Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Metsi'a

Daf 56b

קֳדָשִׁים שֶׁהוּא חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן – יֵשׁ לָהֶן אוֹנָאָה. וְשֶׁאֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן – אֵין לָהֶן אוֹנָאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הַמּוֹכֵר סֵפֶר תּוֹרָה, בְּהֵמָה וּמַרְגָּלִית – אֵין לָהֶם אוֹנָאָה. אָמְרוּ לוֹ: לֹא אָמְרוּ אֶלָּא אֶת אֵלּוּ.

Traduction

With regard to sacrificial animals for which one bears responsibility to replace them, they are subject to the halakhot of exploitation, as this responsibility indicates a certain aspect of ownership. And those for which one does not bear responsibility to replace them, they are not subject to the halakhot of exploitation. Rabbi Yehuda says: Even in the case of one who sells a Torah scroll, an animal, or a pearl, these items are not subject to the halakhot of exploitation, as they have no fixed price. The Rabbis said to him: The early Sages stated that only these items listed above are not subject to the halakhot of exploitation.

Rachi non traduit

קדשים שחייב באחריותן. אמר הרי עלי עולה והפרישה והוממה ומכרה:

יש להן אונאה. דכיון דאם מתה או נגנבה חייב באחריותה דידיה היא ואל תונו איש את אחיו קרינא ביה:

ושאינו חייב באחריותן. כגון דאמר הרי זו:

אף המוכר ספר תורה כו'. מפרש טעמא בגמרא בברייתא:

גְּמָ' מְנָהָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ''וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ'', דָּבָר הַנִּקְנֶה מִיָּד לְיָד. יָצְאוּ קַרְקָעוֹת, שֶׁאֵינָן מְטַלְטְלִים. יָצְאוּ עֲבָדִים, שֶׁהוּקְּשׁוּ לְקַרְקָעוֹת. יָצְאוּ שְׁטָרוֹת, דִּכְתִיב: ''וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר'', שֶׁגּוּפוֹ מָכוּר וְגוּפוֹ קָנוּי. יָצְאוּ שְׁטָרוֹת, שֶׁאֵין גּוּפָן מָכוּר וְאֵין גּוּפָן קָנוּי, וְאֵינָן עוֹמְדִין אֶלָּא לִרְאָיָה שֶׁבָּהֶם.

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: From where are these matters derived? It is as the Sages taught: It is written: ''And if you sell to your colleague an item that is sold, or acquire from your colleague’s hand, one shall not exploit his brother'' (Leviticus 25:14). This is referring to an item acquired from hand to hand. Land is excluded, as it is not movable. Slaves are excluded, as they are juxtaposed to land in several sources, and therefore their legal status is like that of land in certain respects. Documents are excluded, as it is written: ''And if you sell to your colleague an item that is sold,'' indicating an item that is itself sold and itself acquired. Documents are excluded, as they are not sold themselves and they are not acquired themselves. They have no intrinsic value, and they exist only for the proof therein.

Rachi non traduit

גמ' דבר הנקנה מיד ליד. הזהיר עליו בבל תונו:

שהוקשו לקרקעות. [דכתיב] והתנחלתם אותם וגו' (ויקרא כה) הוקשו לאחוזה:

Tossefoth non traduit

יצאו שטרות. מדממעט להו מאונאה משמע דחל המכר מדאוריית' בשטרות וא''ת פרק מי שמת (ב''ב דף קמז:) אמרינן מתנת שכיב מרע מדרבנן ופריך והאמר רב נחמן המוכר שטר חוב לחברו וחזר ומחלו מחול ואפי' יורש מוחל ומודה רב נחמן שאם נתנו במתנת שכיב מרע שאינו יכול למחול אי אמרת בשלמא מתנת שכיב מרע דאורייתא משום הכי אינו יכול למחול כו' והשתא והלא מכר שטר חוב דאורייתא ואפי' הכי יכול למחול ומפרש ר''י דה''פ אי אמרת בשלמא דאורייתא היינו מוהעברתם א''כ עשאו הכתוב יורש וא''כ אמאי יורש מוחל מאי אולמיה דהאי יורש מהאי אי נמי אפי' הוי מכר שטר חוב דרבנן משכחת ביה אונאה מדאורייתא כגון שהלוהו על פה ונתן לו יותר מדאי כדי לעשות שטר שיעבוד או הלוהו בשטר ונתן לו הלוה יותר מדאי שיחזיר לו השטר ויהיה מלוה על פה ולרבינו חיים נראה דקנה מן התורה אם יש ללוה קרקעות שמוכר לו שיעבוד שיש לו בקרקעות ובמרובה (ב''ק דף סב:) כתבתי באריכות:

מִכָּאן אָמְרוּ: הַמּוֹכֵר שְׁטָרוֹתָיו לְבַשָּׂם, יֵשׁ לָהֶם אוֹנָאָה. פְּשִׁיטָא! לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַב כָּהֲנָא, דְּאָמַר: אֵין אוֹנָאָה לִפְרוּטוֹת, קָא מַשְׁמַע לַן: יֵשׁ אוֹנָאָה לִפְרוּטוֹת. הֶקְדֵּשׁוֹת? אָמַר קְרָא ''אָחִיו'' – אָחִיו, וְלֹא הֶקְדֵּשׁ.

Traduction

From here the Sages said: In the case of one who sells his documents that are no longer in use to a perfumer for use in packaging his wares, they are subject to the halakhot of exploitation because he is selling the paper itself. The Gemara asks: Isn’t this obvious? In that case, one sold paper, and it is no different from any other movable property. The Gemara answers: This serves to exclude the opinion of Rav Kahana, who says: There is no exploitation for cases involving perutot, as paper is sold for mere perutot. The Sages therefore teach us: There is exploitation for cases involving perutot. Consecrated property is excluded, as the verse states: ''One shall not exploit his brother'' (Leviticus 25:14), indicating that these halakhot apply only to transactions involving ''his brother,'' but not to transactions involving consecrated property.

Rachi non traduit

מכאן אמרו. מדלא אמעוט שטרות אלא משום דאין גופן קנוי ומכור:

המוכר שטרותיו לבשם. לצור בהם אבקת סממנין נמצא ממכרן של אלו לצורך תשמיש גופן הוא:

יש להן אונאה. דגופן קנוי ומכור:

פשיטא. מאי שנא מכל מטלטלי דעלמא:

לפרוטות. סתם מוכר שטרות לבשם אין שם המקח של איסר ביחד אלא של פרוטות:

מַתְקֵיף לַהּ רַבָּה בַּר מֶמֶל: כֹּל הֵיכָא דִּכְתִיב ''יָדוֹ'', יָדוֹ מַמָּשׁ הוּא? אֶלָּא מֵעַתָּה, דִּכְתִיב ''וַיִּקַּח אֶת כָּל אַרְצוֹ מִיָּדוֹ'', הָכִי נָמֵי דְּכֹל אַרְעָא בִּידֵיהּ הֲוָה נָקֵיט לַהּ? אֶלָּא מֵרְשׁוּתוֹ, הָכָא נָמֵי מֵרְשׁוּתוֹ.

Traduction

Rabba bar Memel objects to this: Is that to say that anywhere that it is written ''his hand,'' the reference is to his actual hand, and not merely to his possession, in its metaphorical sense? If that is so, that which is written: ''And taken all his land from his hand'' (Numbers 21:26), would you also explain here that he was holding all his land in his hand? Rather, clearly, ''from his hand'' means from his possession. Here too, ''from your colleague’s hand'' in the case of exploitation means from his possession.

Rachi non traduit

ידו ממש הוא. דקדייקת לעיל מיד עמיתך מטלטלים דוקא הנקחין מיד אל יד:

הכא נמי מרשות. עמיתך קאמר ואפילו קרקעות נמי במשמע:

וְכֹל הֵיכָא דִּכְתִיב ''יָדוֹ'', לָאו יָדוֹ מַמָּשׁ הוּא? וְהָתַנְיָא: ''אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ'', אֵין לִי אֶלָּא יָדוֹ. גַּגּוֹ, חֲצֵירוֹ וְקַרְפֵּיפוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא'', מִכָּל מָקוֹם.

Traduction

The Gemara asks: Is that to say that anywhere that it is written ''his hand'' the reference is not to his actual hand? But isn’t it taught in a baraita: ''If the theft is found in his hand'' (Exodus 22:3): I have derived from here only his hand; from where do I derive that the halakha is the same if the stolen item is found on his roof, in his courtyard, or in his enclosure? The verse states: ''If the theft is found [himmatze timmatze]''; the use of the double verb teaches that the halakha applies in any case where the stolen item is in his possession.

Rachi non traduit

אין לי. שיתחייב כפל:

אלא. בזמן שלקחה בידו:

גגו חצירו [קרפיפו] מנין. שאם נכנסה שם ונעל בפניה לגנבה מנין שקנתה לו חצירו ומתחייב כפל:

ת''ל ונתן מ''מ. מדלא כתיב ובידה יתננו:

טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ''אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא'', הָא לָאו הָכִי הֲוָה אָמֵינָא: כֹּל הֵיכָא דִּכְתַב ''יָדוֹ'', יָדוֹ מַמָּשׁ הוּא. וְתוּ, תַּנְיָא: ''וְנָתַן בְּיָדָהּ'', אֵין לִי אֶלָּא יָדָהּ. גַּגָּהּ חֲצֵירָהּ וְקַרְפֵּיפָהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וְנָתַן'', מִכָּל מָקוֹם. טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ''וְנָתַן'', הָא לָאו הָכִי הֲוָה אָמֵינָא: כֹּל הֵיכָא דִּכְתַב ''יָדוֹ'', יָדוֹ מַמָּשׁ.

Traduction

The Gemara infers: The halakha applies if the stolen item is found in his possession, and this includes any place in his possession. The reason is that the Merciful One writes: ''If the theft is found [himmatze timmatze].'' If that were not so, I would say that wherever He writes ''his hand,'' the reference is to his actual hand. And furthermore, it is taught in a baraita that it is written with regard to a bill of divorce: ''And place it in her hand'' (Deuteronomy 24:1). I have derived only her hand; from where do I derive that the halakha is the same if he places the bill of divorce on her roof, in her courtyard, or in her enclosure? The verse states: And place, in any case that he places it in her possession. Here too, the Gemara infers: The reason that any place in her possession is included is that the Merciful One writes ''and place.'' If that were not so, I would say that wherever He writes ''his hand,'' the reference is to his actual hand.

אֶלָּא, כֹּל ''יָדוֹ'' – יָדוֹ מַמָּשׁ הוּא. וְשָׁאנֵי הָתָם, דְּלֵיכָּא לְמֵימַר הָכִי, אֶלָּא בִּרְשׁוּתוֹ.

Traduction

Rather, the Gemara rejects Rabba bar Memel’s objection and concludes: Every mention of the term ''his hand'' in the Torah is a reference to his actual hand. And it is different there, in the verse: ''And taken all his land from his hand'' (Numbers 21:26), where it cannot be said that the reference is to his actual hand. Rather, it means there: In his possession.

Rachi non traduit

ושאני התם. ויקח את כל ארצו:

בָּעֵי רַבִּי זֵירָא: שְׂכִירוּת יֵשׁ לוֹ אוֹנָאָה, אוֹ אֵין לוֹ אוֹנָאָה? ''מִמְכָּר'' אָמַר רַחֲמָנָא, אֲבָל לֹא שְׂכִירוּת, אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא? אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִי כְּתִיב ''מִמְכָּר לְעוֹלָם''? ''מִמְכָּר'' סְתָמָא כְּתִיב, וְהַאי נָמֵי, בְּיוֹמֵיהּ מְכִירָה הִיא.

Traduction

§ Rabbi Zeira raises a dilemma with regard to rental: Is it subject to the halakhot of exploitation, or is it not subject to the halakhot of exploitation? The Gemara elaborates: Is it an item that is sold about which the Merciful One speaks, but not a rental; or perhaps there is no difference? Abaye said to him: Is it written: And if you sell an item that is sold forever? What is written is simply: ''And if you sell an item that is sold,'' and indeed for its day the rental is considered a sale. The legal status of a rental is that of a sale for a limited period. Consequently, it is subject to the halakhot of exploitation.

Tossefoth non traduit

והאי ביומיה מכירה הוא. תימה דבפ' קמא דע''ז (דף טו. ושם ד''ה והשתא) מוכח דשכירות לא קני מישראל ששכר פרה מכהן ומלא לבית דירה אמרו וי''ל דהכא גבי אונאה כתיב ממכר מיותר לרבות שכירות:

בָּעֵי רָבָא: חִטִּין וּזְרָעָן בַּקַּרְקַע, מַהוּ? יֵשׁ לָהֶם אוֹנָאָה, אוֹ אֵין לָהֶם אוֹנָאָה? כְּמַאן דְּשַׁדְיָין בְּכַדָּא דָּמְיָין, וְיֵשׁ לָהֶם אוֹנָאָה, אוֹ דִלְמָא בַּטְּלִינְהוּ עַל גַּב אַרְעָא?

Traduction

Rava raises a dilemma: In a case involving wheat kernels, and one sowed them in the ground, what is the halakha? Are they subject to the halakhot of exploitation, or are they not subject to the halakhot of exploitation? The Gemara elaborates: Is their legal status like that of kernels cast into a jug, and they are subject to the halakhot of exploitation, as they remain movable property? Or, perhaps he subordinated them to the ground, and like land they are not subject to the halakhot of exploitation.

Rachi non traduit

יש להם אונאה. אם מכרן:

בטלינהו אגב ארעא. ואין אונאה לקרקעות ובשלא השרישו קאי:

הֵיכִי דָמֵי? אִילֵימָא דְּאָמַר אִיהוּ: ''שְׁדַאי בַּהּ שִׁיתָּא'', וַאֲתוֹ סָהֲדִי וְאָמְרִי דְּלָא שְׁדָא בָּהּ אֶלָּא חַמְשָׁה, וְהָאָמַר רָבָא: כָּל דָּבָר שֶׁבְּמִדָּה וְשֶׁבְּמִשְׁקָל וְשֶׁבְּמִנְיָן, אֲפִילּוּ פָּחוֹת מִכְּדֵי אוֹנָאָה – חוֹזֵר!

Traduction

The Gemara asks: What are the circumstances? If we say that the hired laborer said: I sowed six kav of grain in the field, and witnesses came and said that he sowed only five kav in it, but doesn’t Rava himself say: With regard to any item that is otherwise subject to the halakhot of exploitation, and it is sold by measure, or by weight, or by number, even if the disparity was less than the measure of exploitation in the transaction, the transaction is reversed. A disparity of one-sixth between the value of an item and its price constitutes exploitation only in cases where there is room for error in assessing the value of an item. In a case where the sale item is easily quantifiable, any deviation from the designated quantity results in a nullification of the transaction, even if the wheat kernels are subordinate to the ground.

Rachi non traduit

שדאי. זרעתי בה שש סאין:

חוזר. דמקח טעות הוא דהא בהדיא פי' בחזקת כן ואינו כן וכיון שהמקח טעות הוא אפי' בטיל להו אגב ארעא חוזר דנהי דאימעיט קרקעות מדין אונאה מדין מקח טעות לא אימעיט שהרי אין זה מכר דאדעתא דהכי לא זבן:

Tossefoth non traduit

כל דבר שבמדה כו' אפילו פחות מכדי אונאה חוזר. הכא משמע דרבא מיירי אף בקרקעות וכן נמי פרק האיש מקדש (קדושין דף מב:
ושם ד''ה ה''ג) דקאמר ובמקרקעי נמי לא אמרינן אלא דפליג באומדנא אבל פליג במשחתא אפילו פחות מכדי אונאה חוזר דאמר רבא כל דבר שבמדה חוזר וחוזר דקאמר היינו שהמקח בטל לגמרי כדמוכח ריש התודה (מנחות דף עז.) ושלהי הספינה (ב''ב דף צ.) וקשה דבפרק בית כור (בבא בתרא דף קד. ושם ד''ה פחות) תנן בית כור עפר אני מוכר לך מדה בחבל פיחת כל שהוא ינכה הותיר כל שהוא יחזור ופירש רשב''ם התם דהא דאמר רבא דחוזר מילתיה לא הוי בקרקעות וקשה לפירושו מהכא וי''ל דהתם אינו אומר המוכר מדדתי שיש בה בית כור דאז ודאי היה חוזר כדרבא אלא סתמא אומר כך וסבור היה המוכר שיש כך ולכך המקח קיים וא''ת לימא דידע דשדא שיתא ומוכרו יותר משויו וכיון דזרעינהו דלמא בטל אגב קרקע וי''ל בענין זה פשיטא דיש אונאה שהמכר אינו תלוי בקרקע אלא בחטי שבשוק:

אֶלָּא דְּאָמַר אִיהוּ: ''שְׁדַאי בָּהּ כִּדְאִבְּעִי לַהּ'', וְאִיגַּלַּאי מִילְּתָא דְּלָא שְׁדָא בָּהּ כִּדְאִבְּעִי לַהּ, יֵשׁ לָהֶם אוֹנָאָה אוֹ אֵין לָהֶם אוֹנָאָה? כְּמַאן דִּשְׁדֵי בְּכַדָּא דָּמְיָין וְיֵשׁ לָהֶם אוֹנָאָה, אוֹ דִּלְמָא בַּטְּלִינְהוּ אַגַּב אַרְעָא?

Traduction

Rather, it is a case where the hired laborer said: I cast kernels in the field as required, without quantifying the measure of the kernels that he cast, and it was discovered that he did not cast kernels in the field as required. Are they subject to the halakhot of exploitation or are they not subject to the halakhot of exploitation? Is the legal status of these kernels like that of kernels cast into a jug, and they are subject to the halakhot of exploitation? Or, perhaps the laborer subordinated them to the ground?

Rachi non traduit

כדבעי לה. כמה שצריך לקרקע דמידי דאומדנא דשכיח דטעו הוי כדין אונאה:

Tossefoth non traduit

אלא דאמר שדאי בה כדבעי לה. וא''ת היינו מקח טעות דבעי ליה ו' והוא לא שדא אלא ה' וי''ל דהמוכר מודה דלא שדא אלא ה' ואמר דלא בעי אלא ה' וקרקע זו אם זרעה כדבעי לה שוה אותם דמים ואגלאי מילתא דבעי שיתא וא''ת למה לא תחשב זו אונאת קרקע כיון שלא טעה לא במדת מנין החטין ולא בשומא לא טעה אלא במה שלא הושבח הקרקע כדבעי לה וי''ל כיון דאי הוה שדא בה כדבעי לה כמו שאמר היו שוה אותם דמים נמצא שהאונאה מן החטין ולא מן הקרקע:

נִשְׁבָּעִין עֲלֵיהֶן, אוֹ אֵין נִשְׁבָּעִין עֲלֵיהֶן? כְּמַאן דְּשַׁדְיָין בְּכַדָּא דָּמְיָין וְנִשְׁבָּעִין עֲלֵיהֶן, אוֹ דִלְמָא בַּטְּלִינְהוּ אַגַּב אַרְעָא וְאֵין נִשְׁבָּעִין עֲלֵיהֶן?

Traduction

Rava raises an additional dilemma: If the laborer admitted to part of the claim, does he take an oath with regard to the kernels or does he not take an oath with regard to the kernels? Is their legal status like that of kernels cast into a jug, and one takes an oath with regard to them? Or, perhaps he subordinated them to the ground, and one does not take an oath with regard to them, as the halakha is that one does not take an oath about a claim involving land.

Rachi non traduit

נשבעין עליהן. אם הודה במקצת כגון טענו פסקת עמי לזרוע ו' שמסרתי לך וזרעת חמש והוא אומר זרעתי חמש ומחצה:

עוֹמֶר מַתִּירָן אוֹ אֵין עוֹמֶר מַתִּירָן? הֵיכִי דָמֵי: אִי דְּאַשְׁרוּשׁ – תְּנֵינָא, אִי דְּלָא אַשְׁרוּשׁ – תְּנֵינָא! דִּתְנַן: אִם הִשְׁרִישׁוּ קוֹדֶם לָעוֹמֶר – עוֹמֶר מַתִּירָן, וְאִם לָאו – אֲסוּרִין עַד שֶׁיָּבֹא עוֹמֶר הַבָּא!

Traduction

Rava raises an additional dilemma: Does the sacrifice of the omer offering permit one to eat the produce grown from these kernels, or does the sacrifice of the omer offering not permit one to eat the produce? The Gemara asks: What are the circumstances? If it is a case where the kernels took root, we already learned that halakha. If it is a case where the kernels did not yet take root, we already learned that halakha also. As we learned in a mishna (Menaḥot 70a): If crops took root before the sacrifice of the omer offering, the omer offering renders it permitted to eat them. And if not, if they took root only after the sacrifice of the omer offering, it is prohibited to eat them until the time for the sacrifice of the next omer offering will arrive.

Rachi non traduit

עומר מתירן. קס''ד אגידולין דידהו קמיבעיא ליה ולהכי קמהדר אי דאשרוש קודם לעומר:

תנינא. דעומר מתיר את גידוליהן במסכת מנחות (דף עא.) והתם מפרש טעמא:

ואי דלא אשרוש. בשעת הבאת עומר:

תנינא. דאין עומר מתירן:

לָא צְרִיכָא, דְּחַצְדִינְהוּ וְזַרְעִינְהוּ קוֹדֶם לָעוֹמֶר, וַאֲתָא לֵיהּ עוֹמֶר וַחֲלֵיף עִילָּוַיְיהוּ, וְלָא אַשְׁרוּשׁ קוֹדֶם לָעוֹמֶר.

Traduction

No, Rava’s dilemma is not superfluous, as it is necessary to raise it in a case where one reaped grain and sowed its kernels prior to the time of the omer offering, and the time of the omer offering arrived and passed while they were in the ground, and the kernels did not take root before the sacrifice of the omer offering.

Rachi non traduit

דחצדינהו. מן החדש והיו צריכין שיתירם עומר לאכילה:

וזרעינהו קודם לעומר. וחלף ליה עומר עלייהו בדלא אשרוש:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source