Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yevamoth
Daf 113b
אִי לָאו דַּעְתָּא צִילּוּתָא, וּלְעוֹלָם חֲדָא דַּעְתָּא הוּא. אוֹ דִלְמָא פְּשִׁיטָא לֵיהּ דְּדַעְתֵּיהּ קְלִישְׁתָּא וְלָאו דַּעְתָּא צִילּוּתָא הוּא, וְהָכָא הַיְינוּ טַעְמָא: כֵּיוָן דְּעִתִּים חָלִים וְעִתִּים שׁוֹטֶה.
Traduction
Or perhaps his mind is not clear, i.e., he cannot achieve full and clear understanding, and yet he is always of one mind. In other words, a deaf-mute functions at the same level of intellectual capacity every day. Rav Ashi explains the other possibility: Or perhaps it is obvious to Rabbi Elazar that the mind of a deaf-mute is weak and his mind is unclear, but in this case here, this is Rabbi Elazar’s reasoning: Since he is at times competent and at times imbecilic, without clarity of mind, i.e., he does not function at the same level of understanding every day, therefore the teruma of a deaf-mute is considered teruma that is of doubtful legal status.
Rachi non traduit
או דלמא פשיטא ליה. דלאו דעתא צילותא היא אלא היינו טעמא דמספקא ליה דעתים שהוא חלים לגמרי ודעתו צלולה וחיישינן שמא בשעת קידושין חלים היה:
לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ — לְהוֹצִיא אִשְׁתּוֹ בְּגֵט. אִי אָמְרַתְּ חֲדָא דַּעְתָּא הוּא — כְּקִדּוּשִׁין כָּךְ גֵּירוּשִׁין.
Traduction
The Gemara asks: What is the practical difference how one defines the intellectual capacity of a deaf-mute? The Gemara answers: It makes a difference with respect to divorcing his wife with a bill of divorce. If you say that a deaf-mute has one consistent mind, his divorce is equivalent in status to his betrothal. Since he had a weak mind at the time of his betrothal, he has the same level of competence at his divorce and therefore he may divorce his wife.
Rachi non traduit
להוציא את אשתו בגט. חרש מעיקרו לר' אלעזר אם יכול לגרש או לא דבשלמא לרבנן פשיטא לן דמוציא כדאמרינן במתני' (לעיל יבמות קיב:) כשם שכונס ברמיזה כך מוציא ברמיזה אלא לר' אלעזר דמשוי ליה ספק מאי:
וְאִי אָמְרַתְּ עִתִּים חָלִים וְעִתִּים שׁוֹטֶה — קַדּוֹשֵׁי מָצֵי מְקַדֵּשׁ, גָּרוֹשֵׁי לָא מָצֵי מְגָרֵשׁ. מַאי? תֵּיקוּ.
Traduction
But if you say that he is at times competent and at times imbecilic, he may betroth a woman, as the Sages are stringent and assume that he was healthy and of clear mind at the time; however he cannot divorce her, due to a concern that he was competent when he betrothed her but he is incompetent now. If so, what is Rabbi Elazar’s reasoning? No solution is found, and therefore the Gemara states that the dilemma shall stand unresolved.
נִשְׁתַּטֵּית וְכוּ'. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: דְּבַר תּוֹרָה שׁוֹטָה מִתְגָּרֶשֶׁת, מִידֵּי דְּהָוֵה אַפִּקַּחַת בְּעַל כָּרְחָהּ. וּמָה טַעַם אָמְרוּ אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת? שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ בָּהּ מִנְהַג הֶפְקֵר.
Traduction
§ The mishna taught that one whose wife became imbecilic may not divorce her. Rabbi Yitzḥak said: By Torah law, an imbecilic woman may be divorced, just as it is in the analogous case of a halakhically competent woman who was divorced against her will. Since there is no need for a woman to agree to receive a bill of divorce, an imbecile’s lack of sound mind does not prevent her from being divorced. And if so, what is the reason that the Sages said that an imbecilic woman may not be divorced? The reason is so that people should not treat her in the manner of ownerless property. Since she is not of sound mind and has no husband to protect her, there is a concern that people might treat her in a disrespectful fashion.
הֵיכִי דָּמֵי? אִילֵּימָא דְּיוֹדַעַת לִשְׁמוֹר גִּיטָּהּ וְיוֹדַעַת לִשְׁמוֹר עַצְמָהּ — מִי נָהֲגִי בָּהּ מִנְהַג הֶפְקֵר? אֶלָּא, דְּאֵין יוֹדַעַת לִשְׁמוֹר לֹא גִּיטָּהּ וְלֹא עַצְמָהּ.
Traduction
The Gemara inquires: What are the precise circumstances of this case? If we say that this woman knows how to guard her bill of divorce, i.e., she understands the concept of a bill of divorce, and she also knows how to take care of herself, would people treat her in the manner of ownerless property? She is capable of protecting herself. Rather, the mishna is evidently referring to a woman who does not know how to guard her bill of divorce, nor does she know how to take care of herself.
דְּבַר תּוֹרָה שׁוֹטָה מִתְגָּרֶשֶׁת? וְהָא אָמַר דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: ''וְנָתַן בְּיָדָהּ'', מִי שֶׁיֵּשׁ לָהּ יָד לְגָרֵשׁ עַצְמָהּ, יָצְתָה זוֹ, שֶׁאֵין לָהּ יָד לְגָרֵשׁ עַצְמָהּ.
Traduction
The Gemara asks: Is it correct that by Torah law an imbecilic woman may be divorced? But didn’t a Sage of the school of Rabbi Yannai say, with regard to the verse: ''He shall write her a bill of divorce and give it into her hand'' (Deuteronomy 24:3), that this refers only to a woman who has a hand, i.e., she has enough intellectual capacity to accept a bill of divorce for herself. This serves to exclude this imbecilic woman, who does not have a hand to accept her divorce for herself.
Tossefoth non traduit
יצתה זו שאין לה יד לגרש עצמה. אר''ת דהיינו דוקא באין לה אב ובפ' התקבל (גיטין דף סד:
ושם) וכן בפ''ב דקידושין (דף מג:) גבי כל קטנה שאין יכולה לשמור את גיטה אינה יכולה להתגרש פי' בקונט' אפי' ע''י אביה ואין נראה לר''ת דהא ר' ינאי מפיק לה הכא מונתן בידה מי שיש לה יד לגרש את עצמה יצתה זו שאין לה יד וכיון שיש לה אב הרי יש לה יד דאפי' נערה בין היא בין אביה מקבל גיטה ולרבי יהודה אביה ולא היא ור' ישמעאל נמי דדריש מושלחה משמע דלא פליג ארבי ינאי אלא דדריש מקרא אחרינא וטעמא דיש לה אב משלחה ואינה חוזרת היא שאביה משמרה מלחזור ועוד הביא ר''ת ראייה מירושלמי דפירקין דקאמר התם נשתטית לא יוציא דבי ר' ינאי אמרי מפני גרירה ה''פ שנגררת אחר כל אחד ונוהגין בה מנהג הפקר ר' זירא ור' מנא תרוייהו אמרי שאין יכולה לשמור את גיטה רבי נחמיה בשם ר' יהודה אמר תלתא מילי איכא בינייהו עבר וגירש מ''ד מפני גרירה מותר כיון דליכא אלא איסור דרבנן שלא ינהגו בה הפקר אם עבר וגירש ה''ז גט למ''ד לפי שאינה יכולה לשמור את גיטה אסור פי' מדאורייתא אין הגט גט ועוד איכא בינייהו יש לה אב ופעמים שוטה ופעמים חלומה מ''ד מפני גרירה אסור שאין האב יכול לשומרה מן ההפקר וכן בעתים שהיא שוטה אין נזהרת מן ההפקר אבל למ''ד שאינה יכולה לשמור את גיטה יש לה אב יכול לשמור את גיטה וכן פעמים חלומה יש לה עתים יכולה לשמור את גיטה וה''מ למימר דאיכא בינייהו יודעת לשמור את גיטה ולא את עצמה דלמ''ד מפני גרירה אסור כדאמר הכא ולמ''ד שאינה יודעת לשמור את גיטה זו יודעת לשמור גיטה אלא ניחא ליה למימר איכא בינייהו אפי' באין יודעת לשמור את גיטה ולא עצמה ואע''ג דהכא משמע דליכא מאן דפליג שלא ינהגו בה מנהג הפקר ורבי ינאי הוא דדריש הכא שאין יכולה לשמור גיטה מונתן בידה ובירושלמי קאמר ר' ינאי משום גרירה ופליג אטעמא דאמר דאינה יכולה לשמור גיטה אין זה תימה כ''כ כי יש סוגיות ומימרות הפוכות מהש''ס שלנו וי''מ דגרירה דקאמר בירושלמי היינו משלחה וחוזרת ויכולה לשמור גיטה היינו שיש לה יד לשמור גיטה והיינו פלוגתא דאמוראי דהכא ולפ''ז מאן דמפיק מושלחה אפי' יש לה אב אינה מתגרשת דקאמר יש לה אב למאן דאמר מפני גרירה אסור ומיהו אין נראה פירוש זה דעבר וגירש אמאי מותר למ''ד מפני גרירה כיון דהוי דאורייתא ועוד עתים שוטה ועתים חלומה אמאי קאמר דלמ''ד מפני גרירה אסור כיון דקבלה גט כשהיא חלומה הרי באותה שעה משלחה ואינה חוזרת היא והורה כן ר''ת הלכה למעשה ובפ''ב דקידושין האריך בתוס' יותר והכא דפריך ואלא דאין יודעת לשמור לא גיטה ולא עצמה דבר תורה שוטה מתגרשת והאמר דבי ר' ינאי כו' הוה מצי לשנויי ביש לה אב אלא שזהו בכלל שינויא דמשני ביודעת לשמור את גיטה ולא את עצמה:
וְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ''וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ'', מִי שֶׁמְּשַׁלְּחָהּ וְאֵינָהּ חוֹזֶרֶת, יָצְתָה זוֹ, שֶׁמְּשַׁלְּחָהּ וְחוֹזֶרֶת.
Traduction
And the school of Rabbi Yishmael taught this slightly differently. The verse continues: ''And send her out of his house'' (Deuteronomy 24:3); this indicates that one may divorce only the type of woman whom he will send away and she will not return. It serves to exclude this imbecilic woman, as he will send her away and she will return, as she does not understand the concept of divorce.
Rachi non traduit
שמשלחה מביתו וחוזרת. שכן מנהג השוטים שאין בושין:
לָא צְרִיכָא, דְּיוֹדַעַת לִשְׁמוֹר גִּיטָּהּ וְאֵינָהּ יוֹדַעַת לִשְׁמוֹר עַצְמָהּ. דְּבַר תּוֹרָה שׁוֹטָה מִתְגָּרֶשֶׁת, דְּהָא יוֹדַעַת לִשְׁמוֹר גִּיטָּהּ. וַאֲמוּר רַבָּנַן לָא לַיפְּקַהּ, שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ בָּהּ מִנְהַג הֶפְקֵר.
Traduction
The Gemara explains: No, Rabbi Yitzḥak’s halakha is necessary in the case of a woman who knows how to guard her bill of divorce but does not know how to take care of herself. By Torah law this imbecilic woman may be divorced, as she knows how to safeguard her bill of divorce, and yet the Sages said that her husband should not divorce her, so that people should not treat her in the manner of ownerless property, because she does not know how to take care of herself.
אָמַר אַבָּיֵי: דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי גַּבֵּי דִידַהּ ''נִשְׁתַּטֵּית לֹא יוֹצִיא'', וְגַבֵּי דִידֵיהּ ''לֹא יוֹצִיא עוֹלָמִית''. מַאי שְׁנָא הָכָא דְּקָתָנֵי ''עוֹלָמִית'' וּמַאי שְׁנָא הָתָם דְּלָא קָתָנֵי ''עוֹלָמִית''? אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ, הָא — דְּאוֹרָיְיתָא, הָא — דְּרַבָּנַן.
Traduction
Abaye said: The language of the mishna is also precise in this case, as it teaches with regard to this woman that if she became an imbecile he may not divorce her; and yet, with regard to the husband, the mishna states that if he became an imbecile he may never divorce her. What is different here, that the mishna teaches using the word: Never, and what is different there, that it does not teach: Never? Rather, one can learn from here that this halakha, that an imbecilic man may not give a divorce, applies by Torah law, and this one, that a man may not divorce an imbecilic woman, applies by rabbinic law, and therefore the mishna does not add the phrase: Never.
Tossefoth non traduit
אמר אביי דיקא נמי דקתני גבי דידה כו'. וא''ת דהכא קאמר אביי גופיה עולמית לכדרבי יצחק ובפרק מי שאחזו (גיטין ד' עא:
ושם) קאמר אביי מתני' נמי דיקא דחלוקין עליו חבריו על רשב''ג דאמר בפקח שנתחרש שיכול לדבר מתוך הכתב דאין יכול לגרש מדקתני עולמית ודחי ליה רב פפא דלמא עולמית לכדר' יצחק והכא קאמר ליה אביי גופיה ואר''י דעולמית קאי אנתחרש' ואנשתטה והתם דייק דחולקין עליו חבריו ממאי דקאמר עולמית אנתחרש ורב פפא סבר דלמא לא אתיא כלל אלא לכדר' יצחק:
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי וְכוּ'. אִיבַּעְיָא לְהוּ? רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, אִישׁ פְּשִׁיטָא לֵיהּ, וְאִשָּׁה קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ. אוֹ דִלְמָא: אִשָּׁה פְּשִׁיטָא לֵיהּ, וְאִישׁ קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ.
Traduction
§ The mishna taught that Rabbi Yoḥanan ben Nuri said: What is the reason that the husband of a woman who became a deaf-mute may divorce her, whereas a man who becomes a deaf-mute may not divorce his wife? A dilemma was raised before the scholars with regard to the opinion of Rabbi Yoḥanan ben Nuri: Is it obvious to him that a deaf-mute man may not divorce his wife, and he raised his dilemma with regard to a woman, i.e., why she may be divorced if she is a deaf-mute? Or perhaps, it is obvious to him why one may divorce a deaf-mute woman, and he raised his dilemma with regard to a deaf-mute man, i.e., why he may not divorce his wife.
תָּא שְׁמַע, מִדְּקָאָמְרוּ לֵיהּ: אֵינוֹ דּוֹמֶה הָאִישׁ הַמְגָרֵשׁ לָאִשָּׁה הַמִּתְגָּרֶשֶׁת, שֶׁהָאִשָּׁה יוֹצֵאת לִרְצוֹנָהּ וְשֶׁלֹּא לִרְצוֹנָהּ, וְהָאִישׁ אֵינוֹ מוֹצִיא אֶלָּא לִרְצוֹנוֹ — שְׁמַע מִינַּהּ אִישׁ קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ. אַדְּרַבָּה, מִדְּקָאָמְרוּ לֵיהּ: אַף זוֹ כַּיּוֹצֵא בָּהּ — שְׁמַע מִינַּהּ אִשָּׁה קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ.
Traduction
The Gemara cites a proof: Come and hear from what the Rabbis said in response to Rabbi Yoḥanan ben Nuri: The man who divorces his wife is not similar to the woman who is divorced, as the woman is divorced whether she is willing or unwilling, and the man divorces his wife only willingly. Learn from here that Rabbi Yoḥanan ben Nuri raised his dilemma with regard to a deaf-mute man, not a woman, as the reply of the Rabbis is referring to the man, not the woman. The Gemara rejects this proof: On the contrary, from the fact that the Rabbis said to him: This woman, too, has a similar status, one can learn from here that he raised his dilemma with regard to a deaf-mute woman.
Rachi non traduit
ש''מ איש מיבעיא ליה. ואשה פשיטא ליה דאי אשה מיבעיא ליה ואיש פשיטא ליה הכי איבעי להו לאהדורי אינו דומה אשה המתגרשת לאיש המגרש:
אֶלָּא, רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי לְדִבְרֵיהֶם קָאָמַר לְהוּ: לְדִידִי, כִּי הֵיכִי דְּאִישׁ לָא מָצֵי מְגָרֵשׁ — אִשָּׁה נָמֵי לָא מִיגָּרְשָׁא, אֶלָּא לְדִידְכוּ, מַאי שְׁנָא אִשָּׁה וּמַאי שְׁנָא אִישׁ! אֲמַרוּ לֵיהּ: אֵינוֹ דּוֹמֶה הָאִישׁ הַמְגָרֵשׁ לָאִשָּׁה הַמִּתְגָּרֶשֶׁת.
Traduction
Rather, Rabbi Yoḥanan ben Nuri spoke to the Rabbis in accordance with their statement, i.e., he formulated his statement so as best to argue with their opinion, as follows: According to my opinion, just as a deaf-mute man cannot divorce his wife, so too a deaf-mute woman cannot be divorced. However, according to your opinion, what is the difference between the case of a deaf-mute woman and the case of a deaf-mute man? They said to him: The man who divorces his wife is not similar to the woman who is divorced.
Rachi non traduit
אשה נמי לא מיגרשא. ועלה קמייתו לה רבנן ראיה לדבריהם אף זו כיוצא בה ואינו דומה דקמהדרי ליה אאיש משום דאיהו ה''ק לדידכו דאמריתו אשה מיגרשא מ''ש איש ומ''ש אשה:
הֵעִיד רַבִּי יוֹחָנָן וְכוּ'. אָמַר רָבָא: מֵעֵדוּתוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גּוּדְגְּדָא, אָמַר לְעֵדִים: ''רְאוּ גֵּט זֶה שֶׁאֲנִי נוֹתֵן'', וְאָמַר לָהּ: ''כִּנְסִי שְׁטַר חוֹב זֶה'' — הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת.
Traduction
The mishna taught: Rabbi Yoḥanan ben Gudgada testified that in the case of a deaf-mute minor whose father married her off, which is a marriage that is valid by Torah law, she may nevertheless be divorced once she matures. Rava said: From the testimony of Rabbi Yoḥanan ben Gudgada one may learn that if a husband said to witnesses: See this bill of divorce that I am giving my wife, and yet he said to her: Take this promissory note, she is divorced, despite the fact when he gave his wife the bill of divorce she did not know what it was.
Rachi non traduit
מעדותו של ר' יוחנן. דאמר דאפי' במקום קידושין גמורים לא בעינן דעתא דאשה בגירושין:
אמר לעדים ראו גט זה שאני נותן לה. והיא לא שמעה וחזר ואמר לה לאשתו פקחת כנסי שטר חוב זה ולא הודיעה שהוא גיטה ה''ז מגורשת:
Tossefoth non traduit
אמר רבא מעדותו של ר' יוחנן כו'. הוה מצי למימר מדרבנן דאמרי חרשת יוצאה בגט אלא ניחא ליה למינקט ר' יוחנן שחכמים מביאין ראיה מדבריו ועוד משום דכל עדות הלכה היא:
מִי לָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גּוּדְגְּדָא לָא בָּעֵינַן דַּעְתַּהּ, הָכָא נָמֵי לָא בָּעֵינַן דַּעְתַּהּ. פְּשִׁיטָא?
Traduction
This halakha is derived from Rabbi Yoḥanan ben Gudgada’s statement in the following manner: Didn’t Rabbi Yoḥanan ben Gudgada say that we do not require her consent, as there is no need for the woman to understand that she is receiving a bill of divorce? Here, too, we do not require her consent, and even if she believes that she is receiving a bill of debt, she is divorced. The Gemara asks: Isn’t it obvious that there is no need for the woman’s consent? What is the novel element in Rava’s statement?
Rachi non traduit
לאו אמר ר' יוחנן לא בעינן דעתה. דאשה בגירושין דקתני חרשת יוצאת בגט:
פשיטא. דלר' יוחנן ודאי הכי הוא:
מַהוּ דְּתֵימָא: מִדַּאֲמַר לַהּ ''כִּנְסִי שְׁטַר חוֹב זֶה'' — בַּטּוֹלֵי בַּטְּלֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן. אִי אִיתָא דְּבַטְּלֵיהּ — לְעֵדִים הֲוָה קָאָמַר לְהוּ, וּמִדְּלָא אֲמַר לְעֵדִים — לָא בַּטְּלֵיהּ וְלָא מִידֵּי. וְהַאי דְּקָאָמַר הָכִי — מֵחֲמַת כִּיסּוּפָא הוּא דְּקָאָמַר לְהוּ.
Traduction
The Gemara answers that Rava’s statement is necessary, lest you say: From the fact that the husband said to her: Take this promissory note, he has thereby nullified the bill of divorce. Rava therefore teaches us that this is not the case, for if it is so, that he nullified the bill of divorce, he would have said so to the witnesses. And from the fact that he did not say this to the witnesses, he evidently did not nullify the bill of divorce at all. And the reason that the husband said this, i.e., that she should take this bill of debt, it was due to shame that he said this to her, as he meant to divorce her all along, but he did not want her to know at the time what he was doing.
Tossefoth non traduit
מהו דתימא כי אמר לה כנסי שט''ח כו'. והקשה ר''י דהא היכא דאמר לה כנסי שטר זה לא שמעי' מדרבי יוחנן בן גודגדא אלא מסברא דאם איתא דבטליה כו' ולא שמעי' מדבריו אלא דלא בעינן דעתה ואכתי תיקשה פשיטא וי''ל דאמילתיה דרבא פריך פשיטא ולמה ליה לרבא למימר כלל ומשני דרבא השמיענו בכנסי שטר חוב:
רַב יִצְחָק בַּר בִּיסְנָא אִירְכַסוּ לֵיהּ מַפְתְּחֵי דְּבֵי מִדְרְשָׁא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים בְּשַׁבְּתָא, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי פְּדָת. אֲמַר לֵיהּ: זִיל
Traduction
The Gemara relates a story: Rav Yitzḥak bar Bisna lost the keys to the study hall, and therefore they could not come into the study hall from the public domain on Shabbat. It was impossible to open the synagogue, as they could not bring the key because it is prohibited to carry in the public domain. He came before Rabbi Pedat to ask what to do. Rabbi Pedat said to him: Go
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source