Vayedaber

רַב אָשֵׁי אָמַר: כְּשֶׁיָּכוֹל לְהַצִּיל עַל יְדֵי הַדְּחָק. גַּלִּי דַּעְתֵּיהּ – לְעַצְמוֹ, לָא גַּלִּי דַּעְתֵּיהּ – לָאֶמְצַע.

Rachi (non traduit)

Rachi

רב אשי אומר. לעולם באיניש דעלמא וכגון דיכולין להציל ע''י הדחק:

אֲמַר לֵיהּ: מִי דָּמֵי?! הָתָם עָבֵיד שָׁלִיחַ שְׁלִיחוּתֵיהּ, הָכָא לָא עָבֵיד שָׁלִיחַ שְׁלִיחוּתֵיהּ.

תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁיָירָא שֶׁהָיְתָה מְהַלֶּכֶת בַּמִּדְבָּר, וְעָמַד עָלֶיהָ גַּיִיס לְטוֹרְפָהּ – מְחַשְּׁבִין לְפִי מָמוֹן, וְאֵין מְחַשְּׁבִין לְפִי נְפָשׁוֹת.

Rachi (non traduit)

Rachi

לטורפה. לבזזה ונתפשרו עמהן בממון:

וְאִם שָׂכְרוּ תַּיָּיר הַהוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם – מְחַשְּׁבִין אַף לְפִי נְפָשׁוֹת; וְלֹא יְשַׁנּוּ מִמִּנְהַג הַחַמָּרִין.

Rachi (non traduit)

Rachi

תייר. מראה להם הדרך:

אף לפי נפשות. שטעות הדרך במדבר סכנת נפשות היא:

ולא ישנו ממנהג החמרים. שאם נהגו לתייר לפי ממון או לפי נפשות עושין:

רַשָּׁאִין הַחַמָּרִין לְהַתְנוֹת שֶׁכָּל מִי שֶׁיֹּאבַד לוֹ חֲמוֹרוֹ נַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר. בְּכוּסְיָא – אֵין מַעֲמִידִין, שֶׁלֹּא בְּכוּסְיָא – מַעֲמִידִין לוֹ. וְאִם אָמַר: ''תְּנוּ לִי, וַאֲנִי אֶשְׁמוֹר'' – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.

Rachi (non traduit)

Rachi

בכוסיא. בפשיעה:

אין שומעין לו. שמא לא יקח החמור והם לא התנו אלא כדי שיקח החמור ויהיה מוסר נפשו לשמור עמהן בלילות מן החיות וליסטים:

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

ורשאים החמרים להתנות ביניהם. פירוש רשאים להסיע ממון אם כבר עשו תנאי קודם כמו ורשאין בני העיר להסיע על קצתן דב''ב (דף ח:):

פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דְּאִית לֵיהּ חֲמָרָא אַחֲרִינָא. מַהוּ דְּתֵימָא: הָא קָא מְינַטַּר לֵיהּ; קָא מַשְׁמַע לַן – שָׁאנֵי נְטִירוּתָא דְחַד מִנְּטִירוּתָא דְבֵי תְרֵי.

Rachi (non traduit)

Rachi

קא מנטר ליה. ואפילו אם יאמר האחד אני יכול לשמור יפה אבל שנים איני יכול לשמור:

קמ''ל. דאמרי ליה לא כ''ש דהשתא מסרת נפשך טפי:

תָּנוּ רַבָּנַן: סְפִינָה שֶׁהָיְתָה מְהַלֶּכֶת בַּיָּם; עָמַד עָלֶיהָ נַחְשׁוֹל לְטוֹבְעָהּ, וְהֵקֵילּוּ מִמַּשָּׂאָהּ – מְחַשְּׁבִין לְפִי מַשּׂאוֹי, וְאֵין מְחַשְּׁבִין לְפִי מָמוֹן; וְלֹא יְשַׁנּוּ מִמִּנְהַג הַסַּפָּנִים.

Rachi (non traduit)

Rachi

מחשבין לפי משוי. אם השליך זה מאה ליטרין זהב ישליך זה מאה ליטרין ברזל:

וְרַשָּׁאִין הַסַּפָּנִים לְהַתְנוֹת, שֶׁכָּל מִי שֶׁאָבְדָה לוֹ סְפִינָה נַעֲמִיד לוֹ סְפִינָה אַחֶרֶת. אָבְדָה לוֹ בְּכוּסְיָא – אֵין מַעֲמִידִין, שֶׁלֹּא בְּכוּסְיָא – מַעֲמִידִין לוֹ. וְאִי פֵּירַשׁ לְמָקוֹם שֶׁאֵין הַסְּפִינוֹת הוֹלְכִין – אֵין מַעֲמִידִין.

פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דִּבְנִיסָן מְרַחֲקִי חַד אַשְׁלָא, וּבְתִשְׁרִי מְרַחֲקִי תְּרֵי אַשְׁלֵי, וְקָא אָזֵיל בְּיוֹמֵי נִיסָן לִמְקוֹם תִּשְׁרֵי; מַהוּ דְּתֵימָא: דַּוְושֵׁיהּ נָקֵיט וְאָזֵיל, קָא מַשְׁמַע לַן.

Rachi (non traduit)

Rachi

בניסן. שגדל הנהר מהפשרת שלגים ומן הגשמים מרחקים חד אשלא מלא חבל משפת הנהר לתוך המים ובתשרי שהמים חסרים והספינה גוששת אצל שפת הנהר רגילים להתרחק לתוך עומק המים תרי אשלי:

ואזל היאך בניסן למקום תשרי. באמצע המים ומתוך שהנהר גדול וחזק נטבעה:

תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁיָירָא שֶׁהָיְתָה מְהַלֶּכֶת בַּמִּדְבָּר וְעָמַד גַּיִיס וּטְרָפָהּ, וְעָמַד אֶחָד מֵהֶן וְהִצִּיל – הִצִּיל לָאֶמְצַע. וְאִם אָמַר: ''אֲנִי אַצִּיל לְעַצְמִי'' – הִצִּיל לְעַצְמוֹ.

Rachi (non traduit)

Rachi

הציל לאמצע. כל אחד מכיר את שלו ונוטל:

הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּיָכוֹל לְהַצִּיל, אֲפִילּוּ סֵיפָא נָמֵי לָאֶמְצַע! וְאִי דְּלֹא יָכוֹל לְהַצִּיל, אֲפִילּוּ רֵישָׁא נָמֵי לְעַצְמוֹ!

Rachi (non traduit)

Rachi

אי שיכולים. בעלים להציל לא אייאוש ואפי' אמר לעצמו גזלן הוא:

אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: הָכָא בְּשׁוּתָּפִין עָסְקִינַן, וּכְגוֹן זֶה – שׁוּתָּף חוֹלֵק שֶׁלֹּא לְדַעַת חֲבֵירוֹ; אֲמַר – פָּלֵיג, לָא אֲמַר – לָא פָּלֵיג.

Rachi (non traduit)

Rachi

הכא בשותף. ובין יכולים להציל ובין אין יכולין להציל:

וכגון זה. במקום איבוד ממון:

שותף חולק. ואפי' לא ירצה חבירו:

אמר פליג. ומעכב חלקו את מה שהציל:

לא אמר לא פליג. ושפיר עבד דמסר נפשי' אעיסקא דתרוייהו הואיל והוא שותף עמו אורחיה למטרח אכולה עיסקא:

רָבָא אָמַר: הָכָא בְּפוֹעֲלִין עָסְקִינַן, וּכְרַב – דְּאָמַר רַב: פּוֹעֵל יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ אֲפִילּוּ בַּחֲצִי הַיּוֹם.

Rachi (non traduit)

Rachi

בפועל. שהיה שכיר לבעלי ספינה וכשאין יכולין להציל:

וְכַמָּה דְּלָא הֲדַר בֵּיהּ – כְּבִרְשׁוּתֵיהּ דְּבַעַל הַבַּיִת דָּמֵי, וְכִי הָדַר בֵּיהּ – טַעְמָא אַחֲרִינָא הוּא, דִּכְתִיב: ''כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים'' – וְלֹא עֲבָדִים לַעֲבָדִים.

Rachi (non traduit)

Rachi

הדר ביה. וזכי מהפקירא:

לְהָבִיא כְּרוּב וְדוּרְמַסְקָנִין לַחוֹלֶה, וְהָלַךְ וּמְצָאוֹ שֶׁמֵּת אוֹ שֶׁהִבְרִיא – נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ מִשָּׁלֵם!

Rachi (non traduit)

Rachi

דורמסקנין. פרושים לשון מורי. לשון אחר אדרופיי''ש ועשב הוא הנאכל בשלקות קדירה:

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

להביא כרוב ודורמסקנין לחולה. שכרוהו בשביל החולה יותר ממה שהיה ראוי לשוכרו דהכי משמע לשון נותן לו שכרו משלם וצ''ל דמיירי כגון דליכא למימר משטה אני בך שהוא מפסיד במקום אחר כיוצא בזה:

מַתְנִי' הַגּוֹזֵל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וּנְטָלוּהָ מַסִּיקִין, אִם מַכַּת מְדִינָה הִיא – אוֹמֵר לוֹ: ''הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ''; אִם מֵחֲמַת הַגַּזְלָן – חַיָּיב לְהַעֲמִיד לוֹ שָׂדֶה אַחֵר.

Rachi (non traduit)

Rachi

מתני' ונטלוה מסיקין. אנסין גזלוה מן הגזלן:

מכת מדינה היא. דאנסוה ארעתא דאחריני ודהאיך:

ואם מחמת הגזלן. מפרש בגמרא:

גְּמָ' אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מַאן דְּתָנֵי ''מַסִּיקִין'' – לָא מִשְׁתַּבַּשׁ, וּמַאן דְּתָנֵי ''מַצִּיקִין'' – לָא מִשְׁתַּבַּשׁ. מַאן דְּתָנֵי ''מַצִּיקִין'' לָא מִשְׁתַּבַּשׁ, דִּכְתִיב: ''בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק''.

וּמַאן דְּתָנֵי ''מַסִּיקִין'' לָא מִשְׁתַּבַּשׁ, דִּכְתִיב: ''יְיָרֵשׁ הַצְּלָצַל'' – וּמְתַרְגְּמִינַן: יַחְסְנִינֵּיהּ סַקָּאָה.

Rachi (non traduit)

Rachi

גמ' צלצל. ארבה גזלן הוא שאוכל תבואות כל אדם:

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

יחסנינה סקאה. פי' בקונ' ארבה כמו [ומעלה את] הסקאין דבתענית (דף ו.) שהוא מין ארבה ואין נראה לר''ת דלשון ירושה ואחסנתא משמע דאבני אדם איירי ונטלוה מסיקין נמי איירי בבני אדם ונראה שהאויב קרי סקאה שעולין ומכסין את הארץ כדכתיב (שמות י':
ה'). והנה כסה את עין הארץ ועל שם כך נקרא צלצל שמכסה כל הארץ כצל כמו הוי ארץ צלצל כנפים (ישעיהו י''ח:
א') ר''ת ונראה דירושה שייכא שפיר בעופות וחיות כמו וירשוה קאת וקפוד (שם לד):

אִם מֵחֲמַת הַגַּזְלָן – חַיָּיב. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּאַנְסוּהָ לְאַרְעָא דִידֵיהּ וְלָא אֲנַסוּה כּוּלֵּי אַרְעָתָא, הָא מֵרֵישָׁא שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ: אִם מַכַּת מְדִינָה הִיא כּוּ', אִי לָא – לָא!

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

הא מרישא שמעי' מינה. תימה דבכמה מקומות איכא הכי שכופל דבריו וי''ל דדייק מדה''ל למיתני ואם לאו חייב מדקתני ואם מחמת הגזלן חייב להעמיד לו שדה אחר משמע דמילתא באפי' נפשה היא:

לָא צְרִיכָא, דְּאַחְוַי אַחְווֹיֵי. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דְּאַנְסוּהּ גּוֹיִים, (וְאָמְרִי) [וְאַחְוִי] לֵיהּ אַחְוֹיֵי אַרְעָתֵיהּ, וְאַחְוִי הָהִוא בַּהֲדַיְיהוּ.

Rachi (non traduit)

Rachi

דאחוי אחויי. שלא גזלה הוא עצמו אלא שמע מבית המלך שמבקשין לגזול שדות והראה להם טלו קרקע זו של פלוני:

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

לא צריכא דאחוי אחויי. וחייב משום דינא דגרמי כדמשמע לקמן בשמעתין דקאמר זיל לגביה ר' שמעון בן אליקים ור' אלעזר בן פדת דדאין דינא דגרמי וחייבוהו ממתניתין ואם מחמת הגזלן חייב להעמיד לו שדה אחר ותימה לרשב''א דלעיל בהגוזל קמא (בבא קמא דף ק. ושם) לא משכחת דר''מ דאין דינא דגרמי אלא ברייתא דמחיצת הכרם שנפרצה דלא שמעינן דאתא כר''מ אלא מכח ההיא משנה דהמסכך ואמאי לא מייתי התם ממתני' דהכא דמחייבינן בדינא דגרמי ואומר ר''י דלא ניחא ליה לאתויי ממתניתין דהכא דלא קתני בה בהדיא דאחוי אלא מיתורא דמתני' מוקי לה הכי:

הָהוּא גַּבְרָא דְּאַחְוִי אַכַּרְיָא דְחִטֵּי דְּבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, חַיְּיבֵיהּ רַב נַחְמָן לְשַׁלּוֹמֵי. יָתֵיב רַב יוֹסֵף אֲחוֹרֵיהּ דְּרַב הוּנָא בַּר חִיָּיא, וְיָתֵיב רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא לְרַב נַחְמָן: דִּינָא אוֹ קְנָסָא?

אֲמַר לֵיהּ: מַתְנִיתִין הִיא, דִּתְנַן: אִם מֵחֲמַת הַגַּזְלָן – חַיָּיב לְהַעֲמִיד לוֹ שָׂדֶה; וְאוֹקִימְנָא דְּאַחְוִי אַחְווֹיֵי. בָּתַר דִּנְפַק, אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף לְרַב הוּנָא בַּר חִיָּיא: מַאי נָפְקָא לָךְ מִינֵּיהּ