Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Metsi'a

Daf 65a

דְּנִיחָא לֵיהּ דְּלָא נִסְתְּרֵי עַבְדֵּיהּ.

Traduction

as it is satisfactory for the master that the work habits of his slave not be undone.

Rachi non traduit

דלא נסתרי עבדיה. שלא ירגיל להיות בטל ויתעצל נסתרי התי''ו משמשת כדרך המתפעלים בתיבת שי''ן וסמ''ך כאשר יתפעל שר ויאמר תשתרר שהתי''ו מתמצעת להפסיק אותיות השורש וכאשר יאמר בגיזרת סף הסתופף מגיזרת שח השתוחח וכן בלשון גמרא משתרי מיסתמיך אשתהי אישתקיל:

Tossefoth non traduit

ניחא ליה דלא ניסתרי עבדיה. פי' בערוך. לשון סתירה וקלקול וא''ת בלאו האי טעמא נמי פטור דהא תנן (ב''ק ד' צו:) גזל עבדים והזקינו משלם כשעת הגזילה אבל שכר פעולתם לא משלם ויש לומר דיש לחלק בין נחת אדעתא דגזלנותא לנחת אדעתא דמלאכה כדמפליג התם גבי התוקף ספינתו של חבירו ועשה בה מלאכה:

אֲמַר לֵיהּ: הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלָא מַסֵּיק בֵּיהּ זוּזֵי. מָר כֵּיוָן דְּמַסֵּיק בְּהוּ זוּזֵי מִחֲזֵי כְּרִבִּית. דְּאָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי אָמַר רַב נַחְמָן: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ הַדָּר בַּחֲצַר חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר. הִלְוָהוּ וְדָר בַּחֲצֵירוֹ צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר. אֲמַר לֵיהּ: הֲדַרִי בִּי.

Traduction

Rava said to him: This statement of Rav Daniel applies when the one who seizes the slave is not owed money by the owner of the slave. But since the Master is owed money by the owner of the slave, this has the appearance of interest, as Rav Yosef bar Minyumi says that Rav Naḥman says: Even though the Sages said that one who resides in another’s courtyard without his knowledge does not have to pay him rent, nevertheless, if he lent a courtyard owner money and then resides in his courtyard, the lender must pay him rent. Rav Yosef bar Ḥama said to him: I retract my opinion, and I will no longer seize the slaves of my debtors.

אָמַר אַבָּיֵי: הַאי מַאן דְּמַסֵּיק זוּזֵי דְרִיבִּיתָא בְּחַבְרֵיהּ וְקָא אָזְלִי חִטֵּי אַרְבְּעָה גְּרִיוֵי בְּזוּזָא בְּשׁוּקָא, וְיָהֵיב לֵיהּ אִיהוּ חַמְשָׁה, כִּי מַפְּקִינַן מִינֵּיהּ – אַרְבְּעָה מַפְּקִינַן מִינֵּיהּ. אִידַּךְ – אוֹזוֹלֵי הוּא דְּקָא מוֹזֵיל גַּבֵּיהּ. רָבָא אָמַר: חַמְשָׁה מַפְּקִינַן מִינֵּיהּ, דְּמֵעִיקָּרָא בְּתוֹרַת רִיבִּיתָא אֲתַאי לִידֵיהּ.

Traduction

§ Abaye said: In the case of this one, who was owed a dinar of interest by another, and wheat was going for the price of four se’a [gerivei] for a dinar in the market, and the borrower gave the lender five se’a of wheat as the interest payment, when we, the court, remove the interest the lender took from the borrower, we remove only four se’a, worth one dinar, from the lender. As the other, additional se’a is a discount he granted him, it is merely a favor, not counted as part of the interest. Rava said: We take all five se’a from him, as all of the wheat initially came into his possession in the form of interest, and therefore it is all classified as interest.

Rachi non traduit

כי מפקינן מיניה. הרבית שלקח כדרבי אלעזר דאמר רבית קצוצה יוצאה בדיינים דקיימא לן כוותיה לקמן (עמוד ב'):

וְאָמַר אַבָּיֵי: הַאי מַאן דְּמַסֵּיק אַרְבְּעָה זוּזֵי דְרִיבִּיתָא בְּחַבְרֵיהּ וְיָהֵיב לֵיהּ גְּלִימָא בְּגַוַּיְיהוּ, כִּי מַפְּקִינַן מִינֵּיהּ – אַרְבְּעָה מַפְּקִינַן מִינֵּיהּ, גְּלִימָא לָא מַפְּקִינַן מִינֵּיהּ. רָבָא אָמַר: גְּלִימָא מַפְּקִינַן מִינֵּיהּ. מַאי טַעְמָא, כִּי הֵיכִי דְּלָא לֵימְרוּ: גְּלִימָא דִּמְכַסֵּי וְקָאֵי – גְּלִימָא דְרִיבִּיתָא הוּא.

Traduction

And Abaye said: In the case of this one, who was owed four dinars of interest by another, and the borrower gave him a cloak as payment for it, when we take the interest from the lender we take four dinars from him, but we do not take the actual cloak from him, as the giving of the cloak is considered a sale. Rava said: We take the cloak from him. What is the reason for this? So that people should not say that the cloak so-and-so is wearing is a cloak procured as interest.

Rachi non traduit

גלימא לא מפקינן מיניה. מקחו קיים וקציצת הרבית יחזיר לבעליו:

אָמַר רָבָא: הַאי מַאן דְּמַסֵּיק תְּרֵיסַר זוּזֵי דְּרִיבִּיתָא בְּחַבְרֵיהּ וְאֹגַר לֵיהּ חָצֵר דְּמִתַּגְרָא בְּעַשְׂרָה וְאוֹגְרַיהּ נִהֲלֵיהּ בִּתְרֵיסַר, כִּי מַפְּקִינַן מִינֵּיהּ – תְּרֵיסַר מַפְּקִינַן מִינֵּיהּ.

Traduction

Rava further said: Consider the case of this one, who was owed twelve dinars of interest by another, and the lender rented a courtyard from the borrower that was generally rented for ten dinars, but he rented it to him with the price inflated to twelve dinars. The borrower agreed to forgo the entire rental payment, thereby effectively repaying the twelve dinars of interest. When we take the interest from the lender we take twelve dinars from him to pay for the rental, as this was the amount of interest he is considered to have collected from him.

אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּפְתִּי לְרָבִינָא: וְלֵימָא לֵיהּ, כִּי (אַגְרָא) [אֲגַרִי] הָכִי – דַּהֲוָה קָא מִשְׁתָּרְשִׁי לִי, הַשְׁתָּא דְּלָא מִשְׁתָּרְשִׁי לִי – כִּדְאָגְרִי כּוּלֵּי עָלְמָא הוּא דְּאָגַרְנָא, מִשּׁוּם דַּאֲמַר לֵיהּ: סְבַרְתְּ וְקַבֵּלְתְּ.

Traduction

Rav Aḥa of Difti said to Ravina: But let the lender say to the borrower: If I were to rent it now, I would pay not twelve dinars, but only ten. As when I rented it from you at the higher price it was because I profited from it by not having to pay for it, but now that I am not profiting, I will rent it as everyone else rents, for ten. The Gemara responds: This claim is rejected, as we say to him: You considered and willingly accepted it for the price of twelve dinars.

Rachi non traduit

ולימא ליה כי אגרא אנא. כששכרתיה אני בדמים יקרים הללו:

דהוה קא מישתרשי לי. בריוח היתה באה אלי:

מַתְנִי' מַרְבִּין עַל הַשָּׂכָר וְאֵין מַרְבִּין עַל הַמֶּכֶר. כֵּיצַד? הִשְׂכִּיר לוֹ אֶת חֲצֵרוֹ, וְאָמַר לוֹ: ''אִם מֵעַכְשָׁיו אַתָּה נוֹתֵן לִי – הֲרֵי הוּא לְךָ בְּעֶשֶׂר סְלָעִים לַשָּׁנָה, וְאִם שֶׁל חוֹדֶשׁ בַּחוֹדֶשׁ – סֶלַע לַחוֹדֶשׁ'', מוּתָּר. מָכַר לוֹ אֶת שָׂדֵהוּ, וְאָמַר לוֹ: ''אִם מֵעַכְשָׁיו אַתָּה נוֹתֵן לִי – הֲרֵי הִיא שֶׁלְּךָ בְּאֶלֶף זוּז, אִם לַגּוֹרֶן – בִּשְׁנֵים עָשָׂר מָנֶה'', אָסוּר.

Traduction

MISHNA: One may increase the price of rent to be received at a later date instead of at an earlier one, but one may not similarly increase the price of a sale. How so? If a courtyard owner rented his courtyard to a renter, and the owner said to the renter: If you give me the payment now, the rental is yours for ten sela a year, but if you pay on a monthly basis it will cost a sela for each month, equaling twelve sela a year. Such a practice is permitted, despite the fact that he charges more for a monthly payment. If a field owner sold his field to a buyer and said to him: If you give me the payment now, it is yours for one thousand dinars, but if you wait and pay me at the time of the harvest, it is yours for twelve hundred dinars, this transaction is prohibited as interest.

Rachi non traduit

מתני' מרבין על השכר. בשכר המתנת מעות השכירות:

ואין מרבין על המכר. בשכר המתנת המקח ובגמרא מפרש טעמא:

ואם של חדש בחדש. ואם תתן לי שכר כל חדש בחדשו שלא תקדים לי שכר כל השנה יחד תתן לי סלע בחדש:

ואם לגורן. ואם אמתין לך עד הגורן שתמכור מתבואתך ותתן לי מעותי:

גְּמָ' מַאי שְׁנָא רֵישָׁא וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא? רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: שְׂכִירוּת אֵינָהּ מִשְׁתַּלֶּמֶת אֶלָּא בַּסּוֹף, וְהַאי כֵּיוָן דְּלָא מְטָא זִמְנֵיהּ לְמִיגְבֵּא – לָאו אֲגַר נְטַר לֵיהּ, מִשְׁווֹא הוּא דְּהָכִי שָׁוְיָא, וְהַאי דְּקָאָמַר לֵיהּ ''אִם מֵעַכְשָׁיו אַתָּה נוֹתֵן לִי הֲרֵי הוּא לְךָ בְּעֶשֶׂר סְלָעִים לְשָׁנָה'' – אוֹזוֹלֵי הוּא דְּקָא מוֹזֵיל גַּבֵּיהּ.

Traduction

GEMARA: The Gemara poses a question: What is different in the first clause of the mishna, and what is different in the latter clause? Why is the additional charge for later payment permitted in the case of rent but prohibited in the case of a sale? Rabba and Rav Yosef both say: The halakha is that the obligation to pay a rental fee is incurred only at the end of the rental period, and therefore, in this case, since its time to be claimed had not yet arrived at the beginning of the rental, the early payment is not considered payment for waiting. Rather, the opposite is the case: This higher price is the value it is worth, and that which he says to him: If you give me payment now it is yours for ten sela a year, is a discount that he offers him for the early payment, and therefore it is not interest.

Rachi non traduit

גמ' שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף. מן הדין:

אלא לבסוף. לסוף הזמן הלכך כי שקיל מיניה סלע בחדש דהוו להו שנים עשר סלעים אין זה שכר המתנת מעות שהרי לא נתחייב לו לשלם שכירות עד סוף החדש והאי דאמר ליה אם מעכשיו תתן לי הרי היא לך בעשר סלעים אי הוה מקדים ליה הוא מחיל ליה מדמי השכירות ומוגר ליה בפחות משוייה אבל סיפא גבי מכר משמשך המקח. דינו ליתן המעות וכי אמר ליה אם מעכשיו תתן הרי היא לך באלף הן הן דמיה וכי מיטפי עלייהו לגורן שכר המתנת מעות הוא:

Tossefoth non traduit

שכירות אינה משתלמת אלא בסוף. אפילו למ''ד בהגוזל קמא (ב''ק ד' צט. ושם ד''ה ואב''א) ובהאיש מקדש (קדושין ד' מח. ושם ד''ה דכ''ע) דישנה לשכירות מתחילה ועד סוף מודה דאינה משתלמת אלא לבסוף כדיליף הכא מקרא ואפי' למ''ד אינה אלא לבסוף מודה דפועל יכול לחזור בו ואפילו בחצי היום וכשהוא חוזר הרי הוא סוף שאינו רוצה לעשות מלאכה יותר ולא נפקא מינה מההיא פלוגתא אלא לענין קדושין דאי ישנה מתחילה ועד סוף חשיבא מלוה ואין מקדש בה ונפקא מינה נמי לההיא דפ''ק דמסכת ע''ז (ד' יט:

ושם ד''ה אלמא) הגיע לכיפה שמעמידין בה ע''ז אסור לבנותה וקאמר בגמרא אם בנה שכרו מותר ומפרש טעמא משום דישנה לשכירות מתחילה ועד סוף ואימת מיתסר במכוש אחרון מכוש אחרון ליה בה שוה פרוטה:

סֵיפָא: כֵּיוָן דִּזְבִינֵי נִינְהוּ וּבָעֵי לְמִשְׁקַל דְּמֵי מֵעַכְשָׁיו, הִלְכָּךְ אֲגַר נְטַר לֵיהּ הוּא, וְאָסוּר. אָמַר רָבָא: דָּקוּ בַּהּ רַבָּנַן בְּהָא מִילְּתָא וְאוֹקְמוּהָ אַקְּרָא: ''כִּשְׂכִיר שָׁנָה בְּשָׁנָה'', שְׂכִירוּת שֶׁל שָׁנָה זוֹ אֵינָהּ מִשְׁתַּלֶּמֶת אֶלָּא בְּשָׁנָה אַחֶרֶת.

Traduction

By contrast, in the latter clause, since it is a sale, and the owner of the field wants to take the money from now, if he agrees to a later payment at a higher price, this is therefore considered payment for waiting, and it is forbidden. Rava said: The Sages examined this matter closely and established that this halakha is derived from the verse that states: ''Like a hired laborer, year by year'' (Leviticus 25:53). It is derived from this verse that the obligation to pay the rental fee of this year is incurred only in the following year.

Rachi non traduit

דקו בה. חיפשו אחריה עד שמצאו בה מקרא לסמוך בהא מילתא דתשלומי שכירות לבסוף:

Tossefoth non traduit

שכירות של שנה זו אינה משתלמת אלא בשנה האחרת. ואם תאמר דבפ''ב דבכורות (ד' נג:) דרשינן דאין תורמין מן החדש על הישן משום דכתיב שנה שנה דמשמע אותה שנה עצמה וי''ל דהתם כתיב שנה בלא ב' והכא דרשינן מדכתיב שנה בשנה בב' דמשמע בשנה האחרת ואם תאמר דבפרק עד כמה (בכורות ד' כז:
ושם ד''ה שנה) גבי בכור תאכלנו שנה בשנה איזו היא שנה הנכנסת בחבירתה הוי אומר זו שנה של בכור דלא מנינן לשנת עולם שאם נולד בכסליו שנת עולם מסיימת בתשרי יאכל עד כסליו והשתא ה''ל למדרש שלא יהא נאכל עד שנה אחרת ולא בתוך שנתו וי''ל משום דמוכח קרא דנאכל בתוך שנתו דכתיב (שמות כב) ביום השמיני תתנו לי:

וְאִם לַגּוֹרֶן בִּשְׁנֵים עָשָׂר מָנֶה – אָסוּר. אָמַר רַב נַחְמָן: טַרְשָׁא שְׁרֵי.

Traduction

§ The mishna teaches: If the field owner said: But if you wait and pay me at the time of the harvest, the field is yours for twelve hundred dinars, this is prohibited. Rav Naḥman said: Tacit interest [tarsha] is permitted. In other words, one may make a contract for a sale with a later payment date at an increased price, as long as he does not specify that the higher price is due to the delay but merely states a price and a date.

Rachi non traduit

טרשא שרי. למכור סחורה בהמתנה ביותר מדמיה ובלבד שלא יפרש לו אם מעכשיו הרי הוא לך בפחות אלא ימכור סתם בכך וכך ליום פלוני:

אֵיתִיבֵיהּ רָמֵי בַּר חָמָא לְרַב נַחְמָן, וְאָמְרִי לַהּ רַב עוּקְבָא בַּר חָמָא לְרַב נַחְמָן: וְאִם לַגּוֹרֶן בִּשְׁנֵים עָשָׂר מָנֶה – אָסוּר! אֲמַר לֵיהּ: הָתָם – קַץ לֵיהּ, הָכָא – לָא קַץ לֵיהּ.

Traduction

Rami bar Ḥama raised an objection to Rav Naḥman, and some say it was Rav Ukva bar Ḥama who raised the objection to Rav Naḥman: The mishna states: But if you wait and pay me at the time of the harvest, the field is yours for twelve hundred dinars, this is prohibited. Rav Naḥman said to him: There is a difference between the two cases. There, in the case of the mishna, he fixed the price for him as interest, as he explicitly stated that there was an additional cost for a later payment, whereas here, in the case concerning which I stated my ruling, he did not fix it for him as interest, but merely quoted a higher price.

Rachi non traduit

קץ ליה. אם מעכשיו הרי הוא לך בפחות דבהדיא פריש ליה דשכר המתנה הוא נוטל:

אָמַר רַב פָּפָּא: טַרְשָׁא דִּידִי שְׁרֵי, מַאי טַעְמָא – שִׁכְרַאי לָא פָּסֵיד, זוּזֵי לָא צְרִיכְנָא, אֲנָא הוּא דְּקָא עָבֵידְנָא מִילְּתָא גַּבֵּי לוֹקֵחַ.

Traduction

Rav Pappa said: My tacit interest arrangement that I offer customers, where I sell my liquor at the times when the market price is low and agree to have the buyer pay me for it later on when the market price is higher, is permitted. What is the reason for this? My liquor would not be lost were I to store it for a while, and I do not need money at the present time. I could therefore simply hold it to sell at a higher price later. I sell it early because it is I who am performing a beneficial matter for the customer, by selling it to him earlier without demanding immediate payment, and this is not interest.

Rachi non traduit

טרשא דידי שרי. עושה שכר תמרים היה ומוכר לו בזמן הזול בתשרי כשער של ניסן וממתין לו עד ניסן:

שיכראי לא פסיד. אינו מתקלקל והייתי יכול להצניעו עד ניסן:

זוזי לא צריכנא. שאני עשיר ואיני דחוק למכור כשער של עכשיו:

אֲמַר לֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי לְרַב פָּפָּא: מַאי חָזֵי מָר דְּקָא אָזְלַתְּ בָּתַר דִּידָךְ? זִיל בָּתַר דִּידְהוּ, דְּאִילּוּ הֲווֹ לְהוּ זוּזֵי – הֲווֹ שָׁקְלִי כִּי הַשְׁתָּא, הַשְׁתָּא דְּלֵית לְהוּ זוּזֵי – שָׁקְלִי כְּיוּקְרָא דִּלְקַמֵּיהּ!

Traduction

Rav Sheshet, son of Rav Idi, said to Rav Pappa: What does the Master see to indicate that you should follow yourself, i.e., consider this matter from your perspective, and therefore conclude that it is permitted because you are not earning interest? You could equally follow their side, and consider the matter from the perspective of your customers, as, if they had money available they would buy liquor at the current price, but now that they have no money available they buy it in accordance with the future, more expensive rate. Consequently, they are actually paying interest in exchange for the delay in payment. Rav Pappa did not respond.

Rachi non traduit

זיל בתר דידהו. אחרי הלקוחות דאינהו ודאי אגר נטר יהבו ליה למר דאילו הוו להו זוזי הוה שכיח להו שיכרא טובא כשער של עכשיו:

אָמַר רַב חָמָא: טַרְשָׁא דִּידִי וַדַּאי שְׁרֵי.

Traduction

Rav Ḥama said: My tacit interest arrangement is certainly permitted. He would contract to sell merchandise in a location where its price was low while setting the price according to the more expensive rate in effect in a different location. Those who would purchase the merchandise from him would then take the merchandise to the other location to sell at the highest price, while Rav Ḥama would accept upon himself a certain measure of responsibility for the risks incurred during transport. This deal is considered a sales partnership, not interest.

Rachi non traduit

אמר רב חמא טרשא דידי ודאי שרי. מוכר פרקמטיא היה מוכר במקום הזול כשער שהוא נמכר במקום היוקר וממתין להן והן מעלין אותו למקום היוקר והוא מקבל עליו אחריות דרך בהליכה והלקוחות משתכרים בפרקמטיא שלוקחין שם במעותיו ומביאין לכאן ואחריות החזרה עליהם וכיון דלא מקבלי עלייהו אחריות לא הויא מלוה גבייהו עד שהפרקמטיא נמכרת והן מקבלין המעות ואותן המעות נעשין עליהם מלוה ואין כאן רבית:

מַאי טַעְמָא – נִיחָא לְהוּ דְּלֵיקוּ בִּרְשׁוּתִי, דְּכֹל הֵיכָא דְּקָא אָזְלִי – שָׁבְקִי לְהוּ מִכְסָא (וּנְקוּט) [וְנָקְטִי] לְהוּ שׁוּקָא.

Traduction

What is the reason for this? Rav Ḥama said: It is convenient for them that the merchandise remains established in my domain, as anywhere that they go, the authorities leave them alone with regard to taxes and other people maintain the market for these sellers. The merchants selling Rav Ḥama’s wares received preferential treatment, as Rav Ḥama was a scholar from the house of the Exilarch, whose members would receive assistance from all. The higher price they paid was in consideration for these advantages; it was not payment for waiting.

Rachi non traduit

נקטי להו שוקא. מכריזין שלא יהא אדם רשאי למכור עד שימכרו הם:

Tossefoth non traduit

נקטי להו שוקא. דאי לאו הכי הוה אסור אע''פ שאחריות הדרך היה על רב חמא שהרי היו טורחין לו להביא סחורתו ולמכרה בשכר הלואתו אבל השתא דנקטי להו שוקא אף בחזרתן הוי בשביל טורחן ושרי:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source