Le texte Le vocabulaire Les révisions
Makoth
Daf 15a
אָמְרוּ לוֹ: אָמַרְתָּ? אֲמַר לְהוּ: לָא. אָמַר רַבָּה: הָאֱלֹהִים! אַמְרַהּ, וּכְתִיבָא וּתְנֵינָא: כְּתִיבָא – ''וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה [וְגוֹ']'' ''וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם''. תְּנֵינָא – הַבָּא לַמִּקְדָּשׁ טָמֵא.
Traduction
They said to Rabbi Yoḥanan: Did you say this halakha? Rabbi Yoḥanan said to them: No. Rabba bar bar Ḥana said in the form of an oath: By God, he said it, and this halakha is written in the Torah and we learn it in the mishna. It is written: ''And they shall send from the camp any man who is leprous, and any zav…and they shall not render their camp impure'' (Numbers 5:2–4). There is a prohibition against rendering the camp impure, and there is a positive mitzva to send them out of the camp. Since the positive mitzva precedes and is independent of the prohibition, one is flogged for the violation of that prohibition, as we learn in the mishna among those liable to receive lashes: One who entered the Temple while ritually impure.
Rachi non traduit
אמרו לו. אחרים ששמעוהו משמו ולא שמעוהו מפיו אמרת דבר זה:
אמר להם לא. חזר בו:
כתיבא ותנינא. מצינו כתוב לא תעשה שקדמו עשה ותנינן עליה דלוקין ולא סגי ליה בקיום העשה:
תנינא הבא אל המקדש טמא. קא חשיב ליה באלו הן הלוקין:
Tossefoth non traduit
תנינא הבא למקדש טמא. לוקה משום דלא הוי לאו הניתק לעשה לפי שקדמו עשה ללאו וא''ת דלמא שאני התם דאיכא תרי לאוי ולא יטמאו מחניהם. ולא יטמאו מקדשי ולא אתי חד עשה ועקר תרי לאוין דהכי משנינן בתמורה (דף ד:
ושם) גבי המר ימיר דמשום הכי לא הוי לאו הניתק לעשה משום דאיכא תרי לאוין ולא עקר חד עשה תרי לאוין וי''ל דלא דמי דשאני התם דתרי לאוין סמוכין להדדי לא יחליפנו ולא ימיר אותו אבל הכא דאינן סמוכים אי איתא דלא קדמו עשה הוה ניתק.:
אֶלָּא מַאי טַעְמָא קָא הָדַר בֵּיהּ? מִשּׁוּם דְּקַשְׁיָא לֵיהּ אוֹנֶס. דְּתַנְיָא: אוֹנֵס שֶׁגֵּירַשׁ, אִם יִשְׂרָאֵל הוּא – מַחְזִיר וְאֵינוֹ לוֹקֶה. אִם כֹּהֵן הוּא – לוֹקֶה וְאֵינוֹ מַחְזִיר.
Traduction
The Gemara asks: Rather, what is the reason he retracted his statement and claimed he did not say it? The Gemara answers: It is due to the fact that the halakha concerning one who rapes a virgin young woman, who is required by Torah law to marry her and for whom it is prohibited to divorce her as long as he lives, is difficult for him, as it is taught in a baraita: In the case of a rapist who divorced the woman he raped, if he is a non-priest, he remarries her, and he is not flogged for violating the prohibition: ''He may not send her away all his days'' (Deuteronomy 22:29). If he is a priest, he is flogged for violating the prohibition, and he does not remarry her because it is prohibited for him to marry a divorcée.
Rachi non traduit
משום דקשיא ליה אונס. נערה בתולה דאשכחן ביה לא תעשה שקדמו עשה דכתיב (דברים כ''ב:כ''ט) ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה ותניא עלה שיקיים את העשה אם גירשה ויחזירנה ויפטור אלמא לאו שניתק לעשה חשיב ליה:
אם ישראל הוא. שיכול לקיים העשה ויחזירנה מחזיר ואינו לוקה:
ואם כהן הוא. שאסור בגרושה לוקה ואינו מחזיר:
Tossefoth non traduit
אם כהן הוא לוקה ואינו מחזיר. וליכא למימר דאתי עשה ודחי לא תעשה ועשה שאינו שוה בכל דהא אי אמרה לא בעינא ליה ליכא עשה כלל:
אִם יִשְׂרָאֵל הוּא – מַחְזִיר וְאֵינוֹ לוֹקֶה, אַמַּאי? לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁקְּדָמוֹ עֲשֵׂה הוּא, וְלִילְקֵי!
Traduction
The Gemara elaborates: If he is a non-priest, he remarries her, and he is not flogged. Why? It is a prohibition that has a positive mitzva which preceded it, as the positive mitzva: ''And she shall be his wife'' (Deuteronomy 22:29), precedes the prohibition ''He may not send her away.'' But let him be flogged, since he violated the prohibition by divorcing her. Apparently, one is not flogged even if the positive mitzva precedes the prohibition.
Rachi non traduit
ואמאי. אם ישראל הוא מחזיר ואינו לוקה אם איתא לדרבי יוחנן הא לא תעשה שקדמו עשה הוא:
אָמַר עוּלָּא: לֹא יֵאָמֵר ''לוֹ תִּהְיֶה לְאִשָּׁה'', בְּאוֹנֵס, וְלִיגְמַר מִמּוֹצִיא שֵׁם רַע: וּמָה מוֹצִיא שֵׁם רַע שֶׁלֹּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה – אָמַר רַחֲמָנָא ''וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה'', אוֹנֵס לֹא כָּל שֶׁכֵּן?
Traduction
Ulla says in response: The positive mitzva in the case of a rapist is not a mitzva that precedes the prohibition. Rather, it follows the prohibition and rectifies it, as it is referring to a case of one who married his victim and then divorced her. Let the verse not state: ''And she shall be his wife,'' in the case of a rapist, and let us derive it by means of an a fortiori inference from the case of one who defames his bride, claiming that she was not a virgin when he consummated the marriage: If in the case of a defamer, who did not perform an action but sinned through speech, the Merciful One states: ''And she shall be his wife'' (Deuteronomy 22:19), then in the case of a rapist, who performed an action, is it not all the more so that he is obligated to take her as a wife?
Rachi non traduit
אמר עולא. האי לאו שניתק לעשה הוא דאי לאו לנתוקי לאוי אתא האי עשה לא הוה מצטריך למכתביה דאי לתחלתו ולומר שישאנה לא יאמר לו תהיה לאשה ונגמר ממוציא שם רע דכתיב ביה נמי ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה:
לָמָּה נֶאֱמַר? אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְפָנָיו תְּנֵהוּ עִנְיָן לְאַחֲרָיו, שֶׁאִם גֵּירַשׁ יַחֲזִיר.
Traduction
Ulla continues: Why, then, is the mitzva stated in the case of the rapist? If it is not relevant to the matter of before the rapist marries the victim, apply it to the matter of after the rapist marries the victim, teaching that if he divorced her he must remarry her. Although in the verse it appears prior to the prohibition ''He may not send her away,'' it actually serves to rectify that prohibition.
Rachi non traduit
אם אינו ענין. לפני הגירושין ולומר שישאנה תנהו ענין לאחר הגירושין לומר שאם שלחה יחזירנה ותהיה לו לאשה ויפטר מן הלאו:
וְאַכַּתִּי, אוֹנֵס מִמּוֹצִיא שֵׁם רָע לָא גָּמַר, דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְמוֹצִיא שֵׁם רַע, שֶׁכֵּן לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם!
Traduction
The Gemara asks: But still, this affords no proof, as one cannot derive the case of a rapist from the case of a defamer, as the a fortiori inference can be refuted: What is notable about the case of a defamer, which is more stringent than the case of a rapist? It is notable in that he is flogged and is liable to pay retribution, which is contrary to the principle that in general, two punishments are not administered for one transgression.
Rachi non traduit
ואכתי. הא איצטריך למיכתביה וישנו ענין לפניו דאי לא כתביה אונס ממוציא שם רע לא גמר דאנא אמינא מה למוציא שם רע דין הוא שיקנסוהו לכנסה שכן לוקה ומשלם בתחלתו כדכתיב ויסרו אותו וענשו אותו ואמרינן בכתובות (דף מו.) ויסרו זה מלקות:
אֶלָּא: לֹא יֵאָמֵר ''לוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה'' בְּמוֹצִיא שֵׁם רַע, וְלִיגְמַר מֵאוֹנֵס: וּמָה אוֹנֵס שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם, אָמַר רַחֲמָנָא ''וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה'', מוֹצִיא שֵׁם רַע לֹא כָּל שֶׁכֵּן? וְלָמָּה נֶאֱמַר? אִם אֵינוֹ עִנְיָן לַמּוֹצִיא שֵׁם רַע – תְּנֵהוּ עִנְיָן לָאוֹנֵס, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְפָנָיו – תְּנֵהוּ עִנְיָן לְאַחֲרָיו.
Traduction
The Gemara suggests: Rather, let the verse not state: ''And she shall be his wife,'' in the case of the defamer, and let us derive it by means of an a fortiori inference from the case of a rapist: And if in the case of a rapist, who is not both flogged and liable to pay restitution, but is liable to receive only one punishment, the Merciful One states: ''And she shall be his wife,'' in the case of a defamer, who is flogged and liable to pay retribution, is it not all the more so that he is obligated to take her as a wife? And why, then, is it stated in the case of the defamer? Rather, if the mitzva is not relevant to the matter of the defamer, apply it to the matter of the rapist, and if the mitzva is not relevant to the matter of before the rapist marries the victim, apply it to the matter of after the rapist marries the victim, teaching that if he divorced her he must remarry her. Although in the verse it appears prior to the prohibition ''He may not send her away,'' it actually serves to rectify that prohibition.
Rachi non traduit
מה אונס שאינו לוקה. בתחלתו אמר רחמנא לו תהיה לאשה מוציא שם רע לא כל שכן:
וּמוֹצִיא שֵׁם רַע מֵאוֹנֵס נָמֵי לָא גָּמַר, דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְאוֹנֵס – שֶׁכֵּן עָשָׂה מַעֲשֶׂה!
Traduction
The Gemara asks: But this affords no proof, as one cannot derive the case of a defamer from the case of a rapist either, as the a fortiori inference can be refuted: What is notable about the case of a rapist? It is notable in that he performed an action, while the defamer performed no action.
אֶלָּא: לֹא יֵאָמֵר ''לוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה'' בְּמוֹצִיא שֵׁם רַע, שֶׁהֲרֵי אִשְׁתּוֹ הִיא. לָמָּה נֶאֱמַר? אִם אֵינוֹ עִנְיָן לַמּוֹצִיא שֵׁם רַע – תְּנֵהוּ עִנְיָן לָאוֹנֵס, וְאִם אֵינוֹ עִנְיָן לְפָנָיו – תְּנֵהוּ עִנְיָן לְאַחֲרָיו.
Traduction
The Gemara suggests: Rather, let the verse not state: ''And she shall be his wife,'' in the case of the defamer because the expression is redundant, as she is already his wife. It would have been sufficient for the verse to state that it is prohibited for him to send her away. Why, then, is it stated in the case of the defamer? Rather, if the mitzva is not relevant to the matter of the defamer, apply it to the matter of the rapist, and if the mitzva is not relevant to the matter of before the rapist marries the victim, apply it to the matter of after the rapist marries the victim, teaching that if he divorced her he must remarry her. Although the positive mitzva appears in the verse prior to the prohibition ''He may not send her away,'' it actually serves to rectify that prohibition.
Rachi non traduit
שהרי אשתו היא. שכבר קידשה ונשאה:
וְאֵימָא, וְאִם אֵינוֹ עִנְיָן לְפָנָיו דְּמוֹצִיא שֵׁם רַע – תְּנֵהוּ עִנְיָן לְאַחֲרָיו דִּידֵיהּ, דְּלָא לָקֵי!
Traduction
The Gemara questions that derivation: And say instead: And if the mitzva is not relevant to the matter of the defamer before he marries his bride, as they are married, apply it to the matter of the defamer himself after they are married, teaching that if he divorced her and violated the prohibition against divorcing her, he is obligated to remarry her, and it teaches that he is not flogged, as the positive mitzva rectifies the prohibition. But in the case of a rapist, the mitzva is to marry her after the rape but there is no mitzva to marry her after he divorces her, and nevertheless, he is not flogged.
אִין הָכִי נָמֵי, וְאָתֵי אוֹנֵס וְגָמַר מִינֵּיהּ. בְּמַאי גָּמַר מִינֵּיהּ? אִי בְּקַל וָחוֹמֶר אִי בְּ''מָה מָצִינוּ'' – אִיכָּא לְמִיפְרַךְ כִּדְפָרְכִינַן: מָה לְמוֹצִיא שֵׁם רַע, שֶׁכֵּן לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה!
Traduction
The Gemara answers: Yes, it is indeed so; the halakha is derived with regard to the defamer himself, teaching that if he divorces his bride he is obligated to remarry her. And the case of the rapist comes and is derived from the case of the defamer, and the same halakha applies there as well. The Gemara asks: With what derivation is the case of a rapist derived from the case of a defamer? If it is by means of an a fortiori inference or if it is by means of the inductive hermeneutical principle: What do we find, those derivations can be refuted, as we refuted the derivations earlier in the Gemara: What is notable about the case of a defamer? It is notable in that he did not perform an action.
Rachi non traduit
וגמר מיניה. דכי היכי דמוציא שם רע לא לקי בגירושין אם החזיר אונס נמי לא לקי:
אי בק''ו. מה מוציא שם רע שלוקה ומשלם בתחלתו אינו לוקה בגירושין אונס לא כל שכן:
אֶלָּא אָמַר רָבָא: כָּל יָמָיו בַּעֲמוֹד וְהַחְזֵר. וְכֵן כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל יָמָיו בַּעֲמוֹד וְהַחְזֵר.
Traduction
Rather, Rava says: From where is it derived that a rapist must remarry his victim if he divorced her because the positive mitzva rectifies the prohibition ''He may not send her away''? It is derived from the superfluous phrase: ''All his days'' (Deuteronomy 22:29), indicating that all his days, even after he marries and divorces her, he is obligated to arise and remarry her and is consequently not liable to receive lashes. The Gemara adds: And likewise, when Ravin came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said that Rabbi Yoḥanan says: All his days he is obligated to arise and remarry her.
Rachi non traduit
אלא אמר רבא. הא דתניא באונס מחזיר ואינו לוקה טעמא משום דעל כרחך לאו שניתק לעשה הוא דאמר קרא כל ימיו לא הוה ליה למיכתב אלא לא יוכל לשלחה מאי כל ימיו הכי קאמר לא תהא בשילוחיה כל ימיו אלא יחזירנה ועל כרחך עמוד והחזר קאמר והכי קאמר ולו תהיה לאשה אם שלחה שלא יהו שילוחיה לכל ימיו הרי העשה אחר העברת הלאו:
Tossefoth non traduit
כל ימיו בעמוד. והחזר קאי. פירש בקונטרס דקאי אלא יוכל לשלחה כל ימיו שילוח שלא יהא כל ימיו ובפ' עשרה יוחסין (קדושין דף עח.) פירש דקאי אלו תהיה לאשה דלעיל דהכי קאמר תהיה לאשה כל ימיו כלומר שכל ימיו הוא בלו תהיה לאשה בעמוד והחזר:
אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא: וְהָא לָא דָּמֵי לָאוֵיהּ לְלָאו דַּחֲסִימָה! אֲמַר לֵיהּ: מִשּׁוּם דִּכְתַב בֵּיהּ רַחֲמָנָא עֲשֵׂה יַתִּירָא מִגְרָע גָּרַע?
Traduction
Rav Pappa said to Rava that a question arises with regard to Rabbi Yoḥanan’s statement that one is flogged for violating a prohibition preceded by a positive mitzva: But isn’t its prohibition dissimilar to the prohibition of muzzling an ox while it is threshing grain (see Deuteronomy 25:4), which is the paradigm for all prohibitions for whose violation one is flogged, as no positive mitzva is stated in conjunction with the prohibition of muzzling? Rava said to him: Is it reasonable to say that due to the fact that the Merciful One wrote in its regard an additional positive mitzva, the stringency of the prohibition lessens, so that no lashes are administered?
Rachi non traduit
והא לא דמי לאויה. הא דאמר ר' יוחנן לא תעשה שקדמו עשה לוקין עליו הא לא דמי לאויה ללאו דחסימה שאין בו עשה והוא סמוך לפרשת מלקות:
מיגרע גרע. בתמיהה:
אִי הָכִי, לָאו שֶׁנִּיתָּק לַעֲשֵׂה נָמֵי, לֵימָא: מִשּׁוּם דִּכְתַב בֵּיהּ רַחֲמָנָא עֲשֵׂה יַתִּירָא מִגְרָע גָּרַע? אֲמַר לֵיהּ: הָהוּא לְנַתּוֹקֵי לָאו הוּא דַּאֲתָא.
Traduction
Rav Pappa objected to this claim: If so, with regard to a prohibition that entails fulfillment of a positive mitzva as well, let us say: Is it reasonable to say that due to the fact that the Merciful One wrote in its regard an additional positive mitzva, the stringency of the prohibition lessens, so that no lashes are administered? Rava said to him: In that case, the transgressor is not flogged because the mitzva comes to sever the prohibition from the punishment of lashes.
Rachi non traduit
ההוא לנתוקי לאויה אתא. עשה שאינו מתקיים אלא לאחר עברת הלאו לנתק את הלאו מעונש מלקות הוא בא:
הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר בִּיטְּלוֹ וְלֹא בִּיטְּלוֹ,
Traduction
The Gemara returns to the statement of Rava, who said with regard to the rapist: All his days he is obligated to arise and remarry her, and that is why he is not flogged for violating the prohibition ''He may not send her away,'' and asks: This works out well according to the one who says that the criterion for determining whether one is flogged for violating a prohibition that entails fulfillment of a positive mitzva is whether he nullified the mitzva or did not nullify the mitzva. According to this opinion, one is flogged only if fulfillment of the mitzva is no longer possible, e.g., a priest who divorced the woman whom he raped. By contrast, a non-priest would not be flogged, because the option of remarriage remains viable.
Rachi non traduit
הניחא למאן דתני בטלו ולא בטלו אלא למאן דתני קיימו ולא קיימו מאי איכא למימר. הא דאמרת כל ימיו בעמוד והחזר קאי עשיתו לאו שניתק לעשה והרחבת לו זמן לקיום העשה כל ימיו ולדבריך הא דתניא מחזיר ואינו לוקה לעולם קאמר כל זמן שיכול לומר אני מחזיר אין ב''ד מלקין אותו הניחא למאן דתני לקמן בלאו הניתק לעשה בטל את העשה חייב על הלאו לא בטל את העשה פטור שהלאו תלוי בביטול העשה ואינו נגמר עד שיבטל את העשה בידים ביטול עולם שלא יוכל להתקיים עוד איכא למימר כל ימיו יש לו תקנה בחזרה שאין מבטל את העשה אלא א''כ מדירה שלא תהנה ממנו נדר שאין לו הפרה כדלקמן אלא למאן דתני קיים את העשה פטור לא קיימו חייב שהעשה תיקונו של לאו הוא ואין הלאו תלוי בביטול העשה שמשעה שעבר הלאו נגמר אבל העשה ניתן לעקור המלקות ולכשיבא לבית דין או יקיים העשה ויפטר או ילקה ליכא למימר כל ימיו בעמוד והחזר קאי כדקאמרת שאם לא יחזירנה מיד כשיבא לב''ד ילקוהו דהא ליכא למימר יקיים לאחר זמן דא''כ לא קיים היכי דמי לעולם הוא יכול לומר אני מקיים:
Tossefoth non traduit
הניחא למאן דתני בטלו ולא בטלו. פירש בקונטרס דקאי לשינויא דרבא דכל ימיו בעמוד והחזר ויש לו תקנה בהחזרה שאין מבטל העשה אלא אם כן הדירה דאז אינו יכול לומר עדיין אשאנה אלא למאן דתני קיימו מאי איכא למימר בכולי שמעתתא פירש הקונט' דקיימו היינו כשמזהירין אותו ב''ד לקיים העשה הוא מקיימו וקשה דאם כן מאי פריך דלמאן דאמר קיימו ולא קיימו אינו כל ימיו בעמוד והחזר הא שפיר משכחת לה דהוי בעמוד והחזר כל כמה דלא בא לב''ד לכך נראה דלא מיקרי קיימו אלא דוקא כשמקיים העשה אחר שעבר הלאו בתוך כדי דיבור וכן פי' הקונטרס בפרק שילוח הקן (חולין דף קמא.) ומיהו קצת קשה דא''כ צריך לפרש הא דקתני מחזיר ואינו לוקה שמחזיר מיד בתוך כדי דיבור אחר הגירושין וכן המשלח ואינו לוקה ולא משתמע הכי כלל דהא משמע דמהדר אתקנתא היאך יפטר ממלקות שיחזיר או ישלח ואפי' אחר כדי דיבור נמי משמע שבא לשאול עליו לבית דין אם יש לו תקנה דאי דוקא בתוך כדי דיבור הכי הוה ליה למימר אם החזיר אינו לוקה ושמא יש לישב פירוש הקונטרס דשמעתין דהכא ליכא למימר דשפיר הוי כל ימיו בעמוד והחזר דמשמע לעולם אף כשבא לב''ד כל זמן שבידו להחזיר אפילו מיאן להחזיר כשבא לב''ד דהא דרשינן ליה מיתורא דכל ימיו דהכי קאמר לא יוכל לשלחה שילוחין שיהו שילוחיה כל ימיו דהיינו באינו מחזיר כלל:
אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר קִיְּימוֹ וְלֹא קִיְּימוֹ, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?
Traduction
But according to the one who says that the criterion for determining whether one is flogged in that case is whether he fulfilled the mitzva or did not fulfill the mitzva, and if he did not immediately fulfill the mitzva he is flogged, what can be said? Even in the case of a non-priest who divorced the rape victim, once he fails to remarry her immediately, he is liable to receive lashes.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source