Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Avodah Zarah
Daf 20b
וְלֹא בְּבִגְדֵי צֶבַע [שֶׁל] אִשָּׁה, וְלֹא בַּחֲמוֹר וְלֹא בַּחֲמוֹרָה, וְלֹא בַּחֲזִיר וְלֹא בַּחֲזִירָה, וְלֹא בְּעוֹפוֹת בִּזְמַן שֶׁנִּזְקָקִין זֶה לָזֶה, וַאֲפִילּוּ מָלֵא עֵינַיִם כְּמַלְאַךְ הַמָּוֶת.
Traduction
and a person should not gaze upon the colored garments of a woman; and a person should not gaze at a male donkey, at a female donkey, at a pig, at a sow, or at fowl, when they are mating; and even if one were full of eyes like the Angel of Death and saw from every direction, it is not permitted to look.
Rachi non traduit
ולא בבגדי צבע [של] אשה. שזוכר את האשה כמו שהיא מלובשת בהן שמייפין אותה ומהרהר אחריה:
אָמְרוּ עָלָיו עַל מַלְאַךְ הַמָּוֶת, שֶׁכּוּלּוֹ מָלֵא עֵינַיִם, בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל חוֹלֶה עוֹמֵד מֵעַל מְרַאֲשׁוֹתָיו, וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, וְטִיפָּה שֶׁל מָרָה תְּלוּיָה בּוֹ, כֵּיוָן שֶׁחוֹלֶה רוֹאֶה אוֹתוֹ מִזְדַּעְזֵעַ וּפוֹתֵחַ פִּיו, וְזוֹרְקָהּ לְתוֹךְ פִּיו, מִמֶּנָּה מֵת, מִמֶּנָּה מַסְרִיחַ, מִמֶּנָּה פָּנָיו מוֹרִיקוֹת!
Traduction
They said about the Angel of Death that he is entirely full of eyes. When a sick person is about to die, the Angel of Death stands above his head, with his sword drawn in his hand, and a drop of poison hanging on the edge of the sword. Once the sick person sees him, he trembles and thereby opens his mouth; and the Angel of Death throws the drop of poison into his mouth. From this drop of poison the sick person dies, from it he putrefies, from it his face becomes green.
קֶרֶן זָוִית הֲוַאי.
Traduction
The Gemara answers: Rabban Gamliel did not intentionally look at the woman; rather, he was walking around a corner and he saw her unexpectedly as they each turned.
Rachi non traduit
קרן זוית הואי. כשפונה לימין או לשמאל ליכנס ממבוי למבוי ופוגעין זה את זה בקרן זוית דאינו רואה אותה מרחוק באה כנגדו שיעצם עיניו:
וְלֹא בְּבִגְדֵי צֶבַע [שֶׁל] אִשָּׁה. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: אֲפִילּוּ שְׁטוּחִין עַל גַּבֵּי כּוֹתֶל. אָמַר רַב פָּפָּא: וּבְמַכִּיר בַּעֲלֵיהֶן. אָמַר רָבָא: דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי ''וְלֹא בְּבִגְדֵי צֶבַע אִשָּׁה'', וְלָא קָתָנֵי ''וְלֹא בְּבִגְדֵי צִבְעוֹנִין'', שְׁמַע מִינַּהּ.
Traduction
With regard to the statement in the baraita: Nor may one gaze at the colored garments of a woman, Rav Yehuda says that Shmuel says: This is the halakha even if they are spread on a wall, not only when they are being worn. Rav Pappa says: And the prohibition applies only when one knows their owner. Rava said: The language of the baraita is also precise, as it teaches: Nor may one gaze at the colored garments of a woman, and it does not teach: Nor may one gaze at colored garments. Learn from it that the prohibition applies only to the garments of one he knows.
Rachi non traduit
בעליהן. האשה הרגילה ללובשן:
צבע אשה. משמע שמכירה:
בגדי צבעונין. אינון של נשים ומדקתני בגדי צבע אשה משמע שמכירה:
אָמַר רַב חִסְדָּא: הָנֵי מִילֵּי בְּעַתִּיקֵי, אֲבָל בְּחַדְתֵי לֵית לַן בַּהּ, דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, אֲנַן מָנָא לְאַשְׁפּוֹרֵי הֵיכִי יָהֲבִינַן? הָא קָא מִסְתַּכֵּל!
Traduction
Rav Ḥisda said: That statement applies only in the case of old garments, i.e., garments that have been worn; but in the case of new garments, we have no problem with it. The reason is that if you do not say so, how can we give a woman’s garment before it is worn to a launderer, i.e., one who prepares new garments for use, knowing that the launderer must look at the garments?
Rachi non traduit
בעתיקי. שלבשתן וכבר ראה אותה מלובשת בהן וכשחוזר ורואה אותן נזכר ביפיה. ודוקא בגדי צבעונין לפי שהאשה נאה בהן ולא שכיחי אבל שאר בגדים דשכיחי ואינן לנוי לא מסיק אדעתיה להרהר:
בחדתי. שלא לבשתן מעולם:
לאשפורי. כובס המתקן בגדים חדשים:
וּלְטַעְמָיךְ, הָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: מִין בְּמִינוֹ מוּתָּר לְהַכְנִיס כְּמִכְחוֹל בִּשְׁפוֹפֶרֶת, הָא קָא מִסְתַּכַּל! אֶלָּא בַּעֲבִידְתֵּיהּ טְרִיד, הָכִי נָמֵי בַּעֲבִידְתֵּיהּ טְרִיד.
Traduction
The Gemara refutes this proof: But according to your reasoning, i.e., your assumption that a launderer is no different from all other men, there is a similar difficulty with that which Rav Yehuda says: If one wishes to mate an animal of one species with an animal of its own species, it is permitted to insert the male organ into the female like a brush into a tube. One could ask here as well: But isn’t he looking at the animals as they mate? Rather, he is occupied with his work, and therefore his mind will not entertain sinful thoughts. So too with regard to a launderer, he is occupied with his work, and therefore a launderer differs from other men.
Rachi non traduit
מין במינו. בהרבעת בהמה:
מותר. לאדם להכניס בידים אבר הזכר:
כמכחול בשפופרת. מכחול הוא קיסם שמכניסין בשפופרת קנה שהמכחול בתוכה והקיסם קרוי מכחול על שם שכוחלין בו:
הא קא מסתכל. ותניא לעיל לא בחמור ולא בחמורה:
בעבידתיה טריד. לבו על מלאכתו ושוכח בהרהור:
אָמַר מָר: מִמֶּנָּה מֵת. נֵימָא פְּלִיגָא דַּאֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל: אָמַר לִי מַלְאַךְ הַמָּוֶת ''אִי לָא דְּחָיֵישְׁנָא לִיקָרָא דִּבְרִיָּיתָא, הֲוָה פָּרַעְנָא בֵּית הַשְּׁחִיטָה כִּבְהֵמָה''. דִּלְמָא הָהִיא טִיפָּה מְחַתְּכָה לְהוּ לְסִימָנִין.
Traduction
§ The Master said above in the baraita: From this drop of poison on the Angel of Death’s sword, the sick person dies. The Gemara asks: Shall we say that this opinion disagrees with a statement of Shmuel’s father? As Shmuel’s father says: The Angel of Death said to me: Were I not concerned for human dignity, I would uncover the place of the incision of the slaughter, as one does to an animal that is slaughtered. This indicates that the Angel of Death kills by slaughtering his victims with his sword, not by poisoning them. The Gemara answers: Perhaps that drop of poison cuts the two organs that must be severed in ritual slaughter, i.e., the trachea and the esophagus, and thereby slaughters people.
Rachi non traduit
הוה פרענא בית שחיטה. לראות מבחוץ כבהמה. אלמא מחתך ממש הוא:
מִמֶּנָּה מַסְרִיחַ. מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי חֲנִינָא בַּר כָּהֲנָא, דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר כָּהֲנָא: אָמְרִי בֵּי רַב: הָרוֹצֶה שֶׁלֹּא יַסְרִיחַ מֵתוֹ, יְהַפְּכֶנּוּ עַל פָּנָיו.
Traduction
The Gemara notes that the continuation of the baraita, which states that from this drop of poison a corpse putrefies, supports the opinion of Rabbi Ḥanina bar Kahana. As Rabbi Ḥanina bar Kahana says that they say in the school of Rav: One who wishes that his dead relative will not putrefy should turn it on its face immediately, as the drop of poison enters through the mouth, and this causes the putrefaction of the corpse.
תָּנוּ רַבָּנַן: ''וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע'', שֶׁלֹּא יְהַרְהֵר אָדָם בַּיּוֹם וְיָבוֹא לִידֵי טוּמְאָה בַּלַּיְלָה.
Traduction
§ The Gemara cites another source that interprets the verse cited above. The Sages taught a baraita explaining the verse: ''And you shall keep yourself from every evil thing'' (Deuteronomy 23:10), which is immediately followed by the verse: ''If there be among you any man who is not ritually pure by reason of that which happened to him by night'' (Deuteronomy 23:11). This teaches that a person should not think impure thoughts by day and thereby come to the impurity of an emission by night.
Rachi non traduit
ונשמרת מכל דבר רע. וסמיך ליה כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה וקא מזהר ליה להשמר שלא יבא לידי כך:
Tossefoth non traduit
שלא יהרהר אדם ביום. האי קרא דרשה גמורה היא ולא אסמכתא כדמוכח פרק נערה שנתפתתה (כתובות דף מו.) והקשה ה''ר אלחנן א''כ מאי רבותיה דיחזקאל דאמרינן פרק שני דחולין (דף לז:) ונפשי לא מטומאה שלא הרהרתי ביום ובאתי לידי טומאה בלילה ואור''י דמכל מקום רבותא היא ממה שהיה מציל עצמו מהרהור מה שאין כן בשאר אדם דאינו ניצול מהם בכל יום כדאמרי' בבבא בתרא פרק גט פשוט (בבא בתרא דף קסד:) שלשה דברים שאין אדם ניצול מהם בכל יום וקא חשיב הרהור:
מִכָּאן אָמַר רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר: תּוֹרָה מְבִיאָה לִידֵי זְהִירוּת, זְהִירוּת מְבִיאָה לִידֵי זְרִיזוּת, זְרִיזוּת מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת, נְקִיּוּת מְבִיאָה לִידֵי פְּרִישׁוּת, פְּרִישׁוּת מְבִיאָה לִידֵי טָהֳרָה, טָהֳרָה מְבִיאָה לִידֵי חֲסִידוּת, חֲסִידוּת מְבִיאָה לִידֵי עֲנָוָה, עֲנָוָה מְבִיאָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְא, יִרְאַת חֵטְא מְבִיאָה לִידֵי קְדוּשָּׁה, קְדוּשָּׁה מְבִיאָה לִידֵי רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ, רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ מְבִיאָה לִידֵי תְּחִיַּית הַמֵּתִים, וַחֲסִידוּת גְּדוֹלָה מִכּוּלָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: ''אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ''.
Traduction
From here Rabbi Pineḥas ben Ya’ir would say: Torah study leads to care in the performance of mitzvot. Care in the performance of mitzvot leads to diligence in their observance. Diligence leads to cleanliness of the soul. Cleanliness of the soul leads to abstention from all evil. Abstention from evil leads to purity and the elimination of all base desires. Purity leads to piety. Piety leads to humility. Humility leads to fear of sin. Fear of sin leads to holiness. Holiness leads to the Divine Spirit. The Divine Spirit leads to the resurrection of the dead. And piety is greater than all of them, as it is stated: ''Then You did speak in a vision to Your pious ones'' (Psalms 89:20).
Rachi non traduit
תורה. על ידי שעוסק בה ועוד שרואה ומבין אזהרות שבה ונשמר:
זריזות. [זריז] ונשמר קודם לכן שלא תבא עבירה לידו כי הכא דאינו מהרהר לבא לידי טומאה:
זהירות. כשהעבירה בא לידו זהיר להשמר שלא יכשל והכי אמרינן בכל הבשר בשחיטת חולין (חולין דף קז:) מאי לאו דזהיר ולא נגע לא דזריז קדים ומשי ידיה מעיקרא:
נקיות. נקי באין חטא:
פרישות. אף מדבר המותר פורש להחמיר על עצמו:
טהור צח מלובן ועדיף מנקי:
לידי רוח הקודש. להשרות עליו שכינה:
אז דברת בחזון לחסידיך. ולא נאמר ליראיך ולענויך:
Tossefoth non traduit
ענוה מביאה לידי יראת חטא. בירושלמי דשקלים גריס איפכא יראת חטא מביאה לידי ענוה וקא סבר כרבי יהושע בן לוי דבסמוך דאמר ענוה גדולה מכולם והקשה ר' יהודה מפרי''ש דאמרינן במדרש. שלשה דברים שקולים זה כזה יראת חטא חכמה ענוה וי''ל דה''ק דלא סגיא להא בלא הא יראה בלא חכמה וחכמה בלא יראה ושתיהם בלא ענוה וענוה בלא שתיהם:

וּפְלִיגָא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: עֲנָוָה גְּדוֹלָה מִכּוּלָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: ''רוּחַ ה' אֱלֹהִים עָלָי יַעַן מָשַׁח ה' אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים'', ''חֲסִידִים'' לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ''עֲנָוִים'', הָא לָמַדְתָּ שֶׁעֲנָוָה גְּדוֹלָה מִכּוּלָּן.
Traduction
And this statement disagrees with the opinion of Rabbi Yehoshua ben Levi, as Rabbi Yehoshua ben Levi says: Humility is greater than all of them, as it is stated: ''The spirit of the Lord God is upon me; because the Lord has anointed me to bring good tidings to the humble'' (Isaiah 61:1). Since the pious is not stated, but rather ''the humble,'' you learn that humility is greater than all of them.
Tossefoth non traduit
חסידים לא נאמר אלא ענוים. וא''ת הא כתיב נמי אז דברת בחזון לחסידיך ולא כתיב לענויך וי''ל התם חסידים כתיב וכ''ש ענוים אבל לענין בשורת הגאולה פשיטא תולה אותם בחשובי' וגדולים יותר:
אֵין מוֹכְרִין לָהֶן וְכוּ'. תָּנוּ רַבָּנַן: מוֹכְרִין לָהֶן אִילָן עַל מְנָת לָקוֹץ וְקוֹצֵץ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵין מוֹכְרִין לָהֶן אֶלָּא קְצוּצָה. שַׁחַת עַל מְנָת לִגְזוֹז וְגוֹזֵז, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵין מוֹכְרִין לָהֶן אֶלָּא גְּזוּזָה. קָמָה עַל מְנָת לִקְצוֹר וְקוֹצֵר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵין מוֹכְרִין אֶלָּא קְצוּרָה.
Traduction
§ The mishna teaches that one may not sell to a gentile any item that is attached to the ground. The Sages taught: One may sell to them a tree on the condition that he cut it down, and the buyer cuts it down; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Meir says: One may sell to them only a tree that has actually been cut down. Similarly, one may sell to them fodder, i.e., produce that has grown stalks but is not yet ripe, on the condition to cut it down, and he cuts it down; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Meir says: One may sell to them only fodder that has been cut down. So too, one may sell to them standing grain on the condition to harvest it, and he harvests it; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Meir says: One may sell to them only harvested grain.
Rachi non traduit
שחת. תבואת חיטין ושעורין קודם שתמלא בזירין ובלע''ז פירינ''א:
וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן אִילָן, בְּהָא קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר, כֵּיוָן דְּלָא פָּסֵיד מְשַׁהֵי לֵיהּ, אֲבָל הַאי דְּכִי מְשַׁהֵי לֵהּ פָּסֵיד, אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה.
Traduction
The Gemara comments: And it is necessary to state the halakha in each of these different scenarios. As, had the baraita taught us the dispute only with regard to a tree, I might have said that it is only in that case that Rabbi Meir says it must be cut down before being sold. The reason is that since the gentile does not lose out by keeping the tree in the soil, he might keep it in the ground. But in this case of standing grain, since if he keeps it in the ground he will lose out, one might say that Rabbi Meir concedes to Rabbi Yehuda that it may be sold before being harvested, on the condition that the gentile will harvest it, because the gentile would not leave the grain in the soil to spoil.
Rachi non traduit
משהי ליה. עובד כוכבים במחובר ונמצא שנתן לו ישוב וחנייה בקרקע:
וְאִי אַשְׁמְעִינַן בְּהָנֵי תַּרְתֵּי, מִשּׁוּם דְּלָא יְדִיעַ שְׁבָחַיְיהוּ, אֲבָל שַׁחַת דִּידִיעַ שְׁבָחַיְיהוּ — אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר.
Traduction
And had the baraita taught us only these two halakhot, one might have said that Rabbi Yehuda permits selling these items on the condition that they be cut down because the improvement to the tree or grain is not recognizable when it is left in the ground. But in the case of fodder, whose improvement is recognizable, as it would continue to grow and ripen if left in the ground, one might say that Rabbi Yehuda concedes to Rabbi Meir that we are concerned that the gentile will not cut down the fodder, and therefore one may sell it only once it has been cut down.
Rachi non traduit
לא ידיע שבחייהו. לא מינכר שבח בחיבורין מכאן ואילך דקמה פסדא ואילן נהי נמי דלא פסיד מיהו לא מינכר דלשבח:
אבל שחת. דנראה לעינים דכמה דמשהי ליה משבחת:
Tossefoth non traduit
ואי אשמעינן הני תרתי דלא ידיע שבחייהו. והקשה הר''ר אלחנן לישמעינן שחת דידיע שבחא וקמה דפסדא וכ''ש אילן ונ''ל דלא זו אף זו קתני:
וְאִי אַשְׁמְעִינַן בְּהָא, בְּהָא קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר, אֲבָל בְּהָנָךְ אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה, צְרִיכָא.
Traduction
And furthermore, had the baraita taught us only the dispute in this case of fodder, one might have said that it is merely in this case that Rabbi Meir says it must be cut down before being sold, but with regard to those cases of a tree or standing grain, one might say that he concedes to Rabbi Yehuda that one may sell these items before they are harvested on the condition that the gentile will harvest them, as there is no recognizable improvement to them if they are left in the ground. Consequently, it is necessary for the dispute to be stated in all three cases.
Rachi non traduit
בהא קאמר ר''מ. בשחת משום דידיע שבחיה:
אִיבַּעְיָא לְהוּ: בְּהֵמָה עַל מְנָת לִשְׁחוֹט, מַהוּ?
Traduction
A dilemma was raised before the Sages: With regard to the sale of large livestock, which is forbidden due to the concern that the gentile might use them to perform labor (see 14b), if such livestock are sold on the condition that the gentile will slaughter them, what is the halakha?
Tossefoth non traduit
בהמה ע''מ לשחוט מהו. תימה מאי בעי ומאי פליגי ר''מ ורבי יהודה בסמוך הא אפי' בסתם אמרינן לעיל אימור לשחיטה זבנה ולפי' רשב''ם דלא מיירי לעיל אלא בפרה דוקא ניחא וי''ל לפ''ה דהכא מיירי בעגלים וסייחים שאסור למכור להם:
הָתָם טַעְמָא מַאי שָׁרֵי רַבִּי יְהוּדָה? דְּלָאו בִּרְשׁוּתֵיהּ קָיְימִי וְלָא מָצֵי מְשַׁהֵי לְהוּ, אֲבָל בְּהֵמָה, כֵּיוָן דְּבִרְשׁוּתֵיהּ דְּגוֹי קָיְימָא, מְשַׁהֵי לָהּ, אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא?
Traduction
The Gemara explains the aspects of the dilemma: There, in the mishna, what is the reason that Rabbi Yehuda permits the sale of a tree on the condition that the gentile will cut it down? Is the reason that the trees are not in the gentile’s domain and therefore he is not able to keep them, as the Jew will force him to cut them down? But in the case of large livestock, since the animal stands in the domain of the gentile once it is sold, there is a concern that he might keep it and not slaughter it. Or perhaps there is no difference between the cases, and Rabbi Yehuda would permit one to sell even large livestock to a gentile, on the condition that he will slaughter the animals.
Rachi non traduit
דלאו ברשותיה קיימי. שחת ואילן וקמה בקרקע ישראל נינהו ולא מצי לשהויינהו דישראל מעכב עליה:
אבל בהמה. מכי זבן לה עובד כוכבים ברשותיה קיימא:
תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: בְּהֵמָה עַל מְנָת לִשְׁחוֹט וְשׁוֹחֵט, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵין מוֹכְרִין לוֹ אֶלָּא שְׁחוּטָה.
Traduction
The Gemara suggests a resolution: Come and hear, as it is taught in a baraita: One may sell large livestock to a gentile on the condition that he slaughter it, and he slaughters it; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Meir says: One may sell to a gentile only a slaughtered animal.
Rachi non traduit
על מנת לשחוט. מתנה עמו בפירוש:
מַתְנִי' אֵין מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שָׂדוֹת, וּבְסוּרְיָא
Traduction
MISHNA: One may not rent a house to a gentile in Eretz Yisrael, and needless to say one may not rent fields to them, as explained in the Gemara. And in Syria
Rachi non traduit
מתני' אין משכירין בתים. לעובד כוכבים בא''י גזירה משום מכירה דאיסור דאורייתא היא שנותן להם חנייה בקרקע:
ואין צריך לומר שדות. דאיכא תרתי לאיסורא כדמפרש בגמרא:
סוריא. ארם צובה וסמוכה לארץ ישראל וכיבשה דוד וחיברה לקדושת ארץ ישראל שלא על פי הדבור ובלא ששים ריבוא וקרי ליה כיבוש יחיד:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source