Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Metsi'a

Daf 50b

וּלְרַבִּי טַרְפוֹן נָמֵי לְאַלְתַּר הָוְיָא מְחִילָה, אַמַּאי חָזְרוּ? בִּדְרַבִּי טַרְפוֹן נִיחָא לְהוּ טְפֵי, דְּמַאי דְּרַבָּנַן קָא מְשַׁוֵּי לְהוּ אוֹנָאָה לְרַבִּי טַרְפוֹן הָוְיָא מְחִילָה?

Traduction

and according to Rabbi Tarfon too, there is a waiver of the disparity of less than one-third and the transaction is finalized immediately, why did they revert to following the statement of the Rabbis? In that case, the ruling of Rabbi Tarfon would be preferable for them, as that which the Rabbis deem exploitation, i.e., a discrepancy of one-sixth, is waived according to Rabbi Tarfon.

Rachi non traduit

ולרבי טרפון נמי לאלתר הוי מחילה. פחות משליש:

אמאי חזרו. הא כל היום דר' טרפון בשליש הוא דקאמר להו ויזהרו מאונאת שליש ויהא הכל מחילה לאלתר:

מִי סָבְרַתְּ פָּחוֹת מִשְּׁלִישׁ לְרַבִּי טַרְפוֹן כְּפָחוֹת מִשְּׁתוּת לְרַבָּנַן דָּמֵי? לָא, מִשְּׁתוּת וְעַד שְׁלִישׁ לְרַבִּי טַרְפוֹן כִּשְׁתוּת עַצְמָהּ לְרַבָּנַן דָּמֵי. אִי הָכִי, בְּמַאי שָׂמְחוּ מֵעִיקָּרָא?

Traduction

The Gemara rejects this proof: Do you maintain that the legal status of a disparity of less than one-third according to the opinion of Rabbi Tarfon is like the legal status of a disparity of less than one-sixth according to the opinion of the Rabbis? No, the legal status of a disparity ranging from one-sixth until one-third according to the opinion of Rabbi Tarfon is like the legal status of a disparity of one-sixth itself according to the opinion of the Rabbis, and the exploited party receives the sum of the exploitation in return. The Gemara asks: If so, for what reason did the merchants of Lod rejoice initially? They gained nothing relative to the ruling of the Rabbis.

Rachi non traduit

משתות ועד שליש לרבי טרפון. הויא אונאה כשתות עצמה לרבנן ואינו חולק על חכמים אלא דבטול מקח דידהו משוי להו אונאה וידו על העליונה ואליבא דרבנן שניהם חוזרין:

אי הכי. דר' טרפון אבטול מקח לחודיה פליג:

במאי שמחו. מעיקרא:

תִּפְשׁוֹט דְּבִטּוּל מִקָּח לְרַבָּנַן לְעוֹלָם חוֹזֵר, דְּכֵיוָן דַּאֲמַר לְהוּ רַבִּי טַרְפוֹן הָוְיָא אוֹנָאָה – שָׂמְחוּ, כִּי אֲמַר לְהוּ כָּל הַיּוֹם – חָזְרוּ.

Traduction

Resolve, based on this difficulty, the dilemma raised below, and conclude that in cases of nullification of the transaction according to the Rabbis, one may always renege on the transaction. Therefore, the reaction of the merchants of Lod is understandable, as, since Rabbi Tarfon said to them that a disparity between one-sixth and one-third is merely exploitation, they rejoiced, as this would mean that the buyer has only the time it takes to show the merchandise to a merchant or a relative to renege. When he said to them that the exploited person can renege on the transaction for the entire day, they reverted to following the statement of the Rabbis.

Rachi non traduit

תפשוט. דמדשמחו:

ביטול מקח לרבנן. דמיבעיא לן לקמן אי לעולם חוזר או בכדי שיראה. תפשוט דמדשמחו דלרבנן לעולם חוזר וכי אמר להו ר' טרפון אונאה והם היו סבורין דבכדי שיראה ס''ל באונאה שמחו:

כי אמר להו כל היום חזרו. חדא דבין לעולם חוזר ובין שהות כל היום הנאה פורתא היא לדידהו דשהות הרבה יש לימלך כל היום ועוד אונאה יתר על שתות לא שכיחא וקמפסיד להו בשתות עצמה לרבנן בכדי שיראה ולדידיה כל היום:

דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּבִטּוּל מִקָּח לְרַבָּנַן בִּכְדֵי שֶׁיַּרְאֶה לַתַּגָּר אוֹ לִקְרוֹבוֹ, בְּמַאי שָׂמְחוּ? שָׂמְחוּ בְּשֶׁתּוּת עַצְמָהּ, דִּלְרַבִּי טַרְפוֹן מְחִילָה, וּלְרַבָּנַן אוֹנָאָה.

Traduction

The Gemara explains why the dilemma is resolved: As, if it enters your mind to say that nullification of the transaction according to the Rabbis is limited to only within the time that it takes for the buyer to show the merchandise to a merchant or to his relative, for what reason did they rejoice over the ruling of Rabbi Tarfon? His ruling did not enable them to sell the merchandise at a higher price than the ruling of the Rabbis did. The Gemara rejects this proof: They initially rejoiced over the case of a disparity of one-sixth itself, as according to Rabbi Tarfon there is a waiver of the disparity, and according to the Rabbis it is exploitation.

Rachi non traduit

דאי ס''ד בטול מקח לרבנן. כאונאה בכדי שיראה ואין בין אונאה לבטול מקח אלא דבאונאה ידו על העליונה ובבטול מקח שניהם חוזרין כי משוי רבי טרפון לבטול מקח אונאה אין זו טובה להם:

שמחו בשתות עצמה כו'. דהא דאמרן משתות ועד שליש לר''ט כשתות לרבנן משתות ומעלה אמרו ולא שתות עצמה:

אִיבַּעְיָא לְהוּ: בִּטּוּל מִקָּח לְרַבָּנַן, לְעוֹלָם חוֹזֵר, אוֹ דִלְמָא בִּכְדֵי שֶׁיַּרְאֶה לַתַּגָּר אוֹ לִקְרוֹבוֹ? וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר בִּכְדֵי שֶׁיַּרְאֶה לַתַּגָּר אוֹ לִקְרוֹבוֹ, מָה אִיכָּא בֵּין שְׁתוּת לְיָתֵר עַל שְׁתוּת? אִיכָּא: דְּאִילּוּ שְׁתוּת – מִי שֶׁנִּתְאַנָּה חוֹזֵר, וְאִילּוּ יָתֵר עַל שְׁתוּת – שְׁנֵיהֶם חוֹזְרִים.

Traduction

§ The Gemara cites the dilemma referenced above. A dilemma was raised before the Sages: With regard to nullification of the transaction according to the Rabbis, may one always renege on the transaction? Or perhaps he can renege only within the time that it takes him to show the merchandise to a merchant or to his relative. And if you say that the transaction is nullified only within the time that it takes him to show the merchandise to a merchant or to his relative, what difference is there between a disparity of one-sixth and a disparity of greater than one-sixth? The Gemara answers: There is a difference, as in the case of a disparity of one-sixth, only the one who was exploited can renege on the transaction, while in the case where the disparity is greater than one-sixth, both can renege on the transaction.

Rachi non traduit

אם תמצא לומר כו'. כלומר אם באת לומר פשיטא דלעולם חוזר דאי בכדי שיראה מאי איכא כו':

איכא דאילו שתות כו'. כי נמי אמרינן תרוייהו בכדי שיראה עדיין יש חילוק זה ביניהם:

Tossefoth non traduit

ואילו יתר על שתות שניהם חוזרי'. וא''ת דבפרק הספינה (ב''ב דף פג:
ושם פד. ד''ה אי לא) אמר רב חסדא מכר לו שוה ה' בו' והוקר ועמד על ח' לוקח יכול לחזור בו ולא מוכר דאמר ליה לוקח אי לאו דאוניתני לא מצית הדר בך כו' וה''נ אמאי מאנה יכול לחזור נימא ליה נמי המתאנה אי לאו דאוניתני כו' וי''ל דהכא כיון שהוא יותר משתות ה''ל רחוק מן המקח יותר מדאי וכאילו לא מכר כלל דה''ל כיין ונמצא חומץ חומץ ונמצא יין דשניהם חוזרין (שם דף פג:) וה''ר יצחק בר' מרדכי תירץ דהתם כשאין הלוקח תובע אונאתו לכך אין המוכר יכול לחזור בו אבל הכא מיירי כשמתאנה תובע אונאתו ולכך המאנה יכול לבטל המקח:

מַאי? תָּא שְׁמַע, חָזְרוּ לְדִבְרֵי חֲכָמִים. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בִּטּוּל מִקָּח לְרַבָּנַן בִּכְדֵי שֶׁיַּרְאֶה לַתַּגָּר אוֹ לִקְרוֹבוֹ, וּלְרַבִּי טַרְפוֹן כָּל הַיּוֹם – מִשּׁוּם הָכִי חָזְרוּ. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ בִּטּוּל מִקָּח לְרַבָּנַן לְעוֹלָם חוֹזֵר, אַמַּאי חָזְרוּ? בִּדְרַבִּי טַרְפוֹן נִיחָא לְהוּ טְפֵי, דְּקָא מְשַׁוֵּי לְהוּ אוֹנָאָה כָּל הַיּוֹם וְתוּ לָא!

Traduction

The Gemara returns to discuss the dilemma: What is the halakha? The Gemara suggests: Come and hear a resolution of the dilemma from the mishna: The merchants of Lod reverted to following the statement of the Rabbis. Granted, if you say that one can claim nullification of the transaction according to the Rabbis only within the time that it takes the buyer to show the merchandise to a merchant or to his relative, and according to Rabbi Tarfon one can do so for the entire day, it is due to that reason that they reverted to following the statement of the Rabbis. But if you say that one can claim nullification of the transaction according to the Rabbis and always renege on the transaction, why did they revert to following the statement of the Rabbis? In that case, the ruling of Rabbi Tarfon is preferable for them, as he deems such a disparity exploitation and rules that one can claim nullification of the transaction for the entire day and no more, which is more beneficial to the merchant.

Rachi non traduit

משום הכי חזרו. מעיקרא כי שוי להו ר' טרפון יתר על שתות אונאה דלרבנן בטול מקח ולא הרחיב זמן החזרה שמחו בשתות עצמה דמחילה לאלתר כדאמרן וכי הדר אמר להו כל היום חזרו דהחמיר להם ביתר על שתות ופגם להם יותר ממה שהשביחם בשתות עצמה כדפרישית:

אלא אי אמרת לעולם חוזר. נהי נמי דשתות עצמה משוי להו אונאה כרבנן דהאי דאמר לעיל שמחו בשתות עצמה שינויא דחיקא הוה משום שמחה דמעיקרא דקשיא לן במאי שמחו והשתא אמרת לי דשמחה מעיקרא משום בטול מקח היא דהואי דלרבנן לעולם ולר' טרפון היו סבורין בכדי שיראה כדין אונאה דרבנן כי הדר אמר להו כל היום אכתי שמחה איכא דלרבנן לעולם ולר' טרפון כל היום ותו לא ואי משום שתות עצמה דלרבנן בכדי שיראה ולדידיה כל היום הרבה הוא שבח שמשביח רבי טרפון ביתר על השתות מפגם שפוגם בשתות עצמה שהרי יכולין ליזהר בשתות עצמה יפחתו לו מעט ותהא מחילה נמצאו משתכרין בשל רבי טרפון כל אונאה שיתר על שתות:

בִּטּוּל מִקָּח לָא שְׁכִיחַ.

Traduction

The Gemara answers: Nullification of the transaction is uncommon, and therefore the merchants of Lod did not take that into consideration when calculating which ruling was most advantageous.

Rachi non traduit

בטול מקח לא שכיח. ואין שבח זה חשוב להם במידי דלא שכיח וכי מיקרי והוי נמי הרי נתן לו שהות כל היום לחזור ורוב הנמלכים נמלכים בו ביום הלכך פגם דשתות עצמה עדיף להו:

אָמַר רָבָא, הִלְכְתָא: פָּחוֹת מִשְּׁתוּת – נִקְנֶה מִקָּח, יוֹתֵר עַל שְׁתוּת – בִּיטּוּל מִקָּח, שְׁתוּת – קָנָה וּמַחְזִיר אוֹנָאָה, וְזֶה וָזֶה – בִּכְדֵי שֶׁיַּרְאֶה לַתַּגָּר אוֹ לִקְרוֹבוֹ.

Traduction

The Gemara cites the halakhic resolutions of these dilemmas. Rava said: The halakha is that if the disparity is less than one-sixth, the merchandise is acquired immediately. If the disparity is greater than one-sixth, either party can demand nullification of the transaction. If the disparity is precisely one-sixth, the buyer has acquired the merchandise, and the one who benefited from the exploitation returns the sum gained by the exploitation. And one may claim both this, nullification of the transaction, and that, return of the sum gained, only within the time that it takes to show the merchandise to a merchant or to his relative.

Tossefoth non traduit

אמר רבא הלכתא שתות קנה ומחזיר אונאה. פ''ה קנה בע''כ כר' נתן דבסמוך לפי זה פחות משתות לאלתר הויא מחילה וזה יש בין שתות לפחות משתות וכן משמע לקמן (בבא מציעא דף נא.) גבי ההוא גברא דנקט ורשכי לזבוני אמר אי יהיבנא ליה חמשא ופלגא הויא מחילה משמע דלאלתר הוי מחילה ודקאמר זה וזה בכדי שיראה איתר משתות ושתות קאי ולא אפחות משתות ורבא אית ליה שפיר דרב חסדא דקאמר בפ' הספינה (ב''ב דף פג:) מכר לו שוה ה' בו' לוקח יכול. לחזור בו ולא מוכר כיון שהוקר בכדי שיראה שזהו זמן שלוקח יכול לתבוע אונאתו והוקר על בטול מקח לכך לוקח יכול לחזור בו ולכך קאמר ועמדו על ח' ולא קאמר ועמדו על ז' שאין זה בטול מקח וק' לר''ת וכי חולק רבא על סתם מתניתין (לקמן בבא מציעא נא.) דקתני מי שהוטל עליו ידו על העליונה ועוד דהלכה כרבי מחבירו ועוד דרבא גופיה מוקי מתני' כר' יהודה הנשיא ולא כר' נתן א''כ משמע דסבר ליה כוותיה ועוד מה שייך למימר תניא כוותיה בדבר שיש מחלוקת תנאים כתוב באותה ברייתא ומפ' ר''ת דרבא דאמר שתות קנה היינו אם רצה כר' יהודה ולא חש לפרש בהדיא רצה משום דקאי אמתני' ותניא כוותיה מייתי משום דקתני בברייתא זה וזה בכדי שיראה כדרבא אבל מרבי יהודה הנשיא לא מייתי דאמר רצה אמר לו כו' דאדרבה ה''ל לאתויי מתניתין ולקמן (בבא מציעא דף נא.) פריך שפיר אי ר' נתן מתניתין קתני רצה ברייתא לא קתני רצה משום דר' נתן לא קאי אמתניתין וה''ל לפרושי אבל רבא דקאי אמתני' לא חש לפרש ואע''ג דרבא נקיט לישנא דמילתא דרבי נתן אין פי' קנה דהכא כקנה דרבי נתן:

תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרָבָא: אוֹנָאָה פָּחוֹת מִשְּׁתוּת – נִקְנֶה מִקָּח. יָתֵר עַל שְׁתוּת – בָּטֵל מִקָּח. שְׁתוּת – קָנָה וּמַחְזִיר אוֹנָאָה, דִּבְרֵי רַבִּי נָתָן. רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: יָד מוֹכֵר עַל הָעֶלְיוֹנָה, רוֹצֶה – אוֹמֵר לוֹ: ''תֵּן לִי מִקָּחִי'', אוֹ ''תֵּן לִי מַה שֶּׁאֹנֵיתַנִי''. וְזֶה וָזֶה בִּכְדֵי שֶׁיַּרְאֶה לַתַּגָּר אוֹ לִקְרוֹבוֹ.

Traduction

The Gemara comments: It is taught in a baraita in accordance with the opinion of Rava: In cases of exploitation, if the disparity is less than one-sixth, the merchandise is acquired immediately. If the disparity is greater than one-sixth, the transaction is nullified. If the disparity is precisely one-sixth, the buyer has acquired the merchandise, and the one who benefited from the exploitation returns the sum gained by the exploitation. This is the statement of Rabbi Natan. Rabbi Yehuda HaNasi says: In a case where the seller was exploited, the seller is at an advantage. If he wishes, he reneges on the transaction and says to the buyer: Give me my merchandise, or he can say: Give me the sum that you gained by exploiting me. And one may claim both this, nullification of the transaction, and that, return of the sum gained, only within the time that it takes to show the merchandise to a merchant or to his relative.

Rachi non traduit

הלכתא פחות משתות נקנה מקח. לאלתר:

יתר על שתות בטל מקח. ושניהם חוזרין:

שתות קנה. ואין אחד מהן יכול לחזור:

ומחזיר אונאה. ולית ליה לרבא ידו על העליונה דמתניתין דס''ל כר' נתן דברייתא דקיימא לן ר' נתן דיינא הוא ונחית לעומקא דדינא בפרק הבית והעלייה (לעיל בבא מציעא דף קיז: ובב''ק נג.):

זה וזה. אונאה ובטול מקח:

יד מוכר על העליונה. אם נתאנה מוכר והוא הדין אם נתאנה לוקח יד לוקח על העליונה והכי מוקמינן לה לקמן (בבא מציעא דף נא) מאי דשייר במתניתין תני בברייתא:

זה וזה. אונאה ובטול מקח:

עַד מָתַי מוּתָּר לְהַחֲזִיר כּוּ'. אָמַר רַב נַחְמָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לוֹקֵחַ, אֲבָל מוֹכֵר – לְעוֹלָם חוֹזֵר. נֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: חָזְרוּ לְדִבְרֵי חֲכָמִים. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא מוֹכֵר לְעוֹלָם חוֹזֵר,

Traduction

§ The mishna teaches: Until when is it permitted for the buyer to return the item? He may return it only until a period of time has passed that would allow him to show the merchandise to a merchant or to his relative. Rav Naḥman says: The Sages taught this halakha only with regard to a buyer, but a seller may always renege on the transaction. The Gemara suggests: Let us say that the mishna supports his opinion, as the merchants of Lod reverted to following the statement of the Rabbis. Granted, if you say that a seller may always renege on a transaction,

Rachi non traduit

לא שנו. בכדי שיראה:

אלא לוקח. שמקחו בידו ויכול להראות':

מוכר. שאין בידו מה להראות ולימלך אינו מכיר באונאתו עד שיראה טלית אחרת כדמותה נמכרת בדמים יקרים הלכך לעולם חוזר אם לא נתייקרו טליתות בינתים:

Tossefoth non traduit

אי אמרת בשלמא מוכר לעולם חוזר משום הכי חזרו. אע''פ שגם תגרי לוד היו לוקחים ולא היה להם לחזור מ''מ חזרו משום דתגרי לוד היו מוכרים תמיד במעט מעט והיו לוקחים בבת אחת:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source