Daf 119b
תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין לוֹקְחִין מִן הַצַּבָּע לֹא אוֹתוֹת וְלֹא דּוּגְמוֹת וְלֹא תְּלוּשִׁים שֶׁל צֶמֶר, אֲבָל לוֹקְחִין מֵהֶן בֶּגֶד צָבוּעַ, טְוִוי, בְּגָדִים. הַשְׁתָּא טְוִוי שָׁקֵיל, בְּגָדִים מִיבַּעְיָא? מַאי ''בְּגָדִים'' – נַמְטֵי.
Rachi (non traduit)
נמטי. לבדין פליטר''ש בלע''ז ואין שם טווי:
השתא טווי שקלינן בגדים מבעיא. הא אין בגדים אא''כ טוואן:
טווי ובגדים. והנך דוגמאות שטוואן או עשה מהן בגדים לוקחין:
אבל לוקחין ממנו בגד צבוע. דבגד שלם לא גנב ואי נמי גנבו קנייה בשינוי:
תלושי צמר. שתלש מן הגיזה הצמר מעט מעט:
דוגמאות. שמביאין לו הבעלים צמר לצבוע ומביא עמו מעט צמר צבוע ואומר כזה צבע לי:
אותות. כשמביאין לו בגד לצבוע חותך ממנו מעט לפני בעליו לידע אם יקלוט את הצבע ופעמים שמעכבו אצלו ושכחו בעלים:
אָמַר רָבָא: בְּאַתְרָא דְּתַנָּא דִּידַן אִיכָּא תַּרְתֵּי חֲצִינֵי, לְרַבָּתִי קָרֵי לַהּ ''כַּשִּׁיל'', וּלְזוּטַרְתִּי קָרֵי לַהּ ''מַעֲצָד''. בְּאַתְרָא דְּתַנָּא בָּרָא חַד הוּא דְּאִיכָּא, וְקָרוּ לַהּ ''מַעֲצָד''.
Rachi (non traduit)
חד הוא דאיכא. ורבתי היא ומשרת שפאי גסין:
מַה שֶּׁהֶחָרָשׁ כּוּ'. וּרְמִינְהִי: מַה שֶּׁהֶחָרָשׁ מוֹצִיא בְּמַעֲצָד, וְהַנִּפְסָק בִּמְגֵירָה – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת; וְהַיּוֹצֵא מִתַּחַת מַקְדֵּחַ וּמִתַּחַת רָהִיטְנֵי, וְהַנִּגְרָר בִּמְגֵירָה – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ!
Rachi (non traduit)
והנגרר במגירה. דק דק שהיא משרת במקום חתך דק כעפר:
רהיטני. פליינ''א:
מקדח. טרייד''א והיוצא משם דק כעפר:
הנפסק במגירה. פסקי עצים שהעץ ארוך ופוסקו:
מגירה. שייר''ה בלע''ז וסכין הוא שיש בו פגימות הרבה וקוצצת מהר:
אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ: מְלֹא מַחַט, וְחוּץ לַמַּחַט כִּמְלֹא מַחַט. שְׁמַע מִינַּהּ.
אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא מְלֹא מַחַט, וְחוּץ לַמַּחַט כִּמְלֹא מַחַט – פָּחוֹת מִכָּאן חֲזֵי לְסִיכְּתָא; אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ מְלֹא מַחַט, וְחוּץ לַמַּחַט מַשֶּׁהוּ – פָּחוֹת מִכָּאן לְמַאי חֲזֵי?
Rachi (non traduit)
לסיכתא. חבין שפירשנו למעלה:
פחות מכאן למאי חזי. הא אין יכול להפוך המחט ולתוחבו:
תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: הַחַיָּיט שֶׁשִּׁיֵּיר אֶת הַחוּט פָּחוֹת מִכְּדֵי לִתְפּוֹר בּוֹ, וּמַטְלֵית שֶׁהִיא פְּחוּתָה מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ – בִּזְמַן שֶׁבַּעַל הַבַּיִת מַקְפִּיד עֲלֵיהֶן, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת; אֵין בַּעַל הַבַּיִת מַקְפִּיד עֲלֵיהֶן, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ.
הַחַיָּיט שֶׁשִּׁיֵּיר (מִן) [אֶת] הַחוּט כּוּ'. וְכַמָּה לִתְפּוֹר? אָמַר רַב אַסִּי: מְלֹא מַחַט חוּץ לַמַּחַט. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מְלֹא מַחַט, וְחוּץ לַמַּחַט כִּמְלֹא מַחַט; אוֹ דִלְמָא מְלֹא מַחַט, וְחוּץ לַמַּחַט מַשֶּׁהוּ?
Rachi (non traduit)
וחוץ למחט. שכל זמן שאין מן החוט אלא מלא המחט מצומצם אין יכול לתוחבו בבגד: בברייתא גרסינן ומטלית שהיא פחותה מג' על ג':
מלא המחט. מלא אורך המחט:
אִם הָיָה שָׁחוֹר [וְכוּ']. אָמַר רַב יְהוּדָה: קַצָּרָא שְׁמֵיהּ, וְקַצְרָא שָׁקֵיל לֵיהּ. אָמַר רַב יְהוּדָה: הַכֹּל עוֹלִין לְמִנְיַן תְּכֵלֶת; וְיִצְחָק בְּרִי קָפֵיד עֲלַיְיהוּ.
Rachi (non traduit)
קפיד עלייהו. ונוטלן:
הכל עולין למנין תכלת. אותן שלשה חוטין אם לא קצרן הכובס עולין למדת מלא קשר גודל שצריך להרחיק את תכלת של ציצית משפת הבגד במסכת מנחות (דף מב.):
קצרא שמיה וקצרא שקיל ליה. הכובס נקרא קצרי בלשון ארמי וקצרא שהוא מקצר מן הבגד איהו שקיל ליה ודידיה הוא:
תָּנוּ רַבָּנַן: הַנּוֹתֵן עוֹרוֹת לְעַבְּדָן; הַקִּיצּוּעִין וְהַתְּלוּשִׁין – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, וְהָעוֹלֶה וּמִשַּׁטֵּף בְּמַיִם – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ.
Rachi (non traduit)
צמר העולה מן שטף המים שלו. דדבר מועט הוא ואפקורי מפקר ליה:
והתלושין. צמר התלוש מן העור:
הקיצועין. רונייור''ש בלע''ז שמקצע מן העור סביב:
וְאִם הָיָה עוֹשֶׂה אֵצֶל כּוּ'. תָּנוּ רַבָּנַן: מְסַתְּתֵי אֲבָנִים – אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם גָּזֵל. מְפַסְּגֵי אִילָנוֹת, מְפַסְּגֵי גְפָנִים, מְנַקְּפֵי הִיגֵי, מְנַכְּשִׁי זְרָעִים וְעוֹדְרֵי יְרָקוֹת – בִּזְמַן שֶׁבַּעַל הַבַּיִת מַקְפִּיד עֲלֵיהֶם, יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם גָּזֵל; אֵין בַּעַל הַבַּיִת מַקְפִּיד עֲלֵיהֶן, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ.
Rachi (non traduit)
מסתתי אבנים. מרבע אותן ומחליק אותן:
היגא. סנה:
ועודרי ירקות. כשהן תכופות יותר מדאי נוטל אחת מבינתים כדי שיהא מקום להרחיב ולהתפשט:
ומנכשי זרעים. נוטלים ירקות מביניהם:
היגא. סנה:
ניקוף. שייך בהיגא כמו ונקף סבכי היער בברזל (ישעיהו י':ל''ד):
מפסגי אילנות. כשיש בהן ענפים יותר מדאי קוצץ אחת מבינתים והיינו פיסוג לשון דילוג והרחבה:
אָמְרִי: הַשְׁתָּא טְוִוי שָׁקְלִי, אָרוּג מִבַּעְיָא? מַאי ''אָרִיג'' – תִּיכֵי.
Rachi (non traduit)
תיכי. שרשרות שרימ''ש דלא טוואן קודם לכן:
ארוג מבעי. הא ה''ל טווי קודם לאריג:
אֲבָל לוֹקְחִין מֵהֶן בֶּגֶד מְנוּמָּר, עֵרֶב, וּשְׁתִי, טְוִוי, וְאָרִיג.
Rachi (non traduit)
טווי אריג. והיינו אירין דאמרן לא יקח אם טלאן הגרדי לוקחין דקנינהו בשינוי:
בגד מנומר. כלומר אפילו מנומר בצבעים הרבה אע''פ שרגלים לדבר שגנב הצמר מן בגדים שארג לוקחין מהן דקנינהו בשינוי:
תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין לוֹקְחִין מִגַּרְדִּי לֹא אִירִין, וְלֹא נִירִין, וְלֹא פּוּנְקָלִין, וְלֹא שִׁיּוּרֵי פַּקְיעִיּוֹת.
Rachi (non traduit)
פונקלין. טריימ''ש שעושין ליריעות הנארגות מעומד ואין עושין להו קנה כדרך הגרדין:
פקעיות. לוישיי''ל:
נירין. ליציי''ץ:
אירין. דרך הגרדי להניח צמר בקנה של ערב כדי שלא יצא הערב מן הקנה לכאן ולכאן והוא של בעה''ב:
תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין לוֹקְחִין מִן הַסּוֹרֵק מוֹכִין, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. וּבִמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִהְיוֹת שֶׁלּוֹ – לוֹקְחִין. וּבְכָל מָקוֹם לוֹקְחִין מֵהֶן כַּר מָלֵא מוֹכִין וְכֶסֶת מְלֵאָה מוֹכִין. מַאי טַעְמָא? קְנָנְהוּ בְּשִׁינּוּי.
וּמַשְׁוֵיהוּ לְאָרְכּוֹ אֲבָל לֹא לְרָחְבּוֹ. וְהָתַנְיָא אִיפְּכָא! לָא קַשְׁיָא; הָא בִּגְלִימָא, הָא בְּהֶמְיוֹנֵי.
Rachi (non traduit)
המיונא. אינו נראה אלא שני ראשיה התלויין לכך משוה לרחבה ב' ראשיה התלויין:
גלימא משויהו לארכו. כדפרישית לעיל:
וְלֹא יָטִיל בּוֹ יוֹתֵר מִשְּׁלֹשָׁה חוּבִּין. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: אַמְטוֹיֵי וְאֵתוֹיֵי חַד, אוֹ דִּלְמָא אַמְטוֹיֵי וְאֵתוֹיֵי תְּרֵי? תֵּיקוּ.
Rachi (non traduit)
ה''ג אמטויי ואתויי חד או דלמא אמטויי ואתויי תרי. מנהג תופר אומן להוליך ולהביא המחט בבגד קודם שימשוך כל החוט וקא מבעיא ליה הנך ג' חוטין דקתני מי חשיבא הולכה והובאה חד דהוו להו ג' הולכות וג' הובאות א''ד הולכה והובאה תרי חשיב להו:
וְלֹא יִסְרוֹק הַבֶּגֶד לְשִׁתְיוֹ, אֶלָּא לְעֶרְבּוֹ. וְהָתַנְיָא אִיפְּכָא! לָא קַשְׁיָא; הָא בִּגְלִימָא, הָא בְּסַרְבָּלָא.
Rachi (non traduit)
סרבלא. עשוי. לכבוד ולנוי וכשהוא סורק לשתיו נאה יותר:
גלימא. טלית העשויה לכל יום וכשהוא סורק לשתיו נוחה ליקרע מהר:
אָמַר מָר: שְׁנֵי חוּטִין. וְהָאֲנַן תְּנַן: שָׁלֹשׁ! לָא קַשְׁיָא; הָא בְּאַלִּימֵי, וְהָא בְּקַטִּינֵי.
Rachi (non traduit)
אלימי. גסין שנים:
וְלֹא יָטִיל בּוֹ יוֹתֵר מִשְּׁלֹשָׁה חוּבִּין, וְלֹא יִסְרוֹק הַבֶּגֶד לְשִׁתְיוֹ אֶלָּא לְעֶרְבּוֹ. וּמַשְׁוֵיהוּ לְאָרְכּוֹ, אֲבָל לֹא לְרָחְבּוֹ. וְאִם בָּא לְהַשְׁווֹתוֹ עַד טֶפַח – רַשַּׁאי.
Rachi (non traduit)
אפילו עד טפח. ליטול ממנו רצועות רחבות טפח:
ומשויהו. מקום הבליטות שנמתח שם נוטל במספרים:
ולא יטיל בו יותר מג' חובין. דרך הסורקים לתת לולאות של טוי במחט לאורכו של בגד שמותחו בהן כשהוא נסרק וחובטו במקלות וכשנגמר ובולטין אותו מקום הלולאות שנמתח שם משוה אותן ונוטל אותן הקצועים לעצמו כדאמר לקמן ואשמועינן תנא שלא יתפרם לאותן לולאות בחזקה כדי שלא יכול למתחו יותר מדאי אלא ג' חבין יפיינ''ץ בלעז ג' תפירות במחט:

הֲדַרַן עֲלָךְ הַגּוֹזֵל בָּתְרָא וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת בָּבָא קַמָּא
אָמַר רַב יְהוּדָה: כְּשׁוּת וַחֲזִיז – אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם גָּזֵל. בְּאַתְרָא דְּקָפְדִי – יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם גָּזֵל. אָמַר רָבִינָא: וּמָתָא מַחְסֵיָא – אַתְרָא דְּקָפְדִי הוּא.
Rachi (non traduit)
מתא מחסיא. מקום בהמות הוא וצריכין למרעה טוב:
חזיז. שחת של תבואה חטין ושעורין בעודן ירק:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source