Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Metsi'a

Daf 58a

נִשְׁבָּעִין לַגִּזְבָּרִין, וְאִם לָאו – נִשְׁבָּעִין לִבְנֵי הָעִיר, וּבְנֵי הָעִיר שׁוֹקְלִין אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶן. נִמְצְאוּ, אוֹ שֶׁהֶחְזִירוּם הַגַּנָּבִים – אֵלּוּ וְאֵלּוּ שְׁקָלִים הֵם, וְאֵין עוֹלִין לָהֶם לַשָּׁנָה הַבָּאָה.

Traduction

the agents must take the oath of a bailee to the treasurers that they did not misappropriate the coins. If the collection of the chamber was not yet performed, the lost or stolen shekels remain the property of the residents of the city. Therefore, the agents take an oath to the residents of the city. The residents of the city then contribute other shekels in place of the original shekels. If the original shekels were then found or the thieves returned them, both these, the original shekels, and those, the replacement shekels, assume the status of consecrated shekels and belong to the Temple. But the two half-shekels that they contributed this year do not count to absolve them from their obligation to contribute the shekels for the following year. This mishna teaches that an unpaid bailee does take an oath concerning consecrated property, contrary to the mishna here.

Rachi non traduit

נשבעין לגזברים. שלא פשעו בהן שהן בעלי הדין דמכיון שתרמו את הלשכה אין אחריות אבידה על הבעלים אלא על ההקדש כדאמרינן לקמן תורמין על האבוד שיהא חלק בקופות הללו למי ששלח שקלו ואבד ואינו יודע עכשיו שאבד:

ואם לאו. שנודע להם מקודם לכן שוב אין תורמין עליהם אלא על מנת שישלחו להם אחרים תחתיהם לפיכך בני העיר הן בעלי הדין של שלוחים:

נמצאו. קאי אאבדו:

שהחזירום. קאי אנגנבו:

אלו ואלו שקלים הם. דכיון דקדוש קדוש:

Tossefoth non traduit

נשבעין לגזברים. פרש''י אם משנתרמה התרומה באו לדין נשבעים לגזברים דתנן תורמין על האבוד משמע שרוצה לפרש תורמין על האבוד שאבדו שליח קודם שנתרמה אך לא באו לדין אלא אחר שתרמו וקשה לפירושו דהוה ליה זו ואין צ''ל זו דכ''ש על הגבוי שלא נאבד שתורמין עליו וגם הפשט לא מיירי בבואם לדין ויש לפרש תורמין על האבוד שבא ליד הגזבר ונאבד קודם שתרמו כיון שהגיע ליד הגזבר ועל הגבוי ועודנו ביד השליח בדרך תורמין אע''ג שנאבד אחר שתרמו ועל העתיד לגבות אחר זמן ולשולחו לגזבר אע''פ שבשעת הרמה לא נתנה עדיין לשליח ובפרק בתרא דכתובות (ד' קח. ושם ד''ה ועל) גבי מודר הנאה דפריך בשלמא שוקל שקלו דתנן תורמין על האבוד כו' פירוש אותו שנאבד משליח אחר שתרמו דאין זה הנאה כיון שהוא פטור ולא כפרש''י דהתם דפי' דמעתיד לגבות מוכיח דתורמין אע''פ שלא יגבה לעולם ואין משמע כן בשמעתין:

אָמַר שְׁמוּאֵל: הָכָא בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר עָסְקִינַן, וְנִשְׁבָּעִין לִיטּוֹל שְׂכָרָן. אִי הָכִי, נִשְׁבָּעִין לַגִּזְבָּרִין? לִבְנֵי הָעִיר מִבְּעֵי לֵיהּ! אָמַר רַבָּה: נִשְׁבָּעִין לִבְנֵי הָעִיר בְּמַעֲמַד גִּזְבָּרִין, כִּי הֵיכִי דְּלָא נִחְשְׁדִינְהוּ, וְאִי נָמֵי, כִּי הֵיכִי דְּלָא לִקְרוֹ לְהוּ ''פּוֹשְׁעִים''.

Traduction

Shmuel said: Here we are dealing with paid bailees, and the purpose of the oath is not to exempt them from their liability to pay for the theft. Rather, they take an oath that they performed their task properly, in order to collect their wages. The Gemara asks: If so, is this phrase accurate: They take an oath to the treasurers? The tanna should have taught: They take an oath to the residents of the city, from whom they are claiming their wages. Rabba said: They take an oath to the residents of the city in the presence of the treasurers, so that the treasurers will not suspect that the residents of the city did not contribute their shekels at all. Alternatively, the agents take an oath that they executed their mission properly, so that the Temple treasurers will not call them negligent.

Rachi non traduit

הכא בנושא שכר עסקינן. כלומר שבועה זו לא ליפטר מתשלומין היא דלאו שומר חנם נשבע על הפשיעה ולא נושא שכר משלם גניבה ואבידה כי מתני' ושבועה זו. כדי ליטול שכרן נשבעין שאינן ברשותן וגובין שכרן מן בני העיר ולקמיה פריך והא כיון דשומר שכר יש עליו לשומרו מגניבה ואבידה ולא שמר לא השלים עבודתו אין לו ליטול שכר:

נשבעים לגזברים. בתמיה והלא אין שכרן אלא על בני העיר:

נשבעים לבני העיר. ליטול שכרן ובמעמד הגזברים מפני שההפסד על ההקדש:

וְהָא נִגְנְבוּ אוֹ שֶׁאָבְדוּ קָתָנֵי, וְשׁוֹמֵר שָׂכָר בִּגְנֵיבָה וַאֲבֵידָה חַיּוֹבֵי מִיחַיַּיב! וְהָכָא נָמֵי, נְהִי דְּשַׁלּוֹמֵי לָא מְשַׁלְּמִי, אַגְרַיְיהוּ מִיהָא לַפְסֵיד.

Traduction

The Gemara asks: But isn’t it taught in the mishna: And the coins were stolen or were lost en route, and paid bailees are liable to pay in cases of theft and loss? And here too, when safeguarding consecrated property, although paid bailees do not pay for the theft, as a paid bailee is exempt, let them at least forfeit their wages, as their responsibility to safeguard the money includes preventing theft and loss.

Rachi non traduit

והכא נמי נהי דשלומי לא משלמי. דאימעיט הקדשות מתשלומי שומרים:

אגרייהו מיהא לפסיד. שהרי נשתעבדו לשומרן מגניבה ואבידה ועל מנת כן היו נוטלין שכר והרי לא השלימו מלאכתן:

אָמַר רַבָּה: נִגְנְבוּ – בְּלִסְטִים מְזוּיָּין, אָבְדוּ – שֶׁטָּבְעָה סְפִינָתוֹ בַּיָּם.

Traduction

Rabba said: When the tanna says that they were stolen, the reference is to a case where the item was stolen by armed bandits. When he said that they were lost, the reference is to a case where the agent’s ship sank at sea. Since the shekels left his possession through circumstances beyond his control, this is considered an unavoidable accident, for which a paid bailee is exempt.

Rachi non traduit

בלסטים מזוין. דאונס הוי ולשמירה זו לא קבלו עליהם:

רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: הָא מַנִּי? רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: קָדָשִׁים שֶׁחַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן – יֵשׁ לָהֶן אוֹנָאָה, וְנִשְׁבָּעִין עֲלֵיהֶם.

Traduction

Rabbi Yoḥanan said: In accordance with whose opinion is this mishna? It is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who says: Consecrated items for which one bears responsibility to replace them are subject to the halakhot of exploitation, and therefore one takes an oath concerning them.

Rachi non traduit

הא מני ר''ש היא. במסכת שבועות (דף מב:):

יש להן אונאה. בכדי גרס לה ומאן דגריס לה. לא ידע שאמר ר''ש בהדיא לגבי שבועה והוצרך ללמדה ממשנתנו:

שחייב באחריות. שהמפקיד חייב באחריות הלכך כדידיה דמי לר''ש והכא נמי חייבין כל בני העיר לשקול אחרים תחתיהן:

הָתִינַח עַד שֶׁלֹּא נִתְרְמָה הַתְּרוּמָה. מִשֶּׁנִּתְרְמָה הַתְּרוּמָה, קָדָשִׁים שֶׁאֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן נִינְהוּ, דְּתַנְיָא: תּוֹרְמִין עַל הָאָבוּד, וְעַל הַגָּבוּי, וְעַל הֶעָתִיד לִגָּבוֹת.

Traduction

The Gemara asks: This works out well if the contribution of the chamber had not yet been collected into the baskets. At that stage, residents of the city bear responsibility to replace the shekels, and that is why Rabbi Shimon deems the agent liable to take an oath. But if the shekels were lost or stolen once the contribution of the chamber had been collected, the shekels are tantamount to sacrificial animals for which one does not bear responsibility, and the residents of the city should be exempt, as it is taught in a baraita: One collects shekels in the Temple chamber with the intention of fulfilling the obligation for those coins that are lost on the way, and for those that are collected but did not yet arrive, and for those that are destined to be collected in the future. Apparently, the residents of the city no longer bear responsibility for the shekels.

Rachi non traduit

תורמין על האבוד. כשהיו ממלאים שלש קופות מכסף הלשכה והיא תרומה ליקח מכסף הקופות כל קרבנות צבור ותורמין אותן ע''מ שיהו שלש קופות ראש ותרומה לשיריים שיהו אותן שהביאו שקלים הנשארים בלשכה זוכים בתרומת הקופה להיות הקרבנות גם עליהם ותורמין אותן אע''פ ששלח שקלו ואבד לו ואין ידוע לו:

ועל הגבוי. ועודנו בדרך:

ועל העתיד לגבות. מי שנאנס ולא שלח שקלו באדר היה משלחו כל השנה כולה ונותנין בשופר שכתוב עליו תקלין חדתין והלשכה היתה נתרמה ג' פעמים בשנה בפרוס הפסח ובפרוס עצרת ובפרוס החג וכשמגיע זמן לתרום נותנין מעות השופר בלשכה ותורמין וכשתורמין תרומה ראשונה מתנין אף על העתיד לגבות וגם בשניה ובשלישית והמביא אחר שנתרמה השלישית נותנו לשופר ששמו תיקלין עתיקין ונופל לשירי הלשכה ומהן באין חומת העיר ומגדלותיה:

Tossefoth non traduit

דתנן תורמין על כו'. דתניא גרסינן דאין זו משנה בשקלים ותימה אמאי לא מוכח מגופא דאינו חייב באחריות מדקאמר נשבעין לגזברין ולא לבני העיר:

אֶלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שְׁבוּעָה זוֹ תַּקָּנַת חֲכָמִים הִיא, שֶׁלֹּא יְהוּ בְּנֵי אָדָם מְזַלְזְלִים בַּהֶקְדֵּשׁוֹת.

Traduction

The Gemara concludes: Rather, Rabbi Elazar said: This oath of the agents is a rabbinic ordinance, instituted so that people will not treat consecrated property with contempt. If they knew that there is no oath, they would neglect to safeguard the shekels properly.

Rachi non traduit

אלא אר''א. לעולם שבועה זו ליפטר מן התשלומין היא ובשומר חנם ודקשיא לך מתני' דאורייתא פטור לגמרי ורבנן הוא דתקון לה שלא יזלזלו בהקדשות בשמירתן:

נוֹשֵׂא שָׂכָר אֵינוֹ מְשַׁלֵּם. רָמֵי לֵיהּ רַב יוֹסֵף בַּר חָמָא לְרַבָּה: תְּנַן, נוֹשֵׂא שָׂכָר אֵינוֹ מְשַׁלֵּם, וּרְמִינְהוּ: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לִשְׁמוֹר אֶת הַפָּרָה, לִשְׁמוֹר אֶת הַתִּינוֹק, לִשְׁמוֹר אֶת הַזְּרָעִים – אֵין נוֹתְנִים לוֹ שְׂכַר שַׁבָּת, לְפִיכָךְ אֵין אַחְרָיוּת שַׁבָּת עָלָיו.

Traduction

§ The mishna teaches: A paid bailee does not pay if these items were stolen or lost. Rav Yosef bar Ḥama raises a contradiction before Rabba. We learned in the mishna: A paid bailee does not pay. And the Gemara raises a contradiction from a baraita: One who hires a day laborer to watch the red heifer to ensure that it is not disqualified, to watch the child to ensure that he remains ritually pure from birth in order to draw the water mixed with the ashes of the heifer, or to safeguard the seeds for the barley that will be used in the omer offering, does not give him wages for Shabbat. Therefore, if the items that the day laborer was entrusted to watch were lost on Shabbat, financial responsibility for their loss on Shabbat is not incumbent upon him, since he is not a paid bailee on that day.

Rachi non traduit

השוכר את הפועלים. גזבר של הקדש ששכר פועלים משל הקדש:

לשמור את הפרה. אדומה שלקחוה ושומרין אותה שלא תיפסל בעליית עול או במום:

לשמור את התינוקות. שלא יטמאו שהיו מגדלין אותן לפרה בחצירות הבנויות בסלעים ותחתיהן חלל כדאמרינן בסוכה בהישן תחת המטה (דף כא.) לפי שעשו מעלה בכהן השורף את הפרה שתהא פרישתו בטהרה ואין אחיו הכהנים נוגעין בו כל שבעה כדאמרינן בסדר יומא (דף ח:) והתינוקות הללו שלא נטמאו מעולם ממלאים מים למקדשין ומזין עליו כל שבעה:

ולשמור הזרעים. שדה המבכרת וזרועה לעומר קודם לפסח שבעים יום כדאמרינן במנחות (דף פה.) אי נמי בשביעית ספיחים לעומר ושתי הלחם:

אין נותנין לו שכר שבת. אם שכיר יום הוא:

לפיכך אין אחריות שבת עליו. אם אירע בהן קלקול בשבת אין חייב לשלם:

Tossefoth non traduit

לשמור הזרעים. וא''ת והיאך מותר לעומר כיון ששומר הא כתיב (יחזקאל מה) ממשקה ישראל מן המותר לישראל ודרשינן (ת''כ פ' בהר) ואת ענבי נזיריך לא תבצור מן המשומר אי אתה בוצר אבל אתה בוצר מן ההפקר משמע דאסור אם ליקט מן המשומר וכי תימא אינו אסור כי אם לבצור אבל אם עבר ובצר שרי לאכול הא אפילו מן ההפקר אסור לבצור דבצירה תולדה דקצירה כדאמרינן בריש מועד קטן (ד' ג.) וי''ל שלא היה מוחה לעולם מליקח רק שהיה מודיען שיחדום לעומר ומעצמן היו נמנעין מליקח:

הָיָה שְׂכִיר שַׁבָּת, שְׂכִיר חֹדֶשׁ, שְׂכִיר שָׁנָה, שְׂכִיר שָׁבוּעַ – נוֹתְנִין לוֹ שְׂכַר שַׁבָּת, לְפִיכָךְ אַחְרָיוּת שַׁבָּת עָלָיו. מַאי לָאו לְשַׁלֵּם?

Traduction

The baraita continues: But if he was a laborer hired for a week, hired for a month, hired for a year, or hired for seven years, the one who hired him gives him wages for labor performed on Shabbat as well. Therefore, if the items were lost on Shabbat, financial responsibility for their loss on Shabbat is incumbent upon him. What, is it not that he is liable to pay for the loss he caused? As the list of the items being safeguarded includes consecrated items, this baraita apparently rules that a paid bailee bears responsibility for consecrated property.

Rachi non traduit

שכיר שבת. שבוע:

שכיר שבוע. שמיטה שלימה:

נותנין לו שכר שבת. שנבלע בשכר שאר הימים ואינו מפורש לשבת:

לָא, לְהַפְסִיד שְׂכָרוֹ. אִי הָכִי, רֵישָׁא דְּקָתָנֵי: ''אֵין אַחְרָיוּת שַׁבָּת עָלָיו'' – הָכִי נָמֵי דִּלְהַפְסִיד שְׂכָרוֹ? וּמִי אִית לֵיהּ שְׂכַר שַׁבָּת? וְהָא קָתָנֵי: ''אֵין נוֹתְנִין לוֹ שְׂכַר שַׁבָּת''! אִשְׁתִּיק.

Traduction

The Gemara rejects this: No, the ruling of the baraita stating that the bailee is responsible is only with regard to forfeiting his wages because he was derelict in safeguarding the items with which he was entrusted. Rav Yosef bar Ḥama asks: If so, in the first clause of the baraita, which teaches that financial responsibility for their loss on Shabbat is not incumbent upon him, is this also with regard to forfeiting his wages? But does he have wages for the work he did on Shabbat? But isn’t it taught that one does not give him wages for Shabbat? Clearly, the reference is to responsibility to pay for the safeguarded items themselves. Rabba was silent, unable to answer.

אֲמַר לֵיהּ: מִידֵּי שְׁמִיעַ לָךְ בְּהָא? אֲמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר רַב שֵׁשֶׁת, בְּשֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ. וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, בְּשֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ.

Traduction

Rabba said to Rav Yosef bar Ḥama: Have you heard anything with regard to this? Rav Yosef bar Ḥama said to him that this is what Rav Sheshet says: The ruling of the latter clause is stated with regard to a case where the laborers made a commitment to the one who hired them to take responsibility for the items, and they performed an act of acquisition with the one who hired them to reinforce that commitment. And likewise Rabbi Yoḥanan says: The ruling of the latter clause is stated with regard to a case where the laborers made a commitment to the one who hired them to take responsibility for the items, and they performed an act of acquisition with him.

Rachi non traduit

בשקנו מידו. שאם יקלקל שמירתו ישלם הא ודאי שלם שהרי הוריד עצמו לכך ושיעבד נכסיו:

Tossefoth non traduit

אמר רבי יוחנן בשקנו מידו. וא''ת דבפ' הפועלים (לקמן בבא מציעא ד' צד. ע''ש) תנא מתנה שומר חנם להיות כשואל להתחייב באונסין ופריך במאי מתנה בדברים ומשני אמר שמואל בשקנו מידו ור' יוחנן אמר אפילו תימא לא קנו מידו בההוא הנאה דקא מהימן ליה גמר ומשעבד נפשיה א''כ מאי בעי קנין וי''ל דהכא דפטור אפי' משבועה לא משעבד נפשיה בלא קנין אי נמי התם כיון שמתחייב כשואל סבורים העולם שהשאיל לו ובההיא הנאה משעבד נפשיה:

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: קָדָשִׁים שֶׁחַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן – יֵשׁ לָהֶן אוֹנָאָה. וְשֶׁאֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן – אֵין לָהֶן אוֹנָאָה. תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק בַּר אַבָּא:

Traduction

§ The mishna teaches that Rabbi Shimon says: Sacrificial animals for which one bears responsibility to replace them are subject to the halakhot of exploitation, and those for which one does not bear responsibility to replace them are not subject to the halakhot of exploitation. The Gemara relates that the tanna who recited mishnayot and baraitot in the study hall taught a baraita before Rabbi Yitzḥak bar Abba with regard to the source of the opinion of Rabbi Shimon. It is derived from the verse: ''If anyone sins, and commits a trespass against the Lord, and deals falsely with his colleague in a matter of deposit, or of pledge, or of robbery, or has oppressed his neighbor'' (Leviticus 5:21).

Rachi non traduit

תני תנא. לענין שבועת הפקדון אשם גזילות:

קָדָשִׁים שֶׁחַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן, חַיָּיב, שֶׁאֲנִי קוֹרֵא בָּהֶן: ''בַּה' וְכִחֵשׁ''. וְשֶׁאֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן, פָּטוּר, שֶׁאֲנִי קוֹרֵא בָּהֶן: ''בַּעֲמִיתוֹ וְכִחֵשׁ''.

Traduction

In that baraita, it is taught: For an oath concerning sacrificial animals for which one bears responsibility, one is liable to bring an offering for taking a false oath, as I apply the phrase ''against the Lord, and deals falsely.'' And for an oath concerning sacrificial animals for which one does not bear responsibility, one is exempt, as I read in their regard: With his neighbor, and deals falsely. That reading indicates that even one who deals falsely in matters related to the Lord, e.g., sacrificial animals, is liable to bring an offering for a false oath.

Rachi non traduit

קדשים שהבעלים חייבין באחריותן. כגון דאמר הרי עלי והפרישן והפקידן לזה וכפר ונשבע והודה חייב קרבן שבועה:

שאני קורא בהן בה' וכחש. קס''ד טעם דחיובא משום דהן של גבוה קרינן בהו ומעלה מעל בה' וכחש:

ושאינן חייבין הבעלים באחריותן פטור. הנשבע שאני קורא בהן בעמיתו וכחש מפני שהם קרוין של עמיתו ודעמיתו פטור דבעינן בה':

אֲמַר לֵיהּ: כְּלַפֵּי לְיָיא?!

Traduction

Rabbi Yitzḥak said to him: Isn’t it the opposite [kelapei layya]?

Rachi non traduit

כלפי לייא. כלפי היכן הדבר נוטה. לייא היכא כגון (ברכות דף נח.): חצבי לנהרא כגני לייא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source