Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Avodah Zarah
Daf 69a
נְפַל לְגוֹ חַלָּא, מַאי? אֲמַר לֵיהּ רַב הִילֵּל לְרַב אָשֵׁי: הֲוָה עוֹבָדָא בֵּי רַב כָּהֲנָא, וַאֲסַר רַב כָּהֲנָא. אֲמַר לֵיהּ: הָהוּא אִימַּרְטוּטֵי אִימַּרְטַט.
Traduction
If a mouse fell into vinegar, what is the halakha? Does it enhance its flavor? Rav Hillel said to Rav Ashi: There was such an incident in the study hall of Rav Kahana, and Rav Kahana deemed the vinegar forbidden. This indicates that it enhances the flavor. Rav Ashi said to him: This is not a proof. That mouse was dismembered, and Rav Kahana deemed the vinegar forbidden due to concern that one might consume a substantive piece of the mouse in the vinegar, which is prohibited regardless of the taste.
Rachi non traduit
נפל לגו חלא מאי. מי אמרינן החומץ טעמו קשה ואין השרץ מפיגו לתת בו טעם:
אימרטוטי אימרטט. לחתיכות דקות קטנות ושרץ איסורו בכעדשה כטומאתו וחיישינן דלמא בולע חתיכות שרץ בהדי חומץ:
Tossefoth non traduit
איבעיא להו נפל לגו חלא כו'. וא''ת מ''ש משאר איסורין כמו בשיכרא וי''ל משום דחלא חזק מאד ואגב חורפיה נותן טעם לשבח כמו גבי חילתית או דלמא מעט השרץ נגד המשקה וא''כ אין לנו לאסור כל כך ולכך היה שואל מה יהיה ממנו:
ההוא אימרטוטי אימרטט. יש לתמוה עכשיו היאך אנו אוכלים דבש דבורים והלא רגלי הדבורים מעורבים בדבש ואף על גב דהוי פגם מ''מ השרץ עצמו דאיפגם מיתסר לכ''ע לכ''נ לר''ת דודאי רגלי הדבורים כיון דעצמות בעלמא נינהו מותרים דהא העצמות טהורים דתנן במס' (טהרות פ''א) עצמות החמור טהורות ורגלי הדבורים כעצמות החמור והא דאמרי' אברים אין להם שיעור אפילו פחות מכזית מן המת ופחות מכעדשה מן השרץ היינו לענין טומאה וכגון דאיכא בשר עלויה הא לאו הכי טהורין ולענין אכילה שפיר דמי:
רָבִינָא סְבַר לְשַׁעוֹרֵי בִּמְאָה וְחַד, אָמַר: לָא גָּרַע מִתְּרוּמָה, דִּתְנַן: תְּרוּמָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה. אֲמַר לֵיהּ רַב תַּחְלִיפָא בַּר גִּיזָּא לְרָבִינָא: דִּלְמָא כְּתַבְלִין שֶׁל תְּרוּמָה בִּקְדֵירָה דָּמֵי, דְּלָא בָּטֵיל טַעְמַיְיהוּ!
Traduction
The Gemara relates: Ravina thought that the quantity of vinegar necessary for nullifying the flavor of the mouse should be calculated at 101 times the volume of the mouse. He said: It should not be rendered worse, i.e., more stringent, than teruma, which is nullified by 101 times its volume in a mixture. This is as we learned in a mishna (Terumot 4:7): Teruma is nullified in a mixture by 101 times its volume of permitted food. Rav Taḥlifa bar Giza said to Ravina: Perhaps this case is similar to spice of teruma in a pot, whose flavor is not nullified even by 101 times its volume of permitted food, as the flavor imparted by spice is exceptionally strong.
Tossefoth non traduit
סבר לשעורי בק''א אמר לא גרע מתרומה כו'. תימה נהי דתרומה נינהו כשהוא בקדרה בדבר לח בטלה בס' כדאמר פרק גיד הנשה (חולין דף צז.) קדירה שבשל בה תרומה לא יבשל בה חולין ואם בשל בנ''ט וי''ל דס''ל כיון שטעמו חזק בשכר יש לדמותו לתרומה לדבר יבש וא''ת אמאי לא בטיל באחד ומאתים כמו ערלה וכלאי הכרם וי''ל דשאני התם משום דהוו איסור הנאה לכך לא ילפינן מיניה שרצים דשרו בהנאה אבל תרומה שרי בהנאה:
כתבלין ופלפלין דלא בטיל טעמייהו. לא בס' ולא בק' שהרי מעט תבלין נותן טעם בקדרה גדולה אבל אין לומר דלא בטיל כלל דהא בהדי נותן טעם חשבינן ליה ולא בהדי אוסרין במשהו כדקאמר לעיל (עבודה זרה דף סו.) תבלין של שלשה שמות אסור ומצטרף כו':
רַב אַחַאי שַׁיעַר בְּחַלָּא בְּחַמְשִׁין, רַב שְׁמוּאֵל בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא שַׁיעַר בְּשִׁיכְרָא בְּשִׁיתִּין.
Traduction
Rav Aḥai calculated the amount of vinegar necessary to nullify the flavor of the mouse at fifty times its volume. Although forbidden food in a mixture usually requires the presence of sixty times its volume of permitted food to be nullified, vinegar has a sharp enough flavor that it nullifies the mouse with less. Rav Shmuel, son of Rav Ika, calculated the amount of beer necessary for nullifying the mouse at sixty times the volume of the mouse.
Rachi non traduit
בחמשין. כיון דחומץ טעמו קשה לא בעי שתין לבטוליה דאפילו בחמשין לא יהיב ביה טעמא:
Tossefoth non traduit
שיער בחלא בחמשין. תימה מ''ש דלעיל רוצה להחמיר בו אפילו יותר מס' וק' וכאן מיקל בו וי''ל משום דקסבר דבחלא לא אשבח כ''כ כמו בשיכרא:
וְהִלְכְתָא: אִידֵּי וְאִידֵּי בְּשִׁיתִּין, וְכֵן כָּל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה.
Traduction
The Gemara concludes: And the halakha is that this and that, both vinegar and beer, nullify the mouse with sixty times its volume, and so is the ruling for all prohibitions in the Torah.
Rachi non traduit
ה''ג וכן כל איסור שבתורה. בששים. וכן הלכה רווחת בישראל דמין בשאינו מינו בששים חוץ מחמץ אבל מין במינו מוקמינן בפסחים (דף ל.) הלכתא במשהו כרב וטעמא משום דכל איסורין שבתורה מין במינו במשהו כרב ובחמץ גזירה שאינו מינו אטו מינו:
Tossefoth non traduit
אידי ואידי. פי' בשיכרא וחלא בשיתין בה''ג ובירושלמי קאמר דשרץ לא בטיל כי אם באלף ותלמודינו עיקר דבטל בששים כשאר איסורים:
מַתְנִי' נָכְרִי שֶׁהָיָה מַעֲבִיר עִם יִשְׂרָאֵל כַּדֵּי יַיִן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אִם הָיָה בְּחֶזְקַת הַמִּשְׁתַּמֵּר — מוּתָּר. אִם הוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא מַפְלִיג כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתּוֹם וְיִסְתּוֹם וְיִגּוֹב. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁיִּפְתַּח אֶת הֶחָבִית וְיִגּוֹף וְתִיגּוֹב.
Traduction
MISHNA: With regard to a gentile who was transporting barrels of wine from one place to another place together with a Jew, if the wine was under the presumption of being supervised, it is permitted. But if the Jew notified him that he was going far away, the wine is forbidden if the Jew left for a sufficient amount of time for the gentile to bore a hole [sheyishtom] in the barrel, seal it again with plaster, and for the plaster to dry. Rabban Shimon ben Gamliel says: The wine is forbidden only if it was sufficient time for the gentile to open the barrel by removing the stopper altogether, stop it again by making a new stopper, and for the new stopper to dry.
Rachi non traduit
מתני' אם היה בחזקת המשתמר. מפרש בגמרא שאע''פ שהפליג ישראל מן העובד כוכבים מיל אם לא הודיעו שהוא מפליג מותר דמירתת עובד כוכבים כל שעתא השתא אתי:
ואם הודיעו שמפליג. שמתרחק וחביות סתומות היו:
שיעורו בכדי שישתום ויסתום ויגוב. אם שהה כדי שיקוב העובד כוכבים נקב במגופת החבית ויחזור ויסתום הנקב ותיבש הסתימה אסור:
רשב''ג אומר. אינו נאסר אלא עד שישהא כדי שיפתח את כל מגופת החבית וא''א לנוטלה שלא תשבר כולה:
ויגוף. ויעשה מגופה אחרת חדשה:
ותיגוב. ותיבש אבל לשתימת חור לא חששו משום דמינכרא. ושתום לשון שתום העין (במדבר כ''ד:ג') עין פתוחה דשפיר חזי:
הַמַּנִּיחַ יֵינוֹ בְּקָרוֹן אוֹ בִּסְפִינָה, וְהָלַךְ לוֹ בְּקָפֶנְדַּרְיָא, נִכְנַס לִמְדִינָה וְרָחַץ — מוּתָּר.
Traduction
With regard to one who placed his wine in a wagon or on a ship with a gentile, and went on his way by a shortcut [bekappendarya], such that the gentile does not know when the Jew will encounter him, even if the Jew entered the city and bathed, the wine is permitted, because the gentile would not use the wine for a libation, for fear the owner might catch him at it.
Rachi non traduit
המניח יינו בקרון או בספינה. עם העובד כוכבים:
והלך. ישראל בקפנדריא דרך קצרה:
ונכנס למדינה ורחץ. במרחץ מותר כיון דעובד כוכבים לא ידע דשהי מרתת ולא נגע:
אִם הוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא מַפְלִיג — כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתּוֹם, וְיִסְתּוֹם, וְיִגּוֹב. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁיִּפְתַּח אֶת הֶחָבִית, וְיִגּוֹף, וְתִיגּוֹב.
Traduction
If the Jew informed the gentile that he was going away for a long period of time, the wine is forbidden if it was sufficient time for the gentile to bore a hole in the barrel, seal it again with plaster, and for the plaster to dry. Rabban Shimon ben Gamliel says: It is forbidden only if it was sufficient time for him to open the barrel by removing the stopper altogether, stop it again, and for the new stopper to dry.
הַמַּנִּיחַ נָכְרִי בַּחֲנוּת, אַף עַל פִּי שֶׁיֹּצֵא וְנִכְנָס — מוּתָּר, וְאִם הוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא מַפְלִיג — כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתּוֹם וְיִסְתּוֹם וְיִגּוֹב. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁיִּפְתַּח אֶת הֶחָבִית וְיִגּוֹף וְתִיגּוֹב.
Traduction
With regard to one who left a gentile in his shop, even if the Jew went out and came in and was not there all the time, the wine is permitted. But if the Jew informed the gentile that he was going away for a long period of time, the wine is forbidden if it was sufficient time for the gentile to bore a hole in the barrel, seal it again with plaster, and for the plaster to dry. Rabban Shimon ben Gamliel says: The wine is forbidden only if it was sufficient time for him to open the barrel, stop it again, and for the new stopper to dry.
הָיָה אוֹכֵל עִמּוֹ עַל הַשּׁוּלְחָן, וְהִנִּיחַ לְגִינִין עַל הַשּׁוּלְחָן וְלָגִין עַל הַדּוּלְבְּקִי, וְהִנִּיחוֹ וְיָצָא — מַה שֶּׁעַל הַשּׁוּלְחָן אָסוּר, שֶׁעַל הַדּוּלְבְּקִי מוּתָּר. וְאִם אָמַר לוֹ: הֱוֵי מוֹזֵג וְשׁוֹתֶה — אַף שֶׁעַל הַדּוּלְבְּקִי אָסוּר. חָבִיּוֹת פְּתוּחוֹת אֲסוּרוֹת, סְתוּמוֹת מוּתָּרוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּפְתַּח וְיִגּוֹף וְתִיגּוֹב.
Traduction
If a Jew was eating with a gentile at the table, and left jugs [laginin] of wine on the table and a jug on the side table [hadulebaki], and he left it and went out, what is on the table is forbidden, as it is likely that the gentile handled it, whereas what is on the side table is permitted. But if the Jew said to the gentile: Mix water with the wine and drink, even the jug that is on the side table is forbidden. Similarly, open barrels are forbidden, but sealed barrels are permitted unless the Jew was out of the room for sufficient time for the gentile to open the barrel by removing the stopper, and stop it again by making a new stopper, and for the new stopper to dry.
Rachi non traduit
דולבקי. משנויי''ר:
מה שעל השולחן אסור. דמימר אמר עובד כוכבים זה ישראל זה זמנני לאכול ולשתות ונגע:
שעל הדולבקי מותר. דאין מוכן לסעודה זו:
ואם אמר לו הוי מוזג ושותה. הואיל וחיזק את ידיו ברשות במקצת סמכא דעתיה ונגע בכוליה:
חביות פתוחות. שבבית אסורות:
סתומות מותרות. עד שישהא שיפתח ויגוף ויגוב וסתמא כרבן שמעון מדלא קתני שישתום:
Tossefoth non traduit
היה אוכל עמו על השולחן כו'. תימה דע''כ מיירי בלא הודיעו שמפליג מדשרי על הדולבקי וא''כ כי א''ל נמי הוי מזוג ושותה אמאי אסור וי''ל דמ''מ כיון שהחזיק ידו למזוג ולשתות לא מירתת כלל וכן על השולחן מהאי טעמא אסור וכן בסיפא דקתני חביות סתומות כדי שיפתח וישתום ויסתום ויגוב אסורות ואע''ג דנתפס עליו כגנב על הזיוף ואמר לקמן (עבודה זרה דף ע.) דנתפס עליו כגנב מותר מ''מ הכא שאני שא''ל הוי מזוג ושותה ולכך לא מירתת כל כך כיון שהחזיק ידיו למזוג ולשתות:
גְּמָ' הֵיכִי דָמֵי ''בְּחֶזְקַת הַמִּשְׁתַּמֵּר''? כִּדְתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיוּ חֲמָרָיו וּפוֹעֲלָיו טְעוּנִין טְהָרוֹת, אֲפִילּוּ הִפְלִיג מֵהֶן יוֹתֵר מִמִּיל — טָהֳרוֹתָיו טְהוֹרוֹת, וְאִם אָמַר לָהֶן: ''לְכוּ וַאֲנִי בָּא אַחֲרֵיכֶם'', כֵּיוָן שֶׁנִּתְעַלְּמָה עֵינוֹ מֵהֶם — טָהֳרוֹתָיו טְמֵאוֹת.
Traduction
GEMARA: What are the circumstances described by the phrase: Under the presumption of being supervised? The Gemara explains: It is as it is taught in a baraita: If one’s donkey drivers and laborers were unreliable with regard to ritual impurity [amei ha’aretz], and they were laden with wine or produce that was ritually pure, and he had instructed them not to tamper with it but he does not know whether or not they heeded him, even if he went away from them to a distance of more than a mil, his pure items are still pure, as it may be presumed that they heeded his instructions. But if he said to them: Go and I will come after you, so that they knew he would not be going with them, then once they are out of his sight his pure items are impure.
Tossefoth non traduit
היכי דמי בחזקת המשתמר כדתני' הרי שהיו חמריו כו'. דמתוקמא בבא להם דרך עקלתון וה''נ הכא כגון שיבא לו דרך עקלתון ותימה מאי בעי היכי דמי והא מדקתני סיפא ואם הודיעו שהוא מפליג מכלל דרישא בלא הודיעו שמפליג והיינו חזקת המשתמר דידיה וי''ל דאדרבה מדקתני סיפא ואם הודיעו אסור משמע ליה דא''כ רישא דתני בחזקת המשתמר היינו שימור חשיב טפי מלא הודיעו שמפליג מדתני בחזקת המשתמר ואי ר''ל כגון [שלא] שהודיעו שמפליג לישתוק מלישנא דבחזקת המשתמר ומכללא דסיפא שמעינן ליה אלא ודאי בא לומר שאף לא הודיעו שמפליג יש לחוש בדבר כיון שרואהו העובד כוכבים שמתרחק ותדע דצריך שם חזקת שימור אחר וקבעי מאי הוי ומשני כדתניא כו' כגון שיוכל לבא עליו דרך עקלתון:
מַאי שְׁנָא רֵישָׁא, וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא? אָמַר רַב יִצְחָק: רֵישָׁא בִּמְטַהֵר חֲמָרָיו וּפוֹעֲלָיו לְכָךְ.
Traduction
The Gemara asks: What is different in the first clause, where the produce is pure, and what is different in the latter clause, where it is impure? Rav Yitzḥak said: The ruling of the first clause is stated with regard to a case where he purified his donkey drivers and laborers for this assignment by having them immerse so they would not transfer impurity to the produce.
Rachi non traduit
גמ' מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא. הא קא חזו להו דנגע דקתני טעונין טהרות והני לאו חביות נינהו שיהו סתומות:
במטהר חמריו. שהטבילן ומגען טהור:
Tossefoth non traduit
מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא. פי' דרישא אמאי לא הוי טהרותיו טמאים כמו בסיפא וא''ת לישני ליה דרישא מיירי בלא הודיעו שהפליג ולכך שרי כדתניא אם הניחו בחזקת המשתמר מותר והיינו כשלא הודיעו שהפליג ותירץ רש''י דלא דמי למתני' דהא מיירי בטהרות כגון פירות שהוא מחזיק בידיו ונוגע בהם בכל שעה ולכך פריך דאין לחלק ומ''מ קשה דלוקמא בחביות ולא תקשי מידי דהא טהרות משמע נמי בחביות ועוד קשה דאי מיירי כמו שפירש הקונטרס א''כ לא הוה ליה למיפרך מרישא לסיפא אלא הוה ליה למיפרך מרישא מיניה וביה בהדיא מ''ט דרישא טהרותיו טהורות כיון שהוא מחזיק בו ונוגע בהם כדפ''ה לכ''נ לר''י דלעולם מיירי בחביות מיהו בפתוחות שקל ליגע בהן לכך לא מצי לשנויי בלא הודיעו שהפליג מ''מ ליתסר ולא דמי למתני' דשרי גבי יין בלא הודיעו שהפליג דמתני' מיירי בחביות סתומות וא''ת אכתי לוקמא בסתומות כמו מתני' ולא תקשה רישא לסיפא וי''ל דעל כרחך לא מיתוקמא ברייתא בסתומות מדקתני כיון שנתעלמו ממנו טהרותיו טמאות ואי בסתומות הא בעינן כדי שישתום ויסתום ויגוב אף בהודעה שהפליג כדקתני במתניתין:
אִי הָכִי, סֵיפָא נָמֵי? אֵין עַם הָאָרֶץ מַקְפִּיד עַל מַגַּע חֲבֵירוֹ. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ רֵישָׁא נָמֵי נֵימָא הָכִי!
Traduction
The Gemara raises a difficulty: If that is so, in the latter clause this would also apply. The Gemara answers: An am ha’aretz is not punctilious about contact with another person. Although they themselves were purified, they may have met another am ha’aretz on the way, and the produce would be rendered impure by him. The Gemara further objects: If so, then let us say so even in the first clause; the produce should be impure in that case as well.
Rachi non traduit
על מגע חבירו. הפוגע בו בדרך ולא נטהר לכך:
רישא נמי. כיון שהפליג איכא למיחש הכי:
אָמַר רָבָא:
Traduction
Rava said:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source