Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Kama
Daf 107b
צְרִיכִין כְּפִירָה בְּמִקְצָת וְהוֹדָאָה בְּמִקְצָת, וְאֵלּוּ הֵן: שׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׁוֹאֵל, נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר.
Traduction
require denial of a part of the claim and admittance of a part of the claim in order to be obligated to take an oath when someone claims to have given them an item as a deposit, and these are they: An unpaid bailee, and a borrower, a paid bailee, and a renter.
Rachi non traduit
צריכין כפירה במקצת והודאה במקצת. קודם שיתחייבו שבועה ואם נשבעו בלא כפירה והודאה אין שבועתו של ש''ח כלום ולא מחייבתו כפל ודרמי בר חמא פליג אדרבי חייא בר יוסף:
אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרָמֵי בַּר חָמָא? שׁוֹמֵר חִנָּם – בְּהֶדְיָא כְּתִיב בֵּיהּ: ''כִּי הוּא זֶה''. שׁוֹמֵר שָׂכָר – יָלֵיף ''נְתִינָה''–''נְתִינָה'' מִשּׁוֹמֵר חִנָּם.
Traduction
The Gemara quotes the source for this statement. Rava said: What is the reasoning for the statement of Rami bar Ḥama? Concerning an unpaid bailee, it is explicitly written with regard to him: ''This is it,'' as explained earlier. Concerning a paid bailee, Rami bar Ḥama learns by means of a verbal analogy to the term giving used with regard to a paid bailee from the term giving used with regard to an unpaid bailee, since the verses about both a paid and an unpaid bailee begin: ''If a man gives his neighbor'' (Exodus 22:6, 9).
שׁוֹאֵל – ''וְכִי יִשְׁאַל'', וָיו מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן. שׂוֹכֵר – אִי לְמַאן דְּאָמַר כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר, הַיְינוּ שׁוֹמֵר שָׂכָר; אִי לְמַאן דְּאָמַר כְּשׁוֹמֵר חִנָּם, הַיְינוּ שׁוֹמֵר חִנָּם.
Traduction
Rava continues: Rami bar Ḥama learns the halakha concerning a borrower from the verse: ''And if [vekhi] a man borrow'' (Exodus 22:13). There is a principle that the conjunction ''and,'' represented by the letter vav, adds to the previous topic. Based on this principle, the halakhot of a borrower are connected to those of the subject of the previous verse, the bailee. Concerning a renter, if Rami bar Ḥama is stating his ruling according to the one who says that a renter is like a paid bailee, this is the same as a paid bailee; if he is stating his ruling according to the one who says that a renter is like an unpaid bailee, this is the same as an unpaid bailee.
Rachi non traduit
פרשה ראשונה. נאמרה בש''ח ושניה בשומר שכר:
שוכר. פלוגתא דר''מ ורבי יהודה לעיל (בבא קמא דף נז:):
וְאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף: הַטּוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב בְּפִקָּדוֹן, אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיִּשְׁלַח בּוֹ יָד. מַאי טַעְמָא? ''וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים, אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ'', מִכְּלָל דְּאִי שָׁלַח בָּהּ יָד – מִיחַיַּיב; לְמֵימְרָא דִּבְשָׁלַח בָּהּ יָד עָסְקִינַן.
Traduction
§ And Rabbi Ḥiyya bar Yosef says: With regard to an unpaid bailee who falsely states the claim, with regard to a deposit, that a thief stole it, and is discovered to have lied, he is not liable to pay double payment unless he misappropriates it, i.e., uses it for his own needs, before taking his oath. What is the reason for this? The verse states: ''If the thief shall not be found, the owner of the house shall approach the judges to determine if he misappropriated his neighbor’s goods'' (Exodus 22:7), and the following verse concludes: ''The one whom the judges convict shall pay double to his neighbor.'' By inference, one can learn that if he misappropriated it, he is liable for double payment; that is to say that we are dealing only with a case where he misappropriates it.
Rachi non traduit
אינו חייב. כפל:
עד שישלח בה יד. קודם שבועה כגון שעשה בה מלאכה:
ה''ג. דאמר קרא ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח:
למימרא. דהאי דכתיב בתריה אשר ירשיעון אלהים וגו':
בששלח בה יד עסקינן. דנמצא רשע בכך שנשבע לשקר שהרי שלח בה יד:
Tossefoth non traduit
עד שישלח בו יד. והא דקתני לעיל (בבא קמא דף קו.) והעדים מעידים אותו שגנבו משלם תשלומי כפל היינו ששלח בו יד:
אֲמַר לְהוּ רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּעוֹמֶדֶת עַל אֲבוּסָהּ שָׁנוּ. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: דַּוְקָא בְּעוֹמֶדֶת עַל אֲבוּסָהּ קָאָמַר, אֲבָל שָׁלַח בָּהּ יָד – קָנָה, וּשְׁבוּעָה לָא מַהְנְיָא בֵּיהּ כְּלוּם; אוֹ דִלְמָא, אֲפִילּוּ עוֹמֶדֶת עַל אֲבוּסָהּ קָאָמַר?
Traduction
Rabbi Ḥiyya bar Abba said to his students: This is what Rabbi Yoḥanan says: They taught this halakha that one who falsely claims that the deposit was stolen is liable for double payment with regard to an animal still standing over its feeding trough, i.e., the bailee is still safeguarding it for its owner. Rabbi Zeira said to Rabbi Ḥiyya bar Abba: Is he stating his ruling specifically with regard to an animal standing over its feeding trough, but if the bailee misappropriated it before taking an oath, he has acquired it, and an oath is not effective for him at all, not even to cause him to be liable to pay double payment? Or perhaps he is stating his ruling even with regard to an animal standing over its feeding trough, in addition to an animal that the bailee misappropriated?
Rachi non traduit
בעומדת על אבוסה. שלא שלח בה יד שנו דחייב כפל:
אבל שלח בה יד. קודם שבועה קנאה בתורת גזילה ושומר חנם אינו נעשה גנב אלא בטענת גנב וזה קודם שטען טענת גנב קנאה וקמה ליה ברשותיה שאם מתה ישלמנה ואשתכח דכי כפר דידיה קא כפר:
או דלמא אפילו עומדת על אבוסה קאמר. וכל שכן כי שלח בה יד דבהכי קאי קרא כדאמר ר' חייא בר יוסף:
אֲמַר לֵיהּ: זוֹ לֹא שָׁמַעְתִּי, כַּיּוֹצֵא בָּהּ שָׁמַעְתִּי; דְּאָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַטּוֹעֵן טַעֲנַת אָבַד וְנִשְׁבַּע, וְחָזַר וְטָעַן טַעֲנַת גַּנָּב וְנִשְׁבַּע, וּבָאוּ עֵדִים – פָּטוּר. מַאי טַעְמָא, לָאו מִשּׁוּם דְּקָנָה בִּשְׁבוּעָה רִאשׁוֹנָה?
Traduction
Rabbi Ḥiyya bar Abba said to him: I did not hear this ruling, so I cannot transmit Rabbi Yoḥanan’s opinion, but I did hear something similar to it, as Rabbi Asi says that Rabbi Yoḥanan says: With regard to an unpaid bailee who falsely states the claim that the deposit was lost and takes an oath to that effect, and retracted and falsely states the claim that a thief stole the deposit and takes an oath to that effect, and witnesses came and testified that he lied, he is exempt from double payment for the second claim. What is the reason; is it not due to the fact that he already acquired the item with the first oath, and therefore the second oath is disregarded, which is why he is not liable for double payment for a false claim of theft? So too, one who misappropriates the deposit thereby acquires it and is no longer obligated to take an oath.
Rachi non traduit
הטוען טענת אבידה ונשבע. ל''ג והודה:
פטור. מן הכפל:
מ''ט לאו משום דקנה בשבועה ראשונה. להתחייב באונסין כדרב ששת דאמר לעיל הכופר בפקדון נעשה עליו גזלן אפי' בלא שבועה והיכא דאשתבע כל שכן דכ''ע מודו אלמא כיון דקמה ליה ברשותיה כי כפר דידיה קא כפר ולא מיחייב ליה כפל וה''ה לשולח בה יד כיון דפשיטא לן בפ' המפקיד (ב''מ מא:) דקמה ליה ברשותיה תו לא מיחייב עליה כפל:
אֲמַר לֵיהּ: לָא, הוֹאִיל וְיָצָא יְדֵי בְּעָלִים בִּשְׁבוּעָה רִאשׁוֹנָה.
Traduction
Rabbi Zeira said to him: No, there is no proof from there, because one could argue that the reason is not because he acquired the item with the first oath; rather, since it left the owner’s possession with the bailee taking the first oath, he is exempt from taking an additional oath with regard to the same claim, but his oath will be significant even after having misappropriated the item.
Rachi non traduit
לא. התם לאו משום דקמה ליה ברשותיה הוא אלא הואיל ויצא שומר זה ידי בעלים בשבועה ראשונה שמבית דין ראשון נסתלק מידם ושבועה אחרונה זו לאו שבועת הדיינים הוא לחייבו כפל דכיון דנשבע בתחילה שוב לא היה מחויב שבועה לבעלים:
Tossefoth non traduit
הואיל ויצא ידי בעלים בשבועה ראשונה. דאע''ג שהודה שלשקר נשבע אין חייב מן הדין לישבע פעם שניה שנגנב כמו שחוזר וטוען אלא נאמן שלא בשבועה לומר שנגנב במגו דאי בעי אמר באמת נשבעתי והיה פטור והא קמ''ל אע''ג. שמושבע מפי ב''ד כגון שטענו בפני ב''ד אחר שלא היו יודעים שנשבע כבר קודם והשביעוהו עתה דפטור כיון שמן הדין לא היה לו לישבע:

אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַבִּי אָבִין אָמַר רַבִּי אִילְעָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַטּוֹעֵן טַעֲנַת אֲבֵידָה בְּפִקָּדוֹן וְנִשְׁבַּע, וְחָזַר וְטָעַן טַעֲנַת גְּנֵיבָה וְנִשְׁבַּע, וּבָאוּ עֵדִים – פָּטוּר, הוֹאִיל וְיָצָא יְדֵי בְּעָלִים בִּשְׁבוּעָה רִאשׁוֹנָה.
Traduction
It was also stated: Rabbi Avin says that Rabbi Ile’a says that Rabbi Yoḥanan says: With regard to one who falsely states the claim, with regard to a deposit, that it is now lost, and takes an oath to that effect, and retracts and falsely states the claim that the deposit was taken through theft and takes an oath to that effect, and witnesses come and testify that he lied with regard to the claim of theft, he is exempt from double payment for the second claim, since it left the owner’s possession with the bailee taking the first oath.
אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הַטּוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב בְּפִקָּדוֹן, כֵּיוָן שֶׁשָּׁלַח בּוֹ יָד – פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? הָכִי קָאָמַר רַחֲמָנָא: ''וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים, אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ וְגוֹ''', הָא שָׁלַח יָדוֹ – פָּטוּר.
Traduction
The Gemara cites an amora who disputes the ruling of Rabbi Ḥiyya bar Yosef. Rav Sheshet says: With regard to an unpaid bailee who falsely states the claim, with regard to a deposit, that a thief stole it, and is discovered to have lied, once he misappropriated it before he took an oath he is exempt. What is the reason for this? This is what the Merciful One is saying, i.e., this is how the verse is to be understood: ''If the thief shall not be found, the owner of the house shall approach the judges if he has not misappropriated his neighbor’s goods'' (Exodus 22:7), indicating that this verse speaks specifically with regard to a case where he did not misappropriate the deposit; consequently, if he misappropriated it, he is exempt from double payment.
Rachi non traduit
כיון ששלח בה יד. קודם שבועה:
ה''ק אם לא שלח. ונקרב בעל הבית וקיימא לן בהמפקיד (שם) דהאי ונקרב לשבועה הוא וכתיב בתריה ישלם שנים אם נמצא רשע:
הא שלח יד פטור. מכל הדין הזה:
Tossefoth non traduit
ושלח בו יד פטור. והא דאמר לעיל והעדים מעידים אותו שאכלו משלם תשלומי כפל צ''ל כגון שאכלו לאחר שבועה ונראה דדוקא קאמר ושלח דגזירת הכתוב היא כדקאמר אם לא שלח הא שלח פטור אבל כופר בפקדון אע''ג דאמר רב ששת לעיל הכופר בפקדון נעשה עליו גזלן כפל מיהא מחייב דהא דקאמר נעשה עליו גזלן היינו להתחייב באונסין:
אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן, וַהֲלֹא שָׁלֹשׁ שָׁבוּעוֹת מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ: ''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא פָּשַׁעְתִּי בָּהּ''; ''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא שָׁלַחְתִּי בָּהּ יָד''; ''שְׁבוּעָה שֶׁאֵינָהּ בִּרְשׁוּתִי''. מַאי, לָאו ''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא שָׁלַחְתִּי בָּהּ יָד'' – דֻּומְיָא דִּשְׁבוּעָה שֶׁאֵינָהּ בִּרְשׁוּתִי''? מָה ''שְׁבוּעָה שֶׁאֵינָהּ בִּרְשׁוּתִי'', כִּי מִיגַּלְּיָא מִילְּתָא דְּאִיתֵיהּ בִּרְשׁוּתֵיהּ – חַיָּיב; ''אַף שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא שָׁלַחְתִּי בָּהּ יָד'', כִּי מִיגַּלְּיָא מִילְּתָא דִּשְׁלַח בָּהּ יָד – חַיָּיב!
Traduction
Rav Naḥman said to Rav Sheshet: But aren’t three oaths administered by the court to any unpaid bailee who claims that the deposit was stolen from him? The first is: An oath that I was not negligent in safeguarding it, thereby enabling it to be stolen; the second is: An oath that I did not misappropriate it; the third is: An oath that it is not in my possession. What, is it not so that: An oath that I did not misappropriate it, is similar to: An oath that it is not in my possession, in the following manner: Just as with regard to: An oath that it is not in my possession, when the matter becomes revealed that it is in his possession, he is liable, so too, with regard to: An oath that I did not misappropriate it, when the matter becomes revealed that he did misappropriate it, he should be liable?
Rachi non traduit
שלש שבועות משביעין. את שומר חנם האומר נגנבה:
שבועה שלא פשעתי. בשמירתו כשנגנבה דאי פשע בה חייב דכתיב על כל דבר פשע:
שבועה שלא שלחתי בה יד. ליהנות בה קודם לכן דאם שלח בה יד קמה ליה ברשותיה דנעשה גזלן עליה ומיחייב באונסין וכ''ש בגניבה ואבידה:
Tossefoth non traduit
והלא שלש שבועות משביעין אותו. וצריך כולהו דאי נשבע שלא פשעתי אכתי חיישינן שמא ברשותו הוא ובאמת נשבע וכשנשבע שאינה ברשותו איכא למיחש שמא שלח בה יד ומתחייב אע''פ שלא פשע ואינה ברשותו:
מאי לאו שלא שלחתי כו'. ה''נ ה''מ לאותובי לרבי חייא ב''ר יוסף ולימא מאי לאו [שלא] שלחתי דומיא דלא פשעתי ולשנויי לא דומיא דאין ברשותי:
אֲמַר לֵיהּ: לָא; ''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא שָׁלַחְתִּי בָּהּ יָד'' – דּוּמְיָא דְּ''שֶׁלֹּא פָּשַׁעְתִּי בָּהּ''. מָה ''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא פָּשַׁעְתִּי בָּהּ'' – כִּי מִיגַּלְּיָא מִילְּתָא דְּפָשַׁע בָּהּ, פָּטוּר מִכֶּפֶל; אַף ''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא שָׁלַחְתִּי בָּהּ יָד'' – כִּי מִיגַּלְּיָא מִילְּתָא דִּשְׁלַח בָּהּ יָד, פָּטוּר מִכֶּפֶל.
Traduction
Rav Sheshet said to him: No, there is no proof from there, because one could say that the halakha of: An oath that I did not misappropriate it, is similar to the halakha of: An oath that I was not negligent in safeguarding it, in the following manner: Just as with regard to: An oath that I was not negligent in safeguarding it, when the matter becomes revealed that he was negligent in safeguarding it, he is exempt from double payment, so too, with regard to: An oath that I did not misappropriate it, when the matter becomes revealed that he did misappropriate it, he is exempt from double payment. Since the comparison can be made between different pairings of the oaths to suggest opposite conclusions, none of these comparisons are definitive.
Rachi non traduit
כי מגליא מילתא דפשע בה. ונגנבה:
פטור מכפל. דהא אינו גנב עליה:
אף שבועה דשלח בה יד כי מגליא מילתא דשלח בה יד פטור מכפל. אפילו עדיין היא אצלו:
Tossefoth non traduit
מה שבועה שלא פשעתי בה כי מגליא מילתא דפשע בה פטור. דהא מהכא דרשינן טוען טענת גנב מדכתיב אם לא ימצא הגנב אלא הוא עצמו גנבו וזה שפשע בה לא גנבו:
בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: מָמוֹן הַמְחַיְּיבוֹ כֶּפֶל פּוֹטְרוֹ מִן הַחוֹמֶשׁ, אוֹ דִלְמָא שְׁבוּעָה הַמְחַיַּיבְתּוֹ כֶּפֶל פּוֹטַרְתּוֹ מִן הַחוֹמֶשׁ?
Traduction
§ The baraita quoted earlier (65b) teaches that a bailee who would be liable for double payment if witnesses were to testify that he had in fact stolen a deposit about which he had taken an oath attesting to its theft does not pay the additional one-fifth payment normally imposed upon one who takes a false oath with regard to a monetary claim. The Gemara explores the reason for this halakha. Rami bar Ḥama raises a dilemma: Is it the monetary obligation that renders him liable for double payment which exempts him from the additional one-fifth payment, or perhaps is it the taking of the oath that renders him liable for double payment which exempts him from the additional one-fifth payment?
Rachi non traduit
בעי רמי בר חמא. דקיימא לן בפרק מרובה (לעיל בבא קמא דף סה:) ממון שאין משתלם בראש דאיכא כפל בהדיה אין מוסיף חומש ולעיל (בבא קמא דף קו.) נמי תנינן לה אם משבאו עדים הודה משלם תשלומי כפל ואשם אבל חומש לא מאן פטר ליה מחומשא ממונא או שבועה:
הֵיכִי דָּמֵי? כְּגוֹן שֶׁטָּעַן טַעֲנַת גַּנָּב וְנִשְׁבַּע, וְחָזַר וְטָעַן טַעֲנַת אָבַד וְנִשְׁבַּע;
Traduction
The Gemara explains: What are the circumstances in which there is a practical difference between these possibilities? It is in a case where he falsely states the claim that a thief stole the deposit and takes an oath to that effect, and retracts and falsely states the claim that it was lost and takes an oath to that effect,
Rachi non traduit
והיכי דמי. כלומר למאי נ''מ כגון שטען טענת גנב כו':
Tossefoth non traduit
כגון שטוען טענת גנב וחזר וטען טענת אבד. ואיפכא לא מצי למימר דאם כן לא מיחייב כפל כדאמר לעיל שכבר יצא ידי בעלים בשבועה ראשונה והכי פירושו וחזר וטען טענת אבד ואומר מה שנשבעתי שנגנב לא כי אלא אבד והיה לי לישבע שאבד אבל אין לפרש שאמר אחר שבועה אבד שא''כ לא ה''מ למפטר נפשיה באבד כיון שהיא ברשותו בשעה שנשבע דאההיא שעה שנשבע לשקר מתחייב באונסין ולא מחייב אהך שבועה חומש ואשם דלא הויא כפירת ממון אלא כשבועת ביטוי בעלמא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source