Daf 109b
אָמַר רַב אוֹן בֶּן פֶּלֶת אִשְׁתּוֹ הִצִּילַתּוּ אֲמַרָה לֵיהּ מַאי נָפְקָא לָךְ מִינַּהּ אִי מָר רַבָּה אַנְתְּ תַּלְמִידָא וְאִי מָר רַבָּה אַנְתְּ תַּלְמִידָא אֲמַר לַהּ מַאי אֶעֱבֵיד הֲוַאי בְּעֵצָה וְאִשְׁתְּבַעִי לִי בַּהֲדַיְיהוּ אֲמַרָה לֵיהּ יָדַעְנָא דְּכוּלַּהּ כְּנִישְׁתָּא קַדִּישְׁתָּא נִינְהוּ דִּכְתִיב 'כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים' אֲמַרָה לֵיהּ תּוּב דַּאֲנָא מַצֵּילְנָא לָךְ אַשְׁקִיתֵיהּ חַמְרָא וְאַרְוִיתֵיהּ וְאַגְנִיתֵיהּ גַּוַּאי (אוֹתְבַהּ) [וִיתִבָא] עַל בָּבָא
Rachi (non traduit)
אי מר רבה. אם ינצח משה מכל מקום אתה תלמיד ואם קרח מנצח אתה תלמיד מה לך בשררה זו:
הואי בעצה. אני הייתי עמהן בעצה ונשבעתי להם שאם יקראוני אלך עמהם:
דכולה כנישתא קדישין - כולם צנועים וקדושים ולא יכנסו אלי אם אני פרועה.
דְּעָבַר בְּמַבָּרָא נִיתֵּיב חַד זוּזָא דְּלָא עָבַר בְּמַבָּרָא נִיתֵּיב תְּרֵי דַּהֲוָה לֵיהּ (תּוֹרָא) [דָּרָא] דְּלִבְנֵי אָתֵי כֹּל חַד וְחַד שָׁקֵיל חֲדָא אֲמַר לֵיהּ אֲנָא חֲדָא דִּשְׁקַלִי דַּהֲוָה שָׁדֵי תּוּמֵי אוֹ שַׁמְכֵי אֲתוֹ כֹּל חַד וְחַד שָׁקֵיל חֲדָא אֲמַר לֵיהּ אֲנָא חֲדָא דִּשְׁקַלִי
Rachi (non traduit)
דעבר במברא. שהמעברות שלהם מימיו עזין והיו דנין כך:
דלא עבר במברא. אלא בא דרך אחר:
דה''ל דרא דלבני. מי שהיו לו שורת לבנים ומגבל ועושה אותן היה בא כל חד וחד ונוטל אחת:
שדי תומי או שמכי. מי שהיה מפזר ושוטח לפניו שומים או בצלים ליבשן כל א' וא' היה נוטל אחת:
אומר לו. לנגזל מה חסרתי לך לא לקחתי ממך אלא שום אחד ונמצא קרח מכאן ומכאן:
אַרְבַּע דַּיָּינֵי הָיוּ בִּסְדוֹם שַׁקְרַאי וְשַׁקְרוֹרַאי זַיְיפַי וּמַצְלֵי דִּינָא דְּמָחֵי לֵיהּ לְאִיתְּתָא דְּחַבְרֵיהּ וּמַפְּלָא (לֵיהּ) אָמְרִי לֵיהּ יַהֲבַהּ נִיהֲלֵיהּ דְּנִיעַבְּרַהּ נִיהֲלָיךְ דְּפָסֵיק לֵיהּ לְאוּדְנָא דַּחֲמָרָא דְּחַבְרֵיהּ אֲמַרוּ לֵיהּ הֲבַהּ נִיהֲלֵיהּ עַד דְּקָדְחָא דְּפָדַע לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ אָמְרִי לֵיהּ הַב לֵיהּ אַגְרָא דִּשְׁקַל לָךְ דְּמָא
Rachi (non traduit)
זייפא. ומצלי דין:
יהבה ניהליה. וישכב עמה עד שתהיה מעוברת:
עד דקדחא. עד שתצמח אזנו:
דפדע. עשה לו פצע כמו פדעת במסכת ע''ז (דף כח.) כפרדור''א בלע''ז:
דְּעָבַר בְּמַבָּרָא יְהֵיב אַרְבְּעָה זוּזֵי דְּעָבַר בְּמַיָּא יָהֵיב תְּמָנְיָ[א] זוּזֵי זִימְנָא חֲדָא אֲתָא הָהוּא כּוֹבֵס אִיקְּלַע לְהָתָם אֲמַרוּ לֵיהּ הַב אַרְבְּעָ[ה] זוּזֵי אָמַר לְהוּ אֲנָא בְּמַיָּא עֲבַרִי אֲמַרוּ לֵיהּ אִם כֵּן הַב תְּמָנְיָא דַּעֲבַרְתְּ בְּמַיָּא לָא יְהַב פַּדְיוּהּ אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּדַיָּינָא אֲמַר לֵיהּ הַב לֵיהּ אַגְרָא דִּשְׁקַל לָךְ דְּמָא וּתְמָנְיָא זוּזֵי דַּעֲבַרְתְּ בְּמַיָּא
Rachi (non traduit)
דעבר במיא. עובר ברגליו במים:
אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם אִיתְרְמִי הָתָם פַּדְיוּהּי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דַּיָּינָא אֲמַר לֵיהּ הַב לֵיהּ אַגְרָא דִּשְׁקַל לָךְ דְּמָא שְׁקַל גְּלָלָא פַּדְיֵוהּ אִיהוּ לְדַיָּינָא אֲמַר מַאי הַאי אֲמַר לֵיהּ אַגְרָא דִּנְפַק לִי מִינָּךְ הַב נִיהֲלֵיהּ לְהַאי וְזוּזֵי דִּידִי כִּדְקָיְימִי קָיְימִי
Rachi (non traduit)
גללא. מקל ל''א אבן:
א''ל. דיינא לאליעזר מאי האי:
א''ל. אליעזר אגרא דמחייבת לי דשקלי לך דמא הב ליה לההוא גברא דשקל לי דמא וזוזי דידי כדקיימי קיימי ל''א ה''ג ולואי כדקאי קאי כך אמר ליה דיין מי יתן שהייתי כבתחילה:
הָוְיָא לְהוּ פּוּרְיְיתָא דַּהֲווֹ מַגְנִי עֲלַהּ אוֹרְחִין כִּי מַאֲרֵיךְ גָּיְיזִי לֵיהּ כִּי גוּץ מָתְחִין לֵיהּ אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם אִקְּלַע לְהָתָם אֲמַרוּ לֵיהּ קוּם גְּנִי אַפּוּרְיָא אֲמַר לְהוֹן נִדְרָא נְדַרִי מִן יוֹמָא דְּמִיתַת אִמָּא לָא גָּנֵינָא אַפּוּרְיָא
Rachi (non traduit)
ומתחין ליה. עד דמתפרקי אבריו:
כי אריך גייצו ליה. כשהאורח ארוך יותר מן המטה מקצרין אותו בסכין גייצי לשון גוץ כן שמעתי ואית דגרסי גיידי ליה:
כִּי הֲוָה מִתְרְמֵי לְהוּ עַנְיָא יְהַבוּ לֵיהּ כֹּל חַד וְחַד דִּינָרָא וּכְתִיב שְׁמֵיהּ עֲלֵיהּ וְרִיפְתָּא לָא הֲווֹ מַמְטֵי לֵיהּ כִּי הֲוָה מָיֵת אָתֵי כֹּל חַד וְחַד שָׁקֵיל דִּידֵיהּ
Rachi (non traduit)
וכתיב שמיה עילויה. כדי שיכיר כל אחד וא' דינר שלו ויחזור ויטלנו:
ורפתא לא ממטו ליה. התנו ביניהם שלא יתנו לו פת כדי שימות ברעב וכשמת אזיל כל חד וחד ושקיל לדינרא דידיה:
[אַתְנוֹ] בֵּינַיְיהוּ כֹּל מַאן דְּמַזְמֵין גַּבְרָא לְבֵי הִילּוּלָא לְשַׁלַּח גְּלִימָא הֲוִי הַאי הִילּוּלָא אִקְּלַע אֱלִיעֶזֶר לְהָתָם וְלָא יְהַבוּ לֵיהּ נַהֲמָא כִּי בָּעֵי לְמִסְעַד אֲתָא אֱלִיעֶזֶר וִיתֵיב לְסֵיפָא דְּכוּלְּהוּ אֲמַרוּ לֵיהּ מַאן אַזְמְנָךְ לְהָכָא אֲמַר לֵיהּ לְהָהוּא [דְּיָתֵיב] אַתְּה זַמֵּנְתַּן [אֲמַר דִילְמָא שָׁמְעִי בִּי דַּאֲנָא אַזְמֵינְתֵּיהּ וּמְשַׁלְּחִי לֵיהּ מָאנֵיהּ דְּהַאי גַּבְרָא] שְׁקַל גְּלִימֵיהּ הָהוּא דְּיָתֵיב גַּבֵּיהּ וּרְהַט לְבָרָא וְכֵן עֲבַד לְכוּלְּהוּ עַד דְּנָפְקִי כּוּלְּהוּ וְאַכְלַאּ אִיהוּ לִסְעוּדְתָּא
Rachi (non traduit)
הכי אתנו בהדייהו כל מאן דמזמן. אכסניא לבי הלולא:
לשלחו לגלימיה. יפשיטו את בגדי אותו האיש שהזמינו:
ואתא אליעזר. עבד אברהם:
ויתיב אסיפא דכולהו. הלך וישב בסוף כולם:
א''ל מאן אזמנך. להכא:
א''ל. אליעזר למאן דיתיב גביה את זמנתני להכא:
שקל גלימיה. דיתיב לגביה ורהט לברא שהיה מתיירא שלא ישמעו אנשי המקום שאליעזר אמר שהוא זימנו ולישלחו למאניה הלך וישב לו אצל השני ואמר כמו כן וכן לכל אחד ואחד עד דאזלי כולהו ואכל אליעזר כל הסעודה:
הַוְיָא הָהִיא רָבִיתָא דַּהֲוָת קָא מַפְּקָא רִיפְתָּא לְעַנְיָא בְּחַצְבָּא אִיגַּלַּאי מִלְּתָא שַׁפְיוּהָ דּוּבְשָׁא וְאוֹקְמוּהָ עַל אִיגַּר שׁוּרָא אֲתֹא זִיבּוּרֵי וְאַכְלוּהָ וְהַיְינוּ דִּכְתִיב וַיֹּאמֶר ה' זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב עַל עִיסְקֵי רִיבָה
Rachi (non traduit)
רביתא. נערה:
בחצבא. בתוך כד שלה כשיוצאת לשאוב מים:
שפיוה. סכו אותה:
איגר שורא. על גג החומה:
כי רבה. על עסקי ריבה:
מְרַגְּלִים אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר 'וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה' 'וַיָּמֻתוּ' בָּעוֹלָם הַזֶּה 'בַּמַּגֵּפָה' לָעוֹלָם הַבָּא
עֲדַת קֹרַח אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר 'וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ' בָּעוֹלָם הַזֶּה 'וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל' לָעוֹלָם הַבָּא דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר עֲלֵיהֶם אָמַר הַכָּתוּב 'ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל'
תָּנוּ רַבָּנַן עֲדַת קֹרַח אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר 'וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ' בָּעוֹלָם הַזֶּה 'וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל' לָעוֹלָם הַבָּא דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא אוֹמֵר הֲרֵי הֵן כַּאֲבֵידָה הַמִּתְבַּקֶּשֶׁת שֶׁנֶּאֱמַר 'תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי'
Rachi (non traduit)
רבי יהודה בן בתירא אומר ויאבדו הרי הן כאבידה המתבקשת. ובאין לעולם הבא שכך אמר דוד על בני קרח תעיתי כשה אובד בקש עבדך הם תעו כשה אובד ואתה ברחמיך הרבים בקש עבדך ותביאם לעוה''ב:
מצותיך לא שכחתי. שקיימו כל מצותיך כדכתיב (במדבר ט''ז:ג') כי כל העדה כולם קדושים:
וַיִּקַּח [קֹרַח] אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ שֶׁלָּקַח מִקָּח רַע לְעַצְמוֹ קֹרַח שֶׁנַּעֲשָׂה קָרְחָה בְּיִשְׂרָאֵל בֶּן יִצְהָר בֵּן שֶׁהִרְתִּיחַ עָלָיו אֶת כָּל הָעוֹלָם כַּצָּהֳרַיִם בֶּן קְהָת בֵּן שֶׁהִקְהָה שִׁינֵּי מוֹלִידָיו בֶּן לֵוִי בֵּן שֶׁנַּעֲשָׂה לְוָיָה בְּגֵיהִנָּם
Rachi (non traduit)
מקח רע. התחיל בקטטה:
שעשה קרחה בישראל. שנבלעו:
שהרתיח. שהכעיס:
הקהה שיני מולידיו. שנתביישו אבותיו במעשיו הרעים:
וְלִיחְשׁוֹב נָמֵי בֶּן יַעֲקֹב בֵּן שֶׁעָקַב עַצְמוֹ לְגֵיהִנָּם אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק יַעֲקֹב בִּיקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי אֵלּוּ מְרַגְּלִים בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי זֶה עֲדַת קֹרַח
Rachi (non traduit)
בקש רחמים על עצמו. שלא יהא נמנה עמהם:
אלו מרגלים. דלא כתיב בהן פלוני בן יעקב:
דָּתָן שֶׁעָבַר עַל דָּת אֵל אֲבִירָם שֶׁאִיבֵּר עַצְמוֹ מֵעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וְאוֹן שֶׁיָּשַׁב בַּאֲנִינוּת פֶּלֶת שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ פְּלָאוֹת בֶּן רְאוּבֵן בֵּן שֶׁרָאָה וְהֵבִין
Rachi (non traduit)
שאיבר לבבו. חזק לבבו כמו (ישעיהו מו) אבירי לב:
שישב באנינות. שעשה תשובה על שהיה עמהם תחילה בעצה:
נעשו לו פלאות. (שפירש) [שניצל] מהם:
ראה והבין. שאין מנהגן כשורה ופירש מהם:
דְּאִית לֵיהּ תּוֹרָא נִשְׁקוֹל חַד מַשְׁכָּא דְּלֵית לֵיהּ תּוֹרָא נִשְׁקוֹל תְּרֵי מַשְׁכֵּי אֲמַרוּ לֵיהּ מַאי הַאי אֲמַר לְהוּ סוֹף דִּינָא כִּתְחִילַּת דִּינָא מָה תְּחִילַּת דִּינָא דְּאִית לֵיהּ תּוֹרָא מַרְעֵי חַד יוֹמָא דְּלֵית לֵיהּ תּוֹרֵי מַרְעֵי תְּרֵי יוֹמֵי אַף סוֹף דִּינָא דְּאִית לֵיהּ חַד תּוֹרָא לִשְׁקוֹל חַד דְּלֵית לֵיהּ תּוֹרָא לִשְׁקוֹל תְּרֵי
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source