר: ''אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם''. ''כֹּהֲנִים לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים'' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ''הָאָדָם''. הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֲפִילּוּ גּוֹי וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה הֲרֵי הוּא כְּכֹהֵן גָּדוֹל.
Traduction
The Gemara raises an objection to Rabbi Yoḥanan’s statement from a baraita: Rabbi Meir would say: From where is it derived that even a gentile who engages in Torah study is considered like a High Priest? It is derived from that which is stated: ''You shall therefore keep My statutes and My ordinances, which if a man does he shall live by them'' (Leviticus 18:5). The phrase: Which if priests, Levites, and Israelites do they shall live by them, is not stated, but rather: ''A man,'' which indicates mankind in general. You have therefore learned that even a gentile who engages in Torah study is considered like a High Priest.
Rachi non traduit
האדם. ר''מ דלית ליה אתם קרוין אדם ולא עובדי כוכבים קרוין אדם ור''ש היא דדרש לה במסכת יבמות (דף סא.):
Tossefoth non traduit
אלא האדם. פרש''י ולית ליה לר''מ אתם קרוין אדם וקשה דבפ''ק דכריתות (דף ו:) פטר סך משמן המשחה לעובד כוכבים ומשמע דהוי טעמא משום דכתי' על בשר אדם לא יסך אתם קרוין אדם מיהו מצינו למימר דטעמא משום דכל שישנו בסך ישנו בבל יסך וכל שאינו בסך אינו בבל יסך וי''ס דגרסי הכא רבי ירמיה ור''ת מפרש דיש חילוק בין אדם להאדם (כי אדם רצונו ע''ד היתרון לאדם המעולה ומעוטר בתורת ה') תדע דלא מייתי בפרק הבא על יבמתו (יבמות דף סא. ושם) מדכתיב במצרים כל האדם והבהמה (שמות ט) והא דקאמר הכא כהנים לוים וישראלי' לא נאמר ה''ק לא נאמ' אדם דלישתמע כהנים לוים וישראלים וה''ר משולם פי' דוקא גבי פורענות קורא אותם אדם דאין ראוי לכתוב שם ישראל אבל גבי האדם וחי בהם ה''ל למכתב כהנים לוים וישראלים כמו שרגיל בכל מקום כדכתיב (ויקרא כא) אמור אל הכהנים (במדבר יח) ואל הלוים תדבר (שמות יד) דבר אל בני ישראל והכי איתא במדרש ויכולו מה אקוב לא קבה אל שלא הזכיר שמו על פורענות אדם כי יהיה בעור בשרו נגע צרעת כי תהיה באדם ולא בישראל אלה יעמדו לברך את העם וגבי פורענות אלה יעמדו על הקללה והא דפריך התם מהנך קראי אף ע''ג דעובדי כוכבים נמי קרויים אדם מ''מ פריך שפיר כיון שמכנה גבי פורענות את ישראל באדם היכא דלא איירי אלא בעובדי כוכבים לא היה לו לקרותן אדם:

הָתָם, בְּשֶׁבַע מִצְוֹת דִּידְהוּ.
Traduction
The Gemara answers: There, in the baraita, the reference is to a gentile who engages in the study of their seven mitzvot. It is a mitzva for a gentile to study the halakhot that pertain to the seven Noahide mitzvot, and when he does so he is highly regarded.
Rachi non traduit
בשבע מצות דידהו. עוסקין בהלכות אותן שבע מצות להיות בקיאין בהן:
רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף הַדָּם מִן הַחַי. תָּנוּ רַבָּנַן: ''אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ'' – זֶה אֵבֶר מִן הַחַי. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף הַדָּם מִן הַחַי.
Traduction
§ The baraita that lists the Noahide mitzvot (56a) teaches that Rabbi Ḥanina ben Gamliel says: The descendants of Noah are also commanded concerning the prohibition against consuming the blood from a living animal. The Sages taught in a baraita: With regard to the verse: ''Only flesh with its life, which is its blood, you shall not eat'' (Genesis 9:4), this is the prohibition against eating a limb from a living animal. Rabbi Ḥanina ben Gamliel says: The blood from a living animal is also prohibited in this verse.
Rachi non traduit
בשר. בעוד נפשו קיימת לא תאכלו זהו אבר מן החי ודמו לדרשא אחרינא למשרי אבר מן החי דשרצים כדלקמן בשמעתין:
Tossefoth non traduit
אף דם מן החי. ולרבנן אבר מן החי וקשה דתנא דלעיל (סנהדרין דף נו:) (דדריש) דנ''ל אבר מן החי מאכל תאכל ולא מוקי האי קרא אלא למישרי שרצים כדנפקא לקמן מי שדמו חלוק מבשרו:
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל? קְרִי בֵּיהּ: ''בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ לֹא תֹּאכֵל'', ''דָּמוֹ בְּנַפְשׁוֹ לֹא תֹּאכֵל''. וְרַבָּנַן? הַהוּא לְמִישְׁרֵי שְׁרָצִים הוּא דַּאֲתָא.
Traduction
The Gemara asks: What is the reasoning behind the opinion of Rabbi Ḥanina ben Gamliel? The Gemara answers: He reads into the verse: Flesh with its life you shall not eat; blood with its life you shall not eat. The Gemara asks: And how do the Rabbis explain the mention of blood in this verse? After all, in their opinion, blood from a living animal is not forbidden. The Gemara answers: That comes to permit eating limbs from living creeping animals. The verse indicates that the prohibition does not apply to creeping animals, whose blood is not considered separate from their flesh (see 59b).
כְּיוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ''רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְגוֹ'''. ''רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם'' – זֶה אֵבֶר מִן הַחַי, ''כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ'' – זֶה דָּם מִן הַחַי.
Traduction
The baraita continues: Similarly, you can say that according to the opinion of Rabbi Ḥanina, blood from a living animal is also forbidden to the Jewish people in particular; as it is stated: ''Only be steadfast in not eating blood, as the blood is the life, and you shall not eat the life with the flesh'' (Deuteronomy 12:23). With regard to the statements: ''Only be steadfast in not eating blood,'' this is a limb from a living animal; ''as the blood is the life,'' this is blood from a living animal.
Rachi non traduit
כיוצא בדבר אתה אומר. שאף ישראל הוזהרו על דם מן החי בסיני ומשום חיות ורבי חנינא קאמר לה:
כי הדם הוא הנפש ולא תאכל הנפש עם הבשר כו'. כלומר לא תאכל הדם הנזכר בראש המקרא בעוד הנפש עם הבשר:
וְרַבָּנַן, הַהוּא לְדַם הַקָּזָה שֶׁהַנְּשָׁמָה יוֹצְאָה בּוֹ הוּא דַּאֲתָא.
Traduction
The Gemara asks: And how do the Rabbis, who hold that there is no specific prohibition with regard to blood from a living animal, interpret this verse? The Gemara answers: That verse comes to teach the prohibition against consuming blood spilled in the process of bloodletting, as this is blood through which the soul departs (see Karetot 20b).
Rachi non traduit
ורבנן ההוא. דסמך דם לאזהרת אבר מן החי לא למסרי משום חיות סמכי' אלא למיסר דם הקזה שהנפש יוצאה בו משום דם הוא דסמכיה דלא תימא אזהרת דם גבי וזבחת מבקרך ומצאנך כתיב (דברים י''ב:כ''א) דם שחיטה הוא דהוי דם אבל דם הקזה לא הוי דם להכי אקשייה לאבר מן החי מה אבר מן החי אסור מחמת איסורו אף דם מן החי מוזהר עלה משום דם ובלבד שיהא דם הנפש אבל דם הקזה שאין הנפש יוצאה בו אינו קרוי דם אבל איסור חיות לא נזכר בו ולא בשום דם ובכריתות (דף כב.) מפרש איזהו דם הקזה שהנפש יוצאה בו מטיפה המשחרת ואילך משהוא מתחיל לצאת שחור:
Tossefoth non traduit
ורבנן ההוא לדם הקזה. בפרק גיד הנשה (חולין קא.) מוקי לה דאבר מן החי נוהג בין בטמאים בין בטהורי' והכא דמוקים לה לדם הקזה כמ''ד התם (דף ק:) אינו נוהג אלא בטהורין:
לְמָה לִי לְמִיכְתַּב לִבְנֵי נֹחַ, וּלְמָה לִי לְמִשְׁנֵי בְּסִינַי?
Traduction
The Gemara asks: According to Rabbi Ḥanina ben Gamliel, why do I need the Torah to write this halakha with regard to descendants of Noah, and why do I need the Torah to repeat it at Sinai with regard to Jews? Aren’t Jews also descendants of Noah?
Rachi non traduit
למה לי למכתב. אבר מן החי בסיני ובבני נח אטו ישראל משום דקבלו תורה יצאו מכלל מצו' הראשונו' בשלמא עבודת כוכבים וגילוי עריות בסיני למילתייהו נשנית לפי שלא פרשו כ''כ בבני נח על אלו עבירות עונשן עליהם וכן בעריות לפרש עונשן אלא אבר מן החי למה לי לאהדורי:
כִּדְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: כָּל מִצְוָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לִבְנֵי נֹחַ וְנִשְׁנֵית בְּסִינַי – לָזֶה וְלָזֶה נֶאֶמְרָה.
Traduction
The Gemara answers that it is to be understood in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina; as Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, says: Any mitzva that was first stated with regard to the descendants of Noah and was repeated at Sinai was stated for this group and for that group, i.e., it applies to both gentiles and Jews.
Rachi non traduit
לזה ולזה נאמרה. כדמפרש לקמן מדנשנית עבודת כוכבים וגילוי עריות בסיני ואשכחן דאיענש עובדי כוכבים עלייהו אף לאחר מתן תורה כדכתיב (דברים יח) לא ימצא בך מעביר בנו ובתו וגו' ובגלל התועבות האלה וכן בעריות (ויקרא יח) כי את כל התועבות האל שמע מיניה כי יהיב קודשא בריך הוא תורה לישראל לא שקלינהו להנך מבני נח וכדקיימי להו קיימי וכל שלא נשנית בסיני נאמר לישראל ולא לבני נח מסיני ואילך אף על גב דעד סיני נצטוו עליה מדלא הדר תנייה בסיני כדאיתא בעבודת כוכבים ובגילו עריות דאשכחן דאיענוש עובדי כוכבים עלייהו שמע מינה ישראל שיצאו לקדושה עמדו באיסורן אבל עובדי כוכבים נטלן מהן ולקמן פריך דילמא להכי לא נשנו דלבני נח הוא דאסירי ולא לישראל ומשני ליכא מידי דלישראל שרי ולעובדי כוכבים אסור שכשיצאו מכלל בני נח להתקדש יצאו ולא להקל עליהם ולזה ולזה ליכא למימר דא''כ אמאי אתני עבודת כוכבים הילכך על כרחיך אותה שלא נשנית אינה בבני נח הילכך אם לא נשנית אבר מן החי הוה אמינא נטלוה מבני נח ממתן תורה ואילך:
Tossefoth non traduit
נאמר לבני נח. עובד כוכבים ששבת לא שייך כאן דישראל הוזהרו לשבות:
לִבְנֵי נֹחַ, וְלֹא נִשְׁנֵית בְּסִינַי – לְיִשְׂרָאֵל נֶאֶמְרָה וְלֹא לִבְנֵי נֹחַ. וְאָנוּ אֵין לָנוּ אֶלָּא גִּיד הַנָּשֶׁה, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה.
Traduction
But a mitzva that was stated with regard to the descendants of Noah and was not repeated at Sinai among the mitzvot given to the Jewish people was stated for the Jewish people and not for the descendants of Noah. And we have only the prohibition against eating the sciatic nerve to which this classification applies, and this is according to the opinion of Rabbi Yehuda, who holds that the verse: ''Therefore the children of Israel do not eat the sciatic nerve, which is on the hollow of the thigh, until this day'' (Genesis 32:32), is referring to the sons of Jacob, who were commanded to observe this prohibition even though they had the status of descendants of Noah.
Rachi non traduit
ואנו אין לנו. אזהרה בבני נח ולא נשנית בסיני אלא גיד הנשה:
ואליבא דרבי יהודה. דאמר בפרק גיד הנשה (חולין דף ק:) מבני יעקב נאסר גיד הנשה שהיו בני נח קודם מתן תורה ורבנן פליגי ואמרו בסיני נאמר ולא להם אלא שנכתב במקומו ואחר מתן תורה כתבו משה במקום המעשה על העתיד לידע מאיזה טעם נאסר להם ולרבי יהודה גופיה לישראל נאמר ולא לשאר בני נח דהא בני ישראל כתיב והא דקאמר הכא דאותן העומדות באיסורן לבני נח לעולם הוצרך לשנותן בסיני לאו משום דאי לא אהדרינהו הוה אמינא נגמר מגיד הנשה דלא נשנית ולישראל נאמר ולא לבני נח דמהא ליכא למיגמר שהרי לא נאסרה אלא לישראל ובעוד שהיו בני נח נמי להם נאסר ולא לאחרים אלא מדאתני עבודת כוכבים הוה גמרינן להו:
אָמַר מָר: כָּל מִצְוָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לִבְנֵי נֹחַ וְנִשְׁנֵית בְּסִינַי, לָזֶה וְלָזֶה נֶאֶמְרָה. אַדְּרַבָּה, מִדְּנִשְׁנֵית בְּסִינַי – לְיִשְׂרָאֵל נֶאֶמְרָה וְלֹא לִבְנֵי נֹחַ!
Traduction
§ The Master said in a baraita: Any mitzva that was stated with regard to the descendants of Noah and was repeated at Sinai was stated for this group and for that group. The Gemara raises an objection: On the contrary, from the fact that it was repeated at Sinai, clearly it can be derived that it was stated for the Jewish people and not for the descendants of Noah, as if it pertains to the descendants of Noah as well, why repeat it at Sinai? Aren’t the Jewish people also descendants of Noah?
מִדְּאִיתְּנַי עֲבוֹדָה זָרָה בְּסִינַי, וְאַשְׁכְּחַן דַּעֲנַשׁ גּוֹיִם עִילָּוַוהּ, שְׁמַע מִינַּהּ: לָזֶה וְלָזֶה נֶאֶמְרָה.
Traduction
The Gemara answers: From the fact that the prohibition of idol worship was repeated at Sinai, and we find that God punished gentiles for it, conclude from it that any mitzva that was repeated at Sinai was stated for this group and for that group, and not only for the Jewish people.
Rachi non traduit
ואשכחן דאיענוש עובד כוכבים עלייהו. שבע אומות כדכתיב לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש:
לִבְנֵי נֹחַ, וְלֹא נִשְׁנֵית בְּסִינַי – לְיִשְׂרָאֵל נֶאֶמְרָה וְלֹא לִבְנֵי נֹחַ. אַדְּרַבָּה, מִדְּלֹא נִישְׁנֵית בְּסִינַי – לִבְנֵי נֹחַ נֶאֶמְרָה וְלָא לְיִשְׂרָאֵל! לֵיכָּא מִידַּעַם דִּלְיִשְׂרָאֵל שְׁרֵי וּלְגוֹי אֲסִיר.
Traduction
It is further stated in the baraita that a mitzva that was stated with regard to the descendants of Noah and was not repeated at Sinai was stated for the Jewish people and not for the descendants of Noah. The Gemara raises an objection: On the contrary, from the fact that it was not repeated at Sinai, clearly it can be derived that it was stated for the descendants of Noah and not for the Jewish people. The Gemara answers: There is nothing that is permitted to a Jew and forbidden to a gentile.
Rachi non traduit
אדרבה מדלא נישנית בסיני אימא לבני נח נאמרה. לבני יעקב בעוד שהיו בני נח נאסר להם ולא משבאו לכלל ישראל:
Tossefoth non traduit
ליכא מידעם דלישראל שרי בדבר. שהוא מצוה לישראל לא אמרינן הכי העובד כוכבים ששבת חייב ולישראל מצוה אף על גב דבשני בשבת אין מצוה לישראל מ''מ יש עליו מצות שביתת שבת ועל העוברים דעובד כוכבים חייב וישראל פטור אע''ג דפטור מ''מ לא שרי מיהו קשה דאמרינן בפרק בן סורר ומורה (לקמן סנהדרין דף עב:) יצא ראשו אין נוגעין בו דאין דוחין נפש מפני נפש אבל קודם שיצא ראשו החי' פושטת ידה וחתכתו לאברים ומוציאה כדי להציל את אמו וכה''ג בעובד כוכבים אסור כיון שהוזהרו על העוברים וי''ל דהא נמי בישראל מצוה כדי להציל ואפשר דאפילו בעובד כוכבים שרי:
וְלָא? וַהֲרֵי יְפַת תּוֹאַר! הָתָם, מִשּׁוּם דְּלָאו בְּנֵי כִיבּוּשׁ נִינְהוּ.
Traduction
The Gemara asks: And is there not? But isn’t there the permission for a Jew to take a married beautiful woman, who was taken as a prisoner of war, to be his wife? For a gentile to do so is forbidden. The Gemara answers: There, the reason gentiles are prohibited from doing so is because they are not authorized to conquer. It is not permitted for gentiles to wage wars of conquest, and the halakha of marrying a beautiful woman is stated only with regard to a war of conquest. Therefore the fact that a beautiful woman who is a prisoner of war is permitted only to a Jew and not to a gentile does not indicate that gentiles have a higher degree of sanctity.
Rachi non traduit
והרי יפת תואר. שאסורה להם כדאמר לעיל (סנהדרין דף נז.):
לאו בני כיבוש נינהו. לא נתנה ארץ לכבוש כי אם לישראל שאף לישראל לא הותר יפת תואר אלא במלחמה ע''י כיבוש:
וַהֲרֵי פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה! הָתָם, מִשּׁוּם דְּלָאו בְּנֵי מְחִילָה נִינְהוּ.
Traduction
The Gemara asks: But isn’t stealing less than the value of one peruta prohibited to a gentile and permitted to a Jew? The Gemara answers: There it is because gentiles are not apt to grant forgiveness of debts, even of less than the value of one peruta. Therefore, for a gentile to take even such a minuscule amount is considered robbery. Jews normally forgive such small amounts.
Rachi non traduit
משום דלאו בני מחילה נינהו. שאף ישראל נצטוו על הגזל אלא שפחות משוה פרוטה אינו נחשב גזל בעיניהם שעוברין על מדתן שרחמנין הן ומוחלין על דבר קל אבל בני נח אכזרים הם:
כָּל מִצְוָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לִבְנֵי נֹחַ וְנִישְׁנֵית בְּסִינַי, לָזֶה וְלָזֶה נֶאֶמְרָה.
Traduction
It is stated in the baraita that any mitzva that was stated with regard to the descendants of Noah and was repeated at Sinai was stated both for this group and for that group.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source