Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Metsi'a
Daf 103a
שָׂכִיר בִּזְמַנּוֹ, נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל.
Traduction
If a hired laborer claims his wages at the proper time, on the day his wages are due, and the employer claims to have already paid him, the laborer takes an oath that he did not receive his wages and takes his wages. So too, in the case of rent, if the landlord demands payment, and the renter claims to have paid, the landlord should be able to take an oath and then take the payment.
Rachi non traduit
שכיר בזמנו נשבע ונוטל. אם ביום שיצא ממלאכתו תבעו נשבע שלא קיבל ונוטל שזה אחד מן הנשבעים ונוטלין האמורים במסכת שבועות (דף מד:) שתקנו לו חכמים דשקלוה לשבועה מבעל הבית ושדיוה אשכיר משום דבעל הבית טרוד בפועליו וכסבור שנתן לזה כשנתן לחבירו:
שָׂכִיר הוּא דִּרְמוֹ רַבָּנַן שְׁבוּעָה עֲלֵיהּ, מִשּׁוּם דְּבַעַל הַבַּיִת טָרוּד בְּפוֹעֲלָיו. אֲבָל הָכָא, שׂוֹכֵר מְהֵימַן בִּשְׁבוּעָה.
Traduction
The Gemara explains: Generally, one takes an oath to exempt oneself from paying, not to collect. And it is specifically in the case of a hired laborer that the Sages imposed an oath upon him, due to the fact that the employer is busy with his workers and might mistakenly think he paid a particular worker when in fact he had paid a different one. But here, in the case of rent, where there is no such concern, the renter is deemed credible that he already paid the rent, provided that he takes an oath.
Rachi non traduit
אבל. בעלמא אפי' ביום זמנו נאמן לומר פרעתיך כבר ובשבועת היסת שהטילו חכמים על מי שאינו מודה במקצת:
אָמַר רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן: הַאי מַאן דְּאוֹגַר לֵיהּ בֵּיתָא לְחַבְרֵיהּ לַעֲשַׂר שְׁנִין, וּכְתַב לֵיהּ שְׁטָרָא, וַאֲמַר לֵיהּ: נְקִיטַתְּ חֲמֵשׁ שְׁנִין – מְהֵימַן. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּפְתִּי לְרָבִינָא: אֶלָּא מֵעַתָּה, אוֹזְפֵיהּ מְאָה זוּזֵי בִּשְׁטָרָא, וַאֲמַר לֵיהּ: פְּרַעְתִּיךָ פַּלְגָא – הָכִי נָמֵי דִּמְהֵימַן?
Traduction
§ Rava says that Rav Naḥman says: In the case of one who rented out a house to another for ten years and had written him an undated document attesting to that fact, and later the landlord said to the renter: You have already taken five years of your rental period, he is deemed credible. The burden of proof is not on the landlord, and the renter cannot use the document to demonstrate that he has a right to rent for ten more years. Rav Aḥa of Difti said to Ravina: If that is so, then if one lent a hundred dinars to another, with a promissory note, and later, the borrower said to him: I have already repaid you half the loan, so too should he be deemed credible? This is not the halakha.
Rachi non traduit
וכתב ליה. משכיר לשוכר שטרא שהשכירה לו לעשר שנים ולא נכתב בשטר זמן ולאחר זמן בא לפני ב''ד ואמר כבר דרת בה חמש שנים וזה אמר לא דרתי אלא שלש:
מהימן. בעל הבית דקרקע בחזקת בעליה עומדת על כל דבר דבר ספק הבא לפנינו:
Tossefoth non traduit
נקיטת חמש שנין. פר''ח לשון אחד וכן בקונטרס שאין כתוב בשטר לא תחילת השנים ולא סופן והשטר ביד השוכר ואומר משכיר לשוכר כבר דרת ה' שנים ופריך בשטר מלוה מי נאמן לומר פרעתי פלגא ומשני הכא א''ל האי דכתבי לך שטרא כי היכי דלא תחזק פירוש עיקר השטר נכתב בשבילי שלא תאמר לקוח הוא בידי ואין השטר בידך אלא כדי שלא אכחש לך חשבון השנים כמה היו מכל מקום עיקר השטר בשבילי נכתב שע''י כן יש קול שבמשכנתא הוא אצלך אע''פ שהשטר בידך ולשון שני פר''ח וזה לשונו יש אומרים שכתוב בשטר בזמן כך וכך שכרתי חצרו של פלוני עשר שנים בק' דינרים י' דינרים בכל שנה ואחר ה' שנים טוען השוכר ואמר למשכיר נקיטת שכירות חמש שנין כו' ואסיקנא דהשוכר נאמן ובשבועה ומסתברא כי האי פירושא בתראה עכ''ל ולשון זה נראה עיקר חדא דבנאמנות השוכר האומר שפרע השכירות איירי נמי לעיל מיניה בסמוך ומשמע דבהכי נמי איירי ועוד דהשתא ניחא טפי מה שאמר במסקנא שלא נעשה השטר לגוביינא אלא כדי שלא יחזיק השוכר דלפי זה השטר ישנו ביד המשכיר:
אֲמַר לֵיהּ: הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם – שְׁטַר לְגוּבְיָינָא קָאֵי, אִם אִיתָא דְּפַרְעֵיהּ – אִיבְּעִי לֵיהּ לְמִכְתַּבא אַגַּבֵּיהּ, אִי נָמֵי מִיכְתַּב עֲלֵיהּ תְּבָרָא. אֲבָל הָכָא, אָמַר לֵיהּ: הַאי דִּכְתַיבִי לָךְ שְׁטָרָא – כִּי הֵיכִי דְּלָא תַּחְזֵק עֲלֵיהּ.
Traduction
Ravina said to him: How can these cases be compared? There, in the case of the loan, the promissory note exists to allow the lender to collect the debt, and if it is so that the borrower repaid part of the debt, the lender should have written that fact on the note itself; alternatively, he could have written a receipt to enable the borrower to prove he had paid. But here, in the case of rent, the landlord could say to the renter: The fact that I wrote the document for your rental of the property was only in order to ensure that you would not be able to establish a presumptive ownership of the property and thereby be able to claim it belongs to you. Therefore, the bill cannot be used to prove that the renter has a right to occupy the property.
Rachi non traduit
תברא. שובר:
דלא תחזק בה. דלא תימא לקוחה היא בידי. ולא שתוכל לתבוע עשר שנים לעולם:
אָמַר רַב נַחְמָן: שׁוֹאֵל אָדָם בְּטוּבוֹ לְעוֹלָם.
Traduction
§ Rav Naḥman says: A person may borrow another’s utensil in its good working order forever, i.e., if he requests to borrow it as long as it is in good working order, then even after returning it to the owner, he may continue to take it and use it indefinitely and the owner cannot prevent him from doing so.
Rachi non traduit
שואל אדם בטובו לעולם. אם ראה אדם כלי לחבירו ואמר השאילני בטובו וא''ל הן שאול לו לעולם כל זמן שהוא ראוי למלאכה דהאי בטובו משמע לן כל זמן שהוא טובו אפילו מחזירו חוזר ונוטלו כשיצטרך:
Tossefoth non traduit
שואל אדם בטובו. בערוך בערך. שואל מפרש בטובו בטובה שמחזיק השואל להמשאיל יכול השואל להשתמש לעולם בכליו של משאיל ואין נראה:

אָמַר רַב מָרִי בְּרַהּ דְּבַת שְׁמוּאֵל, וְהוּא (דִּקְנֵי) [דִּקְנוֹ] מִינֵּיהּ.
Traduction
Rav Mari, son of the daughter of Shmuel, said: And that is only if he performed an act of acquisition concerning this right with the owner. Otherwise, once he returns the utensil to the owner, he can no longer borrow it again without his consent.
Rachi non traduit
והוא דקני מיניה. דבעלים אבל לא קני מכי אהדריה כלתה קנייה דמשיכה ראשונה:
אָמַר רַב מָרִי בְּרֵיהּ דְּרַב אָשֵׁי: וּמַהְדַּר לֵיהּ קַתֵּיהּ.
Traduction
Rav Mari, son of Rav Ashi, said: And if the utensil breaks, the borrower may no longer keep it but must return its handle, i.e., the remaining parts, to the owner.
Rachi non traduit
ומהדר ליה קתיה. וכשיפחות שלא יהא ראוי יחזיר לו שבריו דהא לאו במתנה יהביה אלא שאלה הואי ובטובו הוא והאי לאו טוב הוא:
אָמַר רָבָא: הַאי מַאן דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: ''אוֹשְׁלַן מָרָא לְמִירְפַּק בֵּיהּ הַאי פַּרְדֵּיסָא'' – רָפֵיק בֵּיהּ הָהוּא פַּרְדֵּיסָא. ''פַּרְדֵּיסָא'' – רָפֵיק בֵּיהּ כֹּל פַּרְדֵּיסָא דְּבָעֵי. ''פַּרְדֵּיסֵי'' – רָפֵיק וְאָזֵיל כֹּל פַּרְדֵּיסֵי דְּאִית לֵיהּ, וּמַהְדַּר לֵיהּ קַתֵּיהּ.
Traduction
Rava says: In the case of one who says to another: Lend me a hoe in order to dig up this orchard, he may use it only to dig up that orchard that he specified. If he said: Lend it to me to dig up an orchard, then he may use it to dig up any one orchard that he desires. If he said: Lend it to me to dig up orchards, then he may use it to dig up all the orchards he has, however numerous they are. And in all these cases, if it breaks, he must return its handle, i.e., the remaining parts, to the owner.
Rachi non traduit
פרדיסא. סתמא:
רפיק ביה. חד פרדיסא:
כל דבעי. אפילו גדול כאנטוכיא:
ואי א''ל פרדיסי. רפיק ביה כל פרדיסי דאית ליה ולא אמרינן תרי פרדיסי הוא דקאמר ליה דאפי' טובא נמי משמע:
Tossefoth non traduit
פרדיסי רפיק ביה כל פרדיסי דאית ליה. וא''ת דאמר בריש המוכר את הבית (ב''ב דף סא ושם ד''ה ארעתא) ארעתא תרתי משמע ואין לומר דהתם נמי אי אמר ארעאי הוה משמע כולהו כמו פרדיסי דהא אמר התם בסוף פרק (דף סט:) דיקלי יהיב ליה תרי דיקלי ותו לא וי''ל דהיינו דוקא גבי מכר דאין לנו לומר שמכר כל קרקעותיו אלא הפחות אבל בשאלה אינו מקפיד דמשאיל לכל צרכו ועוד י''ל דהתם יד לוקח על התחתונה שהמוכר מוחזק והכא יד המשאיל על התחתונה שהשואל מוחזק וכ''ת לא מקרי שואל מוחזק כיון שסופו להחזיר ואין נשאר בידו כדאמר לעיל קרקע בחזקת בעליה עומדת ואפי' בסוף החדש לא דמי דדוקא קרקע שאין יכול להצניע לשמטו מיד בעלה אזלינן בתר חזקה קמא אבל במטלטלין אזלינן בתר מאן דתופס השתא היכא דליכא חזקת קרקע כנגדה:
אָמַר רַב פָּפָּא, הַאי מַאן דְּאָמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: ''אוֹשְׁלַן הַאי גַּרְגּוּתָא'' וְנָפְלָה – לָא בָּנֵי לַהּ. ''גַּרְגּוּתָא'' וְנָפְלָה – בָּנֵי לַהּ. ''בֵּי גַרְגּוּתָא'' – כָּרֵי וְאָזֵיל כַּמָּה גַּרְגּוּתֵי בְּאַרְעֵיהּ עַד דְּמִתְרְמֵי לֵיהּ, וְצָרִיךְ לְמִיקְנֵי מִינֵּיהּ.
Traduction
Rav Pappa says: In the case of one who says to another: Lend me this well for me to use to irrigate my fields, and then its walls fell down, the borrower may not rebuild it and then use it, as he had specified that he was borrowing that particular well. If he said: Lend me a well, and then its walls fell down, the borrower may rebuild that well and use it, but may not take a different well. If he said: Lend me a place in your land for a well, he may continually dig many different wells in the lender’s land until he happens upon a water source that is suitable for his needs. But in order to have this indefinite right, he needs to perform an act of acquisition concerning this right with the owner.
Rachi non traduit
אושלן. השאילני:
גרגותא. באר מים חיים להשקות שדות:
לא בני לה. אם בא לבנותו ולומר עוד שאול לי לעולם זה מעכב עליו ואומר לא השאלתיך אלא אותו ולא כשנעשה אחר:
בני לה. והרי היא שאולה לו עד שישקה כל שדותיו:
בי גרגותא. אמר לו בלשון הזה השאילני בי גרגותא השאילני מקום לחפור בו באר קאמר ליה:
וכרי ואזיל כמה גרגותי בארעיה. אם לא ימצא כאן יחפור במקום אחר עד דמתרמי ליה מקום הראוי:
וצריך למיקני מיניה. מעיקרא ואי לא קנה מיניה דיבורא בעלמא א''ל ומצי למהדר ביה:
מַתְנִי' הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ וְנָפַל – חַיָּיב לְהַעֲמִיד לוֹ בַּיִת. הָיָה קָטָן – לֹא יַעֲשֶׂנּוּ גָּדוֹל, גָּדוֹל – לֹא יַעֲשֶׂנּוּ קָטָן. אֶחָד – לֹא יַעֲשֶׂנּוּ שְׁנַיִם, שְׁנַיִם – לֹא יַעֲשֶׂנּוּ אֶחָד. לֹא יִפְחוֹת מִן הַחַלּוֹנוֹת וְלֹא יוֹסִיף עֲלֵיהֶם, אֶלָּא מִדַּעַת שְׁנֵיהֶם.
Traduction
MISHNA: In the case of one who rented out a house to another, and then the house fell, the landlord is obligated to provide the renter with another house. If the original house was small, the landlord may not construct a large house as a replacement, and if the original was large, he may not construct a small house as a replacement. If the original had one room, he may not construct the replacement with two rooms, and if the original had two rooms, he may not construct the replacement with one. He may not reduce the number of windows, nor add to them, except with the agreement of both of them.
Rachi non traduit
מתני' חייב להעמיד לו בית. בימי שכירותו:
לא יעשנו קטן. השוכר מעכב עליו אי אפשי בבית גדול ואי אפשי בבית קטן:
גְּמָ' הֵיכִי דָּמֵי? אִי דַּאֲמַר לֵיהּ: ''בַּיִת זֶה'', נְפַל אֲזַל לֵיהּ. אִי דַּאֲמַר לֵיהּ: ''בַּיִת סְתָם'', אֶחָד אַמַּאי לֹא יַעֲשֶׂנּוּ שְׁנַיִם, קָטָן אַמַּאי לֹא יַעֲשֶׂנּוּ גָּדוֹל!
Traduction
GEMARA: What are the circumstances of the mishna’s case? If it is a case where the landlord said to the renter: I am renting this house to you, once it has fallen, it has gone and the rental agreement does not obligate the landlord to provide another one. If it is a case where the landlord said to him: I am renting a house to you, without specification, then even if the original house had one room, why may the landlord not construct its replacement with two rooms, and if the original was small, why may the landlord not construct a large house as a replacement?
אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: דַּאֲמַר לֵיהּ ''בַּיִת שֶׁאֲנִי מַשְׂכִּיר לְךָ מִדַּת אָרְכּוֹ כָּךְ וְכָךְ''.
Traduction
Reish Lakish said: The case is where he said to him: The house that I am renting to you, the measurement of its length is such and such, and its width is such and such. Since he did not specify a specific house, he is obligated to provide a replacement, but it must be of a similar size and structure.
Rachi non traduit
גמ' ואי דאמר ליה בית זה. אני משכיר לך:
אִי הָכִי מַאי לְמֵימְרָא?
Traduction
The Gemara asks: If that is so, what is the purpose of stating this ruling; it is obvious?
אֶלָּא כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר לֵיהּ: ''בֵּית כָּזֶה אֲנִי מַשְׂכִּיר לָךְ''. וְאַכַּתִּי מַאי לְמֵימְרָא? לָא צְרִיכָא: דְּקָאֵי אַגּוּדָּא דְנַהְרָא. מַהוּ דְּתֵימָא: מַאי ''כָּזֶה'' – דְּקָאֵי אַגּוּדָּא דְנַהְרָא, קָא מַשְׁמַע לַן.
Traduction
Rather, when Ravin came, he said that Reish Lakish said: The case is where he said: I am renting to you a house like this. The Gemara persists: But still, what is the purpose of stating this ruling; it is obvious. The Gemara answers: No, the ruling is necessary where the house the landlord spoke of was standing on the bank of a river. Lest you say that what the landlord meant by saying: A house like this, was that he would provide the renter with a house that stands on the bank of a river, therefore, the mishna teaches us that if he uses such an expression, it is taken to refer to the dimensions and structure of the house.
Rachi non traduit
אזדא ליה. הלך לו מזלו גרם ואמאי חייב להעמיד לו בית: וליטעמיך ל''ג:
מהו דתימא מאי כזה דקאי אגודא דנהרא. שהוא חשוב ואגודא דנהרא הוא דמתני בהדיה שדרך בני אדם מקפידין בכך אבל ארכו ורחבו לא אתני בהדיה:
קמ''ל. דאכולה מילתא אתני:
הֲדַרַן עֲלָךְ הַשּׁוֹאֵל
Traduction
MISHNA: With regard to one who receives a field from another to cultivate, either as a tenant farmer, who, in exchange for the right to farm the land, gives a set amount of the produce to the owner, or as a sharecropper, who cultivates the land and receives a set proportion of the produce, the halakha is as follows: In a location where those cultivating the land were accustomed to cut the produce, this one must cut it as well. In a location where they were accustomed to uproot the produce, not to cut it with a sickle or a scythe, this one must uproot it as well. If they were accustomed to plow the land after harvesting the produce, this one must plow as well. All farming of the land shall be conducted in accordance with regional custom. Just as the halakha is that the owner of the field and the one cultivating it divide the produce, so too the halakha is that they divide the stubble and the straw. Just as the halakha is that the owner of the field and the one cultivating it divide the wine, so too the halakha is that they divide
מַתְנִי' הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ, מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִקְצוֹר – יִקְצוֹר, לַעֲקוֹר – יַעֲקוֹר, לַחְרוֹשׁ אַחֲרָיו – יַחְרוֹשׁ, הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בַּתְּבוּאָה, כָּךְ חוֹלְקִין בַּתֶּבֶן וּבַקַּשׁ. כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בַּיַּיִן, כָּךְ חוֹלְקִין
Traduction
Rachi non traduit
מתני' המקבל. או באריסות למחצה ולשליש ולרביע או בחכירות בכך וכך. כורים לשנה:
לחרוש אחריו. אחר הקצירה או העקירה כדי להפוך שרשים של עשבים רעים שבו וימותו ולא יחזרו ויצמחו לכשתזרע:
Tossefoth non traduit
מתני' המקבל. בתבן ובקש. אותו שנקצץ עם השבולת קרוי תבן והנשאר בארץ קרוי קש שקורין אישטובל''א כדכתיב (בראשית כ''ד:

כ''ה) גם תבן גם מספוא רב עמנו ואותו שנשאר בקרקע אין נותנין לבהמות לאכול וכתיב נמי (שמות ה':י''ב) לקושש קש לתבן שהיו מלקטים בשדות הקש הנשאר שם תחת התבן כי התבן כבר הוליכוהו הבעלים איש לביתו וכן אמרינן בפרק שואל (שבת דף קנ:) בשלמא קש משכחת לה במחובר אלא תבן במחובר היכי משכחת לה ובגמרא דקאמר בעינא דתיתבן ארעאי הוה ליה למימר דתתקש אלא משום שרגילות הוא לעשות אשפה מן התבן ולזבל השדה ולהכי קאמר דתיתבן כלומר שיהא הקש במקום הזבל העושין מן התבן והא דקאמר נמי בעינא תיבנא התם לפי שעוקר הכל ודש את הכל במוריגים ומתרכך נקרא הכל תבן [וע''ע תוספות שבת לו: ד''ה כירה]:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source