1.
וּלְטַעְמָיךְ _ _ _ עַד שֶׁיַּגְדִּיל אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ — אַמַּאי נִינְטַר דִּלְמָא גָּדֵיל וּמְיַיבֵּם אֶלָּא כֹּל שַׁהוֹיֵי מִצְוָה לָא מְשַׁהֵינַן:
הַוָּלָד
בְּקָטָן
לְדִידֵיהּ
אַרְעָא
2.
בָּרִאשׁוֹנָה שֶׁהָיוּ מִתְכַּוְּונִין לְשֵׁם מִצְוָה — מִצְוַת יִבּוּם קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת חֲלִיצָה וְעַכְשָׁיו _ _ _ מִתְכַּוְּונִין לְשֵׁם מִצְוָה אָמְרוּ מִצְוַת חֲלִיצָה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת יִבּוּם:
וּמְיַיבְּמַהּ
שֶׁאֵין
תְּלָא
אִכַּשּׁוּר
3.
וְאַף רַב יְהוּדָה סָבַר אֵין כּוֹפִין מִדְּאַתְקֵין רַב יְהוּדָה בְּגִיטָּא דַחֲלִיצָה אֵיךְ פְּלוֹנִית בַּת פְּלוֹנִי אַקְרִבַת יָת פְּלוֹנִי יְבָמַהּ קֳדָמַנָא לְבֵי דִינָא וְאִשְׁתְּמוֹדְעִינְהוּ דַּאֲחוּהּ דְמִיתָנָא _ _ _ נִיהוּ וְאָמְרִי לֵיהּ אִי צָבֵית לְיַבֵּם — יַבֵּם וְאִי לָא — אַיטְלַע לַהּ רִגְלָיךְ דְּיַמִּינָא:
אֲמַר
מֵאַבָּא
מַאן
אָמְרִינַן
4.
_ _ _ אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר הַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ לְשֵׁם נוֹי וּלְשׁוּם אִישׁוּת וּלְשׁוּם דָּבָר אַחֵר — כְּאִילּוּ פּוֹגֵעַ בְּעֶרְוָה וְקָרוֹב אֲנִי בְּעֵינַי לִהְיוֹת הַוָּלָד מַמְזֵר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים ''יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ'' מִכָּל מָקוֹם:
רִגְלָיךְ
מִינַּהּ
וְחָזְרָה
דְּתַנְיָא
5.
וְהָכִי אִיתְּמַר חֲלִיצַת קָטָן וַחֲלִיצַת גָּדוֹל פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי חַד אָמַר חֲלִיצַת גָּדוֹל _ _ _ וְחַד אָמַר כִּי הֲדָדֵי נִינְהוּ:
וְרָבִינָא
רָצָה
עֲדִיפָא
שֶׁיַּגְדִּיל
1. קָטָן ?
1 - souffrance.
2 - réprimande.
2 - réprimande.
n. pr.
fierté, orgueil.
1 - petit.
2 - jeune.
3 - peu considéré.
4 - n. pr.
2 - jeune.
3 - peu considéré.
4 - n. pr.
2. ?
3. הֶתֵּר ?
n. patron.
1 - marteau, destructeur.
2 - titre honorifique.
3 - n. pr.
2 - titre honorifique.
3 - n. pr.
qui est réprouvé, souillure.
permission.
4. קָדֹשׁ ?
n. pr.
récompense.
trésors.
saint, sacré.
5. אַיִן ?
1 - non, ne pas, ne point.
2 - rien.
3 - מֵאַיִן : d'où.
2 - rien.
3 - מֵאַיִן : d'où.
1 - abîme, enfer.
2 - destruction.
2 - destruction.
1 - corps, chose.
2 - substance.
2 - substance.
n. pr.
Compléter le mot manquant
0 / 5
Retrouver la traduction
0 / 5
Score
0 / 10