Daf 116b
גְּמָ' נִפְחֲתָה בְּכַמָּה? רַב אָמַר: בְּרוּבָּהּ, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: בְּאַרְבָּעָה.
גְּמָ' מִדְּקָתָנֵי רוֹאִין – מִכְּלָל דְּאִיכָּא לְמֵיקַם עֲלַיְיהוּ, אִי בְּחַבְסָא נְפִיל, אִי בְּחַבְטָא נְפִיל.
אִי הָכִי, רֵישָׁא אַמַּאי חוֹלְקִין? נֶחְזֵי אִי בְּחַבְטָא נְפִיל – עִלָּיָיתָא אִיתְּבוּר, אִי בְּחַבְסָא נְפִיל – תַּתָּיָיתָא אִיתְּבוּר!
לָא צְרִיכָא, דִּנְפִיל בְּלֵילְיָא. וְלֶחְזִינְהוּ בְּצַפְרָא? דְּפַנִּינְהוּ. וְלִיחְזֵי מַאן פַּנִּינְהוּ וּלְשַׁיְילֵיהּ? דְּפַנִּינְהוּ בְּנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים, וַאֲזַלוּ לְעָלְמָא.
וְלִיחְזֵי בִּרְשׁוּתָ[א] דְּמַאן יָתְבָן, וְלִיהְוֵי אִידַּךְ הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה! לָא צְרִיכָא, דְּיָיתְבָן בְּחָצֵר דְּתַרְוַיְיהוּ, אִי נָמֵי בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: שׁוּתָּפִין בְּכִי הַאי גַּוְונָא לָא קָפְדִי אַהֲדָדֵי.
אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן מַכִּיר כּוּ'. וְהַלָּה מָה טוֹעֵן? אִי דְּקָאָמַר אִין – פְּשִׁיטָא! וְאִי לָא אָמַר אִין, לָמָּה נוֹטֵל?! אֶלָּא דְּאָמַר לֵיהּ אֵינִי יוֹדֵעַ.
לֵימָא תִּהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַב נַחְמָן, דְּאִיתְּמַר: מָנֶה לִי בְּיָדְךָ, וְהַלָּה אוֹמֵר: אֵינִי יוֹדֵעַ. רַב הוּנָא וְרַב יְהוּדָה אָמְרִי: חַיָּיב. רַב נַחְמָן וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמְרִי: פָּטוּר.
כִּדְאָמַר רַב נַחְמָן: כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ עֵסֶק שְׁבוּעָה בֵּינֵיהֶן. הָכָא נָמֵי: כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ עֵסֶק שְׁבוּעָה בֵּינֵיהֶן.
הֵיכִי דָּמֵי עֵסֶק שְׁבוּעָה? כִּדְרָבָא. דְּאָמַר רָבָא: מָנֶה לִי בְּיָדְךָ, וְהַלָּה אוֹמֵר: אֵין לְךָ בְּיָדִי אֶלָּא חֲמִשִּׁים, וְהַשְּׁאָר אֵינִי יוֹדֵעַ. מִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִישָּׁבַע – יְשַׁלֵּם.
וְעוֹלוֹת לוֹ מִן הַחֶשְׁבּוֹן. סָבַר רָבָא לְמֵימַר לְפִי חֶשְׁבּוֹן שְׁבוּרוֹת. אַלְמָא כֵּיוָן דְּאָמַר אֵינִי יוֹדֵעַ, רִיעַ טְפֵי.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אַדְּרַבָּה, הָא רִיעַ טְפֵי. מִדְּהָנֵי יָדַע, טְפֵי לָא יָדַע – תּוּ לֵית לֵיהּ, וְאִידַּךְ כּוּלְּהוּ דְּהַיְאךְ נִינְהוּ!
אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: לְפִי חֶשְׁבּוֹן שְׁלֵימוֹת. אִי הָכִי מַאי קָמְהַנֵּי לֵיהּ? לְמַלְבְּנָא רַוְוחָא. אִי נָמֵי טִינָא דִּמְעַבְּדָא.
מַתְנִי' הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּיה. נִפְחֲתָה הָעֲלִיָּיה, וְאֵין בַּעַל הַבַּיִת רוֹצֶה לְתַקֵּן – הֲרֵי בַּעַל הָעֲלִיָּיה יוֹרֵד וְדָר לְמַטָּה, עַד שֶׁיְּתַקֵּן לוֹ אֶת הָעֲלִיָּיה.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הַתַּחְתּוֹן נוֹתֵן אֶת הַתִּקְרָה, וְהָעֶלְיוֹן אֶת הַמַּעֲזִיבָה.
מַתְנִי' הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּיה שֶׁל שְׁנַיִם, שֶׁנָּפְלוּ – שְׁנֵיהֶם חוֹלְקִין בָּעֵצִים וּבָאֲבָנִים וּבֶעָפָר. וְרוֹאִין אֵלּוּ אֲבָנִים הָעֲשׂוּיוֹת לְהִשְׁתַּבֵּר. אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן מַכִּיר מִקְצָת אֲבָנָיו – נוֹטְלָן, וְעוֹלוֹת לוֹ מִן הַחֶשְׁבּוֹן.
רַב אָמַר: בְּרוּבָּהּ, אֲבָל בְּאַרְבָּעָה – לֹא: אָדָם דָּר חֶצְיוֹ לְמַטָּה וְחֶצְיוֹ לְמַעְלָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר, בְּאַרְבָּעָה: אֵין אָדָם דָּר חֶצְיוֹ לְמַטָּה וְחֶצְיוֹ לְמַעְלָה.
הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאָמַר עֲלִיָּיה זוֹ – אֲזַדָא! אֶלָּא דַּאֲמַר לֵיהּ עֲלִיָּיה סְתָם – לוֹגַר לֵיהּ אַחֲרִיתִי.
אָמַר רָבָא, לָא צְרִיכָא דַּאֲמַר לֵיהּ: עֲלִיָּיה זוֹ שֶׁאֲנִי מַשְׂכִּיר לָךְ, כִּי סָלְקָא – סְלֵיק בַּהֲדַהּ, וְכִי נָחֲיתָ[א] – חוּת בַּהֲדַהּ. אִי הָכִי, מַאי לְמֵימְרָא?
אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי, דַּאֲמַר לֵיהּ: ''עֲלִיָּיה זוֹ שֶׁעַל גַּבֵּי בַּיִת זֶה אֲנִי מַשְׂכִּיר לָךְ'', דְּהָא שַׁעְבֵּיד בַּיִת לַעֲלִיָּיה.
וְכִי הָא דְּאָמַר רָבִין בַּר רַב אַדָּא אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לַחֲבֵירוֹ ''דָּלִית שֶׁעַל גַּבֵּי פַּרְסֵק זֶה אֲנִי מוֹכֵר לָךְ'', וְנֶעֱקַר הַפַּרְסֵק. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רַבִּי חִיָּיא, וְאָמַר: חַיָּיב אַתָּה לְהַעֲמִיד לוֹ פַּרְסֵק כָּל זְמַן שֶׁהַדָּלִית קַיֶּימֶת.
בָּעֵי רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source