Vayedaber

תְּנֵהוּ עִנְיָן לְכֵלִים, מִכָּאן אָמְרוּ: עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נָכְרִי אֵינָהּ אֲסוּרָה אֶלָּא עַד שֶׁתֵּעָבֵד, וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל מִיָּד.

Traduction

Since the verse does not apply to places that were themselves worshipped, apply it to the matter of vessels that were used for idol worship. It is from here that the Sages stated: A gentile’s object of idol worship is not prohibited until it is worshipped, but a Jew’s object of idol worship is forbidden immediately.

Tossefoth non traduit

תנהו ענין לכלים. ולא דמי לתקרובת הר שהתרנו לעיל בפ' כל הצלמים (עבודה זרה דף מה. ד''ה אלהיהם) דשאני התם דכתיב (תהילים ק''ו:

כ''ח) ויאכלו זבחי מתים ומיניה נפקא לן תקרובת עבודת כוכבים וקרא כי כתיב בפעור כתיב שהוא תלוש ונאסר ולהכי תקרובתו אסורה אבל גבי עבודת כוכבים של מחובר לא מצינו איסור בתקרובתו אלא גבי כלים כדמסיק הכא ואע''ג דדברי קבלה הן עד דאתא דוד גמרא גמירי לה ואתא דוד ואסמכיה אקרא:

וְהָא בְּכֵלִים אוֹקֵימְנָא לַהּ! אָמַר קְרָא: ''אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם'', מַקִּישׁ אֱלֹהֵיהֶם לְכֵלִים, מָה כֵּלִים עַד שֶׁיֵּעָבֵדוּ, אַף אֱלֹהֵיהֶם נָמֵי עַד שֶׁיֵּעָבֵדוּ. וְרַבִּי עֲקִיבָא דְּלָא מַקֵּישׁ, אָמַר לָךְ: ''אֶת'' הִפְסִיק הָעִנְיָן.

Traduction

The Gemara questions how the halakha with regard to an object of idol worship is derived from this verse. But didn’t we interpret this verse as being stated with regard to vessels used in idolatrous worship, and not to an object of idol worship? The Gemara answers: The verse states: ''You shall destroy all the places, where the nations that you are to dispossess served their gods'' (Deuteronomy 12:2). The verse juxtaposes ''their gods'' to ''the places,'' i.e., the vessels used to serve them. Just as the vessels are not forbidden until they are used for worship, so too their gods, the idols, are also not forbidden until they are worshipped. And Rabbi Akiva, who does not consider the terms juxtaposed, he could say to you that the word ''et,'' written in the verse before the term ''their gods,'' separates the matter of their gods from the matter of the vessels.

Rachi non traduit

מקיש אלהות למקומות. דאוקמינן בכלים:

מה כלים עד שיעבדו. דכתיב אשר עבדו שם:

Tossefoth non traduit

ורבי עקיבא דלא מקיש כו'. האי (ואת) לא הוצרך אלא לאפוקי מדרשא דר' ישמעאל דאילו ר''ע טעמא מפסילי אלהיהם:

וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אַשְׁכְּחַן עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נָכְרִי דְּאֵין אֲסוּרָה עַד שֶׁתֵּעָבֵד, דְּיִשְׂרָאֵל דַּאֲסוּרָה מִיָּד מְנָא לֵיהּ? סְבָרָא הוּא, מִדְּנָכְרִי עַד שֶׁתֵּעָבֵד, דְּיִשְׂרָאֵל אֲסוּרָה מִיָּד. אֵימָא: דְּיִשְׂרָאֵל כְּלָל וּכְלָל לָא! הַשְׁתָּא גְּנִיזָה בָּעֲיָא, אִיתְּסוֹרֵי לָא מִיתַּסְרָא?

Traduction

The Gemara asks: And as for the opinion of Rabbi Yishmael, we found a source for the halakha that a gentile’s object of idol worship is not prohibited until it is worshipped. From where does he derive that a Jew’s object of idol worship is prohibited immediately? The Gemara answers: It is based on logical reasoning. From the fact that a gentile’s idol is not forbidden until it is worshipped, it stands to reason that a Jew’s idol is prohibited immediately. The Gemara asks: Why not say that a Jew’s idol is not forbidden at all? The Gemara answers: Now, the status of a Jew’s idol cannot be revoked and the idol requires interment. Is it possible that it does not become prohibited?

Rachi non traduit

השתא גניזה בעיא. דילפינן לקמן מושם בסתר:

וְאֵימָא כִּדְנָכְרִי! אָמַר קְרָא: ''וְאֶת חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם אֶת הָעֵגֶל'', מִשְּׁעַת עֲשִׂיָּיה קָם לֵיהּ בְּחֵטְא.

Traduction

The Gemara challenges: But one could say that a Jew’s idol is forbidden only once it is worshipped, just as a gentile’s idol is forbidden only once it is worshipped. The Gemara answers: The verse states: ''And I took your sin, the calf that you had made, and I burned it with fire'' (Deuteronomy 9:21), which indicates that from the time of its making its worshippers were liable for the sin.

Rachi non traduit

ואימא כדעובד כוכבים. עד שתעבד:

אֵימָא: הָנֵי מִילֵּי לְמֵיקַם גַּבְרָא בְּחֵטְא, אִיתְּסוֹרֵי לָא מִיתַּסְרָא! אָמַר קְרָא: ''אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה'', מִשְּׁעַת עֲשִׂיָּיה קָם לֵיהּ בְּאָרוּר.

Traduction

The Gemara asks: Why not say that this matter applies only with regard to rendering the man who made the idol liable for the sin, but the object of idol worship does not become prohibited until it is worshipped? The Gemara answers: The verse states: ''Cursed be the man who shall make a graven or molten image, an abomination to the Lord, the work of the hands of the craftsman, and shall set it up in a hidden place'' (Deuteronomy 27:15), which indicates that from the time of its making the person who made the idol is liable to be cursed.

אֵימָא הָנֵי מִילֵּי לְמֵיקַם גַּבְרָא בְּ''אָרוּר'', אִיתְּסוֹרֵי לָא מִיתַּסְרָא! ''תּוֹעֲבַת ה''' כְּתִיב.

Traduction

The Gemara asks: Why not say that this matter applies only with regard to rendering the man who made the idol liable to be cursed, but the object of idol worship does not become prohibited until it is worshipped? The Gemara answers: It is written: ''An abomination to the Lord'' (Deuteronomy 27:15). This indicates that the idol itself is an abomination and is therefore prohibited from the time that it is made.

וְרַבִּי עֲקִיבָא? דָּבָר הַמֵּבִיא לִידֵי תּוֹעֵבָה.

Traduction

The Gemara asks: And as for Rabbi Akiva, who does not maintain that a Jew’s idol is forbidden from the time that it is made, how does he interpret this verse? The Gemara answers: Rabbi Akiva explains that the term ''an abomination'' means an object that leads to abomination but itself is not considered an abomination before it is worshipped.

Rachi non traduit

ור''ע. דאמר בשל ישראל עד שתעבד האי תועבת ה' לאו דמיתסר משעת עשייתה אלא ה''ק ארור משעת עשייה דעשייה מביאתו לידי תועבה שעובדה:

וְרַבִּי עֲקִיבָא, עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נָכְרִי דַּאֲסוּרָה מִיָּד מְנָא לֵיהּ? אָמַר עוּלָּא, אָמַר קְרָא: ''פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ'', מִשֶּׁפִּסְּלוֹ נַעֲשֶׂה אֱלוֹהַּ.

Traduction

The Gemara explains the opinion of Rabbi Akiva: And as for the opinion of Rabbi Akiva, from where does he derive that a gentile’s object of idol worship is prohibited immediately? Ulla said: The verse states: ''The graven images of their gods you shall burn with fire; you shall not covet the silver or the gold that is on them and take it for yourself, lest you be snared thereby, for it is an abomination to the Lord your God'' (Deuteronomy 7:25). The term ''graven images'' indicates that from the time that the gentile engraves and carves the stone into an idol it becomes a god and is forbidden.

וְאִידַּךְ, הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתָנֵי רַב יוֹסֵף, דְּתָנֵי רַב יוֹסֵף: מִנַּיִן לְגוֹי שֶׁפּוֹסֵל אֱלוֹהוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: ''פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ''.

Traduction

The Gemara asks: And the other tanna, Rabbi Yishmael, how does he interpret this verse? The Gemara answers: Rabbi Yishmael requires that verse for that which Rav Yosef teaches in a baraita, as Rav Yosef teaches: From where is it derived that a gentile may revoke [sheposel] the status of an object as his god? This is derived from a verse, as it is stated: ''The graven images of [pesilei] their gods you shall burn with fire'' (Deuteronomy 7:25).

Rachi non traduit

שפוסל אלוהו. שיכול לבטלו:

וְאִידַּךְ, נָפְקָא לֵיהּ מִדִּשְׁמוּאֵל, דִּשְׁמוּאֵל רָמֵי: כְּתִיב ''לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם'', וּכְתִיב ''וְלָקַחְתָּ לָךְ''. הָא כֵּיצַד? פִּסְּלוֹ לֶאֱלוֹהַּ — ''לֹא תַחְמֹד'', פְּסָלוֹ מֵאֱלוֹהַּ — ''וְלָקַחְתָּ לָךְ''.

Traduction

The Gemara asks: And the other tanna, Rabbi Akiva, from where does he derive this halakha? The Gemara answers: Rabbi Akiva derives it from the interpretation of Shmuel, as Shmuel raises a contradiction: It is written: ''The graven images of [pesilei] their gods you shall burn with fire; you shall not covet the silver or the gold that is on them'' (Deuteronomy 7:25), and in the continuation of the verse it is written: ''And take it for yourself,'' indicating that one is permitted to take the silver and gold. How can these texts be reconciled? If the gentile engraved and carved the stone as a god, it is immediately rendered forbidden and the prohibition ''you shall not covet'' applies. If the gentile revoked [pesalo] the idol’s status as a god, the continuation of the verse: ''And take it for yourself,'' applies.

Rachi non traduit

כתיב לא תחמוד וכתיב ולקחת לך. ותרוייהו בחד קרא ורישא דקרא פסילי אלהיהם תשרפון באש לא תחמוד וגו':

ה''ק פיסלו לאלוה. שיפה לעבודת כוכבים לא תחמוד:

פסלו מאלוה. שבטלו מלשון פסולת ולקחת לך דפסילי דרישא דקרא תרי גווני משמע ודרשינן ליה אאיסור ואהיתר דקרא:

וְרַבִּי עֲקִיבָא, אַשְׁכְּחַן עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נָכְרִי דַּאֲסוּרָה מִיָּד, דְּיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁתֵּעָבֵד מְנָלַן? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר קְרָא: ''וְשָׂם בַּסָּתֶר'', עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה לָהּ דְּבָרִים שֶׁבַּסֵּתֶר.

Traduction

The Gemara asks: And as for the opinion of Rabbi Akiva, we found a source for the halakha that a gentile’s object of idol worship is prohibited immediately. From where do we derive that a Jew’s object of idol worship is not forbidden until it is worshipped? Rav Yehuda said that the verse states: ''Cursed be the man who shall make a graven or molten image…and shall set it up in a hidden place'' (Deuteronomy 27:15). This indicates that the idol is not rendered forbidden until the idolater performs in service of the idol those matters, i.e., rites, that are performed in a hidden place.

Rachi non traduit

דברים שבסתר. עבודות שבסתר הוא עובדה שלא ישמעו ב''ד ויסקלוהו:

וְאִידַּךְ? הַהוּא מִיבַּעְיָא לֵיהּ לְכִדְרַבִּי יִצְחָק, דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִנַּיִן לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁטְּעוּנָה גְּנִיזָה? שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְשָׂם בַּסָּתֶר''.

Traduction

The Gemara asks: And the other tanna, Rabbi Yishmael, how does he interpret this verse? The Gemara answers: Rabbi Yishmael requires that verse for that which Rabbi Yitzḥak says, as Rabbi Yitzḥak says: From where is it derived that a Jew’s object of idol worship requires interment? This is derived from a verse, as it is stated: ''And shall set it up in a hidden place'' (Deuteronomy 27:15), which Rabbi Yitzḥak interprets as requiring one to inter the idol in a hidden place.

Rachi non traduit

שטעונה גניזה. דכשהיא שלימה גנוזה בקרקע:

וְאִידַּךְ? נָפְקָא לֵיהּ מִדְּרַב חִסְדָּא אָמַר רַב, דְּאָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב: מִנַּיִן לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁטְּעוּנָה גְּנִיזָה? שֶׁנֶּאֱמַר: ''לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבֵּחַ'', מָה מִזְבֵּחַ טָעוּן גְּנִיזָה, אַף אֲשֵׁרָה טְעוּנָה גְּנִיזָה.

Traduction

The Gemara asks: And the other tanna, Rabbi Akiva, from where does he derive this halakha? The Gemara answers: Rabbi Akiva derives it from that which Rav Ḥisda says that Rav says, as Rav Ḥisda says that Rav says: From where is it derived that a Jew’s object of idol worship requires interment? This is derived from a verse, as it is stated: ''You shall not plant for yourself an ashera of any kind of tree beside the altar of the Lord your God'' (Deuteronomy 16:21). The verse juxtaposes an ashera, a tree used as part of idolatrous rites, to the altar. This indicates that just as the altar requires interment, so too an ashera requires interment.

Rachi non traduit

מה מזבח טעון גניזה. דהא אסור בהנאה:

Tossefoth non traduit

מה מזבח טעון גניזה. כמו כלי שרת דאמרינן שגונזה אף אשרה טעונה גניזה פירוש ביעור בלא הנאה כמו עגל ששחקוהו וזרוהו ומיהו מעגל ליכא למילף בין לר' יוסי בין לרבנן דלר' יוסי שמא בשביל כבודן של ישראל שאירעה להם תקלה וקלון על ידו עשה כן ולרבנן בקש לבודקן כסוטות:

וְאִידַּךְ? הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כָּל הַמַּעֲמִיד דַּיָּין שֶׁאֵינוֹ הָגוּן — כְּאִילּוּ נוֹטֵעַ אֲשֵׁרָה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ''שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ'', וּסְמִיךְ לֵיהּ: ''לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ''.

Traduction

The Gemara asks: And the other tanna, Rabbi Yishmael, how does he interpret this verse? The Gemara answers: Rabbi Yishmael requires that verse for that which Reish Lakish says, as Reish Lakish says: Anyone who appoints over the community a judge who is unfit for the position, due to his lack of knowledge or wickedness, is considered as though he plants an ashera among the Jewish people, as it is stated: ''Judges and officers you shall make for yourself in all of your gates'' (Deuteronomy 16:18), and juxtaposed to it is the verse: ''You shall not plant for yourself an ashera of any kind of tree beside the altar of the Lord your God'' (Deuteronomy 16:21).

אָמַר רַב אָשֵׁי: וּבִמְקוֹם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, כְּאִילּוּ נְטָעוֹ אֵצֶל מִזְבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''אֵצֶל מִזְבַּח''.

Traduction

Rav Ashi says: And if one appoints an unsuitable individual as a judge in a place where there are Torah scholars, it is as though he planted an ashera next to the altar, as it is stated: ''Beside the altar of the Lord your God.''

Rachi non traduit

אצל מזבח. תלמידי חכמים. דאשירה אוקמינן בדיין שאינו הגון הלכך מזבח נמי בגברי:

בָּעֵי רַב הַמְנוּנָא: רִיתֵּךְ כְּלִי לַעֲבוֹדָה זָרָה, מַהוּ? עֲבוֹדָה זָרָה דְּמַאן? אִילֵימָא עֲבוֹדָה זָרָה דְּנָכְרִי, בֵּין לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל וּבֵין לְרַבִּי עֲקִיבָא מְשַׁמְּשֵׁי עֲבוֹדָה זָרָה הֵן, וּמְשַׁמְּשֵׁי עֲבוֹדָה זָרָה אֵין אֲסוּרִין עַד שֶׁיֵּעָבֵדוּ! אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה דְּיִשְׂרָאֵל.

Traduction

§ Rav Hamnuna raises a dilemma: If one welded [ritekh] a broken vessel for idol worship, what is the halakha? The Gemara asks: With regard to whose idol worship does Rav Hamnuna raise the dilemma? If we say that Rav Hamnuna is referring to a gentile’s idol worship, that is difficult, as both according to Rabbi Yishmael and according to Rabbi Akiva vessels used in idolatrous worship are considered accessories of idol worship, and accessories of idol worship are not prohibited until they are used for worship. Rather, Rav Hamnuna is referring to a Jews’ idol worship.

Rachi non traduit

ריתך כלי. כלי שנשבר והקיש עליו בקורנס עד שריקעו ונתפשט ונתמלא פגימתו:

בין לר' ישמעאל כו' משמשי עבודת כוכבים של עובד כוכבים אין אסורין עד שיעבדו. כדאמרן לעיל (עבודה זרה דף נא:) הביאום ולא נשתמשו בהן יכול יהו אסורין ת''ל אשר עבדו ור''ע בעבודת כוכבים עצמה פליג אבל בכלים לא פליג:

אַלִּיבָּא דְּמַאן? אִילֵימָא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא, הַשְׁתָּא הִיא גּוּפַהּ לָא מִיתַּסְרָא עַד שֶׁתֵּעָבֵד, מְשַׁמְּשֶׁיהָ מִיבַּעְיָא? וְאֶלָּא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּאָמַר: ''אֲסוּרָה מִיָּד''.

Traduction

The Gemara asks: In accordance with whose opinion does Rav Hamnuna raise the dilemma? If we say that he raises the dilemma in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, this is difficult. Now that the idol itself is not prohibited until it is worshipped, is it necessary to state that its accessories are not forbidden until they are used for idol worship? Rather, perhaps Rav Hamnuna raises the dilemma in accordance with the opinion of Rabbi Yishmael, who says that a Jew’s idol is prohibited immediately.

מַאי מְשַׁמְּשִׁין? מְמַשְׁמְשִׁין גָּמְרִינַן, מָה הָתָם עַד שֶׁיֵּעָבֵדוּ, אַף הָכָא עַד שֶׁיֵּעָבֵדוּ, אוֹ דִלְמָא מִינַּהּ גָּמַר, מָה הִיא אֲסוּרָה מִיָּד, אַף מְשַׁמְּשֶׁיהָ אֲסוּרִין מִיָּד?

Traduction

The Gemara suggest an explanation of the dilemma: What is the halakha with regard to a Jew’s accessories of idol worship? Do we learn the halakha with regard to a Jew’s accessories from the halakha with regard to a gentile’s accessories? Just as there, in the case of a gentile’s accessories of idol worship, they are not forbidden until they are used for idol worship, so too here, in the case of a Jew’s accessories of idol worship, they are not forbidden until they are used for idol worship. Or perhaps the halakha is learned from the halakha with regard to a Jew’s object of idol worship itself. Just as the idol itself is prohibited immediately, so too its accessories are prohibited immediately.

Rachi non traduit

משמשין. דישראל ממשמשי עבודת כוכבים דעובד כוכבים גמר ולא מיתסר עד שישתמשו בהן לעבודת כוכבים:

מַאי אִירְיָא דְּקָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ רִיתֵּךְ כְּלִי? תִּיבְּעֵי לֵיהּ עָשָׂה!

Traduction

The Gemara rejects this explanation: If that is the explanation of Rav Hamnuna’s dilemma, why does he specifically raise the dilemma with regard to one who welded a broken vessel? Let him raise the dilemma with regard to one who fashioned a vessel for idolatrous worship.

Rachi non traduit

עשה. עשאו כולו לעבודה מתחילה:

רַב הַמְנוּנָא מִשּׁוּם טוּמְאָה יְשָׁנָה קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ, דִּתְנַן: כְּלֵי מַתָּכוֹת, פְּשׁוּטֵיהֶן וּמְקַבְּלֵיהֶן טְמֵאִין, נִשְׁתַּבְּרוּ טָהֵרוּ, חָזַר וַעֲשָׂאָן כֵּלִים — יַחְזְרוּ לְטוּמְאָה יְשָׁנָה.

Traduction

The Gemara answers: Rav Hamnuna is referring to a vessel that was used for idol worship before it broke, and he is raising the dilemma with regard to the matter of previous ritual impurity. As we learned in a mishna (Kelim 11:1): With regard to metal vessels, both their flat vessels, which have no repositories, and their receptacles, vessels that have repositories, are all impure if they came into contact with a primary source of ritual impurity. If they broke, they thereby became purified. But if one remade the broken vessels into new vessels, they reassume their previous impurity.

Rachi non traduit

חזרו לטומאתן ישנה. וצריכה טבילה וביציאות השבת (דף טז:) מפרש טעמא גזרה שמא יאמרו טבילה בת יומא עולה. וקא מיבעיא כלי שנשתמשו בו לעבודת כוכבים ואמרי' במסכת שבת בפ' א''ר עקיבא (דף פג.) משמשיה טמאין שברן כדי לטהרן וחזר וריתכן לעבודת כוכבים ועדיין לא נשתמשו בו מי הדר לטומאה קמייתא או לאו:

וְהָכִי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ: כִּי הָדְרָא טוּמְאָה — הָנֵי מִילֵּי לְטוּמְאָה דְּאוֹרָיְיתָא, אֲבָל טוּמְאָה דְּרַבָּנַן — לָא, אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא? וְתִיבְּעֵי לֵיהּ שְׁאָר טוּמְאוֹת דְּרַבָּנַן.

Traduction

And this is the dilemma that Rav Hamnuna is raising: When the mishna teaches that a vessel that is remade reassumes its impurity, does this matter apply only to impurity by Torah law, but in the case of impurity by rabbinic law, such as the impurity of an object of idol worship, it does not apply? Or perhaps there is no difference between impurity by Torah law and impurity by rabbinic law. The Gemara asks: If that is the explanation of Rav Hamnuna’s dilemma, why does he specifically discuss a vessel used for idol worship? Let him raise the dilemma with regard to any other type of impurity by rabbinic law.

Rachi non traduit

מי אמרינן ה''מ. דחוזרין לטומאתן ישנה דאורייתא:

אבל. טומאת עבודת כוכבים דרבנן היא וקראי אסמכתא בעלמא:

שאר טומאות דרבנן. כגון כלי דמטמאו במשקין דמדאורייתא לא מטמאו משקין כלי ורבנן גזור משום משקה זב וזבה כגון רוקו ומימי רגליו דאב הטומאה נינהו ומטמאי כלי:

Tossefoth non traduit

תבעי ליה שאר טומאות דרבנן. פירוש בכלים שנטמאו במשקין כמו שפ''ה ובכלים שעיקר טומאתן דאורייתא דאילו בכלי זכוכית תנן ובפ''ק דשבת (דף טז.) מייתי לה דאין חוזרין לטומאה ישנה והיינו משום דעיקר טומאתן אף בשרץ ובמת מגבם אינם אלא מדרבנן:

חֲדָא מִגּוֹ חֲדָא קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ, טוּמְאָה דְּרַבָּנַן מִי הָדְרָא אוֹ לָא הָדְרָא? וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר לָא הָדְרָא, טוּמְאָה דַּעֲבוֹדָה זָרָה מִשּׁוּם חוּמְרָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה מִי שַׁוְּיוּהָ רַבָּנַן כְּטוּמְאָה דְּאוֹרָיְיתָא אוֹ לָא? תֵּיקוּ.

Traduction

The Gemara answers: Rav Hamnuna is raising two dilemmas, one of which stems from the other. Is impurity by rabbinic law reassumed, or is it not reassumed? And if you say that it is not reassumed, what is the halakha with regard to the impurity of an object of idol worship? Did the Sages render its status like that of impurity by Torah law, due to the stringency of idol worship, or not? The Gemara concludes: The dilemmas shall stand unresolved.

Rachi non traduit

חדא מגו חדא. כלומר בשאר טומאות נמי מיבעיא ליה והאי דנקט עבודת כוכבים שאילה אחרת [היא] הנשאלת מתוך פשטה של ראשונה את''ל בשאר טומאות דרבנן לא הדרי הכא מאי:

בָּעֵי מִינֵּיהּ רַבִּי יוֹחָנָן מֵרַבִּי יַנַּאי: תִּקְרוֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל אֳוכָלִים, מַהוּ? מִי מַהֲנֵיא לְהוּ בִּיטּוּל לְטַהוֹרִינְהוּ מִטּוּמְאָה, אוֹ לָא?

Traduction

§ Rabbi Yoḥanan raised a dilemma to Rabbi Yannai: With regard to an offering consisting of food brought in idolatrous worship, what is the halakha? Is the revocation of their status as an object of idol worship by a gentile effective to purify them from the ritual impurity of an offering brought in idolatrous worship or is it not effective?

Rachi non traduit

תקרובת עבודת כוכבים של אוכלין מהו מי. סלקא טומאה מינייהו ע''י ביטול או לא:

וְתִיבְּעֵי לֵיהּ כֵּלִים! כֵּלִים לָא קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ, כֵּיוָן דְּאִית לְהוּ טָהֳרָה בְּמִקְוֶה — טוּמְאָה נָמֵי בָּטְלָה; כִּי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ — אֳוכָלִין.

Traduction

The Gemara suggests: And let him raise the dilemma with regard to whether revocation of vessels’ status purifies vessels used in idol worship from their impurity. The Gemara explains: Rabbi Yoḥanan does not raise the dilemma with regard to vessels, since they have the ability to attain purity by being immersed in a ritual bath, and therefore their impurity can certainly also be nullified. When he raises the dilemma, it is only with regard to food, which cannot be purified in a ritual bath.

Rachi non traduit

ותיבעי לך כלים. שנשתמשו בהן לעבודת כוכבים אי סלקא טומאה מינייהו כי היכא דסלקא איסורא:

כיון דאית להו טהרה. כשאר טומאות במקוה הכא דמקוה דידיה היינו ביטול כיון דאיסורא בטיל מינייהו טומאה ודאי נמי סלקא:

כי קמיבעיא לן אוכלין. דלית להו טהרה כשאר טומאות במקוה:

וְתִיבְּעֵי לֵיהּ עֲבוֹדָה זָרָה גּוּפַהּ! עֲבוֹדָה זָרָה גּוּפַהּ לָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ,

Traduction

The Gemara suggests: Let him raise the dilemma with regard to whether revoking its status purifies the object of idol worship itself in a case where it consists of food. The Gemara answers: Rabbi Yoḥanan does not raise the dilemma with regard to the object of idol worship itself,

Rachi non traduit

ותיבעי ליה עבודת כוכבים. של אוכלין כגון השתחוה לפת ותיבעי לך אי סלקא טומאה בביטול או לא: