Daf 41b
אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה אָזֵיל אַיְיתַי תְּרֵי סָהֲדֵי חַד אָמַר תַּרְתֵּי אוּצְיָיתָא עָאל וְחַד אָמַר תְּלָת אוּצְיָיתָא עָאל אֲמַר לֵיהּ זִיל שַׁלֵּים תַּרְתֵּי מִגּוֹ תְּלָת
Tossefoth (non traduit)
אתא לקמיה דרב יהודה כו'. ומסיק דרב יהודה כר''ש בן אלעזר ס''ל ותימה דבפ' זה בורר (סנהדרין דף ל:
ושם לא. ד''ה הוא) אמר רב יהודה עדות המכחשת זה את זה בבדיקות כשרה בדיני ממונות ומוקי לה באחד אומר ארנקי לבנה ואחד אומר ארנקי שחורה אבל אחד אומר מנה שחור ואחד אומר מנה לבן אין מצטרפין נהרדעי אמרי אפי' א' אומר מנה לבן ואחד אומר מנה שחור ומסיק דאינהו דאמור כר''ש בן אלעזר דהכא משמע דרב יהודה דפליג אנהרדעי פליג אר''ש בן אלעזר דהכא וי''ל דרב יהודה נמי כרשב''א ובהא פליגי דנהרדעי סברי דאחד אומר מנה שחור ואחד אומר מנה לבן דמי למילתיה דר''ש בן אלעזר דלא דייקי ביה סהדי ודמי לארנקי ורב יהודה סבר דלא דמי כלל לארנקי דהתם דאין זה גוף המעשה לא היה להן לבדוק אבל מנה דגוף הדבר הוא שמעידין עליו דייקי וקסבר דמודה ר''ש בן אלעזר במנה שחור דבטלה עדותן אפי' לב''ה ולא דמי למנה ומאתים דעבידי דטעו טפי אלא מדמה מנה שחור ומנה לבן לאחד אומר חבית של יין וא' אומר של שמן דבהא מודו כולי עלמא דנחלקה עדותן כדאיתא התם:
אֲמַר לֵיהּ כְּמַאן כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר דְּתַנְיָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל שְׁתֵּי כִּיתֵּי עֵדִים שֶׁאַחַת אוֹמֶרֶת מָנֶה וְאַחַת אוֹמֶרֶת מָאתַיִם שֶׁיֵּשׁ בִּכְלַל מָאתַיִם מָנֶה
עַל מָה נֶחְלְקוּ עַל כַּת אַחַת שֶׁאֶחָד אוֹמֵר מָנֶה וְאֶחָד אוֹמֵר מָאתַיִם שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נֶחְלְקָה עֵדוּתָן וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים יֵשׁ בִּכְלַל מָאתַיִם מָנֶה
Tossefoth (non traduit)
נחלקה עדותן. הקשה ריב''א לב''ש דאמרי בכת אחת נחלקה עדותן דחשיבי להו עדות מוכחשת ואפי' בב' כיתי עדים נמי תבטל עדותן דהוי נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה אפילו הן מאה כדאמר בפ''ק דמכות (דף ה:) ואומר ר''י דלאו פירכא היא דמצינו למימר דב''ש כר' יוסי סבירא להו דאמר התם במה דברי' אמורים בדיני נפשות אבל בדיני ממונות תתקיים העדות בשאר והכי הלכתא דפסיק רב נחמן כוותיה ואפי' לרבי נמי מצי למימר דהכא מצי מיירי כגון דאתו למיחזי ואפי' אתי לאסהודי הני מילי כי מסייעי אהדדי הוא דאמר נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה אבל הכא דהא מכחשי אהדדי לא:
אֲמַר לֵיהּ וְהָא מַיְיתִינָא לָךְ אִיגַּרְתָּא מִמַּעְרְבָא דְּאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אֲמַר לֵיהּ לְכִי תַּיְתֵי
הָהוּא גַּבְרָא דְּדָר בְּקַשְׁתָּא בְּעִילִּיתָא אַרְבַּע שְׁנֵי אֲתָא מָארֵי דְבֵיתָא אַשְׁכְּחֵיהּ אֲמַר לֵיהּ מַאי בָּעֵית בְּהַאי בֵּיתָא אֲמַר לֵיהּ מִפְּלָנְיָא זְבֵינְתַּהּ דְּזַבְנַהּ מִינָּךְ אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא אֲמַר לֵיהּ אִי אִית לָךְ סָהֲדֵי דְּדָר בָּהּ אִיהוּ דִּזְבַנְתְּ מִינֵּיהּ וַאֲפִילּוּ חַד יוֹמָא אוֹקֵימְנָא לַהּ בִּידָךְ וְאִי לָא לָא
אָמַר רַב הֲוָה יָתֵיבְנָא קַמֵּיהּ דְּחַבִּיבִי וַאֲמַרִי לֵיהּ וְכִי אֵין אָדָם עָשׂוּי לִיקַּח וְלִמְכּוֹר בַּלַּיְלָה וַחֲזִיתֵיהּ לְדַעְתֵּיהּ אִי אָמַר לֵיהּ קַמַּאי דִּידִי זַבְנַהּ מִינָּךְ מְהֵימַן מִיגּוֹ דְּאִי בָּעֵי אֲמַר לֵיהּ אֲנָא זְבֵנְתַּהּ מִינָּךְ
אָמַר רָבָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא מִסְתַּבְּרָא דְּקָתָנֵי הַבָּא מִשּׁוּם יְרוּשָּׁה אֵינוֹ צָרִיךְ טַעֲנָה טַעֲנָה הוּא דְּלָא בָּעֵי הָא רְאָיָה בָּעֵי
וְדִלְמָא לָא רְאָיָה בָּעֵי וְלָא טַעֲנָה בָּעֵי וְאִיבָּעֵית אֵימָא שָׁאנֵי לוֹקֵחַ דְּלָא שָׁדֵי זוּזִי בִּכְדִי
אִיבַּעְיָא לְהוּ נִרְאָה בּוֹ מַאי אָמַר אַבָּיֵי הִיא הִיא רָבָא אָמַר עֲבִיד אִינִישׁ דְּסָיַאר אַרְעֵיהּ וְלָא זָבֵין:
שְׁלֹשָׁה לָקוֹחוֹת מִצְטָרְפִין אָמַר רַב וְכוּלָּם בִּשְׁטָר
לְמֵימְרָא דְּסָבַר רַב שְׁטָר אִית לֵיהּ קָלָא וְעֵדִים לֵית לְהוּ קָלָא וְהָאָמַר רַב הַמּוֹכֵר שָׂדֶה בְּעֵדִים גּוֹבֶה מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים הָתָם לָקוֹחוֹת
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source