Daf 10b
וְאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ שָׁאֲלוּ אֶת שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד עַד הֵיכָן כֹּחָהּ שֶׁל צְדָקָה אָמַר לָהֶן צְאוּ וּרְאוּ מָה פֵּירֵשׁ דָּוִד אַבָּא פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד רַבִּי אַבָּא אָמַר מֵהָכָא הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן מְצָדוֹת סְלָעִים מִשְׂגַּבּוֹ לַחְמוֹ נִתָּן מֵימָיו נֶאֱמָנִים מָה טַעַם מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן מְצָדוֹת סְלָעִים מִשְׂגַּבּוֹ מִשּׁוּם דְּלַחְמוֹ נִתָּן וּמֵימָיו נֶאֱמָנִים
וְרַבִּי אַמֵּי נָמֵי מִשּׁוּם שְׁלוֹם מַלְכוּת דְּאִיבְּעִי לֵיהּ לְמִפְלְגִינְהוּ לַעֲנִיֵּי גוֹיִים וְרָבָא נָמֵי לַעֲנִיֵּי גוֹיִים יַהֲבִינְהוּ וְרַבִּי אַמֵּי דְּאִיקְּפַד הוּא
אִיפְרָא הוֹרְמִיז אִימֵּיהּ דְּשַׁבּוּר מַלְכָּא שַׁדַּרָה אַרְבַּע מְאָה דִּינָרֵי לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי וְלָא קַבְּלִינְהוּ שַׁדַּרְ[תִּ]ינְהוּ קַמֵּיהּ דְּרָבָא וְקַבְּלִינְהוּ מִשּׁוּם שְׁלוֹם מַלְכוּת שְׁמַע רַבִּי אַמֵּי אִיקְּפַד אֲמַר לֵית לֵיהּ בִּיבֹשׁ קְצִירָהּ תִּשָּׁבַרְנָה נָשִׁים בָּאוֹת מְאִירוֹת אוֹתָהּ וְרָבָא מִשּׁוּם שְׁלוֹם מַלְכוּת
Rachi (non traduit)
ביבש קצירה תשברנה. כשתכלה זכות שבידן וייבש לחלוחית מעשה צדקה שלהן אז ישברו:
נַעֲנָה רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה וְאָמַר צְדָקָה תְרוֹמֵם גּוֹי וָחֶסֶד לְיִשְׂרָאֵל וּלְאֻמִּים חַטָּאת אָמַר לָהֶם רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לְתַלְמִידָיו נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה מִדְּבָרַי וּמִדִּבְרֵיכֶם לְפִי שֶׁהוּא נוֹתֵן צְדָקָה וָחֶסֶד לְיִשְׂרָאֵל וְלָאוּמּוֹת חַטָּאת מִכְּלָל דְּהוּא נָמֵי אָמַר מַאי הִיא דְּתַנְיָא אָמַר לָהֶם רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי כְּשֵׁם שֶׁהַחַטָּאת מְכַפֶּרֶת עַל יִשְׂרָאֵל כָּךְ צְדָקָה מְכַפֶּרֶת עַל אוּמּוֹת הָעוֹלָם:
אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל עֲדַיִין אָנוּ צְרִיכִין לַמּוֹדָעִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל דִּכְתִיב וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד וָחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת כָּל צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁאוּמּוֹת הָעוֹלָם עוֹשִׂין חֵטְא הוּא לָהֶן שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֶלָּא לְחָרֵף אוֹתָנוּ בּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיָּבֹא וַיַּעַשׂ ה' כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר כִּי חֲטָאתֶם לַה' וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלוֹ וְהָיָה לָכֶם הַדָּבָר הַזֶּה
Rachi (non traduit)
ויבא ויעש ה' כאשר דבר כי חטאתם לה' וגו'. נבוזראדן קאמר ליה לירמיה כשהיה מגלה את ישראל לבבל:
המודעי. מהר המודעי היה:
Tossefoth (non traduit)
ויבא ויעש ה' כאשר דבר כי חטאתם וגו'. ואותה שעה עשה צדקה שהיה מקנא להקב''ה א''נ שהיה מתיר את ירמיה מן הזיקים כדכתיב התם:
נַעֲנָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְאָמַר צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל דִּכְתִיב וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל [וְגוֹ'] וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת כָּל צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁגּוֹיִים עוֹשִׂין חֵטְא הוּא לָהֶן שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֶלָּא לְהִתְיַהֵר בּוֹ וְכָל הַמִּתְיַהֵר נוֹפֵל בְּגֵיהִנָּם שֶׁנֶּאֱמַר זֵד יָהִיר לֵץ שְׁמוֹ עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדוֹן וְאֵין עֶבְרָה אֶלָּא גֵּיהִנָּם שֶׁנֶּאֱמַר יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא
Rachi (non traduit)
יום עברה היום ההוא. ביום הדין משתעי בנבואת צפניה:
נַעֲנָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל דִּכְתִיב וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד וָחָסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת כָּל צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁאוּמּוֹת הָעוֹלָם עוֹשִׂין חֵטְא הוּא לָהֶן שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֶלָּא כְּדֵי שֶׁתִּמָּשֵׁךְ מַלְכוּתָן שֶׁנֶּאֱמַר לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ וַחֲטָיָךָ בְּצִדְקָה פְרֻק וַעֲוָיָתָךְ בְּמִחַן עֲנָיִן הֵן תֶּהֱוֵי אַרְכָא לִשְׁלֵוְתָךְ וְגוֹ'
וּדְעָבֵיד הָכִי לָאו צְדָקָה גְּמוּרָה הִיא וְהָתַנְיָא הָאוֹמֵר סֶלַע זֶה לִצְדָקָה בִּשְׁבִיל שֶׁיִּחְיוּ בָּנַי וּבִשְׁבִיל שֶׁאֶזְכֶּה לָעוֹלָם הַבָּא הֲרֵי זֶה צַדִּיק גָּמוּר לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּיִשְׂרָאֵל כָּאן בְּגוֹי
Rachi (non traduit)
כאן בישראל וכאן בעובד כוכבים. ישראל דעתן לשמים בין יחיה בין לא יחיה אינו מהרהר אחר מדת הדין אבל עכו''ם אינו נותן אלא ע''מ כן ואם לאו מתחרט:
ה''ז צדיק גמור. על דבר זה ומחשבה זו:
תַּנְיָא אָמַר לָהֶן רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לְתַלְמִידָיו בָּנַי מַהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב צְדָקָה תְרוֹמֵם גּוֹי וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת נַעֲנָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְאָמַר צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל דִּכְתִיב וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ וָחָסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת כָּל צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁאוּמּוֹת הָעוֹלָם עוֹשִׂין חֵטְא הוּא לָהֶן שֶׁאֵינָם עוֹשִׂין אֶלָּא לְהִתְגַּדֵּל בּוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר דִּי לֶהֱוֹן מְהַקְרְבִין נִיחוֹחִין לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא וּמְצַלַּיִן לְחַיֵּי מַלְכָּא וּבְנוֹהִי
וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים אַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּא לְכָאן וְתַלְמוּדוֹ בְּיָדוֹ וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים הֲרוּגֵי מַלְכוּת אֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לַעֲמוֹד בִּמְחִיצָתָן מַאן נִינְהוּ אִילֵימָא רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו מִשּׁוּם הֲרוּגֵי מַלְכוּת וְתוּ לָא פְּשִׁיטָא בְּלָאו הָכִי נָמֵי אֶלָּא הֲרוּגֵי לוֹד
Rachi (non traduit)
הרוגי לוד. לוליינוס ופפוס אחים שהרגם (טורנוסרופוס) הרשע בלודקיא כדאמרינן במסכת תענית (דף יח:) על ידי גזירה שנגזרה על ישראל להשמיד על שנמצאת בת מלך הרוגה וחשדו את ישראל עליה ועמדו האחי' הללו ואמרו מה לכם על ישראל אנו הרגנוה:
הרוגי מלכות ותו לא. כלומר הך מלתא לחודא הוא דהוי בהו שנהרגו על קידוש השם ותו לא הוה בהו:
וְאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ שָׁאֲלוּ אֶת שְׁלֹמֹה אֵיזֶהוּ בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא אָמַר לָהֶם כֹּל שֶׁכְּנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד כִּי הָא דְּיוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ חֲלַשׁ אִינְּגִיד אֲמַר לֵיהּ אֲבוּהּ מַאי חָזֵית אֲמַר לֵיהּ עוֹלָם הָפוּךְ רָאִיתִי עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה אֲמַר לֵיהּ עוֹלָם בָּרוּר רָאִיתָ וַאֲנַן הֵיכִי חֲזֵיתִינַּן [אֲמַר לֵיהּ] כִּי הֵיכִי דַּחֲשִׁבִינַן הָכָא חֲשִׁבִינַן הָתָם
Rachi (non traduit)
כי היכי. דאיתינן הכא חשובים ונכבדים הכי איתינן התם:
ואנן. בעלי תורה היאך אתינן היאך יש חשיבותינו:
ותחתונים למעלה. ראיתי עניים שהם בינינו שפלים שם ראיתים חשובים:
עליונים למטה. אותם שהם עליונים כאן מחמת עושרן ראיתי שם שהם למטה:
כנגד זקניו כבוד. אותם שחולקין להם כבוד בעולם הזה מחמת חכמת זקנתם:
Tossefoth (non traduit)
עליונים למטה ותחתונים למעלה. פי' ר''ח דאמרו הגאונים שקבלה בידם רב מפי רב דעולם הפוך היינו שראה שמואל דהוה יתיב קמיה דרב יהודה תלמידיה משום דמיחה בשמואל בפר' במה בהמה (שבת דף נה.) גההיא איתתא דאתיא וצוחא קמיה דשמואל ולא אשגח בה א''ל רב יהודה לית ליה למר אוטם אזנו מזעקת דל וגו':
אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בַּמֶּה תָּרוּם קֶרֶן יִשְׂרָאֵל אָמַר לוֹ בְּכִי תִשָּׂא
Rachi (non traduit)
אמר לו בכי תשא. אם באת לשאת ראשם בהגבהה קח מהם כופר לצדקה:
מֵיתִיבִי מָה יַעֲשֶׂה אָדָם וְיִהְיוּ לוֹ בָּנִים זְכָרִים רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יְפַזֵּר מְעוֹתָיו לַעֲנִיִּים רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר יְשַׂמַּח אִשְׁתּוֹ לִדְבַר מִצְוָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר לֹא יִתֵּן אָדָם פְּרוּטָה לְאַרְנָקִי שֶׁל צְדָקָה אֶלָּא אִם כֵּן מְמוּנֶּה עָלֶיהָ כְּרַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן תְּרַדְיוֹן כִּי קָא אָמְרִינַן דִּמְמַנֵּי עֲלַהּ כְּרַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן תְּרַדְיוֹן
Rachi (non traduit)
לדבר מצוה. לפני תשמיש:
Tossefoth (non traduit)
אלא א''כ ממונה עליה כרבי חנניא בן תרדיון. פי' נאמן כמותו אבל צדיק כמותו לא דהא גבאים דבימי אמוראים לא היו צדיקים כמותו ולהכי נקט ר' חנניא בן תרדיון משום מעשה שבא לידו דאמר פ''ק דמסכת ע''ז (דף יז:) מעות פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים וכן בפרק במה טומנין (שבת דף מט. ושם) דאמר תפילין צריכין גוף נקי כאלישע לא צדיק כאלישע קאמר אלא גוף נקי שידע ליזהר שלא ישן בהם ושלא יפיח בהם קאמר ולא נקט אלישע אלא משום דאיתרחיש ביה ניסא:
נוֹתְנָהּ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְמִי נוֹתְנָהּ נוֹטְלָהּ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִמִּי נוֹטְלָהּ נוֹתְנָהּ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְמִי נוֹתְנָהּ לְאַפּוֹקֵי מִדְּמַר עוּקְבָא נוֹטְלָהּ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִמִּי נוֹטְלָהּ לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי אַבָּא וְאֶלָּא הֵיכִי לֶיעְבֵּיד לִיתֵּיב לְאַרְנָקִי שֶׁל צְדָקָה
Rachi (non traduit)
נותנה ואינו יודע למי נותנה. כדמסיים בסיפיה יתננה בכיס של גבאי צדקה:
דרב עוקבא ור' אבא במס' כתובות (דף סז:) מר עוקבא הוה שדי לענייא דשבבותיה כל יומא ארבעה זוזי בצינורא דדשא הרי שהעני אינו יודע ממי נוטלה והוא יודע למי נותנה ור' אבא הוה צייר בסודריה ושדי לאחוריה וממציא נפשיה לביני עניי והעני נוטלה ויודע ממי נוטלה ואינו יודע למי נותנה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source