Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Metsi'a
Daf 34b
וְחָזַר וְאָמַר ''אֵינִי מְשַׁלֵּם'', מַאי? מִי אָמְרִינַן מִהְדָּר קָא הָדַר בֵּיהּ, אוֹ דִלְמָא בְּמִלְּתֵיהּ קָאֵי וְדַחוֹיֵי הוּא דְּקָא מְדַחֵי לֵיהּ?
Traduction
and then said: I will not pay, what is the halakha? Do we say he is retracting his intention to pay and therefore has no right to the double payment? Or, perhaps he stands committed to his initial statement and is merely postponing payment to a later date, in which case he maintains rights to the double payment.
Tossefoth non traduit
וחזר ואמר איני משלם [מאי] מי אמרינן מהדר קהדר ביה. מכאן מוכיח ר''ת דאם אמר לחברו השבע וטול קודם שנשבע יכול לחזור בו ולומר אשבע ולא אשלם ובפרק יש נוחלין (ב''ב דף קכח. ושם) דאמר עבדי גנבת והלה אומר אתה מכרתו לי רצונך השבע וטול ונשבע אינו יכול לחזור בו לא גרס נשבע בלא וא''ו דמשמע שבע''כ ישבע ובריש שבועת הדיינים (שבועות דף לט. ושם ד''ה אם) דאמר אם אמר איני נשבע פוטרין אותו מיד לא כפרש''י שפוטרין אותו לפי שאינו יכול לחזור בו אלא יש לומר מסלקין אותו מב''ד כדי שיתבייש לחזור ולומר אשבע מיהו שוב פירש ר''ת בתשובה אחת דשפיר גרסינן נשבע בלא וא''ו וישבע בע''כ והא דאמרינן בפרק זה בורר (סנהדרין דף כד. ושם:

ד''ה שלח) גבי נאמן עלי אבא ואביך מחלוקת לאחר גמר דין אבל קודם גמר דין דברי הכל יכול לחזור בו הכא אפילו קודם שנשבע אינו יכול לחזור בו דכיון שקבל עליו לשלם אם ישבע זה שכנגדו הוי כמו לאחר גמר דין והכא דקאמר מהדר קהדר ביה לא שיוכל לחזור אלא רוצה הוא לחזור אף על פי שאינו יכול ולא מקני ליה כפילא משום דאטרחיה לב''ד כדאמר בסמוך גבי ההוא דאפקיד כיפי וכה''ג איכא בפ' יש נוחלין (ב''ב דף קלח.) מדאשתיק קננהו וכשצוח לבסוף מהדר קהדר ביה פירוש רוצה לחזור ואינו יכול:
אָמַר ''הֲרֵינִי מְשַׁלֵּם'' וָמֵת, וְאָמְרוּ בָּנָיו ''אֵין אָנוּ מְשַׁלְּמִין'', מַאי? מִי אָמְרִינַן מִהְדָּר קָא הָדְרִי בְּהוּ, אוֹ דִלְמָא בְּמִלְּתָא דַאֲבוּהוֹן קָיְימִי, וְדַחוֹיֵי הוּא דְּקָא מְדַחוּ לֵיהּ?
Traduction
The Gemara raises another dilemma. If the bailee said: I hereby choose to pay, and then he died before paying, and his sons said: We are not paying, what is the halakha? Do we say they are retracting their father’s decision to pay, or perhaps they stand committed to fulfilling their father’s statement and are merely postponing payment to a later date when they will be able to pay?
Rachi non traduit
ואמרו בנים אין אנו משלמין. לא הספיק לשלם עד שמת:
Tossefoth non traduit
הריני משלם ומת כו'. תימה היאך ישלם לבני הנפקד כפל הא אין אדם מוריש קנס לבניו כדתנן בריש פרק נערה שנתפתתה (כתובות דף מא:):
שִׁלְּמוּ בָּנִים, מַאי? מָצֵי אָמַר לְהוּ: כִּי אַקְנַאי כְּפֵילָא – לַאֲבוּכוֹן דַּעֲבַד לִי נְיָיח נַפְשַׁאי, לְדִידְכוּ לָא, אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא.
Traduction
The Gemara raises another dilemma. If the father died before he declared his willingness to pay and the sons paid, what is the halakha? Can the owner say to them: When I transferred rights to the double payment, I transferred them to your father, who pleased me, but to you, I did not transfer those rights? Or perhaps this case is no different, and the owner transfers rights to the double payment provided that he receives payment, and it does not matter whether it was the bailee or his sons who paid him.
Rachi non traduit
שלמו בנים. והאב לא הספיק לומר הריני משלם עד שמת:
דעבד לי נייח נפשאי. פעמים רבות עשה לי קורת רוח:
שִׁילֵּם לְבָנִים, מַאי? מָצוּ אָמְרִי לֵיהּ: כִּי אַקְנִי לָךְ אֲבוּנָא כְּפֵילָא – דַּעֲבַדְתְּ לֵיהּ נְיָיח נַפְשֵׁיהּ, אֲבָל אֲנַן לְדִידַן לָא, אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא. שִׁלְּמוּ בָּנִים לְבָנִים, מַאי?
Traduction
If the owner of the deposit died and the bailee paid the payment to the owner’s sons, what is the halakha? Can the sons say to the bailee: When our father transferred rights to the double payment to you, it was because you pleased him, but as far as we are concerned, you did not please us? Or perhaps it is no different, and the bailee receives the double payment. Likewise, if both the owner and the bailee died, and sons of the bailee paid the sons of the owner, what is the halakha?
Rachi non traduit
שילם לבנים. מתו הבעלים ונגנבה ואמר השומר לבנים הריני משלם או שילם מהו:
או דלמא. כיון ששניהם הראשונים הוה להו נייחא נפשא בהדדי קנו כפילא אף בנים מן הבנים:
שלמו בנים לבנים מהו. דליכא שום צד נייחא נפשא באלו שהם קיימים שלא הם ולא אביהם עשו קורת רוח לאלו ולא אביהם של אלו קיבל קורת רוח מבני השומר:
שִׁילֵּם מֶחֱצָה, מַאי? שָׁאַל שְׁתֵּי פָּרוֹת וְשִׁילֵּם אַחַת מֵהֶן, מַאי? שָׁאַל מִן הַשּׁוּתָּפִין וְשִׁילֵּם לְאֶחָד מֵהֶן, מַאי? שׁוּתָּפִין שֶׁשָּׁאֲלוּ וְשִׁילֵּם אֶחָד מֵהֶן, מַאי? שָׁאַל מִן הָאִשָּׁה וְשִׁילֵּם לְבַעְלָהּ, מַאי? אִשָּׁה שֶׁשָּׁאֲלָה וְשִׁילֵּם בַּעֲלָהּ, מַאי? תֵּיקוּ.
Traduction
The Gemara raises additional dilemmas: If the bailee paid half the value of the deposit before the thief was discovered, what is the halakha? If one borrowed two cows, and they were stolen, and he paid the value of one of them, what is the halakha? If one borrowed an item from partners, and he paid one of them, what is the halakha? In the case of partners who borrowed an item and one of them paid, what is the halakha? If one borrowed an item from a woman and paid her husband, what is the halakha? In the case of a woman who borrowed an item, and her husband paid, what is the halakha? The Gemara concludes: All of these dilemmas shall stand unresolved [teiku].
Rachi non traduit
שילם מחצה. מתחילתו אמר הריני משלם מחצה ולא יותר:
מהו. לקנות חצי הכפל:
שאל שתי פרות. אם תימצי לומר לא קני מחצה שאל שתי פרות ונגנבו ואמר הריני משלם אחת ולא אמר מתה מחמת מלאכה:
מהו. לקנות כפל שלה מי אמרינן כיון דפרה שלימה שילם קנה, או דלמא כיון דתרוייהו חד פקדון הוו ואינו משלם את שתיהם לא אקני ליה כפילא שהרי הוא נפסד על ידו:
ושילם לאחד מהם. חלקו חצי דמיה שעליו מהו לקנות חלקו המגיעו מי אמרינן כל הקרן שלו שילם או דלמא בעינן עד שישלם כל הפרה:
ושילם אחד מהם. חצי דמיו שעליו:
מהו. שיקנה חצי הכפל מי אמרינן הרי שילם כל המוטל עליו:
שאל מן האשה. פרה של נכסי מלוג שהקרן שלה והפירות לבעל:
ושילם. הפרה לבעל:
מהו. לקנות הכפל מי אמרינן כיון דקרן לאו דבעל הוא לאו תשלומין מעליא נינהו ולא קני כפילא או דלמא כיון דאפוטרופוס הוא על הנכסים ואוכל הפירות בעלים הוי עלייהו ותשלומין הן:
אשה ששאלה. לצורך קרקע מלוג שלה:
Tossefoth non traduit
שאל מן האשה. פי' רש''י פרה מנכסי מלוג שהקרן שלה ופירות לבעל וקשה דמאי קבעי דכי שאל פרה מן האשה כאילו שאל הפירות מן הבעל וכששילם הפרה לבעל כאילו שילם הקרן לאשה ויש ליישב ששילם לבעל חלקו כמו שהיתה שוה לפירותיה ולא שילם הקרן וגרע משילם לאחד משותפים חלקו דהתם שילם קרן ודוחק ויש לפרש שאל מן האשה כשהיתה פנויה שהיו שלה הקרן והפירות וניסת דהשתא שילם הפירות לבעל אפילו נתן הכל לאשה דכיון דניסת יש לו פירות כדין נכסי מלוג וכן אשה ששאלה כשהיא פנויה וניסת ושלמה דהשתא שילם הבעל דהוו הפירות שלו והריב''ן פי' שאל מן האשה ומתה ושילם לבעל מהו דאפילו אם תמצא לומר דשילם לבנים קנה כפילא משום ניחותא דאבוהון אבל בעל לא חייש לניחותא דאשה וללישנא דמעכשיו אשה אינה חסה על בעלה וכן אשה ששאלה ומתה ושילם בעל אפי' אם מפקיד מקני כפילא לבני נפקד משום דרחים להו משום אבוהון אבל לא מקני להו לבעל משום אשתו שמתה:
אָמַר רַב הוּנָא: מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ שְׁבוּעָה שֶׁאֵינָהּ בִּרְשׁוּתוֹ. מַאי טַעְמָא? חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא עֵינָיו נָתַן בָּהּ.
Traduction
§ Rav Huna says: Even if the bailee declares his intention to pay for the deposit, the court administers an oath to him that the item was actually stolen or lost and is not in his possession. What is the reason for this oath? We are concerned that perhaps he coveted that item.
Rachi non traduit
משביעין אותו. אמתני' קאי אע''פ שהוא משלם כדקתני שילם ולא רצה לישבע משביעין אותו שבועה שאינה ברשותו:
מֵיתִיבִי: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ עַל הַמַּשְׁכּוֹן, וְאָבַד הַמַּשְׁכּוֹן, וְאָמַר לוֹ: סֶלַע הִלְוִיתִיךָ עָלָיו, שֶׁקֶל הָיָה שָׁוֶה. וְהַלָּה אוֹמֵר: לֹא כִּי, אֶלָּא סֶלַע הִלְוִיתַנִי עָלָיו, סֶלַע הָיָה שָׁוֶה – פָּטוּר.
Traduction
The Gemara raises an objection from a mishna (Shevuot 43a): In the case of one who lends money to another on the basis of collateral, and the collateral was lost, and the creditor says to the debtor: I loaned you a sela on the basis of that collateral and that collateral was worth a shekel, i.e., a half-sela. Therefore you owe me a shekel. And the other individual, the debtor, says in response to that claim: That is not the case. Rather, you loaned me a sela on the basis of that collateral, and the collateral was worth a sela; I owe you nothing. In this case, the debtor is exempt from payment.
Rachi non traduit
שקל. חצי סלע:
פטור. הלוה מן השבועה שאין כאן הודאה במקצת:
סֶלַע הִלְוִיתִיךָ עָלָיו, שֶׁקֶל הָיָה שָׁוֶה, וְהַלָּה אוֹמֵר: לֹא כִי, אֶלָּא סֶלַע הִלְוִיתַנִי עָלָיו, שְׁלֹשָׁה דִּינָרִים הָיָה שָׁוֶה – חַיָּיב.
Traduction
The mishna continues: If the creditor claimed: I loaned you a sela on the basis of that collateral and it was worth a shekel. And the other individual, the debtor, says: That is not the case; rather, you loaned me a sela on the basis of that collateral and the collateral was worth three dinars, i.e., three-quarters of a sela. In this case, the debtor is obligated to take an oath, due to the fact that he responded to the claim of the creditor with a partial admission.
Rachi non traduit
חייב. לישבע שכך היה שוה ומשלם לו דינר שהודה לו:
סֶלַע הִלְוִיתַנִי עָלָיו, שְׁנַיִם הָיָה שָׁוֶה, וְהַלָּה אוֹמֵר: לֹא כִּי, אֶלָּא סֶלַע הִלְוִיתִיךָ עָלָיו, סֶלַע הָיָה שָׁוֶה – פָּטוּר.
Traduction
The mishna continues: If the debtor said: You loaned me a sela on the basis of that collateral and the collateral was worth two sela, so now you owe me a sela. And the other party, i.e., the creditor, said: That is not the case; rather, I loaned you a sela on the basis of that collateral and the collateral was worth a sela. Here, the creditor is exempt.
סֶלַע הִלְוִיתַנִי עָלָיו, שְׁנַיִם הָיָה שָׁוֶה, וְהַלָּה אוֹמֵר: לֹא כִּי, אֶלָּא סֶלַע הִלְוִיתִיךָ עָלָיו, חֲמִשָּׁה דִּינָרִים הָיָה שָׁוֶה – חַיָּיב.
Traduction
If the debtor said: You loaned me a sela on the basis of that collateral and the collateral was worth two sela. And the other party, i.e., the creditor, said: That is not the case; rather, I loaned you a sela on the basis of that collateral and the collateral was worth five dinars. Here, the creditor is obligated to take an oath due to the fact that he responded to the claim of the debtor with a partial admission.
Rachi non traduit
ושתים היה שוה. והלוה תובע את המלוה את יתר דמיו וקא סבר האי תנא המלוה על המשכון שומר שכר הוא:
פטור. הלוה מן השבועה שאין כאן הודאה במקצת:
מִי נִשְׁבָּע? מִי שֶׁהַפִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ. שֶׁמָּא יִשָּׁבַע זֶה וְיוֹצִיא הַלָּה אֶת הַפִּקָּדוֹן.
Traduction
The mishna concludes: Who takes the oath? The one in whose possession the deposit was located, i.e., the creditor, who took collateral from the debtor. The Sages instituted this provision lest this party, i.e., the debtor, take an oath and the other party, i.e., the creditor, produce the deposit and prove the oath false.
Rachi non traduit
ויוציא הלה כו'. ויפסלנו:
Tossefoth non traduit
שמא יוציא הלה הפקדון. פירש רש''י ויפסלנו לעדות ולשבועה וקשה לר''ת דכל שכן שישבע הלוה שהוא ידקדק יותר לישבע באמת כדי שלא יפסלנו המלוה וכי עבדינן תקנה לרמאי וכי תימא דחיישינן שמא המשכון יתקלקל אחרי כן ויוציא עליו לעז אע''פ שנשבע באמת. א''כ מאי פריך בסמוך כי משתבע מלוה נמי לטרח לוה ולייתי והשתא אי שוה יותר אם כן נשבע לשקר וכל שכן שיזהר בשבועתו ונראה לרבינו תם כפירוש רבינו חננאל דנראה כמו שבועה לבטלה וגנאי הוא לישבע היכא שהדבר מתברר אחרי כן שהמלוה יוציא את הפקדון אבל כי רמינן לה על המלוה לא ישבע עד שידע שלא יוכל למצאה וא''ת אמאי לא חשיב הא בפרק כל הנשבעין (שבועות דף מד:

ושם ד''ה ואלו) עם הנשבעין ונוטלין דליכא למימר תנא ושייר דאלו קתני כדדייק בפ''ק דקידושין (דף ט': ושם) גבי אלו מעניקין להם ויש לומר דלא חשיב התם אלא אותם שאין יכולין לישבע כגון גזלן וחובל דניכרים הדברים כיון שנכנס שלם בביתו ונתקוטטו ויצא חבול שהוא חבלו וכן בחנוני אינו יכול לישבע בעה''ב שאינו יודע אם נתן חנוני לפועלים וכן שכיר שאין בעה''ב יכול לישבע לפי שהוא טרוד בפועליו ומהאי טעמא נמי במוציא הוצאות על נכסי אשתו אמרי' בפרק האשה שנפלו לה כו' (כתובות דף פ. ושם ד''ה ישבע) ישבע כמה הוציא ויטול דאין האשה יודעת כמה הוציא בעלה ולא חשיב לה פ' כל הנשבעים דהוי בכלל שכיר אבל הכא הלוה יכול לישבע דקים ליה טפי ממלוה אך שלא רצו חכמים גזירה שמא יוציא הלה כו':
[וע''ע תוס' כתובות פ. ד''ה ישבע ועוד שם פז:
ד''ה ואלו]:
אַהֵיָיא? אִילֵּימָא אַסֵּיפָא, וְתִיפּוֹק לֵיהּ דִּשְׁבוּעָה גַּבֵּי מַלְוֶה הִיא, דְּהָא קָא מוֹדֵי מִקְצָת הַטַּעֲנָה! אֶלָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: אַרֵישָׁא.
Traduction
The Gemara seeks to clarify the mishna: To which case in the mishna is this halakha referring? If we say it is referring to the latter clause of the mishna, where the debtor claims that the creditor owes him money, the mishna’s explanation is unnecessary: Derive that the obligation to take the oath is incumbent upon the creditor due to the fact that he admits to part of the debtor’s claim, which renders one obligated to take an oath by Torah law. Rather, Shmuel says: This halakha is referring to the first clause of the mishna.
Rachi non traduit
אהייא. קאי מי נשבע דקתני בה:
אילימא אסיפא. אחיוב דסיפא:
תיפוק ליה כו'. ולמה ליה למתלי טעמא בשמא יוציא הפקדון ויפסלנו לעדות ולשבועה:
מאי ארישא. הא רישא פטור קתני:
מַאי אַרֵישָׁא? אַסֵּיפָא דְּרֵישָׁא, סֶלַע הִלְוִיתִיךָ עָלָיו שֶׁקֶל הָיָה שָׁוֶה, וְהַלָּהּ אוֹמֵר: לֹא כִּי, אֶלָּא סֶלַע הִלְוִיתַנִי עָלָיו, שְׁלֹשָׁה דִּינָרִין הָיָה שָׁוֶה – חַיָּיב. דִּשְׁבוּעָה גַּבֵּי לֹוֶה הוּא, וַאֲמוּר רַבָּנַן: לִשְׁתְּבַע מַלְוֶה, שֶׁמָּא יִשָּׁבַע זֶה וְיוֹצִיא הַלָּה אֶת הַפִּקָּדוֹן.
Traduction
The Gemara clarifies further: What is the meaning of Shmuel’s statement that this halakha is referring to the first clause of the mishna? It is referring to the latter part of the first clause: The creditor says: I loaned you a sela on the basis of that collateral and it was worth a shekel. And the other individual, the debtor, says: That is not the case; rather, you loaned me a sela on the basis of that collateral and the collateral was worth three dinars. Here, the halakha is that the debtor is obligated to take an oath. Fundamentally, the obligation to take the oath is that of the borrower, as he is the one who responds to the creditor’s claim with a partial admission. But the Sages said: Let the creditor take the oath to bolster his claim, lest this party, the debtor, take an oath and the other party, the creditor, produce the deposit.
Rachi non traduit
אסיפא דרישא. אחיוב דקתני ברישא קאי:
לשתבע מלוה. שלא היתה שוה אלא שקל ויטול שקל דכיון דאיכא שבועה על הלוה מן התורה אי אתה יכול לפוטרו בולא כלום ומשום תיקון עולם שלא יפסל ישראל שקלוה לשבועה מיניה ושדיוה אמלוה:
וְאִם
Traduction
After explaining this mishna from tractate Shevuot, the Gemara analyzes its connection to the statement of Rav Huna: But if
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source