1.
אָמַר רַב נַחְמָן _ _ _ וְתָבֹא עָלָיו בְּרָכָה לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ אֵין עוֹדְרִין עִם הַגּוֹי בְּכִלְאַיִם:
פָּפָּא
אָמְרִינַן
בַּמֶּה
יִשְׁבּוֹר
2.
וְאִם אָמַר לָהֶם ''צְאוּ וְאִכְלוּ וַאֲנִי פּוֹרֵעַ'' ''צְאוּ וּשְׁתוּ וַאֲנִי פּוֹרֵעַ'' — חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם שְׁבִיעִית וּמִשּׁוּם מַעֲשֵׂר וּמִשּׁוּם יֵין _ _ _:
לָא
תַּרְגְּמַהּ
נֶסֶךְ
מִיבַּעְיָא
3.
אַלְמָא כִּי קָא פָרַע — דְּמֵי אִיסּוּר קָא פָרַע הָכָא נָמֵי כִּי קָא פָרַע — דְּמֵי אִיסּוּרָא קָא _ _ _:
לָא
פָרַע
לִשְׁבּוֹר
פָּפָּא
4.
אֲבָל חֶנְוָנִי שֶׁאֵין מַקִּיפוֹ מַאי מוּתָּר אִי הָכִי אַדְּתָנֵי ''צְאוּ וְאִכְלוּ בְּדִינָר _ _ _ ''צְאוּ וּשְׁתוּ בְּדִינָר זֶה'' לִיפְלוֹג וְלִיתְנֵי בְּדִידַהּ:
וְלִיתְנֵי
דְּמֵי
כְּגוֹן
זֶה''
5.
וְעוֹד חֶנְוָנִי שֶׁאֵין מַקִּיפוֹ מִי לָא מִשְׁתַּעְבַּד וְהָאָמַר רָבָא הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ''תֵּן מָנֶה לִפְלוֹנִי וְיִקָּנוּ כָּל _ _ _ לָךְ'' קָנָה מִדִּין עָרֵב:
מְחַשֵּׁב
נְכָסַאי
לָךְ
וּמִשּׁוּם
1. אִיסּוּר ?
1 - interdiction.
2 - supplément.
3 - emprisonnement.
4 - n. pr.
2 - supplément.
3 - emprisonnement.
4 - n. pr.
1 - accueil d'un sacrifice.
2 - discours.
2 - discours.
1 - usage, loi.
2 - politesse.
3 - n. pr.
2 - politesse.
3 - n. pr.
force.
2. שְׁמַעְתָּא ?
1 - Passage de la Guemara, quelque chose d'étudié.
2 - tradition, Halakha.
2 - tradition, Halakha.
n. pr.
belle-sœur (dont l'époux est décédé sans enfant).
babylonien.
3. מִי ?
mon maître (titre de savants).
1 - qui, quel.
2 - lorsque.
3 - peut-être.
4 - après que.
2 - lorsque.
3 - peut-être.
4 - après que.
sorte de raisin rouge.
fragments, morceaux.
4. קָא ?
particule de l'accentuation, intraduisible.
vomissement infâme, honte, ignominie.
orme.
fin, extrémité.
5. רָבָא ?
n. pr.
sonnette.
n. pr.
n. pr.
Compléter le mot manquant
0 / 5
Retrouver la traduction
0 / 5
Score
0 / 10