Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Metsi'a

Daf 63a

דִּמְתָרַצְנָא מַתְנִיתִין כְּווֹתֵיהּ.

Traduction

as I resolve the mishna in accordance with his opinion, expressed in the baraitot he edited.

Rachi non traduit

דמתרצנא מתניתין כוותיה. שאני רגיל לתרץ משניות שסתם רבי כברייתא שסתם הוא ודכוותיה אמר רבא בהגוזל בתרא (ב''ק דף קיא:):

דְּתָנֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיָה נוֹשֶׁה בַּחֲבֵירוֹ מָנֶה, וְהָלַךְ וְעָמַד עַל גּוֹרְנוֹ וְאָמַר: תֵּן לִי מְעוֹתַי, שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִיקַּח בָּהֶן חִטִּין. וְאָמַר לוֹ: חִטִּין יֵשׁ לִי שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְךָ, צֵא וַעֲשָׂאֵן עָלַי כְּשַׁעַר שֶׁל עַכְשָׁיו. הִגִּיעַ זְמַן חִטִּין לִמְכּוֹר, אָמַר לוֹ: תֵּן לִי חִטִּין, שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְמוֹכְרָן וְלִיקַּח בָּהֶן יַיִן. אָמַר לוֹ: יֵשׁ לִי יַיִן שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְךָ, צֵא וַעֲשָׂאֵן עָלַי כְּשַׁעַר שֶׁל עַכְשָׁיו.

Traduction

Rava explains: As Rabbi Oshaya teaches in a baraita: One was owed one hundred dinars by another, and he went and stood by the other’s granary and said: Give me my money, as I wish to buy wheat with it, and the other said to him: I have wheat in my granary that I will give you; go and calculate for me the amount to which you are entitled at the current market rate. When the time to sell wheat arrived, the lender said to him: Give me wheat, as I want to sell it and acquire wine with the money received for it. The borrower said to him: I have wine that I will give you; go and calculate for me the amount of wine to which you are entitled at the current market rate.

Rachi non traduit

הגיע זמן חטין למכור. שנתייקרו ודרך אוצרותיהן למוכרן מעתה:

הִגִּיעַ זְמַן יַיִן לִמְכּוֹר, וְאָמַר לוֹ: תֵּן לִי יֵינִי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְמוֹכְרוֹ וְלִיקַּח בּוֹ שֶׁמֶן. אָמַר לוֹ: שֶׁמֶן יֵשׁ לִי שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְךָ, צֵא וַעֲשֵׂהוּ עָלַי כְּשַׁעַר שֶׁל עַכְשָׁיו. כּוּלָּם, אִם יֵשׁ לוֹ – מוּתָּר. אֵין לוֹ – אָסוּר. וּמַאי ''לָקַח'' – לָקַח בְּהַלְוָאָתוֹ.

Traduction

The baraita continues: Then the time to sell wine arrived, and the lender said to the borrower: Give me my wine, as I want to sell it and acquire oil with the money received for it. The borrower said to him: I have oil that I will give you; go and calculate for me the amount of oil to which you are entitled at the current market rate. With regard to all such cases, if the borrower has wine and oil, the transaction is permitted, as this is a proper sale. But if he does not have these items it is forbidden. Since he cannot give him the merchandise at the current moment, if its value appreciates in the interim he is considered to have paid an additional sum for the delay of the repayment of the debt. Rava concludes his explanation: And what is the meaning in the mishna of: Acquired? It means that he acquired it as payment for his loan.

Rachi non traduit

יש לו מותר. ולא אמרינן דלאו כאיסרו הבא לידו היכא דיש לו דזכי בהו האי מהשתא ואע''ג דלא משיך כי מוקרי ברשותיה מוקרי ולא הוי רבית הואיל ואם בא לחזור. קאי עלייהו במי שפרע ומיהו היכא דאין לו לאו כאיסרו הבא לידו הוא דהיכא דיהיב ליה זוזי פוסק ואע''ג שאין לו דיכול זה לקנותו במעות שקיבל דחטין מצויין לו הואיל ויצא השער אבל זה אין בידו במה יקנה ודמי לרבית:

ומאי לקח. דקתני במתני' לקח בהלואתו שהיה נושה בו דינר זהב ולי נראה דלא גרסינן ליה ופירוש משובש הוא שנתלה בספר לפי שראה ברבי אושעיא נושה בחבירו מנה דשמעינן מינה דאי הוה יהיב ליה השתא זוזי אפילו אין לו נמי שרי שבש מתניתין ופירשה בלוקח בהלואתו ולא היא לא מבעי לשבושי מתניתין בהכי דר' אושעיא משום חטין קמאי נקיט ליה ולמימר דיש לו מותר אע''ג דלאו כאיסרו הבא לידו וכי אין לו אסור הואיל ולא בא איסרו לידו אבל מתניתין כי תנא אין לו גבי יין תנא שמחמת הלואה בא עליו שהיו כבר דמי החטין מלוה עליו אבל גבי חטין לא תנא איסורא ואפילו אין לו שרי דאיסרו בא לידו ושפיר תני בה לקח:

אָמַר רָבָא: שְׁמַע מִינַּהּ מִדְּרַבִּי אוֹשַׁעְיָא תְּלָת. שְׁמַע מִינַּהּ דְּמַעֲמִידִין מִלְוֶה עַל גַּבֵּי פֵּירוֹת, וְלָא אָמְרִינַן דְּלָא כְּאִיסָּרוֹ הַבָּא לְיָדוֹ הוּא. וּשְׁמַע מִינַּהּ: הוּא דְּיֵשׁ לוֹ. וּשְׁמַע מִינַּהּ: אִיתַהּ לִדְרַבִּי יַנַּאי.

Traduction

Rava said: Conclude from this baraita of Rabbi Oshaya three halakhot: Conclude from it that one may establish repayment of a loan upon produce, meaning that a borrower can promise to pay the lender in produce over the course of a year, based on the market rate at the beginning of the year, and we do not say that this is like a case where his issar has not already come into his possession, as Rabbi Ḥiyya said in the baraita on the previous amud. Since he owns produce it is as though he has provided it at the present time, and the current lack of payment is not significant. Accordingly, one can conclude from it another halakha, that this practice is permitted provided that he has produce in his possession. And further conclude from it that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yannai.

Rachi non traduit

מעמידין מלוה. שיש לו על חבירו:

על גבי פירות. לפסוק עליהם פירות כשער של עכשיו כל ימות השנה:

ולא אמרינן לא כאיסרו הבא לידו. כדתני רבי חייא דאמר לעיל אפילו יש לו אסור:

ושמע מינה והוא שיש לו. אבל אין לו אין מעמידין מלוה אבל פוסקין על ידי נתינת מעות כדקתני מתני' (לקמן בבא מציעא דף עב:) יצא השער פוסקין ואוקימנא מתניתין כדתני רבי אושעיא:

ושמע מינה. מדקתני הגיע זמן חטין למכור שם לו החטין בדמים בשער של עכשיו ביוקר ופוסק יין כשער של עכשיו בזול שמע מינה איתא לדרבי ינאי דאמר פסק על הפירות והגיע זמנו למכור ובא ותבעו ואין לו מקבל הימנו הדמים כשער של עכשיו דמה לי מקבל הן עצמן ומה לי דמיהן:

דְּאָמַר רַבִּי יַנַּאי: מָה לִי הֵן מָה לִי דְּמֵיהֶן.

Traduction

This is as Rabbi Yannai says: What difference is it to me if he referred to the produce, and what difference is it to me if he referred to the produce’s value? If he stipulated that he would receive a certain amount of produce, he can later take its value in money rather than the produce itself without violating the prohibition of interest.

Tossefoth non traduit

דאמר רבי ינאי מה לי הן. החטין מה לי דמיהן כגון יין אם יש לו כך פי' רבינו שמואל ור''ל דוקא יין אבל מעות אסור ואין נראה לר''ת דבפרק הגוזל [קמא] (ב''ק דף קג. ושם ד''ה התם) גבי רב כהנא זבין כתנא ואייקר זבנוה מרוותא קמאי א''ל לרב אשקול זוזי אמר ליה אי כי מזבני אמרי כתנא דכהנא הוא שרי ואם לאו אסור רב לטעמיה דאמר אין עושין אמנה בדמים משמע דלר' ינאי שרי למשקל זוזי:

דְּאִתְּמַר, רַב אָמַר: עוֹשִׂין אֲמָנָה בְּפֵירוֹת. וְאֵין עוֹשִׂין אֲמָנָה בְּדָמִים. וְרַבִּי יַנַּאי אָמַר: מָה לִי הֵן, וּמָה לִי דְּמֵיהֶן.

Traduction

As it was stated that amora’im disagreed about this issue: Rav says that one may make an arrangement of trust with regard to the delivery of items such as produce, i.e., one may loan the money in advance with the agreement that he will be repaid with produce at a later date, but one may not make an arrangement of trust with regard to money, i.e., one may not loan the money in advance with the agreement that he will receive the value of the produce at a later date, as this has the appearance of collecting interest. And Rabbi Yannai says: What difference is it to me if the agreement concerned the produce, and what difference is it to me if it concerned the produce’s value? Just as the lender can take the produce and sell it himself, he can likewise accept the value of the produce directly.

Rachi non traduit

עושין אמנה בפירות. נותנין מעות באמנה כשער של עכשיו שיוצא בשוק ע''מ לקבל פירות אפילו יוקירו חטין:

ואין עושין אמנה. לפסוק על הפירות כדי לקבל דמים לכשיוקירו דכיון דזוזי יהיב וזוזי שקיל מחזי כרביתא:

מֵיתִיבִי: כּוּלָּם, אִם יֵשׁ לוֹ מוּתָּר. אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: בְּשֶׁמָּשַׁךְ. אִי בְּשֶׁמָּשַׁךְ צְרִיכָא לְמֵימַר? אֶלָּא כְּגוֹן שֶׁיִּחֵד לוֹ קֶרֶן זָוִית.

Traduction

The Gemara raises an objection against Rav’s opinion from the above baraita: With regard to all of them, if the borrower has the items in his possession, it is permitted, apparently even if he actually pays with something else. Rav Huna says that Rav says: That baraita is stated with regard to a case where the lender pulled the produce itself, thereby performing an act of acquisition. The Gemara questions Rav Huna’s statement: If he pulled the produce, does it need to be said? After all, there was a proper act of acquisition. Rather, the baraita is discussing a case where the borrower designated a corner for the lender in which to place the produce that he acquired. For the purposes of this halakha, such an action is sufficient.

Rachi non traduit

אם יש לו מותר. מהא דרבי אושעיא קא מותיב והכא דמים קא מקבל ששם עליו דמי החטין ומקבל היין ששוה יותר ממה שנתן ומתחילה לא קנה יין ממנו והרי הוא כמקבל מעות דמי החטים:

בשמשך. הימנו החטים מתחילה דדמי החטין דידיה קא מקבל דברשותיה אייקר דמשעה שמשך כלתה לה תורת הלואה וקיבל חובו וכן בכולן:

שיחד לו קרן זוית. ואשמעינן דיחוד מילתא היא:

Tossefoth non traduit

בשמשך. ואפילו אכלן המוכר מותר לשלם חטים אחרים אם יוקירו ולא דמי לסאה בסאה דאסור (לעיל בבא מציעא דף סב.) משום דהתם הלואה והכא זביני. ומשיכה דהכא לא הויא אלא לענין היתר פיסוק ולא לקנות ממש:

וּשְׁמוּאֵל אָמַר: הָא מַנִּי – רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: צַד אֶחָד בְּרִבִּית מוּתָּר.

Traduction

And Shmuel said: In accordance with whose opinion is this baraita, which permits the practice if the borrower is in possession of such produce? It is in accordance with that of Rabbi Yehuda, who said that uncertain interest, a transaction that may or may not result in the payment of interest, is permitted. Rabbi Yehuda holds that if at the time of the loan it was not certain that the agreement would result in the paying of interest, then even if it is so that if specific circumstances were to develop there would be interest paid according to the agreement, the transaction is permitted.

Rachi non traduit

הא מני. דקתני יש לו מותר:

רבי יהודה היא דאמר צד אחד ברבית מותר. רבית שאינה על ידי הלואה אלא ע''י מכר ופעמים שבאה על ידי רבית כגון זו אם יוקרו הפירות וישלם דמים יש כאן רבית ואם לא ישלם דמים אלא פירות שפסק הוא עמו אין כאן רבית היינו צד אחד ברבית פעמים יש רבית ופעמים אין רבית שהרי אינו פוסק עמו ע''מ לשלם דמים אלא פירות:

Tossefoth non traduit

צד אחד ברבית מותר. ואע''ג דבשעת הפרעון הוי רבית כיון שבשעת הפסק הוי צד אחד של היתר שרי וא''ת א''כ סאה בסאה נמי יהא מותר ללות לרבי יהודה דצד אחד הוא דשמא לא יוקירו דבהלואה נמי שרי רבי יהודה צד אחד ברבית כדאמרינן לקמן (בבא מציעא דף סה:) גבי משכן לו בית משכן לו שדה הא דלא כר' יהודה ויש לומר דלא חשיב צד אחד ברבית אלא דבר שיש ביד מלוה או ביד לוה לעשות צד אחד שלא יהא רבית ולא דמי לסאה בסאה שתלוי בשער וע''כ יהא רבית אם יוקירו:

דְּתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיָה נוֹשֶׁה בַּחֲבֵירוֹ מָנֶה, וְעָשָׂה לוֹ שָׂדֵהוּ מֶכֶר. בִּזְמַן שֶׁהַמּוֹכֵר אוֹכֵל פֵּירוֹת – מוּתָּר. לוֹקֵחַ אוֹכֵל פֵּירוֹת – אָסוּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף בִּזְמַן שֶׁהַלּוֹקֵחַ אוֹכֵל פֵּירוֹת – מוּתָּר.

Traduction

As it is taught in a baraita: If one was owed one hundred dinars by another, and the borrower performed a sale of his field for him in order to repay the one hundred dinars, if they agreed that the seller, i.e., the borrower, consumes the produce of the field until the debt is repaid, this is certainly permitted, but if the buyer, i.e., the lender, consumes the produce, it is prohibited, as he is in effect taking the produce as interest while awaiting the payment that he is owed. Rabbi Yehuda says: Even if the buyer consumes the produce, it is permitted.

Rachi non traduit

ועשה שדהו מכר. אם אין אני נותן לך מכאן עד יום פלוני הרי השדה שלך:

בזמן שהמוכר אוכל פירות. בתוך הזמן מותר:

לוקח אוכל פירות אסור. שמא לא יבוא לידי מכר שיחזיר לו מעותיו ונמצא שבהלואה היו אצלו וזה אוכל פירות ברבית: בייתוס בן זונין:

אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה בְּבַיְתוֹס בֶּן זוֹנִין שֶׁעָשָׂה שָׂדֵהוּ מֶכֶר עַל פִּי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְלוֹקֵחַ אוֹכֵל פֵּירוֹת הָיָה! אָמְרוּ לוֹ: מִשָּׁם רְאָיָה?! מוֹכֵר אוֹכֵל פֵּרוֹת הָיָה, וְלֹא לוֹקֵחַ.

Traduction

The tanna relates: Rabbi Yehuda said to the Sages: An incident occurred involving Baitos ben Zunin, who performed a sale of his field on the basis of a directive from Rabbi Elazar ben Azarya, and that was a case where the buyer consumed the produce. The Sages said to the tanna: Will you bring a proof from there? The reverse was the case: It was the seller, not the buyer, who consumed the produce.

מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר אַבָּיֵי: צַד אֶחָד בְּרִבִּית אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. רָבָא אָמַר: רִבִּית עַל מְנָת לְהַחֲזִיר אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.

Traduction

The Gemara asks: What is the difference in opinion between the first tanna and Rabbi Yehuda? Abaye said: The difference between them concerns the halakha of uncertain interest. According to the opinion of Rabbi Yehuda, if it is uncertain that a transaction will ultimately involve the payment of interest, it is permitted. Rava said: The difference between them involves the status of interest taken on the condition that it be given back. Rava maintains that Rabbi Yehuda did not mean that the lender can consume the produce without payment, as he must repay the amount he ate if the borrower pays off his debt. The first tanna rules that since the sale is not yet final, his consumption of the produce constitutes interest.

Rachi non traduit

מאי בינייהו. במאי קמיפלגי:

צד אחד. כי האי גוונא שמא יבא לידי רבית שמא לא יבא צד הפדייה בא לידי רבית צד המכר אינו בא לידי רבית:

על מנת להחזיר. דרבי יהודה גופיה לא שרי אלא ע''מ להחזיר שאם לא יהיה מכר יחזיר לו פירות שאכל ואפילו הכי אסר ת''ק דבשעת אכילה קאכיל רבית ועבדיה לאיסור:

Tossefoth non traduit

רבית על מנת להחזיר איכא בינייהו. ואם תאמר מאי טעמא דרבנן דאסרי דאיזה רבית הוא זה והלא כשיבא לפדות מנכה לו תחילה פירות שאכל וי''ל ודאי אם הוא עושה כן לא הוי רבית אלא מצריכו לפרוע תחילה הכל קודם שינכה לו כלום ואם לא יוכל לפרוע לו הכל תהא משוקעת בידו ואם תאמר דתנן בערכין (דף לא ושם ד''ה והתניא) המוכר בית בבתי ערי חומה גואל מיד וגואל עד שנים עשר חדש הרי זו כמו רבית ואינו רבית ופריך בגמ' והתניא רבית גמורה היא אלא התורה התירה ומשני הא ר' יהודה והא רבנן והשתא לרבא דלכולי עלמא צד אחד ברבית אסור היכי משני ויש לומר דמדאורייתא מודה רבא דבצד אחד ברבית פליגי אבל מדרבנן נראה לרבא דליכא למאן דשרי ורבי יהודה שרי הכא אפילו מדרבנן כדמוכח בעובדא דמייתי לכך מוקי רבא דאיירי ברבית על מנת להחזיר ואם תאמר בפרק בתרא דמגילה (דף כז:
ושם ד''ה רבי) תנא אין מוכרין בית הכנסת אלא על תנאי אימתי שירצה שיחזור דברי רבי מאיר ופריך בגמרא ולרבי מאיר היכי דיירי ביה הא הוה ליה רבית ומשני סבר לה כרבי יהודה דאמר צד אחד ברבית מותר וי''ל לרבא איירי התם כגון שהתנו עמו שאם יפדו יתן השכר על שדר בו:

אָמַר רָבָא, הַשְׁתָּא דְּאָמַר רַבִּי יַנַּאי:

Traduction

Rava said: Now that Rabbi Yannai is saying

Rachi non traduit

השתא דאמר רבי ינאי. גבי פרעון הן ודמיהן שוין דכי היכי דהן מותר דמיהן נמי מותר דמה לי טוב אם הם מקבל יותר ממה שדמיהן מקבל:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source