1.
אַרְבַּע _ _ _ הָיוּ בִּסְדוֹם שַׁקְרַאי וְשַׁקְרוֹרַאי זַיְיפַי וּמַצְלֵי דִּינָא דְּמָחֵי לֵיהּ לְאִיתְּתָא דְּחַבְרֵיהּ וּמַפְּלָא אָמְרִי לֵיהּ יַהֲבַהּ נִיהֲלֵיהּ דְּנִיעַבְּרַהּ נִיהֲלָיךְ דְּפָסֵיק לֵיהּ לְאוּדְנָא דַּחֲמָרָא דְּחַבְרֵיהּ אֲמַרוּ לֵיהּ הֲבַהּ נִיהֲלֵיהּ עַד דְּקָדְחָא דְּפָדַע לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ אָמְרִי לֵיהּ הַב לֵיהּ אַגְרָא דִּשְׁקַל לָךְ דְּמָא:
וַיִּקַּח
אִיגַּר
מַשְׁכָּא
דַּיָּינֵי
2.
וְלִיחְשׁוֹב נָמֵי בֶּן יַעֲקֹב בֵּן שֶׁעָקַב עַצְמוֹ לְגֵיהִנָּם אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק יַעֲקֹב _ _ _ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי אֵלּוּ מְרַגְּלִים בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי זֶה עֲדַת קֹרַח:
פֶּלֶת
לְשַׁלַּח
לְבָרָא
בִּיקֵּשׁ
3.
תָּנוּ רַבָּנַן עֲדַת קֹרַח אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר 'וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ' בָּעוֹלָם הַזֶּה 'וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ _ _ _ לָעוֹלָם הַבָּא דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא אוֹמֵר הֲרֵי הֵן כַּאֲבֵידָה הַמִּתְבַּקֶּשֶׁת שֶׁנֶּאֱמַר 'תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי':
בַּאֲנִינוּת
וְלִיחְשׁוֹב
'בַּמַּגֵּפָה'
הַקָּהָל'
4.
דְּעָבַר _ _ _ נִיתֵּיב חַד זוּזָא דְּלָא עָבַר בְּמַבָּרָא נִיתֵּיב תְּרֵי דַּהֲוָה לֵיהּ דָּרָא דְּלִבְנֵי אָתֵי כֹּל חַד וְחַד שָׁקֵיל חֲדָא אֲמַר לֵיהּ אֲנָא חֲדָא דִּשְׁקַלִי דַּהֲוָה שָׁדֵי תּוּמֵי אוֹ שַׁמְכֵי אֲתוֹ כֹּל חַד וְחַד שָׁקֵיל חֲדָא אֲמַר לֵיהּ אֲנָא חֲדָא דִּשְׁקַלִי:
יְהֵיב
בְּמַבָּרָא
לֵוִי
אֲתֹא
5.
מְרַגְּלִים אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר 'וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה' 'וַיָּמֻתוּ' _ _ _ הַזֶּה 'בַּמַּגֵּפָה' לָעוֹלָם הַבָּא:
תְּחִילַּת
לָקִישׁ
וְלָא
בָּעוֹלָם
1. אֲנָא ?
1 - de, d'entre, depuis.
2 - vers, à cause, pour.
3 - parmi, comparatif.
4 - parfois sous la forme : מִנִּי ou מִנֵּי.
2 - vers, à cause, pour.
3 - parmi, comparatif.
4 - parfois sous la forme : מִנִּי ou מִנֵּי.
je, moi.
1 - fils.
2 - âgé de.
2 - âgé de.
1 - pauvreté.
2 - peine, tourment.
2 - peine, tourment.
2. בַּר ?
chameau.
n. pr.
1 - fils.
2 - blé.
3 - pur.
4 - sauvage.
5 - dehors.
6 - excepté.
7 - bœuf sauvage.
8 - Job 37. 11 : אַף בְּרִי, - (il charge le nuage) aussi de pluie, de fécondité (v. רְוָיָה) ; selon d'autres, בְּרִי de בָּרָה : même (dans) la pureté de l'air (v. טָרַח).
9 - n. pr.
2 - blé.
3 - pur.
4 - sauvage.
5 - dehors.
6 - excepté.
7 - bœuf sauvage.
8 - Job 37. 11 : אַף בְּרִי, - (il charge le nuage) aussi de pluie, de fécondité (v. רְוָיָה) ; selon d'autres, בְּרִי de בָּרָה : même (dans) la pureté de l'air (v. טָרַח).
9 - n. pr.
n. pr.
3. .ה.י.ה ?
paal
1 - bâtir.
2 - fonder, former.
3 - tirer une conclusion.
2 - fonder, former.
3 - tirer une conclusion.
nifal
rétabli, bâti.
piel
tracer un plan.
poual
construit.
nitpael
adopté.
peal
bâtir.
hitpeel
bâti.
paal
engraisser, gaver.
paal
1 - être.
2 - devenir.
3 - posséder.
2 - devenir.
3 - posséder.
nifal
1 - arriver.
2 - devenir faible.
3 - נִהְיָה : gémissement.
2 - devenir faible.
3 - נִהְיָה : gémissement.
peal
être.
piel
servir, aider.
4. תָּוֶךְ ?
n. pr.
1 - habitante.
2 - voisine.
2 - voisine.
n. pr.
1 - milieu.
2 - tromperie.
2 - tromperie.
5. .א.מ.ר ?
paal
dire, parler.
nifal
dit, appelé.
hifil
1 - faire dire.
2 - glorifier.
3 - engraisser.
2 - glorifier.
3 - engraisser.
hitpael
se glorifier.
peal
dire, parler, penser.
hitpeel
dit, appelé.
paal
ravager, dévaster.
poual
ravagé.
paal
1 - piller.
2 - rendre vain, anéantir.
3 - prospère.
2 - rendre vain, anéantir.
3 - prospère.
nifal
dévasté, épuisé.
piel
vider, dévaster.
paal
observer, être attentif.
hifil
observer, être attentif.
Compléter le mot manquant
0 / 5
Retrouver la traduction
0 / 5
Score
0 / 10