Vayedaber

Simple Havroutah

Yevamoth

Daf 61a

קִבְרֵי גוֹיִם אֵינָן מְטַמְּאִין בְּאֹהֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם''. אַתֶּם קְרוּיִין אָדָם, וְאֵין הַגּוֹיִם קְרוּיִין אָדָם.

Traduction

The graves of gentiles do not render items impure through a tent, as it is stated: ''And you My sheep, the sheep of My pasture, are men [adam]'' (Ezekiel 34:31), from which it is derived that you, the Jewish people, are called men [adam] but gentiles are not called men [adam]. Since the Torah introduces the halakha of ritual impurity of a tent with the words: ''When a man [adam] dies in a tent'' (Numbers 19:14), this halakha applies only to corpses of Jews but not those of gentiles.

Rachi non traduit

אין מטמאין. את המאהיל עליהם:

אתם קרוים אדם. וגבי טומאת אהל כתיב אדם כי ימות באהל (במדבר י''ט:י''ד):

Tossefoth non traduit

קברי עובדי כוכבים אינן מטמאין באהל. תימה למה ליה לרבי בנאה לציוני מערתא דאברהם אבינו ואדם הראשון (ב''ב נח.) אף דאיקרו אדם אדם ואברהם או אפי' לרבנן דאמרי קברי עובדי כוכבים מטמאין באהל הא לא מטמא באהל אפילו קברי ישראל אלא אותם שמתו משעה שנאמרה אותה פרשה דאדם כי ימות באוהל דכי ימות משמע באותם העתידים למות עדיין ומדאיצטריך נמי בנזיר (דף נד. ושם) קרא לרבות קבר שלפני הדבור למגע מכלל דבאהל לא מטמא:

ואין העובדי כוכבים קרוים אדם. תימא דבריש מס' ע''ז (ג. ושם) ופ' ד' מיתות (סנהדרין דף נט. ושם) דרשינן דעכו''ם העוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול שנאמר אשר יעשה אותם האדם וגו' כהנים לוים וישראלים לא נאמר אלא האדם ופי' בקונטרס בסנהדרין (ג''ז שם ד''ה האדם) דההוא לית ליה הך דר''ש דהכא ויתכן לפי ספרים דגרסי התם רבי ירמיה אבל לספרים דגרסי התם ר' מאיר קשיא דשמעינן ליה לר''מ בפ' קמא דכריתות (דף ו:) דסך שמן המשחה לעכו''ם פטור ומשמע דטעמא משום דכתיב על בשר אדם ואין עובד כוכבים קרוי אדם ומיהו מצי למימר דטעמא דרבי מאיר דפטור הוי מטעם דכל שהוא בסך הרי הוא בלא ייסך וכל שאין בסך אין בלא ייסך ור''ת מפרש דיש חילוק בין אדם להאדם דעובדי כוכבים בכלל האדם נינהו והא דקאמר כהנים לוים וישראלים לא נאמר ה''ק אדם לא נאמר דהוי משמע כהנים לוים וישראלים אלא האדם וכל הני קראי דמייתי כתיב אדם דלא פריך מקראי דכתיב האדם וה''ר משולם היה אומר דגבי פורענות דוקא קאמר אתם קרוין אדם דלא רצה לכתוב ישראל בהדיא גבי פורענות אבל גבי האדם וחי הוה ליה למכתב בהדיא כהנים לוים וישראלים כמו שרגיל בכל מקום והא דפריך מהני קראי אע''ג דעובדי כוכבים נמי קרויין אדם מ''מ פריך כיון דגבי פורענות ישראל קרוין אדם היכא דלא איירי אלא בעובדי כוכבים דוקא לא הוה ליה למיקרינהו אדם והא דכתיב (תהילים קכ''ד:

ב') בקום עלינו אדם היינו לפי שהזכיר השם וכן ואתה אדם ולא אל גבי חירם (יחזקאל כ''ח:ב') והא דכתיב ואתן אדם תחתיך (ישעיהו מ''ג:ד') הא דרשינן בברכות (דף סב:) אל תקרי אדם וכו' והא דכתיב והארץ נתן לבני אדם (תהילים קט''ו:ט''ז) ודרשינן מיניה (גיטין מז.) דיש קנין לעובדי כוכבים היינו בני אדם הראשון:

מֵיתִיבִי: ''וְנֶפֶשׁ אָדָם שִׁשָּׁה עָשָׂר אָלֶף''! מִשּׁוּם בְּהֵמָה.

Traduction

The Gemara raises an objection based upon the verse with regard to captives taken during the war against Midian: ''And the persons [nefesh adam] were sixteen thousand'' (Numbers 31:40), which indicates that gentiles are also referred to as adam. The Gemara answers: They are given this title due to the need to distinguish the people taken captive from the animals that were taken as spoils of war.

Rachi non traduit

נפש אדם. במדין כתיב:
ומשני הא דקרי להו אדם משום דבעי למכתב בהמה גבייהו כדכתיב וחמורים ובקר וגבי בהמה מיקרו אדם אבל אדם סתמא לא מיקרו:
אנשי נינוה עובדי כוכבים היו:

''אֲשֶׁר יֶשׁ בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רִבּוֹא אָדָם אֲשֶׁר לֹא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ (וּבְהֵמָה רַבָּה)''! מִשּׁוּם בְּהֵמָה.

Traduction

The Gemara raises another difficulty based upon a verse with regard to the city of Nineveh: ''Wherein are more than one hundred and twenty thousand men [adam] that cannot discern between their right hand and their left hand, and also much cattle'' (Jonah 4:11). The Gemara answers: There, too, the gentiles are given this title due to the need to distinguish them from the animals mentioned in the verse.

''כֹּל הוֹרֵג נֶפֶשׁ וְכֹל נוֹגֵעַ בֶּחָלָל תִּתְחַטְּאוּ''! דִּלְמָא אִיקְּטִיל חַד מִיִּשְׂרָאֵל. וְרַבָּנַן: ''לֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ''. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: ''לֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ'' — לַעֲבֵירָה.

Traduction

The Gemara continues to question Rabbi Shimon’s ruling based upon a verse pertaining to the war against Midian: ''Whoever has killed anyone, and whoever has touched any slain, purify yourselves'' (Numbers 31:19). This indicates that gentile corpses convey ritual impurity. The Gemara answers: Perhaps a Jew was killed, and the concern was for impurity caused by his corpse. And the Rabbis reply that the verse attests: ''Not one man of us is missing'' (Numbers 31:49). No Jewish soldiers fell in battle, and therefore the concern for impurity must have been due to the corpses of gentiles. And Rabbi Shimon ben Yoḥai responds: The intent of that verse is that not one man of us is missing due to transgression, i.e., none of them sinned.

Rachi non traduit

כל הורג נפש. במדין כתיב ומדבעו טומאת שבעה אלמא מיטמו:

רָבִינָא אָמַר: נְהִי דְּמַעֲטִינְהוּ קְרָא מֵאִטַּמּוֹיֵי בְּאֹהֶל, דִּכְתִיב: ''אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל'', מִמַּגָּע וּמַשָּׂא מִי מַעֲטִינְהוּ קְרָא?

Traduction

Ravina said that the explanation above is unnecessary: Granted, the verse excluded gentiles from rendering items impure through a tent, as it is written: ''When a man [adam] dies in a tent'' (Numbers 19:14); but did the verse exclude them from rendering items impure via touching and carrying? Since gentile corpses convey impurity in these ways, they could have rendered impure the Jews involved in the war with Midian, even according to Rabbi Shimon ben Yoḥai.

Rachi non traduit

ממגע ומשא מי מעטינהו. וגבי מגע אשכחן נוגע בעצם או בחלל דלא כתיב אדם הלכך אע''ג דלא מיקרו אדם מטמא במגע ובמשא:

Tossefoth non traduit

ממגע ומשא מי מעטינהו. ואע''ג דכתיב וכל אשר יגע על פני השדה וגו' או בעצם אדם (במדבר י''ט:
ט''ז) הא דרשינן בנזיר פרק כ''ג (דף נג. ושם) לענין אהל ואר''י דאין הלכה כר''ש דרשב''ג פליג עליה כדתנן במס' אהלות (פרק יח מ''ט כתובות עז.) והלכה כמותו במשנתנו וצריכים כהנים ליזהר מקברי עובדי כוכבים ובפרק המקבל (ב''מ קיד:) בעובדא דאליהו דהשיב לרבה בר אבוה כר' שמעון בן יוחי דהכא דחויי קא מדחי לה ועיקר טעמא שהיה סומך על רוב ארונות שיש בהן פותח טפח וכן היה רגיל בכל מקום לדחות כמו שמצינו כשהיה קובר רבי עקיבא ואמר ליה לאו כהן ניהו מר אמר ליה צדיקים אינם מטמאים ועיקר טעמא לפי שהיה מת מצוה שהיה מהרוגי מלכות והיו יראים לקברו ומיהו בבתי עובדי כוכבים מותרים ליכנס כדתניא בתוספתא דאהלות מדורות העובדי כוכבים טמאים בחוצה לארץ טהורים:

מַתְנִי' אֵירַס אֶת הָאַלְמָנָה וְנִתְמַנָּה לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל — יִכְנוֹס. וּמַעֲשֶׂה בִּיהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא שֶׁקִּדֵּשׁ אֶת מָרְתָּא בַּת בַּיְתּוֹס, וּמִנָּהוּ הַמֶּלֶךְ לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל, וּכְנָסָהּ. שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁנָּפְלָה לִפְנֵי כֹּהֵן הֶדְיוֹט, וְנִתְמַנָּה לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל, אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר — הֲרֵי זֶה לֹא יִכְנוֹס.

Traduction

MISHNA: If a priest betrothed a widow and was subsequently appointed to be High Priest, he may marry her. And there was an incident with Yehoshua ben Gamla, who betrothed Marta bat Baitos, a widow, and the king subsequently appointed him to be High Priest, and he nevertheless married her. Conversely, in the case of a widow waiting for her yavam who happened before a common priest, i.e., the priest was her yavam, and he was subsequently appointed to be High Priest, then even if he had already performed levirate betrothal with her, he may not marry her, because she is a widow.

גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִן שֶׁאִם אֵירַס אֶת הָאַלְמָנָה וְנִתְמַנָּה לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁיִּכְנוֹס — תַּלְמוּד לוֹמַר: ''יִקַּח אִשָּׁה''. אִי הָכִי, שׁוֹמֶרֶת יָבָם נָמֵי! ''אִשָּׁה'', וְלֹא יְבָמָה.

Traduction

GEMARA: The Sages taught: From where is it derived that if a priest betrothed a widow and was subsequently appointed to be High Priest, that he may marry her? The verse states: ''Shall he take for a wife'' (Leviticus 21:14), an inclusive phrase that indicates that he may marry her in this situation despite the general prohibition for a High Priest to marry a widow. The Gemara asks: If so, a widow waiting for her yavam should also be permitted to a High Priest. The Gemara answers: The word ''wife'' indicates that this does not include a yevama, who was not initially his wife but his brother’s.

Rachi non traduit

ת''ל בתולה מעמיו יקח אשה. האי אשה לא איצטריך אלא לדרשא:

מַעֲשֶׂה בִּיהוֹשֻׁעַ וְכוּ'. מִנָּהוּ — אִין, נִתְמַנָּה — לָא. אָמַר רַב יוֹסֵף: קְטִיר קָחָזֵינָא הָכָא. דְּאָמַר רַב אַסִּי: תַּרְקַבָּא דְּדִינָרֵי עַיִּילָהּ לֵיהּ מָרְתָּא בַּת בַּיְתּוֹס לְיַנַּאי מַלְכָּא עַד דְּמוֹקֵי לֵיהּ לִיהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא בְּכָהֲנֵי רַבְרְבֵי.

Traduction

The mishna related an incident with Yehoshua ben Gamla. The Gemara notes that the mishna states that the king appointed him, yes, but not that he was worthy of being appointed. Rav Yosef said: I see a conspiracy here, as this was clearly not a proper appointment by the priests and the Sanhedrin but rather a political appointment, as Rav Asi said: Marta bat Baitos brought a vessel the size of a half-se’a [tarkav] full of dinars to King Yannai until he appointed Yehoshua ben Gamla High Priest.

Rachi non traduit

מינהו אין. כלומר המלך מינהו אבל אחיו הכהנים וסנהדרין לא מנוהו:

נתמנה לא. נתמנה לא קתני דהוי משמע דראוי היה לכך:

קטיר קחזינא הכא. קשר של רשעים אני רואה כאן שלא היה ראוי לכך אלא שנתן ממון ומינוהו:

Tossefoth non traduit

עיילה ליה מרתא בת ביתוס לינאי מלכא. לאו היינו ינאי כ''ג דבפרק האומר בקידושין (דף סו.) דאם כן לא היה מושיב אחר במקומו:

מַתְנִי' כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּת אָחִיו — חוֹלֵץ וְלֹא מְיַיבֵּם.

Traduction

MISHNA: A High Priest whose brother died without children performs ḥalitza and he does not perform levirate marriage, as he may not marry a widow.

Rachi non traduit

מתני' חולץ. כהן גדול:

ולא מייבם. דאלמנה היא ואסורה לו:

Tossefoth non traduit

כהן גדול שמת אחיו חולץ ולא מייבם. וא''ת מרישא שמעי' לה דקתני שומרת יבם לכהן הדיוט ונתמנה להיות כ''ג לא יכנוס ואר''י דהכא חולץ אתא לאשמועינן דס''ד משום בזיון דכ''ג שרוקקת לפניו לא תחלוץ אע''ג דכבר תנן לה לעיל ובפרק כ''ג בסנהדרין (דף יח.):

גְּמָ' קָא פָּסֵיק וְתָנֵי, לָא שְׁנָא מִן הָאֵירוּסִין וְלָא שְׁנָא מִן הַנִּשּׂוּאִין. בִּשְׁלָמָא מִן הַנִּשּׂוּאִין, עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה הוּא, וְאֵין עֲשֵׂה דּוֹחֶה לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה. אֶלָּא מִן הָאֵירוּסִין, יָבֹא עֲשֵׂה וְיִדְחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה?!

Traduction

GEMARA: The Gemara comments: The mishna teaches this halakha categorically, indicating that it is no different if she is his brother’s widow from betrothal, and it is no different if she is his widow from marriage. The Gemara analyzes this halakha: Granted, she is forbidden to him if she was widowed from marriage, as, if he were to marry her, it would be a violation of both the positive mitzva that the High Priest marry a virgin and the prohibition for him to marry a widow. And a positive mitzva, i.e., levirate marriage, does not override a prohibition and a positive mitzva together. However, if she was a widow from betrothal and is therefore still a virgin, the positive mitzva of levirate marriage should come and override the prohibition for a High Priest to marry a widow.

Rachi non traduit

גמ' לא תעשה ועשה. אלמנה לא יקח בתולה יקח (ויקרא כ''א:י''ג) ולא בעולה:

גְּזֵירָה בִּיאָה רִאשׁוֹנָה אַטּוּ בִּיאָה שְׁנִיָּה.

Traduction

The Gemara answers: By Torah law, levirate marriage is permitted in this case. However, there is a rabbinic decree prohibiting their first act of intercourse due to their second act of intercourse. After they have engaged in intercourse once, they have fulfilled the mitzva of levirate marriage, and any subsequent act of intercourse would constitute a violation of the prohibition without the fulfillment of a mitzva.

מַתְנִי' כֹּהֵן הֶדְיוֹט לֹא יִשָּׂא אַיְלוֹנִית, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים לֹא יִשָּׂא אַיְלוֹנִית, שֶׁהִיא זוֹנָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין זוֹנָה אֶלָּא גִּיּוֹרֶת וּמְשׁוּחְרֶרֶת וְשֶׁנִּבְעֲלָה בְּעִילַת זְנוּת.

Traduction

MISHNA: A common priest may not marry a sexually underdeveloped woman [aylonit], who is incapable of bearing children, unless he already has a wife and children. Rabbi Yehuda says: Even if he has a wife and children, he may not marry a sexually underdeveloped woman, as she is the zona about whom it is stated in the Torah that a priest may not marry her. Intercourse with her is considered a licentious act because she is incapable of bearing children. And the Rabbis say: The only women in the category of zona, who are therefore forbidden to a priest, are a female convert, a freed maidservant, and any woman who engaged in licentious sexual intercourse with a man she is prohibited from marrying.

Rachi non traduit

מתני' אלא אם כן יש לו בנים. משום דמצווה על פריה ורביה וה''ה לישראל ובגמרא מפרש אמאי נקט כהן:

שהיא זונה האמורה בתורה. ובגמרא מפרש לה:

אלא הגיורת והמשוחררת. דביאת עכו''ם ועבד פסלה:

ושנבעלה בעילת זנות. כגון ישראלית הנבעלת לפסול לה:

Tossefoth non traduit

אין זונה אלא גיורת ומשוחררת. אפי' נתגיירה פחותה מבת ג' שנים אסורה מטעם זונה כדאמר לעיל (יבמות דף ס:) גבי עיר אחת שהיתה בא''י כו' וטעמא לפי שבאה מן העובדי כוכבים השטופים בזימה אע''ג דבפרק בתרא דקידושין (דף עח.) דריש לה מקרא דיחזקאל למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה מ''מ בין למר ובין למר אסירא מטעם זונה ואתא יחזקאל ואסמכה אקראי והקשה ה''ר משה מפונטייש''א דהכא משמע דגיורת אסורה לכהן מדאורייתא מטעם זונה ובפרק אין מעמידין (ע''ז דף לו:) אמר דב''ד של חשמונאי גזרו דהבא על העובדת כוכבים חייב משום נשג''ז פי' אם הוא כהן חייב משום זונה ואיכא למ''ד משום נש''ג אבל משום זונה לא דנשייהו לא מפקרי ולאביי (בתמורה כט:) ניחא דאעובדת כוכבים לא מחייב משום דכתיב לא יקח ולא יחלל ובעובדת כוכבים לא קרינן בה לא יקח דלא תפסי בה קידושין ולא שייך נמי בה חלול זרע שאין הזרע מתייחס אחריו אבל לרבא דפליג עליה וקאמר אחד זה ואחד זה פירוש בין זונה עובדת כוכבים בין זונה ישראלית אתננה אסור וכהן הבא עליה לוקה משום זונה קשה ויש לומר דרבא לא פליג אלא היכא דזינתה דיליף לה מזונה ישראלית כדקאמר רבא אבל לא זינתה מודה דלא מיתסרא משום זונה כדקאמר אביי משום דכתיב לא יחלל והיכא דלא זינתה הוצרכו לגזור אבל גיורת דשייך בה קיחה וחילול אסורה משום זונה אע''ג דלא זינתה:

שנבעלה בעילת זנות. פירוש בקונטרס ישראלית שנבעלה לפסול לה וא''א לומר כן דמחייבי לאוין דתפסי בה קידושין לא הוי זונה אלא מחייבי כריתות כדפי' בהחולץ (לעיל יבמות דף מט.):

גְּמָ' אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ גָּלוּתָא לְרַב הוּנָא: מַאי טַעְמָא — מִשּׁוּם פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, אַפְּרִיָּה וּרְבִיָּה כֹּהֲנִים הוּא דְּמִפַּקְּדִי וְיִשְׂרָאֵל לָא מִפַּקְּדִי?! אֲמַר לֵיהּ: מִשּׁוּם דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנֵי סֵיפָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה

Traduction

GEMARA: The Exilarch said to Rav Huna: What is the reason for the halakha that a priest may not marry a sexually underdeveloped woman? It is because he is obligated to fulfill the mitzva to be fruitful and multiply. Is it only priests who were commanded to be fruitful and multiply, but Israelites were not commanded? Why does the mishna specify that a priest may not marry a sexually underdeveloped woman? Rav Huna said to him: This halakha does in fact apply even to Israelites, and the tanna mentions priests because he wants to teach it in a way that would parallel the latter clause of the mishna, which states that Rabbi Yehuda says: Even if he has a wife

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source